שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה)/ע: הבדלים בין גרסאות בדף
(שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס קרימונה - מתוך ספריא + התאמה ע"י עורכי האוצר) |
(←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו') |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{ | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''על ''' ראובן שטען על שמעון מכרת לי חפץ שהייתי סבור שהיה של זהב והנה הוא של כסף ותובע ראובן משמעון שיחזיר לו מעותיו. כי אוניתי עד ביטול מקח. והשיב שמעון והלא בשעה שקניתיו מן הגוי שאינה אותי רצית אתה לקנותו. וגם אני כשמכרתיו לך לא ידעתי שאניתיך והנני משיב לפי דעתי ששמעון חייב להחזיר לראובן מעותיו דאע"ג דביטול מקח כגון יתר משתות בעיא היא אם לעולם חוזר או לא ולא אפשיט' ליה. הכא ודאי מקח טעות כגון זהב ונמצא כסף הוי כמו שחמתית ונמצאת לבנה. לבנה ונמצא' שחמתית יין ונמצא חומץ דאע"ג דאיכא דניח' ליה בהא. ואיכא דניחא ליה בהא הוי מקח טעות וחוזר לעולם שהרי זה החפץ לא נתכוין לקנות וכל שכן זהב ונמצא נחשת דכולי עלמ' ניחא להו בזהב דהוי מקח טעות ואע"ג שהגוי רמהו לשמעון מה בכך הרי כשקנה אותו מן הגוי היה שלו ולא כל כמיניה להטעות את ראובן ובין מתכוין ובין לא נתכוון חוזר. ועל שניהם ליתן שכר השליח. וכן פסק רבי' יצחק בסוף פרק זה בורר. | '''על ''' ראובן שטען על שמעון מכרת לי חפץ שהייתי סבור שהיה של זהב והנה הוא של כסף ותובע ראובן משמעון שיחזיר לו מעותיו. כי אוניתי עד ביטול מקח. והשיב שמעון והלא בשעה שקניתיו מן הגוי שאינה אותי רצית אתה לקנותו. וגם אני כשמכרתיו לך לא ידעתי שאניתיך והנני משיב לפי דעתי ששמעון חייב להחזיר לראובן מעותיו דאע"ג דביטול מקח כגון יתר משתות בעיא היא אם לעולם חוזר או לא ולא אפשיט' ליה. הכא ודאי מקח טעות כגון זהב ונמצא כסף הוי כמו שחמתית ונמצאת לבנה. לבנה ונמצא' שחמתית יין ונמצא חומץ דאע"ג דאיכא דניח' ליה בהא. ואיכא דניחא ליה בהא הוי מקח טעות וחוזר לעולם שהרי זה החפץ לא נתכוין לקנות וכל שכן זהב ונמצא נחשת דכולי עלמ' ניחא להו בזהב דהוי מקח טעות ואע"ג שהגוי רמהו לשמעון מה בכך הרי כשקנה אותו מן הגוי היה שלו ולא כל כמיניה להטעות את ראובן ובין מתכוין ובין לא נתכוון חוזר. ועל שניהם ליתן שכר השליח. וכן פסק רבי' יצחק בסוף פרק זה בורר. | ||
גרסה אחרונה מ־16:47, 5 באוגוסט 2020
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס קרימונה) 
ע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
על ראובן שטען על שמעון מכרת לי חפץ שהייתי סבור שהיה של זהב והנה הוא של כסף ותובע ראובן משמעון שיחזיר לו מעותיו. כי אוניתי עד ביטול מקח. והשיב שמעון והלא בשעה שקניתיו מן הגוי שאינה אותי רצית אתה לקנותו. וגם אני כשמכרתיו לך לא ידעתי שאניתיך והנני משיב לפי דעתי ששמעון חייב להחזיר לראובן מעותיו דאע"ג דביטול מקח כגון יתר משתות בעיא היא אם לעולם חוזר או לא ולא אפשיט' ליה. הכא ודאי מקח טעות כגון זהב ונמצא כסף הוי כמו שחמתית ונמצאת לבנה. לבנה ונמצא' שחמתית יין ונמצא חומץ דאע"ג דאיכא דניח' ליה בהא. ואיכא דניחא ליה בהא הוי מקח טעות וחוזר לעולם שהרי זה החפץ לא נתכוין לקנות וכל שכן זהב ונמצא נחשת דכולי עלמ' ניחא להו בזהב דהוי מקח טעות ואע"ג שהגוי רמהו לשמעון מה בכך הרי כשקנה אותו מן הגוי היה שלו ולא כל כמיניה להטעות את ראובן ובין מתכוין ובין לא נתכוון חוזר. ועל שניהם ליתן שכר השליח. וכן פסק רבי' יצחק בסוף פרק זה בורר.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |