עריכת הדף "תוספות הרי"ד/שקלים/ב/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה ר' בון בר חייא בשם שמואל בר אבא מכיון שאין לו שם נעשה כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה והוא כשר א"ל א"כ הוא אפילו שחטו לשמו ע"מ לזרוק דמו שלא לשמו יעשה משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה ויהא כשר א"ר אבא מרי מאן אמר בשתיקה כשר וכו'. פי' רבב"ח בשם שמואל בר אבא דאמר מכיון שאין לו שם נעשה כו' הוא דס"ל דפסח שעיקר זמנו מאליו הוא משתנה דפסח בשאר ימות השנה לא בעי עקירה עי' במס' יומא בירושלמי פ"ד עיי"ש. וכדי להבין זאת הסוגיא דמאי ענין הוא דקאמר נעשה כשוחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה א"כ לפ"ז בזמנו נמי נימא בשוחטו לשמו ושלא לשמו נעשה כמו בשתיקה מכיון שאין לו שם ע"כ נראה לפענ"ד דפי' אין לו שם הוא כונה אחרת ע"פ סוגית הגמרא במס' זבחים דף ג' אר"י א"ר חטאת ששחטה לשם חולין כשירה אלמא דמינה מחריב בה דלאו מינה לא מחריב בה ע"כ [ופרש"י ז"ל דלאו מינה אין שמו נתפס על הזבח לעקור שמו ממנו עכ"ל ז"ל] ורמינהו כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול ואפילו לשם נכרית נמי פסול ושני גט דל נכרית מיניה הוא סתמא וסתמא פסול קדשים דל חולין מינייהו הו"ל סתמא וסתמא כשר פי' דל חולין מינייהו דלא נתפס שמו על הזבח לעקור שם זבח מיני' והו"ל סתמא דנהי דלא עקר שם זבח אבל מ"מ לשמה נמי לא הוי דהא לא שחטו לשם חטאת ג"כ הרי מפורש מהך סוגיא דאימתי שייך פסול דתפיסת השם אחר בקרבן דעוקר התפיסת שם אחר את שם זבח ממנו הנ"מ כשהתפיסת שם האחר יש לו שם במקום אחר כגון חטאת לשם עולה דעולה יש לו תפיסת השם לשמה דכשר במקום אחר אבל חולין דאין לו שם לשמה במקום אחר לא מחריב בה וא"כ לפי שיטת רש"י ז"ל במס' פסחים דף ס"ד ע"א דס"ל דהא דקי"ל דפסח לא בעי עקירה והוי שלמים מאיליו הנ"מ כששחטו סתם משא"כ כששחטו לשם פסח לא הניחו לעקרו והוי פסול דהא בפירוש עקרו משלמים ואבל כששחטו גם לשלמים ג"כ בזה מיבעיא לן די"ל דהוי כשוחט שלמים לשם פסח דכשר לכל הדיעות וי"ל כיון דשחטו לשם פסח ג"כ הרי לא הניח לעוקרו והוי פסול דהא עקרו משם שלמים בפירוש ואימתי כשר בשוחט שלמים לשם פסח הנ"מ בשלמים דעלמא דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אבל לא במותר הפסח דכיון דלא הניחו לעקרו הוי פסח ולא שלמים וע"כ מיבעיא ליה דאפשר אף בדקרא לי' שלמים ג"כ שם פסח מיקרי וע"ז מסיק רבב"ח בשם רשב"א מכיון שאין לו שם פי' דכיון דשם פסח אין לו תפיסת השם כלל באמצע השנה לשמה דיהא כשר לשמו דהא כיון שקורא לו שם פסח תיכף נעשה שלמים דלא בעי עקירה והוי כמו שקורא שלמים ולא נתפס שם פסח כלל דיהא כשר לשמו וע"כ אין לו שם לשמו דיהא כשר במקום אחר ודל שם פסח מיני' ונעשה כשוחט בשתיקה דהגם דלא נתפס שם פסח עליו לעקור שם זבח דשלמים נהי דלא קעקר שם שלמים אבל מ"מ לא נשחט לשם שלמים לחוד וכמו אילו שחט לשם חטאת ולשם חולין הגם דחולין אינו עוקר שם זבח ודל שם חולין דאין לו שם במקום אחר אבל מ"מ הרי לא נשחט לשם חטאת לגמרי וה"נ הגם דשם פסח אינו עוקר שם שלמים משום דאין לו שם בפ"ע במקום אחר לשמה אבל מ"מ לא נשחט לשם שלמים לגמרי אך אף דלא נשחט לשם שלמים לגמרי מ"מ הרי שם פסח דאין לו שם לא עקר שם שלמים הוי כמו בשתיקה וכשר ולא דמי לשוחט לשם עולת ראי' באמצע השנה דהתם יש לו תפיסת השם בכל השנה לשמה דהוי תפוס שמו עולת ראי' בכל השנה על זמן הרגל משא"כ בפסח דלא נתפס שמו בכל השנה על הפסח דהא בשאר ימות השנה הוי תיכף שלמים ואין לו שם פסח כלל לשמה וע"כ מכיון דאין לו תפיסת שם שיהא כשר במקום אחר לשמה אינו עוקר שם שלמים ממנו ואילו היה נשחט לשמו לחוד הי' פסול אף דלא מיבעיא עקירה וסתמא שלמים הוא הנ"מ בסתם אבל בשוחט בפירוש לשמו הוא פסול לשיטת רש"י ז"ל דבזה לא אמרינן דשלמים לשם פסח קשחיט אך בשוחטו לשמו וגם שלא לשמו בזה יש מקום ספק מאחר דנשחט שלא לשמו ג"כ והוי שלמים ע"כ י"ל דשלמים לשם פסח קשחיט או דז"א דאימתי אמרינן שלמים לשם פסח קשחיט הנ"מ בשלמים דעלמא אבל במותר הפסח דשחטו לשם פסח ואמר בפירוש דלא עקר שם פסח מיני' ועוקר בפירוש שם שלמים פסח הוא ופסול ע"כ י"ל דאפילו שוחטו לשם שלמים ג"כ מ"מ פסח הוא ופסול ועוקר שם שלמים ע"כ זה הוי עיקר האיבעיא וע"ז פשיט רבב"ח בשם שמואל בר אבא מכיון שאין לו שם דשם פסח אין לו שם לשמה הכשר בעלמא דאין לו תפיסת השם להכשיר לשמה ע"כ אין לו בכח לעקור שם שלמים היכא דקרא ליה בפירוש שלמים ג"כ ודל שם פסח מיניה והוי כשתיקה ואם הי' לו שם במקום אחר הי' פסול דהי' עוקר שם שלמים הגם דבעלמא השוחט שלמים לשם קרבן אחר דיש לו שם במקום אחר מ"מ כשר כדקי"ל כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירים אבל במותר הפסח אי הי' לו שם במקום אחר הי' עוקרו לשם דשלמים משום דבאמת פסח הוא כששחטו לשם פסח ולא שלמים הוא אך מכיון שאין לו שם במקום אחר דיהא כשר לשמה עוקר שם שלמים וכששחטו לשם פסח לחוד פסול אף דאין לו שם מ"מ לא שייך למימר דאינו עוקר שם שלמים כיון דלא הי' שלמים מעולם ע"ז מסיק ואין כיני אפילו שחטו לשמו לזרוק דמו שלא לשמו נעשה משעה הראשונה כשחטו לשמו ושלא לשמו בשתיקה ויהא כשר פי' דאמרינן במס' פסחים בירושלמי פ"ה ואין כיני אפילו שחטו שלא לאוכליו לזרוק דמו לאוכליו דנעשה משעה הראשונה כשחטו לאוכליו ושלא לאוכליו דמסקינן שם דלא אמרינן כן כמו שביארנו שם דלא אמרינן תרתי דיהא המחשבה טובה דזריקה חשובה כאילו הגיד לה בשעת שחיטה זה לא אמרינן אבל הכא גבי לשמו ושלא לשמו דחשוב כאילו לא הגיד כלל דלשמו אין לו שם ואינו עוקר שם שלמים וכיון דדמי כאילו לא הגיד כלל שפיר אמרינן דנעשה כו' דאימתי לא אמרינן דנעשה כו' דווקא שיהא חשוב כאילו חשב על שתיהן בשעה הראשונה אבל נעשה כאילו לא חשב כלל ובשתיקה משעה הראשונה אמרינן ע"ז אמר ר' אבא מרי מאן אמר בשתיקה כשר או נאמר בשתיקה פסול פי' דס"ל כמ"ד בעי עקירה ועי' בפ"ה במס' פסחים בירושלמי בדברינו שם ודוק:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>