ספר המדות/שער היראה/פתיחה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פתיחה
שולי הגליון
· מעבר לתחילת הדף
(עריכה) |
(ביאור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
<big><big>{{מרכז|'''פתיחה'''}}</big></big> | <big><big>{{מרכז|'''פתיחה'''}}</big></big> | ||
אדוננו משה רבינו עליו השלום {{ממ|[[תנ"ך/דברים/י#יב|דברים י יב]]}} ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה כו'. ובנביאים כתוב לאמור {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ה#כא|ירמיה ה כא]]-[[תנ"ך/ירמיה/ה#כב|כב]]}} שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו. האותי לא תיראו כו' אם מפני לא תחילו כו'. ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיא#י|תהילים קיא י]]}} ראשית חכמה יראת ה'. יראת ה' ראשית דעת {{ממ|[[תנ"ך/משלי/א | אדוננו משה רבינו עליו השלום {{ממ|[[תנ"ך/דברים/י#יב|דברים י יב]]}} ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה כו'. ובנביאים כתוב לאמור {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ה#כא|ירמיה ה כא]]-[[תנ"ך/ירמיה/ה#כב|כב]]}} שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו. האותי לא תיראו כו' אם מפני לא תחילו כו'. ונאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיא#י|תהילים קיא י]]}} ראשית חכמה יראת ה'. יראת ה' ראשית דעת {{ממ|[[תנ"ך/משלי/א#ז|משלי א ז]]}}. ואמר עוד {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#יג|קהלת יב יג]]}} סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. ובגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/לג/ב|ברכות לג:]]}} אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד. ואמרו עוד {{ממ|[[בבלי/יומא/עב/ב|יומא עב:]]; [[בבלי/שבת/לא/ב|שבת לא:]]}} חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד{{הערה|=חבל על שאין לו דירה, ושער לדירתו עושה.}}. כן העוסק בתורה ואין בו יראת שמים. לכן עלינו לבאר מהותה ואיכותה ופעולתה מוצאיה ומובאיה לכל אופניה. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:21, 23 באפריל 2020
|
< הקודם · הבא > |
אדוננו משה רבינו עליו השלום (דברים י יב) ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה כו'. ובנביאים כתוב לאמור (ירמיה ה כא-כב) שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו. האותי לא תיראו כו' אם מפני לא תחילו כו'. ונאמר (תהילים קיא י) ראשית חכמה יראת ה'. יראת ה' ראשית דעת (משלי א ז). ואמר עוד (קהלת יב יג) סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. ובגמרא (ברכות לג:) אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד. ואמרו עוד (יומא עב:; שבת לא:) חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד[1]. כן העוסק בתורה ואין בו יראת שמים. לכן עלינו לבאר מהותה ואיכותה ופעולתה מוצאיה ומובאיה לכל אופניה.
- ↑ =חבל על שאין לו דירה, ושער לדירתו עושה.