חכמת אדם/כב

חכמת אדם ‏ כב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דין עוף שנפל לאור (סי' נ"ב)

א עוף שנפל לאור וסלקוהו מיד ולא שהה שם כלל וגם לא ראינו בו שום שינוי כשר אבל אם שהה שם שיעור שיתחממו בני מעיה צריך לבדוק באיברים הפנימים שמא נשתנו מכח האור ואי ליתא קמן לבדקה טריפה מספק (סי' ה' בט"ז סק"י) ועוף שנפל לאור ונתחממו בני מעיה ונשתנו הלב וקורקבן וכבד שדרכם להיות אדומים והוריקו או המעיים שדרכן להיות ירוקים האדימו טריפה אפילו במשהו מהם שנשתנו ואפי' לא הגיע הלקותא לחלל דכיון שנשתנו מחמת אש סופן לנקב אבל אם אלו שדרכן להיות אדום הוסיפו באדמימות וכן המעיים הוסיפו בירוקות כשר דאין זה שנוי (סי' נ"ב ובש"ך סק"א):

ב הא דאמרינן בכבד שהוריק דוקא בנשתנה למראה גרין כעשבים אבל אם נשתנה הכבד למרא' חלמון ביצה שהוא געל אם הוא עוף שמן כשר שכן דרך כבד של עוף שמן להוריק כביצה אבל בעוף כחוש שאין דרכו להיות הכבד געל לכן אפילו בירוק כחלמון ביצה דהיינו געל טרפה: ולב וקורקבן אין חילוק בין כחוש לשמן דירוק כעשבים טריפה לכ"ע והאחרונים כ' דאפי' געל טריפה ומ"מ בהפ"מ ויש עוד צדדים להקל יש לצרף דעת מקצת הפוסקים דמראה געל לעולם כשר (עיין ש"ך ס"ק ב' וכו"פ שם):

ג הא דשינוי פוסל בכבד אינו מצד עצמו דלא יהא אלא ניטל דכשר אא"כ נשתנה כנגד המעים דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים דוקא אבל הראש הגס שבה מקום שהיא תלוי' בו שזה אינו כנגד המעים או אפי' ראש הדק אלא שנשתנה צד החיצון שהוא כלפי הצלעות ואינו כנגד המעיים ולכן אינו פוסל שם השינוי אלא דוקא בראש הדק וכלפי פנים דאם נשתנה שם אפי' בכל שהוא ודאי לקו גם הבני מעים שתחת הכבד אלא שאינו נראה עדיין שאין בטבעו להתגלות כ"כ מהר כמו הכבד ולכן אפילו הבני מעים לפנינו ואין רואין בהם שום ריעותא טריפה כיון שאין בטבעו להתגלות מהר. וה"ה אם נשתנה כנגד המרה דהוי כאלו ניקב המרה ואם השנוי במקום חיותה ששם אין הטריפות מצד אבר אחר שאין אבר כנגדו שיפסול בנקב אלא האיסור מצד הכבד ומ"ה אין האיסור אא"כ הוריק ממקום חיותה בכדי שאם תנטל מקום הירקות לא ישאר כזית במקום חיותה (ש"ך סק"ו):

ד הריאה שנשתנה מחמת נפילתה לאור אם ירוק כביעתא דהיינו געל בל"א טריפה אפי' בלא נפלה לאור אבל אם הוריקה כעשבים דהיינו גרין י"א דאעפ"י שאנו רואים שנשתנה מחמת האור אפ"ה כשרה דתלינן השינוי בדבר אחר שהרי בלא נפלה לאור אם הוריקה כעשבים כשר ה"ה בנפלה לאור דאין האור מזיק בעוף לריאה מפני שצלעותיה מגינות עליה שצלעות העוף אינם שוכבים על רחבן אלא על חודן ובולט רחבן לפנים והריאה נחבאת בהן (כן דעת רמב"ם ורא"ש וש"פ) מיהו י"א דכיון דידעינן דנפלה לאור אע"ג דלכתחלה א"צ לבדוק את הריאה מטעם הנזכר ואם נאבדה הריאה כשרה מ"מ כיון דהריאה לפנינו ואנו רואין שנשתנה לא תלינן הירקות בדבר אחר אלא אמרינן שהוריקה מחמת האש והרי אנו רואים שלא הגינו הצלעות עליה וטריפה ובהפסד מרובה יש להקל (ש"ך ס"ק ד'):

ה טחול העוף שנשתנה כשר שהרי בעוף אין שום טריפות בטחול כדלעיל בדין טחול אם לא במקום שאין הפסד כ"כ (שם סק"ט):

ו אע"ג דמדינא אעפ"י שנשתנו האיברים אם שלקן מעט וחזרו למראיהן כשר כיון דאין אנו בקיאין לחלק בין שלוק מעט להרבה ולכן כיון שנשתנו אעפ"י שע"י הבישול חזרו למראיהן טריפה (שם ס"ק י'):

ז נמצא שינוי באחד מאיברי' אלו אע"פי שלא נודע לנו שנפלה לאור טריפה אע"ג די"ל שהשינוי מחמת חולי מ"מ הוי ספק דכיון דיש ריעותא לפנינו אפשר שנפלה לאור ויש מכשירין וס"ל דיותר מצוי מחמת חולי מלתלות שנפלה לאור שהוא דבר שאינו מצוי כי מיד שתפול לאור תפרח ותצא ואם נשרפו כנפיה שלא תוכל לפרוח תשרף במקומה ולכן תלינן במצוי ובהפסד מרובה יש להקל ומ"מ בלא נפל לאור והוא עוף בייתי שבמינו מדברי והוריק הכבד כשר דכל עופות המדברית כבדן ירוק וא"כ בכבד של אווז שיש במינם מדבריות פשוט להתיר ובשאר עופות דוקא בהפ"מ אבל בנפלה לאור אין להקל בזה (פרי חדש וכרתי ופלתי):

ח ואפי' להאוסרין בנמצא שינוי דוקא שנמצא השינוי קודם שבשל אותן אבל אם לא נראה בהן שום שינוי ולאחר הבישול נשתנו אם לא נודע שנפלה לאור כשר לכ"ע אבל אם נודע שנפלה לאור אע"ג שמתחלה לא ראה בה שום שינוי רק ע"י הבשול אמרינן ע"י הבשול נתגלה הריעותא. ומ"מ אעפ"י שידוע שנפלה לאור מותר לאכלו צלי וא"צ לחוש שמא יש בהם ריעותא וע"י הבישול יתגלה כיון שאינו רואה שום ריעותא אחזוקי איסורא לא מחזקינן (שם ס"ק י"א י"ב):

ט אין טריפות שינוי איברים אלו פוסל אלא בעוף אבל בבהמה אפילו ידענו שנפלה לאור אין שינוי איברים פוסל לפי שעורה קשה וגם עובי הצלעות מגינין וגם בני מעי' קשים להתחמר כי בטרם יחמרו מאש ישרף עורה ובשרה ותלינן השינוי בדבר אחר כן הסכמת הב"י בש"ע אבל אנו נוהגין עפ"י הכרעת רמ"א ובמקום שאין הפסד מרובה קיי"ל כהפוסקים דס"ל דאף בבהמה אם ידוע שנפלה לאור ונשתנו בני מעיה דטריפה (עיין בתב"ש דמחמיר אף בהפ"מ אפי' בבהמה) ואם הוריקה הטחול בסומכיה אפי' כל שהוא טרפה דסופו לינקב אבל אם לא ידעינן שנפלה לאור או אפי' נפלה לאור אלא שנאבדו הבני מעים כשר (שם ש"ך):

י עוף שנפל לאור וכל האיברים יפים רק בכבד נמצא קצת שינוי ולא ידעה האשה אם הוא ירוק או אדום או לא ועוד ספק אם הוא במקום האוסר ונאבד הכבד יש מתירין מטעם ס"ס ופרי חדש אוסר:

יא י"א דאין אנו בקיאין בבדיקת נפלה לאור (ש"ך ס"ק י"ט):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.