שו"ת חתם סופר/ו/מג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (רווחים מיותרים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''שלום | '''שלום''' וכ"ט ושמחת י"ט לה"ה האלוף הנגיד המפורסם פ"ו ירא ה' מרבי' כ"ה שמואל שפיטצר נ"י רה"ק דק"ק א"ש יע"א: | ||
'''יקרתו | '''יקרתו''' הגיעני נידון בנין בה"כ הקדושה ובפרט עשיית ארון הקדש ביום ש"ק וי"ט הבע"ל ע"י פועלי' נכרים הנה לולי יקר תפארת נגידים השואלים ורוב אהבתי מקדם לאנשי קהלתם לא הי' ראוי להשיב באתר דמר הגאון אב"ד שלכם שראוי לסמוך עליו אפי' להקל מכ"ש להחמיר בשגם פרמ"כ שברצון ורשות הגאון נ"י יצא לשאול ענות הגאון הרבני והרהיבני אבל לא צריך לדידי ומ"מ אשיב שואלי דבר כיד ה' עלי: | ||
'''הנה | '''הנה''' א נעלם מעין כל חי מ"ש מג"א דאפי' נימא ברבים ליכא חשדא מ"מ משום ח"ה שהגוי אינם מניחי' לבנות בפרהסיא ביום אידם ואנחנו נבנה בה"כ הקדושה ביום ש"ק ויהי' ח"ה בדבר ונראה דמג"א הוצרך לזה במלאכה אשר החל וכלה בשבת ולא יגיע הפועל ליום איד שלו ומ"מ סובר מג"א שיש בזה ח"ה כיון שהם אינם מניחי' לבנו' בפרהסי' ביום אידם אבל בנידון שלפנינו שיגיעו ימי חגם ביום ג' דח"ה והפועל יניח ביום אידו ולא יעבוד עוד ובימים קדושים שלנו פעל ועשה היש ח"ה גדול מזה אוי לאותה בושה ולאותה כלימה הגוי ישבות ביומו ויעבוד ביום ש"ק שלנו הלא נבוש ונכלם לא תהי' תורה שלימה שלנו וכו' והנה כל ענין בנין בה"כ אינינו אלא כדי לקבץ ולקדש הי"ת בעשרה היוצא מפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל והנה רש"י דקרא ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל ואיך בבית שנתחלל שם קדשו בבנינו איך יתקדש שמו שמה בתוך בני ישראל ע"כ אין ספק אצלי שלא נכנסו מעלתם לשאול אלא אחר שכבר נתברר אצל מעלתם שהגוי לא ישבותו ביום אידם ויעשו מלאכתם הנ"ל וליכא משום ח"ה שאז הי' אפשר לסמוך על מ"ש מג"א ברבים ליכא חשדא: | ||
'''האמנם | '''האמנם''' בעיקור הדין יש לשדות כרגא דהרי הרי"ף והרמב"ם סב"ל גם ברבים איכא משום חשדא וכמדומ' דבהא שגה תודס איש רומי שהנהיג בני רומי דהוה ס"ל ברבי' ליכא חשדא דקדשים בחוץ ולא הודו לזו חכמים ורצו לנדותו ומכ"ש בזה"ז דרבו עבדים המתפרצים בשמירת שבת בודאי גם ברבים איכא חשדא והנה ההפסד של מאה זהו' כסף מעות אינינו רב נגד ציבור כמותם ירבו בישראל יתנדבו עשרי' חשובי עיר לתת כל אחד ה' זהו' מינץ ואני נמנה עמהם ומחו' הנגיד מו"ה שמואל גינזנ"י יעכ"ה ליתן מיד סך הנ"ל עבורי ועלי לשלם במיטבא אי"ה ופה כשבנו ההקדש זה עשרים שנה אחרי השרפה נדבו הקצינים סוחרי כסף ונתנו בביתי להאומן ס' אדומי' זהב שלא יבנה בשבת וי"ט. ואי משום ארון הקודש שא"א בשום אופן לתקנו כ"א בצירוף שוי"ט הנה לא טובי' אנחנו מאבותינו ואבותינו שלא בנו בשבת והי' להם ארון קודש להעמיד שם ס"ת שכתוב בו שמירת שבת ואם הארונות הקדושים ההמה לא הי' מהודרי' כאשר יהי' זה אם אינו מהודר למטה היו מהודרי' למעלה אצל נותן התורה ית"ש אשר הזהיר על השבתות: | ||
'''ויעיין | '''ויעיין''' בשילת יעב"ץ ח"ב סי' ס' בא' שהי' לו פאבריק בשותפות עם נכרי באופן שהתירו לו הרבנים ששותף גוי יעשה בשבת כי אז הי' צינעא בביתו של נכרי ושוב שנתפרסם ונקרא הפאבריק על שם הישראל חזרו ואסרו ולא שמע לקול הורים וכ' סס"י ס' וז"ל והנה פתאום בע"ש נשרף הבית ההוא שבו נעשית המלאכה עד היסוד כאשר דאגתי עליו מתחילה כי נאמני' עלי דברי חז"ל שאין הדליקה מצוי אלא במקום שחלול שבת מצוי עוד שם סוף סי' ס"א וז"ל והנה זה הולך בשרירות לבו ועושה ביד רמה ברוך שפטרני מעונשו אלא צריך לדאוג שלא ישרף עליו ביתו שנית וכו' אוי לרשע אוי לשכנו וכו' ע"ש כי גם אז כבר רבו המתפרצים גם כי עתה בדור פרוץ הלזה אשר הגודר גדר ועומד בפרץ וכל זה הוצרכתי כדי להזהיר ולהחמיר אפי' אם יתרצו האומני' לעבוד גם ביום אידם אבל אם ישבותו ביום אידם אין חכמה ואין עצה ואין תבונה במקום שיש ח"ה ח"ו: | ||
'''ואנשים | '''ואנשים''' חשובים כמותם ראוי שיתקדש ש"ש על ידכם בתת ה' אותכם לשם ולתהלה ולתפארת בראותכם נוה שאנן בעיר ה' יופי מכלל ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים בב"א הכ"ד א"נ מאז ומעולם החותם באהבה רבה. פ"ב נגהי ליום ב' י"ג ניסן תקצ"ג לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ: | ||
גרסה אחרונה מ־14:19, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חתם סופר 
ו מג
|
< הקודם · הבא > |
שלום וכ"ט ושמחת י"ט לה"ה האלוף הנגיד המפורסם פ"ו ירא ה' מרבי' כ"ה שמואל שפיטצר נ"י רה"ק דק"ק א"ש יע"א:
יקרתו הגיעני נידון בנין בה"כ הקדושה ובפרט עשיית ארון הקדש ביום ש"ק וי"ט הבע"ל ע"י פועלי' נכרים הנה לולי יקר תפארת נגידים השואלים ורוב אהבתי מקדם לאנשי קהלתם לא הי' ראוי להשיב באתר דמר הגאון אב"ד שלכם שראוי לסמוך עליו אפי' להקל מכ"ש להחמיר בשגם פרמ"כ שברצון ורשות הגאון נ"י יצא לשאול ענות הגאון הרבני והרהיבני אבל לא צריך לדידי ומ"מ אשיב שואלי דבר כיד ה' עלי:
הנה א נעלם מעין כל חי מ"ש מג"א דאפי' נימא ברבים ליכא חשדא מ"מ משום ח"ה שהגוי אינם מניחי' לבנות בפרהסיא ביום אידם ואנחנו נבנה בה"כ הקדושה ביום ש"ק ויהי' ח"ה בדבר ונראה דמג"א הוצרך לזה במלאכה אשר החל וכלה בשבת ולא יגיע הפועל ליום איד שלו ומ"מ סובר מג"א שיש בזה ח"ה כיון שהם אינם מניחי' לבנו' בפרהסי' ביום אידם אבל בנידון שלפנינו שיגיעו ימי חגם ביום ג' דח"ה והפועל יניח ביום אידו ולא יעבוד עוד ובימים קדושים שלנו פעל ועשה היש ח"ה גדול מזה אוי לאותה בושה ולאותה כלימה הגוי ישבות ביומו ויעבוד ביום ש"ק שלנו הלא נבוש ונכלם לא תהי' תורה שלימה שלנו