מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(נבדק טכנית)
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}


'''ויאמר משה וגו'.'''  אמר ר' אלעזר בן ערך שבעת ימים היה מכתיש הקב"ה למשה לילך בשליחותו דכתיב גם תמול גם מתמול שלשום גם משלשום מאז דברך גם מאז וזה יום השביעי.


{{ניווט כללי עליון}}
'''ויחר אף ד' במשה.'''  אמר ר' (אליעזר) [אלעזר] בן ערך לא דבר הקב"ה עם משה אלא בדרך ארץ שלא יהיו בזויי העולם אומרים מפני שהוא אלוה ובעל עולם עשה דבריו שלא כדין לכן היה הקב"ה (מכביש) [מכתיש] את משה כל ששת ימים דכת' גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך ובשביעי אמר לו שלח נא ביד תשלח: משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו עבד והיה אוהבו אהבה גמורה בקש המלך לעשותו אפוטרופוס לפרנס בני ביתו של מלך מה עשה המלך תפש עבדו בידו והכניסו לבית גנזיו הראהו כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות וכל שיש לו בבית גנזיו הוציאו לשדה הראהו גנות ופרדסים וכל שיש לו בשדה פשט העבד את ידו ואמר איני יכול להיעשות אפוטרופוס לפרנס בני ביתו של מלך כעס עליו המלך אמר לו אם אי אתה יכול להיעשות אפוטרופוס למה הטרחתני כל אותו טורח נשבע לו שלא יכנס לפתח פלטין שלו. כך היה המקום (מכביש) [מכחיש] את משה כל ששת הימים בשליחותו למצרים ובשביעי אמר לו שלח נא ביד תשלח א"ל הקב"ה משה אתה אומר לי שלח נא ביד תשלח יהושע תלמידך (ורך) (גידולי ידך) ורבוייך הוא יכניס את ישראל לארץ אתה אי אתה נכנס עמהן לארץ שנא' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כ#יב|במדבר כ יב]]}} לכן לא תביאו את הקהל הזה:
 
משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוצא את ב"י ממצרים בודאי אני שליח שתי שליחות באדם אחד בפעם אחת רבוני אין שליחות זו יפה אלא בשני בני אדם כאחד שנ' {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ד#ט|קהלת ד ט]]}} טובים השנים מן האחד ואומד {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יט#טו|דברים יט טו]]}} על פי שנים עדים יקום דבר. משיב הקב"ה ואומר לו למשה משה יודיע אני בך על מי אתה עומד ומבקש רחמים שתלך אתה והוא בשליחותי למצרים כבר שרת עליו רוח הקדש והוא יוצא ומשמר לך בשבילי מצרים וכעת שרואה אותך הוא שמש כענין שנ' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ג#יד|שמות ג יד]]}} והנה גם הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו:
 
משיב הקב"ה ואומר לו למשה בתחילה כשנגליתי עליך בסנה היית מסתיר פניך ממני כענין שנאמר ויסתר משה פניו עכשיו אימתי ניתן לך פתחון פה לדבר בפני כעבד בשר ודם שיש לו רשות לדבר בפני רבו: משה דברן את אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח [אני הוא שקראתי עולם ממזרח שמש עד מבואו] מן הדין ההוא אתה ראוי לשטיפה מיד אבל מה אעשה בעל הרחמים אני [לכך נאמר וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'] וחכמים אומרין אומר לו הקב"ה למשה משה זכות עמרם אביך עמדה לך שעשה דבר גדול בישראל שבשהכבידו מצרים עבודה קשה על ישראל והיו מטבעין אותן ביאר אמרו אנו נושאין נשים ומולידין בנים ומצרים מטבעין אותן ביאר למה אנו מיגעין את עצמנו לחנם עמד עמרם ועשה דבר גדול בישראל והסכימה דעתו לדעת המקום גירש את אשתו כשהיא מעוברת שלשה חדשים, בסוף שלשה חדשים חזר ועשה בה קדושין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ב#א|שמות ב א]]}} וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי והיו מלאכי השרת מקלסין לפניה כחתנים וככלות שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיג#ט|תהלים קיג ט]]}} אם הבנים שמחה. ומצרים מנו לה תשעה חדשים והיא ילדה בתוך ששה חדשים. וכי למה הוצרך הדבר אם לקח עמרם אשת אם לא לקח אלא להודיע לכל באי העולם זכותו של עמרם הצדיק:
 
משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אני נביא בן נביא מספק ספיקות נכנסתי לדבריך פרעה רשע בן רשע ומצרים מרודים בני מרודים האיך יכנסו לדברי. א"ל אתה דבר בלשון קודש כמלאך ואהרן אחיך ידבר בלשון (עברי) [מצרי] שנא' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#א|שמות ד א]]}} ראה נתתי אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך: משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוציא ששים רבוא מתחת סבלות מצרים מתירא אני מפני בני אדם שברחתי מפניהם. א"ל אל תירא משה כבר מתו שנא' (שם ד יט) כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך:


'''ומשה היה רועה וגו' בלבת אש מתוך הסנה.'''  רשב"י אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה, מה הסנה הזה קשה מכל אילנות שבעולם וכל צפור שנכנס לתוכו אין יוצאת הימנו בשלום אלא נחתכת איברים איברים, כך שעבוד מצרים קשה לפני המקום מכל שיעבודין שבעולם. מעולם לא יצא עבד או שפחה בן חורין ממצרים אלא הגר בלבד שנאמר {{ממ|[[{{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יב#כ|בראשית יב כ]]}}|{{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יב#כ|בראשית יב כ]]}}]]}} ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו: ד"א מתוך הסנה ר' יהושע אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה שכל זמן שישראל בצרה כאלו צרה לפניו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סג#ט|ישעיה סג ט]]}} בכל צרתם לו צר: ואומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צא#טו|תהלים צא טו]]}} עמו אנכי בצרה ואומר (זכריה ב יב) כי כל הנוגע בכם נוגע בבבת עינו: בינה הכתוב שכל המזיק את ישראל כביכול אין מזיק אלא במי שאמר והיה העולם. וכך היה ר' יהושע אומר בוא וראה כמה רחמיו וזכיותיו של הקב"ה על ישראל, ירדו למצרים שכינה עמהם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#ד|בראשית מו ד]]}} אנכי ארד עמך מצרימה. עלו שכינה עמהם שנאמר (שם) ואנכי אעלך גם עלה, ירדו לים שכינה עמהם שנ' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#יט|שמות יד יט]]}} ויסע מלאך האלהים, באו למדבר שכינה עמהם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/א#לא|דברים א לא]]}} ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ד' אלהיך עד שבאו לבית המקדש. שרויין בצער כביכול שרוי עמהם בצער שנאמר מתוך הסנה, שרויין בריוח שרוי עמהם בריוח שנ' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קו#ה|תהלים קו ה]]}} לראות בטובת בחיריך לשמוח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך: ד"א מתוך הסנה ר' יוסי אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה מפני שהוא טהור ואין אומות העולם עושין אותו ע"ז. ד"א מתוך הסנה גוי אחד שאל את רבן גמליאל א"ל מפני מה נגלה הקב"ה על משה מתוך הסנה. א"ל אלו נגלה על חרוב אחד או על תאנה אחת הייתי אומר שיש מקום בארץ פנוי מן השכינה עכשיו נגלה על הסנה ללמדך שאין מקום בארץ פנוי מן השכינה: ד"א מתוך הסנה א"ר יוסי ולמה מתוך הסנה אלא מה דרכו של סנה אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזוק מפני שקוציו כפופין למטה ואם בקש להוציא את ידו הקוצין תופשין אותה כך כשירדו ישראל למצרים קבלו אותן שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מז#ו|בראשית מז ו]]}} ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך וכיון שבקשו לצאת תפשו אותן שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ה#ב|שמות ה ב]]}} וגם את ישראל לא אשלח: ר"א מתוך הסנה נס גדול ראה משה שראה את הסנה והוא מלבלב ועולה מתוך האש ואם תמיה אתה על הדבר הזה בוא וראה ממקלו של אהרן שהוא של עץ יבש והוציא שקדים ופרחים: ד"א למה מתוך הסנה ר' אלעזר בן ערך אומר מפני מה נגלה הקב"ה משמי מרום והיה מדבר עם משה מתוך הסנה לפי שיכול המקום שידבר מראש הרים ומראש הגבעות מגבהי עולם ומארזי לבנון אלא השפיל עצמו ודבר מתוך הסנה ועליו אמר שלמה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כט#כג|משלי כט כג]]}} ושפל רוח יתמוך כבוד: אי אתה מוצא מן האילנות שפל מן הסנה וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלח#ו|תהלים קלח ו]]}} כי רם ד' ושפל יראה.
משיב הקב"ה ואומר לו למשה משה אתה אומר לי מתירא אני מפני בני אדם שברחתי מפניהם בני אדם ששגר עליך פרעה לתפשך מי עשאן אלמים מי עשאן חרשים מי עשאן סומים הלא אני ד': ר' אלעזר בן יהודא איש ברתותא אומר משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוציא ששים רבוא מתחת סבלון מצרים אלו על מאה בני אדם או על מאתים בני אדם אתה אומר לי עדיין הדבר קשה לי אלא שאתה אומר לי הוציא ששים רבוא מתחת סבלון פרעה ממצרים. ואלו התרית בהן שנה או שתים לפני דיבר [היו הדברים] כבר עשויין אלא שנשתעבדו בהן מאתים ועשר שנים יאמר לי פרעה מי שעבדו עבד עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו או מי שעבד את הכרם עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו רבשע כבדים ומכובדים דברים הללו שאתה אומר לי כי כבד פה וכבד לשון אנכי.




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־00:26, 8 ביולי 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי TriangleArrow-Left.png ד

ויאמר משה וגו'. אמר ר' אלעזר בן ערך שבעת ימים היה מכתיש הקב"ה למשה לילך בשליחותו דכתיב גם תמול גם מתמול שלשום גם משלשום מאז דברך גם מאז וזה יום השביעי.

ויחר אף ד' במשה. אמר ר' (אליעזר) [אלעזר] בן ערך לא דבר הקב"ה עם משה אלא בדרך ארץ שלא יהיו בזויי העולם אומרים מפני שהוא אלוה ובעל עולם עשה דבריו שלא כדין לכן היה הקב"ה (מכביש) [מכתיש] את משה כל ששת ימים דכת' גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך ובשביעי אמר לו שלח נא ביד תשלח: משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו עבד והיה אוהבו אהבה גמורה בקש המלך לעשותו אפוטרופוס לפרנס בני ביתו של מלך מה עשה המלך תפש עבדו בידו והכניסו לבית גנזיו הראהו כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות וכל שיש לו בבית גנזיו הוציאו לשדה הראהו גנות ופרדסים וכל שיש לו בשדה פשט העבד את ידו ואמר איני יכול להיעשות אפוטרופוס לפרנס בני ביתו של מלך כעס עליו המלך אמר לו אם אי אתה יכול להיעשות אפוטרופוס למה הטרחתני כל אותו טורח נשבע לו שלא יכנס לפתח פלטין שלו. כך היה המקום (מכביש) [מכחיש] את משה כל ששת הימים בשליחותו למצרים ובשביעי אמר לו שלח נא ביד תשלח א"ל הקב"ה משה אתה אומר לי שלח נא ביד תשלח יהושע תלמידך (ורך) (גידולי ידך) ורבוייך הוא יכניס את ישראל לארץ אתה אי אתה נכנס עמהן לארץ שנא' (במדבר כ יב) לכן לא תביאו את הקהל הזה:

משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוצא את ב"י ממצרים בודאי אני שליח שתי שליחות באדם אחד בפעם אחת רבוני אין שליחות זו יפה אלא בשני בני אדם כאחד שנ' (קהלת ד ט) טובים השנים מן האחד ואומד (דברים יט טו) על פי שנים עדים יקום דבר. משיב הקב"ה ואומר לו למשה משה יודיע אני בך על מי אתה עומד ומבקש רחמים שתלך אתה והוא בשליחותי למצרים כבר שרת עליו רוח הקדש והוא יוצא ומשמר לך בשבילי מצרים וכעת שרואה אותך הוא שמש כענין שנ' (שמות ג יד) והנה גם הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו:

משיב הקב"ה ואומר לו למשה בתחילה כשנגליתי עליך בסנה היית מסתיר פניך ממני כענין שנאמר ויסתר משה פניו עכשיו אימתי ניתן לך פתחון פה לדבר בפני כעבד בשר ודם שיש לו רשות לדבר בפני רבו: משה דברן את אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח [אני הוא שקראתי עולם ממזרח שמש עד מבואו] מן הדין ההוא אתה ראוי לשטיפה מיד אבל מה אעשה בעל הרחמים אני [לכך נאמר וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'] וחכמים אומרין אומר לו הקב"ה למשה משה זכות עמרם אביך עמדה לך שעשה דבר גדול בישראל שבשהכבידו מצרים עבודה קשה על ישראל והיו מטבעין אותן ביאר אמרו אנו נושאין נשים ומולידין בנים ומצרים מטבעין אותן ביאר למה אנו מיגעין את עצמנו לחנם עמד עמרם ועשה דבר גדול בישראל והסכימה דעתו לדעת המקום גירש את אשתו כשהיא מעוברת שלשה חדשים, בסוף שלשה חדשים חזר ועשה בה קדושין שנאמר (שמות ב א) וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי והיו מלאכי השרת מקלסין לפניה כחתנים וככלות שנאמר (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה. ומצרים מנו לה תשעה חדשים והיא ילדה בתוך ששה חדשים. וכי למה הוצרך הדבר אם לקח עמרם אשת אם לא לקח אלא להודיע לכל באי העולם זכותו של עמרם הצדיק:

משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אני נביא בן נביא מספק ספיקות נכנסתי לדבריך פרעה רשע בן רשע ומצרים מרודים בני מרודים האיך יכנסו לדברי. א"ל אתה דבר בלשון קודש כמלאך ואהרן אחיך ידבר בלשון (עברי) [מצרי] שנא' (שמות ד א) ראה נתתי אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך: משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוציא ששים רבוא מתחת סבלות מצרים מתירא אני מפני בני אדם שברחתי מפניהם. א"ל אל תירא משה כבר מתו שנא' (שם ד יט) כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך:

משיב הקב"ה ואומר לו למשה משה אתה אומר לי מתירא אני מפני בני אדם שברחתי מפניהם בני אדם ששגר עליך פרעה לתפשך מי עשאן אלמים מי עשאן חרשים מי עשאן סומים הלא אני ד': ר' אלעזר בן יהודא איש ברתותא אומר משיב משה ואומר לפני הקב"ה רבש"ע אתה אומר לי רד למצרים והוציא ששים רבוא מתחת סבלון מצרים אלו על מאה בני אדם או על מאתים בני אדם אתה אומר לי עדיין הדבר קשה לי אלא שאתה אומר לי הוציא ששים רבוא מתחת סבלון פרעה ממצרים. ואלו התרית בהן שנה או שתים לפני דיבר [היו הדברים] כבר עשויין אלא שנשתעבדו בהן מאתים ועשר שנים יאמר לי פרעה מי שעבדו עבד עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו או מי שעבד את הכרם עשר שנים ולא מיחה בו כל בריה יבוא אחר ויוציאו מתחת ידו רבשע כבדים ומכובדים דברים הללו שאתה אומר לי כי כבד פה וכבד לשון אנכי.


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.