שו"ת חתם סופר/ו/פב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (רווחים מיותרים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''שנית להחכם הנ"ל: ''' | '''שנית להחכם הנ"ל: ''' | ||
'''ני"ה | '''ני"ה''' הגיעני ונפשו לשאול הגיע אודת מבוי א' הפרוצה משני צדדים פחות מעשר ומתוקן בלחיי' וקם א' ונתעורר דבעי צה"פ ככתוב בס' מקור חיים האמת אגיד שבתשובתי הראשונה נמשכתי אחר ספיקותו של מג"א ונדחקתי הרבה ליישב מנהגינו שוב אח"ז ראיתי ועיינתי בתשו' מהרי"ט ח"א סי' צ"ד שם הוא ומהריאן לב בתשובותיו פשיטא להו דאפי' נפרץ משתי צדדים מישתרי' בשני לחיי' ובראיות ברורות שדין כחצר אפי' להקל ונא מטעמא דמהרי"ל ומהרי"ו אלא מחלק התם בין מתקן כל העיר או מבוי לבדה יע"ש באר היטב ואי הוה מג"א יודע דברי הגאונים לא הי' מסופק בדבר ולו יהא שהי' מסופק לא שבקי' פשיטותי' דהנך גאונים ומנהגי זקני ישראל שבקהלות מפורסמת דמייתי שם מפני ספיקותו של מג"א וא"נ החליט מג"א לאיסור ולא היה בידינו להכריע מ"מ הלכה כדברי המיקל בעירוב וכאשר הוכיח שם בסוף התשובה ודברי' הללו הוספתי בתשובתי שהשבתי למעלתו וגם כתבתי' על גליון מג"א שלי ועתה עוררני פר"מ לעיין בס' מקור חיים ונבהלתי על המראה מה ראה הגאון הזה על ככה בלי שום סברא טעם וראי' ובודאי לא אמר כן אלא מהיות טוב ובמתקן תיקון חדש אבל לשנותו ממה שכבר היה ולהוציא לעז על הראשונים שחיללו שבת חלילה כמו שהעתקתי בתשובתי מבעל תרומת הדשן ואותו שכנגדו אוהב לטעון ולגבב חומרא דמתניתא מציץ מן החרכים הלא אחז"ל למה נמשלה חכמה לאחותו אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו הרי דברו רבותינו מאיפרושי מאיסורא ואפ"ה אם אין האיסור ברור כאיסור אחותו לא יאמרנו אך אם ברור אפי' רק כאחותו מאביו שאין האיסור ברור בעדים אלא בחזקה דלא נימא לאו אביו או לאו אביה הוא והאיסור מכח ב' חזקות מ"מ אפי' כה"ג חייב לאמרו ולאיפרושי מאיסו' אבל אם אינו ברור כל כך לא יאמרנו ע"כ השתיקה יפה למערערי' ומחרחרים ריבים ונגעים: | ||
'''מ"ש | '''מ"ש''' מעלתו דרי"ף מייתי הא דר"א ורב אסי, לא הרגיש שהוא טעות הדפוס בהרי"ף וצריך להכניסו בין שני חצאי לבנה כמבואר ברבינו יהונתן שם ובשלטי גבורים שם ובכל הפוסקים שכ' שהרי"ף השמיטו' ובש"ע הדפיסו רי"ף ורא"ש וטור ומחקתי תיבת רי"ף וכ' שם על הגליון כנ"ל: | ||
'''מ"ש | '''מ"ש''' אין דרך בקיעת רבים בחצר אין כוונתו דלא שייך כלל הרי בש"ס ופוסקים איתי' אך הוא מציאת רחוק אם לא בעיר אשר דינה כחצר אבל בחצר ממש של יחיד לא יניח רבי' לבקוע בו שמא יחזיק בו רבי' אלא מנקיט פיזרא וליזלו מהכא ומשו"ה לא גזרו בו אבל אי בקעי בו רבים באמת מזה לא איירי' ויעיי' בתשו' מהרי"ט הנ"ל ויבין כן. מ"ש מתשו' ב"ח החדשי' לא ידעתי מה הוא: | ||
'''ואודת | '''ואודת''' האשה שרוצים לדבק שערותי' בשעוה לצורך רפואה פשיטא שחוצץ וע"כ לא שקלי וטרי בתשו' פ"מ וסדרי טהרה קצ"ח אלא ע"י סמים ותחבושת שהם עצמם אינם חוצצים אלא שדבוק השערו' חוצץ ואהא שקלי וטרי אי שייך לומר דהכי רביתא ומ"מ הסכימו לאיסור אבל ע"י שעוה שהשעוה בעצמו חוצץ ולא שייך לומר היינו רביתא פשיטא שחוצץ וחלילה להקל כלל ואין כאן מקום לקבל אריך וה' שנותיו יאריך הכ"ד א"נ. פרעשבורג יום ג' ד' אלול תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"ד: | ||
