שיחה:רש"י/שבת/כט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(שאלה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== ד"ה שתהא == | == ד"ה שתהא == | ||
כתב רש"י: וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה. הלשון הקצהו צ"ב כי לכאורה אינו תלוי בהקצאתו, כיון דסוף סוף בשעה זו מטפטף השמן לנר ועומד להמשיך את בעירת הנר ולקיחתו מונעת את פוטנציאל ההדלקה מן הנר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 18:46, 17 במאי 2020 (UTC) | כתב רש"י: וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה. הלשון הקצהו צ"ב כי לכאורה אינו תלוי בהקצאתו, כיון דסוף סוף בשעה זו מטפטף השמן לנר ועומד להמשיך את בעירת הנר ולקיחתו מונעת את פוטנציאל ההדלקה מן הנר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 18:46, 17 במאי 2020 (UTC) | ||
:[[משתמש:ש"ס יידן|משום]] לקיחתו לבד לא מיחייב, ראה [[פני יהושע/שבת/כט/ב|פני יהושע שם]]. וע"ע באבן שלמה... [[משתמש:אליה. ג|אליה]] ([[שיחת משתמש:אליה. ג|שיחה]]) 19:05, 17 במאי 2020 (UTC) | |||
::{{א|אליה ג.|יישר כח}}, ברוך שכיוונתי לקושייתו. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 20:30, 17 במאי 2020 (UTC) | |||
== ד"ה מוכרין == | |||
דלא אסרה תורה אלא לבישה שהיא להתחמם. לכאורה לא דק בלשונו בדווקא, וכוונתו לכל הנאה. שהרי בגמרא מובא הציור של "בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים" ולא הוזכר מפני הצינה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 14:00, 22 במאי 2020 (UTC) | |||
גרסה אחרונה מ־16:01, 22 במאי 2020
ד"ה מדקתני[עריכה]
כתב רש"י: מדקתני פתילת הבגד דמשמע שעדיין בגד הוא קצת וחשוב בעיניו כו', ע"כ. משמע שלשון הבגד משמע שהוא חשוב שאף עתה עדיין בגד הוא. אך מהמשך דברי רש"י משמע באופן אחר שכתב (ד"ה של בגד) של בגד, משמע שקפלה מבגד, הבגד משמע שקפל הבגד עצמו שלם, ע"כ. ומשמעות דבריו שונה שהבגד משמע שהקיפול נעשה בבגד עצמו ולא רק בחלק מהבגד. ויש לכוון דבריו באופן אחד. ש"ס יידן (שיחה) 15:48, 3 במאי 2020 (UTC)
ד"ה שתהא[עריכה]
כתב רש"י: וכיון שהקצהו לנר חייב משום מכבה. הלשון הקצהו צ"ב כי לכאורה אינו תלוי בהקצאתו, כיון דסוף סוף בשעה זו מטפטף השמן לנר ועומד להמשיך את בעירת הנר ולקיחתו מונעת את פוטנציאל ההדלקה מן הנר. ש"ס יידן (שיחה) 18:46, 17 במאי 2020 (UTC)
- משום לקיחתו לבד לא מיחייב, ראה פני יהושע שם. וע"ע באבן שלמה... אליה (שיחה) 19:05, 17 במאי 2020 (UTC)
ד"ה מוכרין[עריכה]
דלא אסרה תורה אלא לבישה שהיא להתחמם. לכאורה לא דק בלשונו בדווקא, וכוונתו לכל הנאה. שהרי בגמרא מובא הציור של "בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים" ולא הוזכר מפני הצינה. ש"ס יידן (שיחה) 14:00, 22 במאי 2020 (UTC)