עריכת הדף "תשלום פירוש רש"י על מסכת ברכות"

{{מרכז|{{גופן|7|דרוגולין|'''תשלום פירוש רש"י על מסכת ברכות'''}}{{ש}}{{גופן|5|דרוגולין|נלקט מכתבי-יד על-ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי}}}}
{{חלקי}}
<big>י</big>תברך <big>ה</big>בורא <big>ו</big>יתעלה <big>ה</big>יוצר אשר הראני נפלאות מתורתו של רש"י הקדוש. מידי לומדי כדרכי מסכת ברכות הקרה ה' לפני דפוס ישן והרגשתי בשינויים רבים שבין הדפוס ההוא, דפוס פיזרו, ובין הגירסא המקובלת בפירוש רש"י. וכן קרה לי כאשר העתקתי את פירושו של רבנו יהונתן מלוניל, המעתיק דברי רש"י אות באות, אך יש שהוא מביא דבריו בשינוי לשון. וכן הוא בנמוקי יוסף כ"י ובספר הנר. ועתה זכיתי לצילום פירוש רש"י כ"י בריטיש מוזעאום 5975, שהוא הכתב יד היחידי השלם של רש"י על כל המסכת הנמצא בידינו. 

כדי להקל על המעיין הדפסתי השינויים '''באותיות בולטות''', כדי שירגישו שיש כאן הוספה על גירסא שלנו או חילופי גירסאות. במקומות הרבה מתאים נוסח הכתב יד עם הנוסח שבפירוש רבנו יהונתן הכהן מלוניל או עם נוסח הנמוקי יוסף כתב יד או עם ספר הנר או פירוש רש"י שעל הרי"ף. וציינתי כל אחד במקומו.

----

==[[רש"י/ברכות/ב/א|ב ע"א]]== 
'''משעת צה"כ''' שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן: <ref>בדפו"ר וכת"י '''כפרה''' לא מעכבא.</ref>'''לא מעכבא'''. טומאה שטהרתה תלויה בקרבן, כגון זב וזבה ויולדת ומצורע, אין כפרתן מעכבתן. אלא משבא השמש לליליו שיביא קרבנו למחרת מיד מותר לאכול תרומה: 

'''ובא השמש וטהר'''. ואחר יאכל מן הקדשים. מוקמינן ליה להאי קרא באכילת תרומה במסכת יבמות בפרק הערל {{ממ|יבמות עד:}} דאמרינן התם טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו וכו': 

'''ביאת השמש'''. שקיעת החמה: 

'''ומאי וטהר טהר יומא'''. וה"ק קרא, לכשתשקע החמה ויפנה היום וטהר מן תוך חללו של עולם, ששקעה לגמרי, דהיינו צאת הכוכבים. לפי שזמן שקיעת אורה<ref>ע"פ דפו"ר, שם "שקיע' אור'", אבל בכתה"י שזמן '''שקיעתה ארוך'''.</ref> מהלך חמשה מילין כדאמרינן בפסחים {{ממ|צד.}}, ואחר יאכל מן הקדשים {{ממ|במדבר כב ז}}: {{ממ|כן הוא בדפוס פיזרו וקרוב לזה בכ"י מוזיאום הבריטי 5975.}}

==[[רש"י/ברכות/ג/א|ג ע"א]]== 
רש"י ד"ה אי קסבר. נחלק '''הלילה''' לשלשה חלקים: 

ד"ה והא קמ"ל. ולא פירש לך סימן מפורש '''מזה''', ועוד<ref>"מזה" הוא בכת"י לונדון (ופרמה), תיבת "ועוד" הוא בדפו"ר ובטעות, וצ"ל כבכת"י.</ref> למדך וכו': 

ד"ה מאי. היכן '''נתנן''': 

ד"ה תיפוק. תיפוק לי, ל"ל ג' טעמים לדבר אחד הרי די לנו '''באחד''' מהם, אם לא בא ללמד שיש שעות שאין '''אסור בשביל''' הטעם הזה וצריך להניח בשביל זה:

==[[רש"י/ברכות/ג/ב|ג ע"ב]]==
בחדתי. '''שנפל''' מחדש, '''שהחומה שלא נפלה עודנה''' בחזקתה: 

חשד נמי ליכא, דתנן אבל אשה '''אחת''' מתייחדת עם שני אנשים: 

בתרי ופריצי. דאמרינן התם '''במסכת קידושין''' {{ממ|פ:}} לא שנו אלא בכשרים '''אבל בפרוצין אפילו עשרה נמי לא ומעשה היה והוציאוה עשרה במיטה''': 

==[[רש"י/ברכות/ד/א|ד ע"א]]== 
רש"י ד"ה ובשפיר, שפיר הוא עור הולד שהעצמות והגידין '''והבשר נוצרים בו''': 

בסוף ד"ה ובשליא, '''אם באו בעליהן של נשים היו מביאין אותו לדוד, והנשים בעצמן לא היו באות''': 

==[[רש"י/ברכות/ד/ב|ד ע"ב]]==
רש"י ד"ה על משכבכם, דבר שנאמר בו "ובשכבך" {{ממ|ול"ג "שנאמר בשכבך"}}:<ref>וד"ה אמרו בלבבכם ליתא כלל.</ref>

==[[רש"י/ברכות/ה/א|ה ע"א]]== 
רש"י ד"ה נפשו, דעתו {{ממ|ול"ג מדעתו}}:

==[[רש"י/ברכות/ה/ב|ה ע"ב]]==
רש"י ד"ה ביר. וצר עצם פחות מכשעורה '''שלא יהא טמא''' וצר אותו בסודר: 

ד"ה צפון לדרום. לפיכך נכון '''לשכב דרך רוחות אחרות''' {{ממ|ול"ג להסב דרך תשמיש}}<ref>לא גריס רבנו ולהסב דרך תשמיש לרוחות אחרות. ונפקא מינה דלפי גירסא זו אפילו בלא תשמיש נמי אסור, אבל רבנו חננאל {{ממ|מובא בספר הנר וכן בתוד"ה כל}} כתב דוקא במשמש. וכ"כ רבנו יהונתן ד"ה צפון, ומבואר שם הטעם עיי"ש. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref>:

==[[רש"י/ברכות/ו/א|ו ע"א]]==
ד"ה כי כסלא. כסלא היא תלם המענה המקפת סביב את כל העוגיא {{ממ|ול"ג סביב סביב את תל העוגיא}}: 

ד"ה ומנין לעשרה. יצאו כלב ויהושע '''שעמהן היו י"ב והם לא היו בכלל''': 

רש"י ד"ה אשר אזכיר את שמי, אשר יזכר שמי '''שם על פי<ref>וכן הגיה הב"ח אות ד. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref> מצוותי ודבריי''': 

רש"י ד"ה מה כתיב בהו. שנצטוו בהם '''לשם''' זכרון מצוותיו של הקב"ה: 

==[[רש"י/ברכות/ו/ב|ו ע"ב]]==
בסוד"ה אשר הלך וקודם ד"ה ואין עונה, '''יבטח בשם י"י. היה לו לבטוח בי שאספיק לו צרכיו ומזונותיו, אשר מנע בשבילן לבוא''': 

רש"י ד"ה לצוות. לצוות '''לזה, שלא היא יחיד וקשה לו, שבזמן שאדם עם אחרים, מטייל והולך עמהם, וכשהוא יחיד משתומם''': 

==[[רש"י/ברכות/ז/א|ז ע"א]]== 

ד"ה ונענע לי בראשו. כמודה '''בברכתו ועונה אמן בכל לבו''': 

רש"י ד"ה תחת גערה במבין. '''פחד חיתת<ref>כ"ה בכ"י לונדון "חתת", אבל בכ"י פרמה "תחת" כלפנינו.</ref> גערה (אדם במבין) באדם מבין'''<ref>כלומר, בכ"י לונדון "אדם במבין", וצ"ל "באדם מבין", וכ"ה גם בכ"י פרמה.</ref> טובה מהכות כסיל מאה. '''ואין<ref>אינו בכ"י לונדון, אבל בכ"י פרמה '''אינו'''.</ref> נקוד טעמו תחת החי"ת''' כמו אל תירא ואל תחת, אלא למעלה תחת התיו הראשונה<ref>בכת"י '''ראשונה''', וכ"ה בדפו"ר וע"י.</ref> לומר שהוא שם דבר. שא"א לפותרו לשון תפעל לומר '''הכנע''' את האדם. אלא '''לשון תיכנע''' היא '''מעצמה'''. לכך שינה את נקודתה לומר שהוא שם דבר: 

ד"ה להודיעו דרכיו, כגון מפני מה '''יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו. יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו''':

==[[רש"י/ברכות/ז/ב|ז ע"ב]]== 
ד"ה ואומר אל יקנא לבך. '''אי<ref>בשיטה מקובצת כ"י הסמנריון ניו יורק כלומר ואי אפשר לומר. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref> אפשר לומר אל תתקוטט עם רשעים כי אם ביראת''' השם אלא ע"כ {{ממ|וכ"כ בשט"מ}}: 

==[[רש"י/ברכות/ח/א|ח ע"א]]==
ד"ה פדה. ובא '''עמו''' לידי אהבה ושלום ומתפלל עם הצבור כדכתיב כי ברבים: '''על כל שכיני הרעים. והיאך אפשר להיות שכן רע להקב"ה, אלא זהו שאינו בא להיראות בבית שכינתו'''{{הערה|דבור זה מובא בנמוק"י כ"י סתם. וכ"כ בפרש"י שברי"ף. וכ"כ בשט"מ בשם רש"י. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}}}:

ד"ה בפי וושט. ים אוקיינוס יש בו '''מקום''' שאינו מקבל ברזל. 

וושט נקב '''עגול''' כפי הוושט:

ד"ה לעת מצא זה בה"כ. שיהא דר במקום '''יישוב ישראל שיהא''' בה"כ סמוך לו<ref>כ"ה בכת"י [לונדון ופרמה] אבל ליתא בע"י ודפוס ספרד.</ref>:

רש"י ד"ה כחיזרא. כענפי '''הקוצים'''<ref>בדפו"ר ודפוס ספרד '''סירים'''.</ref> הנסבכין '''בגיזי'''{{הערה|שם=דפס לא|בדפוס ספרד כלפנינו.}} הצמר שאדם<ref>כ"ה גם בדפוס ספרד.</ref> '''נותקו'''{{הערה|שם=דפס לא}} בחזקה:

ד"ה שכל זמן. דסמוך למיתת שמעי כתיב '''בתריה''' ויתחתן:

ד"ה ישלים פרשיותיו של כל שבת ושבת, '''ואומרים הגאונים<ref>עיין אוצר הגאונים עמוד יח-כ. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref> דוקא רב ששת שתורתו אומנותו<ref>וכ"כ הרי"ף ומובא בתוד"ה רב ששת. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref> או משום דהוה סגי נהור<ref>וכ"כ בשם תשובות הגאונים ליק. וכ"כ בספר הנר עמוד יא. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref>, אבל איניש אחרינא לא:'''

==[[רש"י/ברכות/ח/ב|ח ע"ב]]==
ד"ה מעלה עליו הכתוב. וה"ק '''הכינו עצמיכם להתענות''' המחרת:

ד"ה מחמת אונסו. שחלה או '''שנשטתה מחמת (דוחק)''' מזונות:

ד"ה שברי. דכתיב '''לוחות הראשונים''' אשר שברת:

ד"ה משום סכנה, שלא '''יחתוך''' ידו:

ד"ה בלא ק"ש. שתהא מטתך '''כמטת גוי''':

ד"ה ארמית ממש, על מטת '''גויה''':

ד"ה '''משום''' מעשה דרב פפא. שאמרה לו '''גויה אחת''' שב על '''מטה זו''', והיה בנה מת '''ושוכב''' עליה, והיתה רוצה '''להעליל ולומר''' שישב עליו והרגו, '''אמרו מפני מה עשתה כן, כדי שימחול לה חובה, או להוציא ממנו ממון'''<ref>וכ"כ בשם רש"י. וכ"כ רבנו נסים בשם הגאונים. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref>:

ד"ה ע"ג היד. ודרך חשיבות הוא '''מפני ריח הפה או''' מפני הרוק:

ד"ה אני צויתי, לבוא ולהשחיתה, '''ומאי מקודשיי, מזומנים לגיהנם''':

==[[רש"י/ברכות/ט/א|ט ע"א]]==
ד"ה חפזון דישראל. '''ישראל''' לא שמעו להם לצאת עד בוקר {{ממ|וכן הגיה בש"מ}}:

==[[רש"י/ברכות/ט/ב|ט ע"ב]]==
אותו צדיק אברהם '''אבינו''':

במצודה שאין בה דגן וכו', כדי שיבואו עופות '''לאכול''' ונלכדין: ד"ה שאין. תחת מצודותיהן:

ד"ה דיה, '''ולמה''' תדאיבם:

ד"ה בין תכלת שבה. ויש בה '''מקום''' שלא עלה שם הצבע יפה. '''ולבן לאו דוקא אלא קרוב ללבן'''<ref>ובזה מתורץ מה שהקשה רבנו יהונתן וכן בתוד"ה אלא, דאיך נפרש כשיכיר בין גיזת צמר צבועה ובין גיזת צמר שאינה צבועה, הלא דבר זה ניכר אפילו בחצי הלילה עכ"ל. ולפי נוסח זה לק"מ. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref>:

ד"ה ולפני ירח, אף תפלת המנחה מצותה עם '''זריחת הירח''' [רש"י ד"ה ותיקין. תרגום מפרק הרים ומשבר סלעים, ותיק טוריא]<ref>כך הגיה בשט"מ כ"י. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref>.

==[[רש"י/ברכות/י/א|י ע"א]]==
ד"ה שפיל, השפל עצמך '''לראות סוף''' המקרא:

ד"ה סמוכים, סמיכת פקודיו '''עשוייה''' באמת וישר:

ד"ה אמור לו, והא חזינן '''דהוה אבשלום הכא נמי סופו להיות''' {{ממ|ול"ג דבור המתחיל בפני עצמו ה"נ הוה. אלא הכל דבור אחד}}:

בסוף ד"ה מאי דכתיב, נקט ליה '''הכא''':

==[[רש"י/ברכות/י/ב|י ע"ב]]==
ד"ה אבי אבא שחיפה את ההיכל, '''דהיינו''' שלמה: 

ד"ה שגנז ספר רפואות. '''שלא היה אדם מבקש רחמים, אלא מסתכל בספר רפואות ומתרפא, והוא גנזו''': 

ד"ה עיבר ניסן בניסן, ועשאו אדר, '''שלא עשו פסח עד חודש אחר''', שנאמר בד"ה ויועץ המלך חזקיהו לעשות פסח בחודש השני: 

ד"ה '''יטו''', על '''צדיהן''' דרך שכיבה: '''יעמדו''', דכתיב ובקומך: '''כדרכן'''. או בשכיבה או בעמידה '''או בהליכה''': 

==[[רש"י/ברכות/יא/א|יא ע"א]]==
ד"ה ובלכתך. דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא, אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרשינן, '''מיסתייך''' אי ממעטת מיניה עוסק במלאכת מצוה בידים, אבל חתן דטירדא דמחשבה בעלמא הוא שמחשב על '''בעילת''' בתולים אי לאו קרא יתירא לא ממעיט: 

ד"ה אלמה. כמו '''על מה<ref>ליתא תיבת "אמר" ע"פ כ"י לונדון, אבל בכ"י פרמה איתא. וכן נכון, דבשניהם הגי' אלמא אמ' כמו וכו' {{ממ|ותיבות "ר' אבא" ליתא}}, והוא פירוש על ב' תיבות יחד.</ref> אבל''' אע"פ שטרוד: 

<ref>החלוקה לדיבור אחר אינו בכתב היד, ושם '''דכת'''' פארך וכו'.</ref>פארך חבוש עליך. ליחזקאל נאמר כשמתה אשתו, וכיון דבעי פאר וכו': 

סוד"ה וב"ה אמרי לך, אלמא בדרך נמי קרי '''שמע''':