גרסה אחרונה מ־14:21, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו פב
|
< הקודם · הבא > |
שנית להחכם הנ"ל:
ני"ה הגיעני ונפשו לשאול הגיע אודת מבוי א' הפרוצה משני צדדים פחות מעשר ומתוקן בלחיי' וקם א' ונתעורר דבעי צה"פ ככתוב בס' מקור חיים האמת אגיד שבתשובתי הראשונה נמשכתי אחר ספיקותו של מג"א ונדחקתי הרבה ליישב מנהגינו שוב אח"ז ראיתי ועיינתי בתשו' מהרי"ט ח"א סי' צ"ד שם הוא ומהריאן לב בתשובותיו פשיטא להו דאפי' נפרץ משתי צדדים מישתרי' בשני לחיי' ובראיות ברורות שדין כחצר אפי' להקל ונא מטעמא דמהרי"ל ומהרי"ו אלא מחלק התם בין מתקן כל העיר או מבוי לבדה יע"ש באר היטב ואי הוה מג"א יודע דברי הגאונים לא הי' מסופק בדבר ולו יהא שהי' מסופק לא שבקי' פשיטותי' דהנך גאונים ומנהגי זקני ישראל שבקהלות מפורסמת דמייתי שם מפני ספיקותו של מג"א וא"נ החליט מג"א לאיסור ולא היה בידינו להכריע מ"מ הלכה כדברי המיקל בעירוב וכאשר הוכיח שם בסוף התשובה ודברי' הללו הוספתי בתשובתי שהשבתי למעלתו וגם כתבתי' על גליון מג"א שלי ועתה עוררני פר"מ לעיין בס' מקור חיים ונבהלתי על המראה מה ראה הגאון הזה על ככה בלי שום סברא טעם וראי' ובודאי לא אמר כן אלא מהיות טוב ובמתקן תיקון חדש אבל לשנותו ממה שכבר היה ולהוציא לעז על הראשונים שחיללו שבת חלילה כמו שהעתקתי בתשובתי מבעל תרומת הדשן ואותו שכנגדו אוהב לטעון ולגבב חומרא דמתניתא מציץ מן החרכים הלא אחז"ל למה נמשלה חכמה לאחותו אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו הרי דברו רבותינו מאיפרושי מאיסורא ואפ"ה אם אין האיסור ברור כאיסור אחותו לא יאמרנו אך אם ברור אפי' רק כאחותו מאביו שאין האיסור ברור בעדים אלא בחזקה דלא נימא לאו אביו או לאו אביה הוא והאיסור מכח ב' חזקות מ"מ אפי' כה"ג חייב לאמרו ולאיפרושי מאיסו' אבל אם אינו ברור כל כך לא יאמרנו ע"כ השתיקה יפה למערערי' ומחרחרים ריבים ונגעים:
מ"ש מעלתו דרי"ף מייתי הא דר"א ורב אסי, לא הרגיש שהוא טעות הדפוס בהרי"ף וצריך להכניסו בין שני חצאי לבנה כמבואר ברבינו יהונתן שם ובשלטי גבורים שם ובכל הפוסקים שכ' שהרי"ף השמיטו' ובש"ע הדפיסו רי"ף ורא"ש וטור ומחקתי תיבת רי"ף וכ' שם על הגליון כנ"ל:
מ"ש אין דרך בקיעת רבים בחצר אין כוונתו דלא שייך כלל הרי בש"ס ופוסקים איתי' אך הוא מציאת רחוק אם לא בעיר אשר דינה כחצר אבל בחצר ממש של יחיד לא יניח רבי' לבקוע בו שמא יחזיק בו רבי' אלא מנקיט פיזרא וליזלו מהכא ומשו"ה לא גזרו בו אבל אי בקעי בו רבים באמת מזה לא איירי' ויעיי' בתשו' מהרי"ט הנ"ל ויבין כן. מ"ש מתשו' ב"ח החדשי' לא ידעתי מה הוא:
ואודת האשה שרוצים לדבק שערותי' בשעוה לצורך רפואה פשיטא שחוצץ וע"כ לא שקלי וטרי בתשו' פ"מ וסדרי טהרה קצ"ח אלא ע"י סמים ותחבושת שהם עצמם אינם חוצצים אלא שדבוק השערו' חוצץ ואהא שקלי וטרי אי שייך לומר דהכי רביתא ומ"מ הסכימו לאיסור אבל ע"י שעוה שהשעוה בעצמו חוצץ ולא שייך לומר היינו רביתא פשיטא שחוצץ וחלילה להקל כלל ואין כאן מקום לקבל אריך וה' שנותיו יאריך הכ"ד א"נ. פרעשבורג יום ג' ד' אלול תקצ"ז לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |