רש"י/ערכין/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:05, 5 במאי 2021

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

איבנייה אנא. משלי:

אמר ליה. עליון לית לי דוכתא דדיירנא ביה:

לא קא מתדר לי. איני יכול לדור בביתי מפני עלייתך:

שוף אכריסך. שחה קומתך עד כריסך:

כשורי. קורות העלייה:

אבל אתנו אהדדי. כשחלקו אם תשפל עלייה יסתרוהו הבית ויבנוהו:

עד כמה. תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות:

כאותה ששנינו. בהמוכר פירות המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים:

איסוריתא. חבילות קנים ארוכין:

והדר. מחזיר עצמו לכל צדדין:

סכרנא לך הכא. אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך:

קמרעת לאשיתאי. כשתפתח בה חלונות תנוע החומה מחמת המכה:

סתרנא לך. הכותל מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך:

לא קיימא. שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר:

דאע"ג דקא משתמש בה בציבי ותיבני. ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן:

אספלידא. טרקלין יפה:

תרביצא. גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו:

בדנפשאי אנא בנינא. בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינוהו:

ד' אמות לעבודת הכרם. שהיו חורשין אותה בשוורים:

Line 10

דעלו אהדדי. שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו:

בשופטני עסקינן. וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים:

Line 11

והשתא אידרונא. חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים:

שמא בעלמא. אם אספלידא שמא ואע"פ שאינו כשאר אספלידא לא בטיל שמו:

Line 12

בית כור. לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
 {{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
-'''מכלל דת"ק סבר כו'.''' בתמיה:
+'''איבנייה אנא.''' משלי:
-'''והרגו.''' השור הרג את החופר:
+'''אמר ליה.''' עליון לית לי דוכתא דדיירנא ביה:
-'''פטור.''' בעל השור:
+'''לא קא מתדר לי.''' איני יכול לדור בביתי מפני עלייתך:
-'''חייבין לשלם.''' אלמא מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא וקשיא למאן דאוקי פלוגתייהו דרבי יוסי ות"ק דמתני' באם הזיק דא"כ קשיא סתמא אסתמא. ואיכא דמותיב הך תיובתא לר"ש בן אלעזר אבל פליאה בעיני היאך יכול להקשות הא ר"ש תנא הוא ופליג:
+'''שוף אכריסך.''' שחה קומתך עד כריסך:
-'''בשעמד בדין.''' קודם שמת וחייבוהו לשלם לפיכך גובה מן היורשין דכיון דדינו חרוץ לשלם ה"ל כמלוה בשטר:
+'''כשורי.''' קורות העלייה:
-'''והא תני חגא מת וקברו.''' השור בבור כגון שהפיל עמו חוליא ואפ"ה חייבין יורשין:
+'''אבל אתנו אהדדי.''' כשחלקו אם תשפל עלייה יסתרוהו הבית ויבנוהו:
-'''והילכתא.''' הא דקתני יורשין חייבין כגון דייתבי דייני אפומא דבירא וחייבוהו מיד לשלם:
+'''עד כמה.''' תשפיל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות:
-'''מזין עליו.''' זורקין בשבילו דם חטאתו ואשמו ולא הויא כחטאת שמתו בעליה כל זמן שלא נהרג:
+'''כאותה ששנינו.''' בהמוכר פירות המקבל עליו מחבירו לבנות לו בית עושה רומו כחצי ארכו וחצי רחבו כבנין ההיכל שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגבהו שלשים:
-'''חטא.''' בשוגג באותה שעה שיצא ליהרג כגון שראה חלב וכסבור שומן הוא ואכלו:
+'''איסוריתא.''' חבילות קנים ארוכין:
-'''אין נזקקין לו.''' שיפריש קרבן ליקרב:
+'''והדר.''' מחזיר עצמו לכל צדדין:
-'''מפני שאין מענין את דינו.''' שימתינו מלהורגו עד שישחטו הזבח ויזרק הדם שעינוי הדין הוא:
+'''סכרנא לך הכא.''' אסתום לך חלונותיך באבנים וטיט ואפתח לך למעלה מכותלי בגובה כתליך חלונות אחרים שיאירו בביתך:
-'''רישא נמי.''' דקתני כשחטא קודם לכן מזין עליו הרי ממתינים לו עד שישחט ויזרק:
+'''קמרעת לאשיתאי.''' כשתפתח בה חלונות תנוע החומה מחמת המכה:
-'''מתני' אין ממתינין לה עד שתלד.''' אלא הורגין ולדה עמה דחד גופא הוא:
+'''סתרנא לך.''' הכותל מראש גובהו עד שיגיע למקום החלונות שאעשה לך:
-'''ישבה על המשבר.''' קודם שנגמר דינה:
+'''לא קיימא.''' שאין טיט החדש נדבק יפה בטיט הישן שיבש כבר:
-'''ממתינין לה עד שתלד.''' דכיון דעקר ונע ממקומו גופא אחרינא הוא:
+'''דאע"ג דקא משתמש בה בציבי ותיבני.''' ואין הוא עצמו דר בתוכו מצי א"ל לא מצינא דאטרח להוציא העצים והתבן:
-'''נהנין בשערה.''' ובגמ' מפרש טעמא:
+'''אספלידא.''' טרקלין יפה:
-'''אסורה בהנאה.''' כדקי"ל {{ממ|פסחים דף כב:}} ובעל השור נקי כאדם שאומר לחבירו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהן הנאה של כלום:
+'''תרביצא.''' גינה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו:
-'''גמ' לרבות את הולד.''' קס"ד משניהם יליף מדה"ל למיכתב ומתו ואנא ידענא דאין ומתו פחות משנים:
+'''בדנפשאי אנא בנינא.''' בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינוהו:
-שניהם מיותר לדרשה:
+'''ד' אמות לעבודת הכרם.''' שהיו חורשין אותה בשוורים:
-'''שניהן שוין.''' הנואף והנואפת יהו בני עונשין אבל אם היתה היא קטנה והוא גדול או הוא קטן דלאו בר עונשין והיא גדולה ובת עונשין אין הגדול נהרג: ומשני אנו מגם ילפינן:
+Line 10
-'''לידי ניוול.''' שאם יהא חיות בולד יצא לאחר מיתת אמו וניוול הוא:
+'''דעלו אהדדי.''' שנתן בעל הכרם לבעל השדה לבן דמים של עילוי הכרם הילכך כרם בעי למשקל עם עבודתו:
-'''נוחל.''' אם נפלה לו ירושה בו ביום ובו ביום מת מנחילה לקרוביו מאביו:
+'''בשופטני עסקינן.''' וכי שוטה היה שנטל גינה חלקה כנגד בית בנוי ולא נטל עילוי דמים:
-'''ואמר רב ששת.''' האי נוחל ומנחיל ליכא לאוקומי בנכסי אביו דא"נ לא אתיליד איהו הוו ירתי קרוביו נכסי אביו היכא דאין בנים:
+Line 11
-'''אלא נוחל בנכסי אמו.''' אם מתה בו ביום ואפי' הוא מת בו ביום נוחל נכסי אמו ומנחילן מכחו לאחיו מאביו שאינן בני אמו דאי לאו הוא הוו ירתי לה קרוביה ולא אמרי' נפל הוא ואינו בן נחלה:
+'''והשתא אידרונא.''' חדר אפל ואני על מנת אספלידא נתתי עילוי דמים:
-'''אבל עובר.''' אם מתה מעוברת לא ירתי לה קרובי העובר דהוא מת ברישא:
+'''שמא בעלמא.''' אם אספלידא שמא ואע"פ שאינו כשאר אספלידא לא בטיל שמו:
-'''ומשני ה"מ.''' דהוא מיית ברישא לגבי מיתה כשהיא מתה מיתת עצמה:
+Line 12
-ופרכינן וגבי מיתה מי מיית הוא ברישא והא הוה עובדא ופרכיס לאחר מיתת אמו:
+'''בית כור.''' לפי חשבון סאתים כחצר המשכן:
-'''זנב הלטאה.''' אם חותכין אותה מפרכסת החתיכה ואע"פ שאין בה חיות:
-'''ומקרעין את כריסה.''' דזימנין דמיקרי דהיא מייתא ברישא:
 <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
 {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

רש"י/ערכין/ז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:05, 5 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש