רא"ש/יבמות/ב/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''<big>יב מתני'</big>''' החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה ה"ז לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין וכולן שהיו להן נשים ומתו מותרות לינשא להן וכולן שנשאו לאחרים ומתו או שנתגרשו מותרות לינשא להן וכולן מותרות לבניהם ולאחיהם: | |||
{{ | '''<big>גמ'</big>''' הא דקתני לא ישאנה ביחיד מומחה דקי"ל {{ממ|[[בבלי/נדרים/עח/א|נדרים דף עח.]]}} דהפרת נדרים ביחיד מומחה וכיון דיחיד הוא אית ביה חשדא לפיכך לא ישאנה אבל בי דינא דבי תלתא לא חשידי כדתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד ולא בי דינא דוקא אלא אפילו בי תרי לא חשידי דתניא עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה לא חששו חכמים לדבר זה אלא אם רצה אחד מן העדים לקנות אותה שדה או לישא אותה אשה הרשות בידו ולא חיישינן לחשדא והאי דקתני במתניתין מפני שהוא ב"ד קמ"ל דמיאון בשלשה לאפוקי ממ"ד מיאון בשנים ולית הלכתא הכי דקי"ל מיאון בשנים כדפסקינן בהדיא בפרק אין ממאנין {{ממ|[[בבלי/יבמות/קז/ב|דף קז:]]}} ירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/יבמות/ט/יב|הי"ב]]}} שאין שנים מצויין לחטוא מפני אחד וכולן מותרין לבניהם ולאחיהם שאין אדם מצוי לחטוא לא מפני בנו ולא מפני אחיו: | ||
איבעיא להו חכם שאסר האשה וגרשה בעלה כנס מהו שיוציא ואסיקנא דאם כנס אינו מוציא דברננה לא מפקינן: | |||
וכולן שהיו להן נשים ומתו. מתו אין נתגרשו לא והתניא אפי' נתגרשו מותרות לינשא להן לא קשיא הא דהואי קטטה והא דלא הואי קטטה ואי בעית אימא הא והא דלא הואי קטטה הא דארגיל הוא והא דארגילה היא: | |||
וכולן מותרות לבניהן ולאחיהן. וכ"ש לאביהן משום דבזיז מיניה. פי' מתבייש ממנו מאי שנא מהא דתניא הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה נשי לגבי נשי שכיחן דאזלי גברי לגבי גברי לא שכיחי דאזלי אהדדי אי נמי נשי דלא אסרן שכיבתן אהדדי לא קפדי אהדדי גברי דאסרן שכיבתן אהדדי קפדי אהדדי: | |||
{{מרכז|'''הדרן עלך כיצד אשת אחיו'''}} | {{מרכז|'''הדרן עלך כיצד אשת אחיו'''}} | ||
{{ | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־17:42, 6 במאי 2021
|
פסקי הרא"ש - יבמות |
יב מתני' החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה ה"ז לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין וכולן שהיו להן נשים ומתו מותרות לינשא להן וכולן שנשאו לאחרים ומתו או שנתגרשו מותרות לינשא להן וכולן מותרות לבניהם ולאחיהם:
גמ' הא דקתני לא ישאנה ביחיד מומחה דקי"ל (נדרים דף עח.) דהפרת נדרים ביחיד מומחה וכיון דיחיד הוא אית ביה חשדא לפיכך לא ישאנה אבל בי דינא דבי תלתא לא חשידי כדתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד ולא בי דינא דוקא אלא אפילו בי תרי לא חשידי דתניא עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה לא חששו חכמים לדבר זה אלא אם רצה אחד מן העדים לקנות אותה שדה או לישא אותה אשה הרשות בידו ולא חיישינן לחשדא והאי דקתני במתניתין מפני שהוא ב"ד קמ"ל דמיאון בשלשה לאפוקי ממ"ד מיאון בשנים ולית הלכתא הכי דקי"ל מיאון בשנים כדפסקינן בהדיא בפרק אין ממאנין (דף קז:) ירושלמי (הי"ב) שאין שנים מצויין לחטוא מפני אחד וכולן מותרין לבניהם ולאחיהם שאין אדם מצוי לחטוא לא מפני בנו ולא מפני אחיו:
איבעיא להו חכם שאסר האשה וגרשה בעלה כנס מהו שיוציא ואסיקנא דאם כנס אינו מוציא דברננה לא מפקינן:
וכולן שהיו להן נשים ומתו. מתו אין נתגרשו לא והתניא אפי' נתגרשו מותרות לינשא להן לא קשיא הא דהואי קטטה והא דלא הואי קטטה ואי בעית אימא הא והא דלא הואי קטטה הא דארגיל הוא והא דארגילה היא:
וכולן מותרות לבניהן ולאחיהן. וכ"ש לאביהן משום דבזיז מיניה. פי' מתבייש ממנו מאי שנא מהא דתניא הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה נשי לגבי נשי שכיחן דאזלי גברי לגבי גברי לא שכיחי דאזלי אהדדי אי נמי נשי דלא אסרן שכיבתן אהדדי לא קפדי אהדדי גברי דאסרן שכיבתן אהדדי קפדי אהדדי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
< סימן קודם · סימן הבא >