וכו' והנה כל ענין בנין בה"כ אינינו אלא כדי לקבץ ולקדש הי"ת בעשרה היוצא מפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל והנה רש"י דקרא ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל ואיך בבית שנתחלל שם קדשו בבנינו איך יתקדש שמו שמה בתוך בני ישראל ע"כ אין ספק אצלי שלא נכנסו מעלתם לשאול אלא אחר שכבר נתברר אצל מעלתם שהגוי לא ישבותו ביום אידם ויעשו מלאכתם הנ"ל וליכא משום ח"ה שאז הי' אפשר לסמוך על מ"ש מג"א ברבים ליכא חשדא:
האמנם בעיקור הדין יש לשדות כרגא דהרי הרי"ף והרמב"ם סב"ל גם ברבים איכא משום חשדא וכמדומ' דבהא שגה תודס איש רומי שהנהיג בני רומי דהוה ס"ל ברבי' ליכא חשדא דקדשים בחוץ ולא הודו לזו חכמים ורצו לנדותו ומכ"ש בזה"ז דרבו עבדים המתפרצים בשמירת שבת בודאי גם ברבים איכא חשדא והנה ההפסד של מאה זהו' כסף מעות אינינו רב נגד ציבור כמותם ירבו בישראל יתנדבו עשרי' חשובי עיר לתת כל אחד ה' זהו' מינץ ואני נמנה עמהם ומחו' הנגיד מו"ה שמואל גינזנ"י יעכ"ה ליתן מיד סך הנ"ל עבורי ועלי לשלם במיטבא אי"ה ופה כשבנו ההקדש זה עשרים שנה אחרי השרפה נדבו הקצינים סוחרי כסף ונתנו בביתי להאומן ס' אדומי' זהב שלא יבנה בשבת וי"ט. ואי משום ארון הקודש שא"א בשום אופן לתקנו כ"א בצירוף שוי"ט הנה לא טובי' אנחנו מאבותינו ואבותינו שלא בנו בשבת והי' להם ארון קודש להעמיד שם ס"ת שכתוב בו שמירת שבת ואם הארונות הקדושים ההמה לא הי' מהודרי' כאשר יהי' זה אם אינו מהודר למטה היו מהודרי' למעלה אצל נותן התורה ית"ש אשר הזהיר על השבתות:
ויעיין בשילת יעב"ץ ח"ב סי' ס' בא' שהי' לו פאבריק בשותפות עם נכרי באופן שהתירו לו הרבנים ששותף גוי יעשה בשבת כי אז הי' צינעא בביתו של נכרי ושוב שנתפרסם ונקרא הפאבריק על שם הישראל חזרו ואסרו ולא שמע לקול הורים וכ' סס"י ס' וז"ל והנה פתאום בע"ש נשרף הבית ההוא שבו נעשית המלאכה עד היסוד כאשר דאגתי עליו מתחילה כי נאמני' עלי דברי חז"ל שאין הדליקה מצוי אלא במקום שחלול שבת מצוי עוד שם סוף סי' ס"א וז"ל והנה זה הולך בשרירות לבו ועושה ביד רמה ברוך שפטרני מעונשו אלא צריך לדאוג שלא ישרף עליו ביתו שנית וכו' אוי לרשע אוי לשכנו וכו' ע"ש כי גם אז כבר רבו המתפרצים גם כי עתה בדור פרוץ הלזה אשר הגודר גדר ועומד בפרץ וכל זה הוצרכתי כדי להזהיר ולהחמיר אפי' אם יתרצו האומני' לעבוד גם ביום אידם אבל אם ישבותו ביום אידם אין חכמה ואין עצה ואין תבונה במקום שיש ח"ה ח"ו:
ואנשים חשובים כמותם ראוי שיתקדש ש"ש על ידכם בתת ה' אותכם לשם ולתהלה ולתפארת בראותכם נוה שאנן בעיר ה' יופי מכלל ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים בב"א הכ"ד א"נ מאז ומעולם החותם באהבה רבה. פ"ב נגהי ליום ב' י"ג ניסן תקצ"ג לפ"ק: משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |