שו"ת מהר"ח אור זרוע/קז: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מטקסט שפורסם בספריא תחת רשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר) |
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''לא ''' ט' כתיבי לא יו"ד כתיבי {{ממ|ב"ק ג' א'}} נראה ליישב הך סוגיא לפירוש הקונטריס דסתם בור עשרה והכי פירושא ודאי סתם בור עשרה אבל אם לא היה כתוב בור אלא עשרה להדיא או לישנא דמשמע מיניה עשרה ה"א כי היכא דחייב אט' במיתה חייב בעשרה אמיתה חייב בתשעה אנזקין דמה לי קטליה כולה ומה לי קטליה פלגא ומ"מ הוי ט' תולדה כיון דלא כתיבי להדיא, אבל השתא דכתב בור גזירת הכתוב הוא דוקא בור חייב לא שיח ומערה וכי היכי דממעטינן שיח ומערה ממעטינן נמי ט' דלא איקרי בור, ומשני הא לא קשיא והמת יהיה לו אמר רחמנא ומיניה מרבינן שיח ומערה וט' לא מצינא לרבויי דקים להו לרבנן דעשרה עבדי מיתה, ט' נזקין עבדי מיתה לא עבדי ומעתה גלי לן והמת יהיה לו דבור לאו מעוטא היא וכי היכי דלא ממעטינן שיח ומערה מבור לא ממעטינן נמי ט' ומעתה הוה לי כאילו כתוב עשרה ואית לן למימר סברא דמה לי קטליה כוליה ומה לי קטליה פלגא וכי היכי דחייב בעשרה גם אניזקין חייב נמי בט' אניזקין, ופריך סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לניזקין כיון דאי לח כתב אלא והמת יהיה לו הוי מרבינן אפילו ט' למיתה דהא בכל ענין שימות יתחייב אפילו בט' ובפחות אלא מדכתב בור ממעטינן ט' ממית' דבעינן בור ראוי להמית לחייב על המיתה ודוקא ממיתה ממעטינן ט' ולא מנזקין, ומעתה הוו ט' אב לנזקין דנפקי מקרא מוהמת יהיה לו דהא אי לא כתב בור אלא והמת יהיה לו הוו ט' אב כמו עשרה בין למיתה בין לנזקין דוהמת יהיה לו משמע בכל ענין שימות אפילו בט' ואפילו הוזק דמה לי קטליה כוליה ומה לי קטליה פלגא והשתא נמי דכתיב למעוטי ט' ממיתה מ"מ מנזקין לא אימעט דבכל ענין שיוזק בראוי להזיק חייב מקרא דוהמת יהיה לו, והוי נמי אב לנזקין כמו עשרה. | '''לא ''' ט' כתיבי לא יו"ד כתיבי {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ג/א|ב"ק ג' א']]}} נראה ליישב הך סוגיא לפירוש הקונטריס דסתם בור עשרה והכי פירושא ודאי סתם בור עשרה אבל אם לא היה כתוב בור אלא עשרה להדיא או לישנא דמשמע מיניה עשרה ה"א כי היכא דחייב אט' במיתה חייב בעשרה אמיתה חייב בתשעה אנזקין דמה לי קטליה כולה ומה לי קטליה פלגא ומ"מ הוי ט' תולדה כיון דלא כתיבי להדיא, אבל השתא דכתב בור גזירת הכתוב הוא דוקא בור חייב לא שיח ומערה וכי היכי דממעטינן שיח ומערה ממעטינן נמי ט' דלא איקרי בור, ומשני הא לא קשיא והמת יהיה לו אמר רחמנא ומיניה מרבינן שיח ומערה וט' לא מצינא לרבויי דקים להו לרבנן דעשרה עבדי מיתה, ט' נזקין עבדי מיתה לא עבדי ומעתה גלי לן והמת יהיה לו דבור לאו מעוטא היא וכי היכי דלא ממעטינן שיח ומערה מבור לא ממעטינן נמי ט' ומעתה הוה לי כאילו כתוב עשרה ואית לן למימר סברא דמה לי קטליה כוליה ומה לי קטליה פלגא וכי היכי דחייב בעשרה גם אניזקין חייב נמי בט' אניזקין, ופריך סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לניזקין כיון דאי לח כתב אלא והמת יהיה לו הוי מרבינן אפילו ט' למיתה דהא בכל ענין שימות יתחייב אפילו בט' ובפחות אלא מדכתב בור ממעטינן ט' ממית' דבעינן בור ראוי להמית לחייב על המיתה ודוקא ממיתה ממעטינן ט' ולא מנזקין, ומעתה הוו ט' אב לנזקין דנפקי מקרא מוהמת יהיה לו דהא אי לא כתב בור אלא והמת יהיה לו הוו ט' אב כמו עשרה בין למיתה בין לנזקין דוהמת יהיה לו משמע בכל ענין שימות אפילו בט' ואפילו הוזק דמה לי קטליה כוליה ומה לי קטליה פלגא והשתא נמי דכתיב למעוטי ט' ממיתה מ"מ מנזקין לא אימעט דבכל ענין שיוזק בראוי להזיק חייב מקרא דוהמת יהיה לו, והוי נמי אב לנזקין כמו עשרה. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־01:48, 19 בינואר 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
לא ט' כתיבי לא יו"ד כתיבי (ב"ק ג' א') נראה ליישב הך סוגיא לפירוש הקונטריס דסתם בור עשרה והכי פירושא ודאי סתם בור עשרה אבל אם לא היה כתוב בור אלא עשרה להדיא או לישנא דמשמע מיניה עשרה ה"א כי היכא דחייב אט' במיתה חייב בעשרה אמיתה חייב בתשעה אנזקין דמה לי קטליה כולה ומה לי קטליה פלגא ומ"מ הוי ט' תולדה כיון דלא כתיבי להדיא, אבל השתא דכתב בור גזירת הכתוב הוא דוקא בור חייב לא שיח ומערה וכי היכי דממעטינן שיח ומערה ממעטינן נמי ט' דלא איקרי בור, ומשני הא לא קשיא והמת יהיה לו אמר רחמנא ומיניה מרבינן שיח ומערה וט' לא מצינא לרבויי דקים להו לרבנן דעשרה עבדי מיתה, ט' נזקין עבדי מיתה לא עבדי ומעתה גלי לן והמת יהיה לו דבור לאו מעוטא היא וכי היכי דלא ממעטינן שיח ומערה מבור לא ממעטינן נמי ט' ומעתה הוה לי כאילו כתוב עשרה ואית לן למימר סברא דמה לי קטליה כוליה ומה לי קטליה פלגא וכי היכי דחייב בעשרה גם אניזקין חייב נמי בט' אניזקין, ופריך סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לניזקין כיון דאי לח כתב אלא והמת יהיה לו הוי מרבינן אפילו ט' למיתה דהא בכל ענין שימות יתחייב אפילו בט' ובפחות אלא מדכתב בור ממעטינן ט' ממית' דבעינן בור ראוי להמית לחייב על המיתה ודוקא ממיתה ממעטינן ט' ולא מנזקין, ומעתה הוו ט' אב לנזקין דנפקי מקרא מוהמת יהיה לו דהא אי לא כתב בור אלא והמת יהיה לו הוו ט' אב כמו עשרה בין למיתה בין לנזקין דוהמת יהיה לו משמע בכל ענין שימות אפילו בט' ואפילו הוזק דמה לי קטליה כוליה ומה לי קטליה פלגא והשתא נמי דכתיב למעוטי ט' ממיתה מ"מ מנזקין לא אימעט דבכל ענין שיוזק בראוי להזיק חייב מקרא דוהמת יהיה לו, והוי נמי אב לנזקין כמו עשרה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |