ספרא/קדושים/פרשתא א: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל היהודי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל היהודי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==א== | |||
"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדושים תהיו" – מלמד שהפרשה נאמרה בהקהל. ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלוים בה. "קדושים תהיו" – פרושים תהיו. "כי קדוש אני ה' אלקיכם" – לומר אם מקדישים (ס"א מקדשים) אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי. ואם אין אתם מקדישים (ס"א מקדשים) עצמכם מעלה אני עליכם כאילו לא קדשתם אותי. או אינו אומר אלא אם מקדישים אתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש... תלמוד לומר "כי קדוש אני" – בקדושתי אני, בין מקדשים אותי ובין אין מקדשים אותי. אבא שאול אומר פמליא למלך, ומה עליה להיות מחקה למלך. | |||
==ב== | |||
"איש" – אין לי אלא איש. אשה מנין? תלמוד לומר "תיראו" – הרי כאן שנים. | |||
==ג== | |||
אם כן למה נאמר "איש"? אלא שהאיש סיפוקו בידו והאשה אין ספוקה בידה מפני שיש רשות אחרים עליה. | |||
==ד== | |||
נאמר "איש אמו ואביו תיראו" ונאמר "את ה' אלקיך תירא". הקיש מורא אב ואם למורא המקום. | |||
==ה== | |||
נאמר "כבד את אביך ואת אמך" ונאמר "כבד את ה' מהונך". הקיש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום. | |||
==ו== | |||
נאמר "מקלל אביו ואמו מות יומת" ונאמר "איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו". הקיש קללת אב ואם לקללת המקום. | |||
==ז== | |||
– אבל אי אפשר לומר מכה כלפי מעלה. וכן בדין, ששלשתם שותפים בו. | |||
==ח== | |||
ר' שמעון אומר כבשים קודמים לעזים בכל מקום. יכול מפני שהם מובחרים? תלמוד לומר "אם כבש תביא קרבנו לחטאת" – מלמד ששניהם שקולים. תורים קודמים לבני יונה בכל מקום. יכול מפני שהם מובחרים? תלמוד לומר "ובן יונה או תור לחטאת" – מלמד ששניהם שקולים. | |||
==ט== | |||
האב קודם לאם בכל מקום. יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם? תלמוד לומר "איש אמו ואביו תיראו" – מלמד ששניהם שקולים, אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו. | |||
==י== | |||
איזהו מורא? לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו. איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. יכול אמר לו אביו ואמו לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה ישמע להם? תלמוד לומר "ואת שבתותי תשמֹרו אני ה' " – כולכם חייבים בכבודי. "אל תפנו אל האלילים" – אל תפנה לעבדם. ר' יהודה אומר אל תפנה לראותם ודיו. | |||
==יא== | |||
"אלילים" – זה אחד מעשרה שמות המגונים שנתגנה בהם עבודה זרה לשם מעשיה. אלילים על שם שהם חלולים פסל על שם שהם נפסלים מסכה על שם שהם נסוכי מצבה על שם שהם עומדי עצבים על שם שהם שנעשים פרקים פרקים תרפים על שם שהם מרקיבים גלולים על שם שהם מגועלים שקוצים על שם שהם משוקצים חמנים על שם שהם עומדים בחמה אשרים על שם שהם מתאשרים מאחרים "אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה" – תחלתם אלילים הם. אם פונה אתה אחריהם אתה עושה אותם אלהות. | |||
==יב== | |||
"ואלהי מסכה לא תעשו" – יכול יעשו להם אחרים? תלמוד לומר "לא...לכם". אי "לא...לכם", יכול הם יעשו לאחרים? תלמוד לומר "לא תעשה" (עי' במלבי"ם). מכאן אמרו: העושה עכו"ם לעצמו עובר משום שתי אזהרות – משום "לא תעשה" ומשום "לכם". ר' יוסי אומר משום שלש – משום "לא תעשה", משום "לא...לכם", ומשום "לא יהיה לך | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:46, 22 בינואר 2022
|
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדושים תהיו" – מלמד שהפרשה נאמרה בהקהל. ומפני מה נאמרה בהקהל? מפני שרוב גופי תורה תלוים בה. "קדושים תהיו" – פרושים תהיו. "כי קדוש אני ה' אלקיכם" – לומר אם מקדישים (ס"א מקדשים) אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי. ואם אין אתם מקדישים (ס"א מקדשים) עצמכם מעלה אני עליכם כאילו לא קדשתם אותי. או אינו אומר אלא אם מקדישים אתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש... תלמוד לומר "כי קדוש אני" – בקדושתי אני, בין מקדשים אותי ובין אין מקדשים אותי. אבא שאול אומר פמליא למלך, ומה עליה להיות מחקה למלך.
ב[עריכה]
"איש" – אין לי אלא איש. אשה מנין? תלמוד לומר "תיראו" – הרי כאן שנים.
ג[עריכה]
אם כן למה נאמר "איש"? אלא שהאיש סיפוקו בידו והאשה אין ספוקה בידה מפני שיש רשות אחרים עליה.
ד[עריכה]
נאמר "איש אמו ואביו תיראו" ונאמר "את ה' אלקיך תירא". הקיש מורא אב ואם למורא המקום.
ה[עריכה]
נאמר "כבד את אביך ואת אמך" ונאמר "כבד את ה' מהונך". הקיש כיבוד אב ואם לכיבוד המקום.
ו[עריכה]
נאמר "מקלל אביו ואמו מות יומת" ונאמר "איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו". הקיש קללת אב ואם לקללת המקום.
ז[עריכה]
– אבל אי אפשר לומר מכה כלפי מעלה. וכן בדין, ששלשתם שותפים בו.
ח[עריכה]
ר' שמעון אומר כבשים קודמים לעזים בכל מקום. יכול מפני שהם מובחרים? תלמוד לומר "אם כבש תביא קרבנו לחטאת" – מלמד ששניהם שקולים. תורים קודמים לבני יונה בכל מקום. יכול מפני שהם מובחרים? תלמוד לומר "ובן יונה או תור לחטאת" – מלמד ששניהם שקולים.
ט[עריכה]
האב קודם לאם בכל מקום. יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם? תלמוד לומר "איש אמו ואביו תיראו" – מלמד ששניהם שקולים, אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו.
י[עריכה]
איזהו מורא? לא ישב במקומו ולא מדבר במקומו ולא סותר את דבריו. איזהו כיבוד? מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. יכול אמר לו אביו ואמו לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה ישמע להם? תלמוד לומר "ואת שבתותי תשמֹרו אני ה' " – כולכם חייבים בכבודי. "אל תפנו אל האלילים" – אל תפנה לעבדם. ר' יהודה אומר אל תפנה לראותם ודיו.
יא[עריכה]
"אלילים" – זה אחד מעשרה שמות המגונים שנתגנה בהם עבודה זרה לשם מעשיה. אלילים על שם שהם חלולים פסל על שם שהם נפסלים מסכה על שם שהם נסוכי מצבה על שם שהם עומדי עצבים על שם שהם שנעשים פרקים פרקים תרפים על שם שהם מרקיבים גלולים על שם שהם מגועלים שקוצים על שם שהם משוקצים חמנים על שם שהם עומדים בחמה אשרים על שם שהם מתאשרים מאחרים "אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה" – תחלתם אלילים הם. אם פונה אתה אחריהם אתה עושה אותם אלהות.
יב[עריכה]
"ואלהי מסכה לא תעשו" – יכול יעשו להם אחרים? תלמוד לומר "לא...לכם". אי "לא...לכם", יכול הם יעשו לאחרים? תלמוד לומר "לא תעשה" (עי' במלבי"ם). מכאן אמרו: העושה עכו"ם לעצמו עובר משום שתי אזהרות – משום "לא תעשה" ומשום "לכם". ר' יוסי אומר משום שלש – משום "לא תעשה", משום "לא...לכם", ומשום "לא יהיה לך
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |