בנין ציון/ב/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב א

שאלות ותשובות
סימן א

ב"ה אלטאנא יום ה' ב' מרחשון תר"ל לפ"ק.

לחתני הרה"ג וכו' מו"ה משה באמבערגער הלוי נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א.

על דבר שאלת חתני נ"י בענין כסא של קטן שמעמידין בו עביט אם מותר להתפלל ולדבר ד"ת נגדו:

תשובה

הנה הודעתני שמר אביך הגאון נ"י מסתפק אם יש לדמות זה למה שכתב הגאון בעל חו"ד בתפלת דרך החיים להקל בכסא שיש בו עביט לעשות צרכיו אם הכסא מיוחד לישיבה ומקום המושב מכוסה בכר שמותר להתפלל נגדו ולענ"ד אחר שהכסא של קטן ג"כ עיקר תכליתו הוא לישיבתו ולא לעשות צרכיו כנראה ממה שעומד על רגלים גבוהים למען יגיע הקטן עד השולחן רק שנראה שמיוחד ג"כ דרך אגב לעשות צרכיו בו ע"י הקאסטען שעומד על הרגלים ולזה יהי' תקנה אם יכוסה הקאסטען בבגד וגם מקום מושב הקטן יכוסה בכר ובזה ידמה לכסא שהקיל בו הגאון בעל חוות דעת ז"ל:

אמנם בשעה שמסירין הכר ויושב הקטן על הגרף על זה כתבת בשם אביך הגאון נ"י שלכאורה יהי' היתר לזה ע"פ מש"כ בשו"ת בית יהודה להתיר להתפלל אם העביט שהקטן יושב עליו מכוסה בבגד ולא נראה ממנו מאומה. אבל אביך הגאון נ"י מפקפק בהיתר זה שהוציא השו"ת ב"י ממה דפסקינן דצואה בגומא שמניח סנדלו עליה וקורא כמבואר (בסי' ע"ו) דלא דמי דהתם הצואה מכוסה לגמרי בסנדל משא"כ הכא דנהי שהצדדים של הכלים מכוסים מכ"מ פיהו אינו מכוסה וגופו של תינוק פשיטא דלא נחשב כיסוי כמו שכתב השו"ת ב"י עצמו וא"כ אין כאן כיסוי רק בראשו של קטן והרי בינו ובין פה הכלי מפסיק גופו של תינוק ולכן אין כאן כיסוי עכ"ד אביך הגאון נ"י הנה שו"ת ב"י איננה בידי אכן מה שפשוט לך וגם למר אביך נ"י דגוף של הקטן לא נחשב כיסוי לענ"ד צריך עיון טובא דמסתמא ראייתו ממה דפסקינן (בסי' ע"ד) דיד לא חשיב כיסוי לענין לבו רואה את הערוה דאין הגוף מכסה את עצמו אכן הלא זה דוקא לענין הקורא עצמו שאסור לקרות ק"ש או לדבר ד"ת בשיושב על כסא של גרף ומכסה פיו בגופו אבל הכא שהשאלה היא אם אחר יכול לקרות כשהקטן מכסה הפה של הגרף בגופו הרי זה דומה למה שפסק הש"ע (סי' צ"א ס' ד') דאע"ג דהנחת היד על הראש לא מהני לענין גילוי הראש מכ"מ אם אחר מניח ידו על ראשו מהני דזה חשיב כיסוי והבית יוסף הוציא כן ממה שכ' התרומת הדשן הטעם דיד עצמו לא חשיב כיסוי דידו וגופו חד הוא ואין הגוף מכסה את הגוף משמע דלגבי אחר חשיב כיסוי ע"ש וא"כ למה לא יחשב גוף הקטן כיסוי לגבי אחר שקורא ק"ש וד"ת נגדו וצל"ע מה שכ' המג"א (סי' ע"ד ס"ק ג') בשם תה"ד הטעם דמין במינו אינו חוצץ דלפ"ז גם יד אחר לא יחשב חציצה דגם זה נחשב מין במינו כדמוכח ממה דאמרינן בזבחים (דכ"ד ע"א) אבל חבירו דאדם הוא אימא לא צריכא ואע"ג דהתם פסול על גבי רגלי חבירו אין הטעם משום חציצה אלא משום דאין דרך שירות בכך כמו שכ' התוס' שם (דף ק"י ע"א) ד"ה מין במינו והיאך הוציא הב"י מדברי תה"ד דיד אחר חשיב כיסוי אבל עיינתי בתה"ד ולא כתוב שם מה שכ' המג"א בשמו דמין במינו אינו חוצץ רק מה שהעתיק הב"י דיד וגוף חשיב כחד. ועוד אי ס"ד שהטעם דידו לא חשיב כיסוי משום דמב"מ אינו חוצץ איך מהני לענין לבו רואה את הערוה בחובק את זרועותיו להפסיק כמבואר (סי' ע"ד) הא ה"ל מב"מ דאינו חוצץ אלא ע"כ דענין מין במינו אינו חוצץ לא שייך בזה ולא בעינן לענין כיסוי שלא יהי' בבשר אדם רק שלא יכסה הגוף את גופו אבל לענין גוף אחר חשיב כיסוי ולכן לענ"ד חשיב גוף הקטן כיסוי לגבי אחר שיקרא ק"ש וד"ת נגדו.

כנלע"ד הקטן יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף