בנין ציון החדשות/קו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
 
(שיפורים)
 
שורה 4: שורה 4:
ב"ה אלטאנא ג' טבת תר"ג לפ"ק.
ב"ה אלטאנא ג' טבת תר"ג לפ"ק.


::להרב מו"ה פנחס שיפפער נ"י בלעמבערג יע"א:
::להרב מו"ה '''פנחס שיפפער''' נ"י ב'''לעמבערג''' יע"א:


'''מה''' שהוקשה למר נ"י על שיטת הרמב"ן הביאו הר"ן (בפ' התקבל) בסוגיא דשליש וז"ל לכך פי' הרמב"ן דכל הנשים מותרות להנשא וכו' אבל הוא אסור בכל הנשים שיש להן קרובות לפי שאין חזקה של קרובות שאינן באות לדון בפנינו מועלת לו עכ"ל ולפ"ז מפורש יוצא מפי הרמב"ן ז"ל דחזקה של אדם שאין אנו דנין עליו אינו מועיל לאדם אחר שאנו דנין עליו:
'''מה''' שהוקשה למר נ"י על שיטת הרמב"ן הביאו הר"ן (בפ' התקבל) בסוגיא דשליש וז"ל לכך פי' הרמב"ן דכל הנשים מותרות להנשא וכו' אבל הוא אסור בכל הנשים שיש להן קרובות לפי שאין חזקה של קרובות שאינן באות לדון בפנינו מועלת לו עכ"ל ולפ"ז מפורש יוצא מפי הרמב"ן ז"ל דחזקה של אדם שאין אנו דנין עליו אינו מועיל לאדם אחר שאנו דנין עליו:

גרסה אחרונה מ־23:22, 3 ביולי 2024

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון החדשות TriangleArrow-Left.png קו

סימן קו

ב"ה אלטאנא ג' טבת תר"ג לפ"ק.

להרב מו"ה פנחס שיפפער נ"י בלעמבערג יע"א:

מה שהוקשה למר נ"י על שיטת הרמב"ן הביאו הר"ן (בפ' התקבל) בסוגיא דשליש וז"ל לכך פי' הרמב"ן דכל הנשים מותרות להנשא וכו' אבל הוא אסור בכל הנשים שיש להן קרובות לפי שאין חזקה של קרובות שאינן באות לדון בפנינו מועלת לו עכ"ל ולפ"ז מפורש יוצא מפי הרמב"ן ז"ל דחזקה של אדם שאין אנו דנין עליו אינו מועיל לאדם אחר שאנו דנין עליו:

ע"ז אשיב: הכלל הזה של הרמב"ן הובא גם בבית שמואל (סי' ל"ה ס"ק ל') אכן כבר הוקשה על שיטה זו להגאון בעל נו"ב מנאבד הסכין אחר שחיטה ומה שהשיב על זה (חלק י"ד סי' ו') שכוונת הרמב"ן משום דחזקת פנויה לאו חזקה אלימתא היא שכל הפנויות אין עומדין להיות כל ימיהן פנויות אדרבא עומדות להתקדש ובידיהן להתקדש לענ"ד דוחק הוא שלא מצינו בשום מקום שחזקת פנויה גרע משאר חזקות ומ"ש דאם באה לפנינו דאנו מתירין אותה מטעם חזקת פנויה ודוקא דאינה לפנינו תהיה גרועה. ובלא"ה קשה לכוון כזה בדברי הרמב"ן אכן לפ"ז מלבד קושית הרב הנ"ל מהקדיש הוא ואכלו אחרים דלוקין משום בל יחל ואמאי לוקין הא התוספת גיטין (דף ל"ג) הקשו איך מלקין לנזיר הא הוי התראת ספק דלמא ישאל על נזירתו ותירצו דמוקמינן אותו על חזקתו כמו שלא שאל עד עתה כן לא ישאל גם הלאה וא"כ כאן אצל בל יחל קושית התוס' במקומה עומדת למה מלקין אחרים דלמא ישאל הוא על הקדשו והוי התראת ס' ולפי סברת הרמב"ן לא שייך כאן תירוץ התוס' דמוקמינן על חזקתו שלא ישאל כמו שלא שאל עד עתה דלא שייך כאן חזקה דהא אין עליו אנו דנין עתה רק על האחרים שאכלו הקדשו ומלבד מה שהוקשה להגאון בעל נו"ב מנאבד הסכין ומלבד מה דהקשו מהא דהניחו זקן או חולה הלא יקשה להרמב"ן מכל הני דתנן גיטין (דף כ"ח) דאיך אשת כהן שהלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא חי מה מועיל חזקת חי דהבעל להאשה וכן איך בשולח חטאתו ממד"ה מקריבין בחזקת שהוא חי מה מועיל חזקת חי דשולח לכהן להקריב ספק חטאת שמתו בעליה למזבח ועוד ממקומו הוא מוכרע הלא יקשה על הרמב"ן דאם אין אנו מחזיקין מאדם לאדם אחר להקל פשיטא דג"כ אין אנו מחזיקין להחמיר דמ"ש וא"כ היאך נאסר בכל הנשים משום חזקה שליח עושה שליחותו מה יגרום חזקה דשליח לאסרו הלא חזקה מאדם לאדם היא:

ולכן הנלענ"ד שמעולם לא עלה על דעת הרמב"ן ז"ל לומר שחזקה של אדם א' לא תועיל ולא תזיק לאדם אחר אבל כוונתו נראה דהנה יש כאן שתי חזקות מתנגדות דחזקת שליח עושה שליחותו עושה כל פנויה לספק נתקדשה וחזקת פנויה מוציא כל אחת מספק נתקדשה ולכן ס"ל להרמב"ן דכל שאין הפנויות לפנינו לדון עליהם ורק על הקרובות אנו דנין אז נלך אחר חזקת שליח עושה שליחותו ונאמר שהן הקרובות מאותה שקדשה השליח שאין לנו עתה לילך אחר חזקת פנויה אחר שאין אנו דנין על חזקה זו רק על חזקת השליח אבל אם באו הפנויות עצמן להעיד שלא נתקדשו אז אדרבא בכל אחת תכריע חזקת פנויה שלה ונאמר דשליח עשה שליחותו שהרי על פי עדותה אנו מתירין אותה להנשא ממילא מותרות גם קרובותיה אבל במקום שאין חזקה מתנגדת לאותה חזקה שאנו דנין עליה ואף בנדון שהוקשה להגאון בעל נו"ב ג"כ חזקת הסכין מתנגדת לחזקת איסור דבהמה בחיי' מכ"מ כיון דעתה אנו דנין על חזקת הסכין שמוציא מחזקת איסור שהרי הבהמה שחוטה לפניך דומה זה לבאות הפנויות להעיד דאנו הולכין אחר חזקתן גם להרמב"ן ז"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף