2,112
עריכות
אין תקציר עריכה
(פתיחה ומקורות לדין שלש עבירות חמורות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
=== מקור === | === מקור === | ||
הגמרא בפסחים מביאה מקור לדין זה בכל אחד משלש העבירות: | הגמרא בפסחים ובסנהדרין מביאה מקור לדין זה בכל אחד משלש העבירות: | ||
עבודה זרה - מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#ה|דברים ו ה]]}} "ואהבת את ה' אלקיך בכל ללבך ובכל נפשך". למדנו, שיש למסור את הנפש על אמונת השם. | עבודה זרה - מהפסוק {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#ה|דברים ו ה]]}} "ואהבת את ה' אלקיך בכל ללבך ובכל נפשך". למדנו, שיש למסור את הנפש על אמונת השם. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
שפיכות דמים - סברא, מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי [- מה ראית שדמך אדום יותר, שמא דמו של אותו אדם אדום יותר]. | שפיכות דמים - סברא, מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי [- מה ראית שדמך אדום יותר, שמא דמו של אותו אדם אדום יותר]. | ||
גילוי עריות - שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#כו|שם כב כו]]}}: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה [- נערה המאורסה, עריות]". הרי שדין גילוי עריות כדין שפיכות דמים. | גילוי עריות - שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#כו|שם כב כו]]}}: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה [- נערה המאורסה, עריות]". הרי שדין גילוי עריות כדין שפיכות דמים{{הערה|הגמרא בסנהדרין מביאה מקור זה גם כמקור לדין יהרג ואל יעבור בשפיכות דמים, אך כמובן שאין זה אלא בהסתמך על הסברא המוזכרת, שהרי אם לא כן אין לנו היאך ללמוד גילוי עריות מרציחה, שהרי בשניהם אין לנו מקור לעיקר הדין.}}. | ||
== בעבודה זרה | === בעבודה זרה === | ||
כמבואר לעיל, "עבודה זרה" היא אחת מהעבירות עליהן נימנו וגמרו חז"ל בעליית בית נתזה בלוד שדינן "יהרג ואל יעבור". אך דין זה אינו מוסכם על כל התנאים, שרבי ישמעאל היה דורש "מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג, מנין שיעבוד ואל יהרג, ת"ל [[תנ"ך/ויקרא/יח#ה|וחי בהם]], ולא שימות בהם"{{הערה|והמשך דבריו "יכול אפילו בפרהסיא, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כב#לב|ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי]]".}}. אבל הכרעת חז"ל בעליית בית נתזה בלוד היתה על פי שיטת רבי אליעזר שדרש כך "[[תנ"ך/דברים/ו#ה|ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך]]. אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך. אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך". | כמבואר לעיל, "עבודה זרה" היא אחת מהעבירות עליהן נימנו וגמרו חז"ל בעליית בית נתזה בלוד שדינן "יהרג ואל יעבור". אך דין זה אינו מוסכם על כל התנאים, שרבי ישמעאל היה דורש "מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג, מנין שיעבוד ואל יהרג, ת"ל [[תנ"ך/ויקרא/יח#ה|וחי בהם]], ולא שימות בהם"{{הערה|והמשך דבריו "יכול אפילו בפרהסיא, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/כב#לב|ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי]]".}}. אבל הכרעת חז"ל בעליית בית נתזה בלוד היתה על פי שיטת רבי אליעזר שדרש כך "[[תנ"ך/דברים/ו#ה|ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך]]. אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך, ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך. אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך". | ||
== בגילוי עריות | === בגילוי עריות === | ||
ממשיכה הגמרא "גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי דתניא רבי אומר [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה]] וכי מה למדנו מרוצח מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ומקיש נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור". | ממשיכה הגמרא "גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי דתניא רבי אומר [[תנ"ך/דברים/כב#כו|כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה]] וכי מה למדנו מרוצח מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ומקיש נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור". | ||
== | === בשפיכות דמים === | ||
הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} מבארת שאין צריך מקור לדין זה, ד[[ערך/סברא|סברא]] הוא, למה שתהיה אתה עדיף עליו. "דההוא דאתא לקמיה דרבה, ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך. אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול, מי יימר דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי". | הגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/עד/א|עד.]]}} מבארת שאין צריך מקור לדין זה, ד[[ערך/סברא|סברא]] הוא, למה שתהיה אתה עדיף עליו. "דההוא דאתא לקמיה דרבה, ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך. אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול, מי יימר דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי". | ||
==== כשאין סברת מאי חזית ==== | |||
דעת הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/יסודי התורה/ה|יסודי התורה פ"ה]]}} שאף שבגמרא מבואר שהטעם שיהרג ואל יהרוג הוא משום סברא דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהאי גברא סומק טפי, מכל מקום אף במקום שאין טעם זה מכל מקום הדיון הוא שיהרג ואל יעבור. | דעת הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/יסודי התורה/ה|יסודי התורה פ"ה]]}} שאף שבגמרא מבואר שהטעם שיהרג ואל יהרוג הוא משום סברא דמאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהאי גברא סומק טפי, מכל מקום אף במקום שאין טעם זה מכל מקום הדיון הוא שיהרג ואל יעבור. | ||
ובקובץ שיעורים {{ממ|פסחים אות ד}} הקשה על שיטתו מדין בא במחתרת שהתירה התורה לרצוח משום פיקוח נפש, והטעם הוא שגלי רחמנא שנפשו של בעל הבית חביבה יותר מנפשו של הגנב, ומוכח שבמקום שאין את הסברא דמאי חזית לא אמרינן יהרג ואל יעבור ברציחה. | ובקובץ שיעורים {{ממ|פסחים אות ד}} הקשה על שיטתו מדין בא במחתרת שהתירה התורה לרצוח משום פיקוח נפש, והטעם הוא שגלי רחמנא שנפשו של בעל הבית חביבה יותר מנפשו של הגנב, ומוכח שבמקום שאין את הסברא דמאי חזית לא אמרינן יהרג ואל יעבור ברציחה. | ||
== במצבים וזמנים חריגים == | === במצבים וזמנים חריגים === | ||
"כי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת גזרת המלכות אבל בשעת גזרת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור". | "כי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת גזרת המלכות אבל בשעת גזרת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור". | ||