==[[רש"י/ברכות/יא/ב|יא ע"ב]]==
ד"ה יוצר אור ולקמן<ref>בכתב היד '''ולקמ''''.</ref> מפרש [אידך<ref>כצ"ל כמו שהוא בכתב היד, ונשמט בטעות.</ref>] מאי היא {{ממ|ל"ג ובורא את הכל{{הערה|שם=חסר|כלומר בכתב היד חסר כל התיבות שלא הובאו בהעתקה, רק שזה החידוש שציין אליו המהדיר.}}}}: 

ד"ה שכבר. ללמוד וללמד כן תחננו ותלמדנו<ref>כך גם בכת"י פרמה (בשניהם '''תחונינו'''), ובאמת שני מקומות אלו הם בקשות ישירות על ת"ת וכברכת התורה יותר מן המקומות שברש"י לפנינו (שיש בהם גם בקשות על קיום המצוות).</ref>, מדרש הוי<ref>ובדפו"ר '''הו''''.</ref> קרוב למקרא {{ממ|ל"ג ותלמדם חוקי רצונך{{הערה|שם=חסר}}}}: 

ד"ה ברכו בסה"ד וקראו '''עשרת דברים אלו''' עשרת הדברות: 

ד"ה ועבודה, רצה י"י אלהינו '''בעבודת''' עמך:

==[[רש"י/ברכות/יב/א|יב ע"א]]== 

ד"ה מפני תרעומת המינים. שלא יאמרו '''המינים''' לעמי הארץ אין שאר התורה וכו' {{ממ|כן הוא בנמוקי יוסף ובשיטה מקובצת. ומסתמא נשמט בספרים שלנו מחמת תיקון הצנזור}}: 

==[[רש"י/ברכות/יב/ב|יב ע"ב]]== 

זקיף כחיויא. '''הנחש הזה''' כשהוא זוקף '''עצמו''' מגביה ראשו תחילה וזקף מעט מעט. '''כן כשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחילה ואחר כך גופו שלא ליראות כריעתו עליו כמשוי, וצריך אדם לכרוע כשהוא עושה מודים מהאי דאמרינן בב"ק''' {{ממ|טז.}} '''האי דלא כרע (במודים) לאחר שבעים שמת שדרו נעשה נחש'''<ref>חידוש, דמשמע שאין זה בתורת עונש אלא מצד הטבע נעשה נחש אלא שהמצוה של כריעה מגינה עליו, כדרך שנענועים עוצרים רוחות רעות, ששירי מצוה מגינים בפני הפורענות. כנלע"ד. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}</ref>: 

ד"ה והוקענום. ושואבי מים למזבח, '''ויקרא דוד לגבעונים ויאמר מה אעשה לכם וברכו את נחלת י"י''': 

רש"י ד"ה מינות. '''תלמידי ישו הנוצרי'''<ref>וכ"ה גם בדפוס ישן. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}} אין זה אלא בדפו"י {{ממ|דפוס שונצינו}} כי בכ"י לונדון ליתא {{ממ|ושם ליתא גם תיבת "אותם"}}, ובכ"י פרמה '''תלמידי''' ההופכים וכו'.</ref> (שלמדו) [ההופכים וכו']: 
 
{{מרכז|{{גופן|5||פרק היה קורא}}}}

==[[רש"י/ברכות/יג/א|יג ע"א]]==
ד"ה ש"מ מצוות צריכות כוונה. שיהא מתכוין '''לשם מצוה'''{{הערה|שם=שמ|וכ"כ בשט"מ כ"י. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}}} ותיקשי '''לרבא''' דאמר בראש השנה התוקע לשיר יצא. '''ספר אחד לשד להבריח השד''': 

תוד"ה ובאמצע שואל מפני וכו'. '''אבל מפני הכבוד הוי הפסקה''', ופסק [רבנו שמעיה דבמקום שאסור לספר אסור אפילו בלשון] הקודש '''כעין לעז''' [וכן משמע מתוך מתניתין. ובירושלמי קאמר] אפילו באמצע הפסוק רבי ירמיה מרמז ורבי יונה משתעי רב הונא בשם יוסף וכו' שאין משיבין בתפלה [מפני הכבוד] {{ממ|כ"כ בשט"מ כ"י}}. 

>>>>
{{מרכז|{{גופן|5||פרק הרואה}}}}

==[[רש"י/ברכות/נד/א|נד ע"א]]== 
ד"ה המהלך בדרך וצריך '''ליכנס לכרך'''. ושם מצויין מושלים רעים ומחפשים עלילות: אחת בכניסתו. '''כדי שיכנס''' לשלום: וביציאתו, '''כדי''' שיצא לשלום:

שם ד"ה ד"א בכל מאדך. לשון מדות, המדודות{{הערה|שם=פ|וכן נדפס בגמרא דפוס פיזרו בשנת רעא. {{צבע גופן|אפור|הערת הרב בלוי.}}}} לך בין '''במדה''' טובה בין '''במדת''' פורענות: לא יקל ראשו. לא ינהג קלות ראש: כנגד שער המזרחי. אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הר{{הערה|שם=פ}} הבית במזרח וכו': '''עד העולם'''{{הערה|שם=פ}} משקילקלו המינין. 

ד"ה כל. אלא ברוך י"י אלהי ישראל מן העולם {{ממ|ול"ג תיבת "עד". וגם רבנו בצלאל מחקה}}:

==[[רש"י/ברכות/נד/ב|נד ע"ב]]==
ד"ה וירוממוהו בקהל עם, בסוף '''פרשה אחרונה''' כתיב {{ממ|וכן הגיה ר"ב בשט"מ}}. 

==[[רש"י/ברכות/נו/א|נו ע"א]]==
ד"ה איתתך מתה. השומרת את הבית, '''כדלת זו הנועלת את הבית''':

ד"ה הלילה מצראה. הלל שאנו קורין בפסח '''ובמועדים'''. '''ולפי''' שיש הלל אחר שקרוי הלל הגדול קורין לזה הלל המצרי, '''לפי שקורין אותו''' בלילי פסח:
 
==[[רש"י/ברכות/נז/א|נז ע"א]]==
רש"י ד"ה הנתפש לסרדיוט. שומרין אותו שלא יברח, אלמא סימן שמירה הוא ששומרים אותו מידי היזק [אבל<ref>אין צורך בתיבה זו דחבל וכו' הוא דיבור בפנ"ע.</ref>] '''חבל אין בה שמירה''': אגם. '''יש''' בו וכו': 

ד"ה יער. ויש תלמידים שלא '''הבינו דברי''' הרב וזה מבינה להם: 

==[[רש"י/ברכות/נז/ב|נז ע"ב]]==
ד"ה תרדין. בליטי: מי סיסין. '''מי תבשיל של פולין''': והרת. וודיליא, שהשליל '''מושכב ולן''' בתוכו: גודגדניות. '''אלניידר''': מסאנא וסנדלא. סימן יוצאי חוץ הוא '''שמוציא אחריו''' מן הבית: 

==[[רש"י/ברכות/נח/א|נח ע"א]]==
ד"ה קאת וקיפוד. חיות ועופות רעים '''שמזיקין''' את השכינים. 

==[[רש"י/ברכות/נח/ב|נח ע"ב]]==
ד"ה קטע. אבל היכא דקתני קטע לחוד משמע דרגלים '''קטועות''' כדתנן הקטע יוצא בקב שלו: 

==[[רש"י/ברכות/נט/א|נט ע"א]]==
ד"ה כטרפא דטריף. דבר '''שהיה''' חסר וסתמוהו מגופו, שעשאוהו כנוס, ומתחזי '''כמוכה''' בקורנס. טרפא דטריף מוכה בהכאות כמו ביצה טרופה. '''ענין אחר דמיתחזיה כטירפא, דזנב טלה נראה כמנומר, לפי שכוכבים רבים חסירים משם'''. ע"א דמתחזיא כדטרפא מיטרף, נדבק יחד ועשויים סניפים כמין חיבור: 

{{שולי הגליון}}
{{רמיבלוי}}
{{ניווט כללי תחתון}}