שו"ת חתם סופר/א/קצ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
'''שלום ''' ושמחת יום טוב לך תלמיד האהוב כנפשי הרבני כבוד מו"ה ליזר דרעזניץ נ"י: | |||
'''מכתבך ''' הנעים הגיעני עתה אחר תפלת מנחה ואמרתי להשיב מיד מ"ש לפי דברי גאונים בענין כתיבת בני המן בריש שיטה וסוף שיטה י"ל ק' הגאון מה' אלי' ווילנא זצ"ל דמאי קמ"ל ר"י בר בון בירושלמי דצריך למיכתב בריש דפא וסוף דפא וכתבת לשיטת ר"ת לא הוזכר כמה ריווח יהיה בין לבינה לאריח והוצרך להודיענו שיהיה רוחב השיטה ביניהם אלו דבריך ורצונך דה"א למכתב איש ואת פרשנדתא ואת וכו' בחדא שיטה בהפסק מעט ביניהם קמ"ל ר"י בר בון דלא הנה הועלת לר"ת אבל לשיטת רש"י שבר"ן ספ"ק דמגלה דהיינו לבינה שהוא החלק בין תיבה לתיבה יהיה שעורו כלבינה פעמיי' כאריח א"כ מה יענה על קו' הגאון וע"כ צריכי' לתירוצו ועוד לר"ת מי ניחא וכי הודיענו ר"י בר בון איזה ואת יבוא בסוף דפא אי ואת השייך לפרשנדתא כמו שהוא האמת או ואת דדלפון הרי לא הקפיד אלא שיהי' איש בראשו ואת בסופו ועדיין נוכל לטעות כנ"ל: | |||
'''ע"כ ''' אין לנו אלא כתי' הגאון דאשמועי' למכתב איש אע"ג שאינו שייך לבני המן ולא הבנתי מה שכתבת המן נקרא איש ואצטליב בהאי צליבא הא האי איש לא קאי אחמש מאות ומטעם שכ' הראשוני' ז"ל דעשרת ב"ה הי' שרי חמשי' על אלו חמש מאות ע"כ מצרפי' להו במפלתן והמן לא נתלה באותו פרק אלא כבר הי' תלוי ועומד מיום שני של פסח והם נתלו בי"ג אדר שלאחריו: | |||
'''והנה ''' אני כתבתי שאעפ"י שהאמת דבריש דפא וסופא היינו שיטה ולא הוזכר עמוד בירושלמי מ"מ מסברא אמינא לכותבם בסוף עמוד שלא לכתוב שיטה למטה מהם שלא תהיה תקומה למפלתן וע"ז כתבת הרי גם שירת האזינו נכתבת כן לבינה ע"ג לבינה מזה הטע' בעצמו כמ"ש הר"ן הנ"ל ואפ"ה כותבי' ה' שיטו' למטה ממנה ולא חיישי' להנ"ל יפה כתבת ומשם ראי' דידי מדהזכירו בשירת האזינו למכתב אחרי' ה' שיטות ולא הזכירו כאן ש"מ דלא בעי למכתב אחריהם שום שיטה וממילא אין לכתוב וכאשר אבאר דהנה המסדר חומת בנינו אריח ע"ג אריח יכבד הבנין ויפול החומה תחתיה אמנם השורה התחתונה תהי' קיימת אם יש לה יסוד הגון ושירת האזינו מדברת משונאי ישראל אך מסיימת וכפר אדמתו עמו ע"כ ניתן יסוד לשיטה אחרונה שתהי' אדמתו עמו קיימת והעליוני' שונאינו יכרעו ויפולו משא"כ בני המן מסיים ויזתא עשרת למה ניתן להם יסוד זהו דעתי ואין לי ראי' אחרת אלא טוב למעט בטעות מנהג אבותינו שעכ"פ יפה נהגו לסיים בסוף עמוד אלא הטעות במה שמתחילי' בראש עמוד: | |||
'''עוד ''' כתבת מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק לא ידעתי מה רצית בזה אולי להקשות על רז"ל מדוע לא ניתן להם תקומה הלא ידעת דברי חז"ל פ"ק דע"ז לא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו והכי נמי הרמז שלא יהיה תקומה לכל העושים מעשה מלכי כנען ומעשי המן ובניו וכשנתלו המן ובניו כבר יצאו מהם אותם פרידות טובות שהיו עתידים להתגייר ומהמן לא הי' עתיד לצאת עוד מי שנתגייר ואסיים בברכת החג ושמחת אתה וביתך כנפשך היפה אף נעים ונפש א"נ הבע"הח: פ"ב נגהי ליום עש"ק הגדול תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר: א - אורח חיים]] | |||
[[קטגוריה:שו"ת חתם סופר]] | |||
גרסה מ־17:46, 15 במאי 2018
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
א קצ
|
< הקודם · הבא > |
שלום ושמחת יום טוב לך תלמיד האהוב כנפשי הרבני כבוד מו"ה ליזר דרעזניץ נ"י:
מכתבך הנעים הגיעני עתה אחר תפלת מנחה ואמרתי להשיב מיד מ"ש לפי דברי גאונים בענין כתיבת בני המן בריש שיטה וסוף שיטה י"ל ק' הגאון מה' אלי' ווילנא זצ"ל דמאי קמ"ל ר"י בר בון בירושלמי דצריך למיכתב בריש דפא וסוף דפא וכתבת לשיטת ר"ת לא הוזכר כמה ריווח יהיה בין לבינה לאריח והוצרך להודיענו שיהיה רוחב השיטה ביניהם אלו דבריך ורצונך דה"א למכתב איש ואת פרשנדתא ואת וכו' בחדא שיטה בהפסק מעט ביניהם קמ"ל ר"י בר בון דלא הנה הועלת לר"ת אבל לשיטת רש"י שבר"ן ספ"ק דמגלה דהיינו לבינה שהוא החלק בין תיבה לתיבה יהיה שעורו כלבינה פעמיי' כאריח א"כ מה יענה על קו' הגאון וע"כ צריכי' לתירוצו ועוד לר"ת מי ניחא וכי הודיענו ר"י בר בון איזה ואת יבוא בסוף דפא אי ואת השייך לפרשנדתא כמו שהוא האמת או ואת דדלפון הרי לא הקפיד אלא שיהי' איש בראשו ואת בסופו ועדיין נוכל לטעות כנ"ל:
ע"כ אין לנו אלא כתי' הגאון דאשמועי' למכתב איש אע"ג שאינו שייך לבני המן ולא הבנתי מה שכתבת המן נקרא איש ואצטליב בהאי צליבא הא האי איש לא קאי אחמש מאות ומטעם שכ' הראשוני' ז"ל דעשרת ב"ה הי' שרי חמשי' על אלו חמש מאות ע"כ מצרפי' להו במפלתן והמן לא נתלה באותו פרק אלא כבר הי' תלוי ועומד מיום שני של פסח והם נתלו בי"ג אדר שלאחריו:
והנה אני כתבתי שאעפ"י שהאמת דבריש דפא וסופא היינו שיטה ולא הוזכר עמוד בירושלמי מ"מ מסברא אמינא לכותבם בסוף עמוד שלא לכתוב שיטה למטה מהם שלא תהיה תקומה למפלתן וע"ז כתבת הרי גם שירת האזינו נכתבת כן לבינה ע"ג לבינה מזה הטע' בעצמו כמ"ש הר"ן הנ"ל ואפ"ה כותבי' ה' שיטו' למטה ממנה ולא חיישי' להנ"ל יפה כתבת ומשם ראי' דידי מדהזכירו בשירת האזינו למכתב אחרי' ה' שיטות ולא הזכירו כאן ש"מ דלא בעי למכתב אחריהם שום שיטה וממילא אין לכתוב וכאשר אבאר דהנה המסדר חומת בנינו אריח ע"ג אריח יכבד הבנין ויפול החומה תחתיה אמנם השורה התחתונה תהי' קיימת אם יש לה יסוד הגון ושירת האזינו מדברת משונאי ישראל אך מסיימת וכפר אדמתו עמו ע"כ ניתן יסוד לשיטה אחרונה שתהי' אדמתו עמו קיימת והעליוני' שונאינו יכרעו ויפולו משא"כ בני המן מסיים ויזתא עשרת למה ניתן להם יסוד זהו דעתי ואין לי ראי' אחרת אלא טוב למעט בטעות מנהג אבותינו שעכ"פ יפה נהגו לסיים בסוף עמוד אלא הטעות במה שמתחילי' בראש עמוד:
עוד כתבת מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק לא ידעתי מה רצית בזה אולי להקשות על רז"ל מדוע לא ניתן להם תקומה הלא ידעת דברי חז"ל פ"ק דע"ז לא יהיה שריד לבית עשו בעושה מעשה עשו והכי נמי הרמז שלא יהיה תקומה לכל העושים מעשה מלכי כנען ומעשי המן ובניו וכשנתלו המן ובניו כבר יצאו מהם אותם פרידות טובות שהיו עתידים להתגייר ומהמן לא הי' עתיד לצאת עוד מי שנתגייר ואסיים בברכת החג ושמחת אתה וביתך כנפשך היפה אף נעים ונפש א"נ הבע"הח: פ"ב נגהי ליום עש"ק הגדול תקע"ד לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |