עריכת הדף "תוספות הרי"ד/סוכה/א/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה ר"ח בשם רבנן דתמן ובלבד ע"פ כולה עד סוף הסוגיא פי' הסוגיא הזאת חמורה והנו"י ז"ל מגי' עיי"ש ולפענ"ד נראה פשוט הפי' בזה הסוגיא ובזה יתבאר שיטת רש"י ז"ל דף ד' גבי איצטבא באמציעתה דפירש"י ז"ל דכשירה אפילו מה שחוץ לאיצטבא משום דהוי כפסל היוצא מן הסוכה דהוי כסוכה לקמן דף י"ט ע"א ורבינו ישעיה ז"ל בהרא"ש ז"ל חולק עליו וכן הר"נ ז"ל חולק עליו וכתב דעד כאן לא מכשרינן פסל היוצא מן הסוכה אלא באופנים המבואר שם בדף י"ט כלומר דממשכי דופן בהדה ובאמת צ"ב להבין שיטת רש"י ז"ל מניין לן באמת דקנים היוצאין מן הסוכה הוי כסוכה דלרש"י ז"ל הוי מילתא דפשיטא גבי איצטבא וכן בדף י"ד ע"ב בסוף הסוגיא שם גבי הפכה על צידיהן מנ"ל לרש"י ז"ל כן ובפרט שרש"י ז"ל גופיה מפרש לגבי סוגיא דדף י"ט הנ"ל וז"ל ז"ל שם וממשכא ואזלי' חד דופן מדופני הצדדין בהדייה מהו דתימא כיון דלא ממשיך דופן שני בהדה מוכח מילתא דבאפיה נפשא הוא והא לית בהו ז' טפחים בהכשר סוכה קמ"ל דמן סוכה הוא והוי כשתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח דלא ממשכא עד הרביעית וכשירה עכ"ל ז"ל עיי"ש ולכאורה משמע דהתם דכשר היא משום דהוי כשתים כהלכתן כו' אבל לא מצד פסל היוצא מן הסוכה וזהו קושיא אלימתא לכאורה ומצאתי בקרבן נתנאל ז"ל דהק' על הרא"ש ז"ל כן דהרא"ש ז"ל אזיל בשיטת רש"י ז"ל והרי רש"י ז"ל גופיה מפרש בסוגיא דדף י"ט הרל משום דשתים כהלכתן וכו' ולא משום פסל היוצא מן הסוכה והרי היא שיטת רבינו ישעיה ז"ל ונראה לפענ"ד דלא קשה דלכאורה לשון רש"י ז"ל אינו מדוקדק דכתב דהוי כשתים כהלכתן כו' בכ"ף הדמיון ולמה לא כתב בפשיטות קמ"ל דמן סוכה הוא והוי שתים כהלכתן וכו' ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ דשיטת הרא"ש ז"ל היא דלא כשיטת רש"י ז"ל ומאוד קשה לי על הק"נ ז"ל דר"ל דהרא"ש ז"ל מפרש האי קמ"ל כשיטת רש"י ז"ל דקמ"ל דמן הסוכה הוא הרי הרא"ש ז"ל פירש בהדיא דף ד' וז"ל ז"ל מדקרי ליה פסל היוצא מן הסוכה ע"כ שאר שתי הדפנות לא שייכי להאי יוצא דאי שייכא לי' הרי יש ב' מחיצות שלמות ואחת קצרה כדין הכשר סוכה ובכלל הסוכה היא אלא כדפרשינן לקמן דאחר שעשה מחיצה השלישית ארוכה באורך סוכתו אע"פ שהיה לו די בז' טפחים גלי בדעתיה מה שאינו בין ב' המחיצות אינו בכלל סוכתו ואין לפסל היוצא רק מחיצה אתת אפ"ה נידון כסוכה עכ"ל ז"ל הרי מפורש דבריו ז"ל דע"כ הקמ"ל היא לא דקמ"ל דהוי מן הסוכה ובכלל סוכה הוא ז"א דא"כ למה קרי לה פסל היוצא מן הסוכה אלא ע"כ דקמ"ל דאע"פ שאינה בכלל הסוכה מ"מ כשירה משום דינא דפסל להיוצא מן הסוכה. ולפ"ז הרי לפנינו דרש"י והרא"ש ז"ל מחולקים בפי' הסוגיא בין במהו דתימא בין בקמ"ל דרש"י ז"ל מפרש מהו דתימא דפסולה משום דבעינן ז' טפחים וכיון דהוי סוכה בפני עצמה א"כ חסר לה שיעורא משמע אבל אי אית בהפסל שיעור סוכה כשירה. ואילו הרא"ש ז"ל מפרש להמהו דתימא היא דפסולה משום דאין להפסל להיוצא רק מחיצה אחת. וכן בהקמ"ל דרש"י ז"ל מפרש דקמ"ל דמן הסוכה הוא ובכלל סוכה הוא והרא"ש ז"ל מפרש דקמ"ל דאע"פ שאינה בכלל סוכה מ"מ כשירה מכוס דפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה. וצ"ב באמת למה לא פירש רש"י ז"ל למהו דתימא כהרא"ש ז"ל דאין להפסל רק מחיצה אחת וצ"ב במה נחלקו רש"י ז"ל והרא"ש ז"ל:

ונראה לפענ"ד לחקור בהא דקי"ל דאגמריה רחמנא למשה דשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח אם הדופן של טפח חשבינן ליה כאילו הוא משוך עד סוף הכותל הארוך כן אגמריה רחמנא למשה. או דלעולם לא חשבינן להטפח כאילו הוא משוך כנגד הכותל הארוך רק דאגמריה רחמנא. למשה דדי בשתים כהלכתן וג' אפילו טפח והסוכה שחוץ לטפח לא נחשבת כאילו יושב בתוך ג' דפנות רק בתוך ב' דפנות ודי בזה והוא משום דעיקר סוכה הוא ע"ש הסכך כדפירש"י ז"ל ברפ"ק והדפנות הוא רק תנאי להסכך כמו כל תנאי הסכך דבעינן פסולת גורן ויקב ובעינן דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ ופחות מכ' אמה כן נמי תנאי דדפנות דצריך להיות תחת הסכך ב' דפנות וג' טפח ועי"ז מוכשר הסכך והוא רק מתנאי הסכך וכיון דאיכא תחת הסכך דפנות הללו הרי נתכשר הסכך בזה וכיון דע"כ דופן הטפח הוא להכשיר הסכך כמו כן הב' דפנות נמי לאכשורי הסכך דליכא לחלק בין הדפנות דנימא דהב' דפנות הוא משום דצריך לישב בין ב' דפנות והדופן טפח רק לאכשורי הסכך ז"א דיכול לחלוק בין הדפנות דב' דפנות הוא שצריך לישב בתוך ב' דפנות והדופן טפח לאכשורי הסכך ז"א דמנ"ל לחלוק בין הדפנות כיון דהדופן טפח הוא לאכשורי הסכך דאינו חשוב כמו שנמשך עד סוף דופן הארוך אלא לאכשורי הסכך א"כ ע"כ דגם ב' הדפנות ג"כ דכוותיה ועל אופן הזה ע"כ מילתא דפשיטא הוא דפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה דמאי איכפת לן דאין להפסל דפנות הא כיון דב' כהלכתן וג' טפח הכשיר את כל הסכך שעליו ומאי נפ"מ בין הפסל למשך כל הסוכה שמן הטפח להלן. אבל אי חשוב דופן הטפח כמו שהוא משוך עד סוף הארוך א"כ חשוב דיושב בין ג' דפנות א"כ יש מקום לחלוק בין פסל היוצא מן הסוכה דאין לו הכשר דפנות ולברר הספק הזה נראה לפענ"ד דהוא מקום פלוגתא בין שיטת רש"י ז"ל ובעה"מ ז"ל וסיעתם ז"ל להרמב"ן ז"ל במלחמות וסיעתם ז"ל ותלי בגי' הירושלמי לפי גירסתם ז"ל דגרסינן בירושלמי בפרקין לעיל רב אמר אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל טפח שמואל אמר אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצאה ע"כ ולפי גירסא זו הפי' בפשיטות כמו שפי' הפ"מ ז"ל שצריך שיהא משוך מן הכותל טפח כדי שיהא ניכר שזהו לדופן השלישית. א"נ שלא תהא משוכה יותר מטפח ושמואל אמר אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא ונפ"מ בין רב לשמואל דרב ס"ל דאם משוכה הרבה אינה ניכר שהיא דופן ושמואל סבר אפילו משוכה היא הרבה נמי ניכר כאילו היתה יוצאה מן ראש הכותל לשם כותל לשם דופן וזה גי' רש"י ז"ל לפי מה דמפרש בדף ו' ע"ב גבי ואותו טפח להיכן מעמידו אמר רב מעמידו כנגד היוצא פי' רש"י ז"ל וז"ל כנגד היוצא מקום שהמחיצה כלה באיזה שירצה אם השתים מזרחית צפונית יעשה הטפח בסוף הצפונית במקצוע לצד מערב או במזרחית לצד דרום עכ"ל ז"ל כן פי' הבעה"מ ז"ל אבל הרמב"ן ז"ל פי' במלחמות דכנגד היוצא ה"פ דאם הב' דפנות כמין גם אחד מזרח ואחד דרום ובא להעמיד הטפח במערב מרחיקו מן הדרום ומושכו כלפי צפון עד כנגד סוף דופן מזרחי שנמצא דופן מזרחי הארוך סופו שכלפי צפון וסוף הטפח מכונין זה כנגד זה שאם יעמידו סמוך לדופן דרומי ונמצא ארוך כנגד הקצר לדעת רב לא היה אותו טפח שהוא כנגד הקצר מתיר אלא כנגדו עיי"ש ומביא ראיה מהאי ירושלמי הנזכר לפי גירסתו ז"ל וז"ל ז"ל כך מצאתי בירושלמי נוסחאות מדוקדקות רב אמר אותה של טפח צריך שתהא משיכה מן הכותל שמואל אמר אפילו כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצאה כו' ופירושה ברור דרב סבר צריך להרחיק אותה של טפת מן הכותל שבצדו כדי שיהא עומד כנגד סוף הכותל שכנגדו הוא יוצא ושמואל סבר אפילו כנוסין הרבה והוא סמוך לכותל שבצדו רואין אותו כאילו הוא נמשך ויוצא לחוץ כנגד כל אורך הארוך שכנגדו עכ"ל ז"ל עיי"ש. הרי מפורש שיטת הרמב"ן ז"ל דע"כ צריך ג' דפנות רק דהכותל טפח רואין אותה כאילו היא יוצאה ונמשכת עד סוף כותל הארוך אבל לשיטת רש"י ז"ל אינו מוכרח וי"ל דלא חשיב כאילו נמשך עד סוף כותל הארוך ומ"מ מותר משום דלא בעינן רק שתים כהלכתן וג' טפח ובזה נתכשר כל הסכך למעלה כנ"ל:

ועפ"ז מובן שפיר שיטת רש"י ז"ל ושיטת הרא"ש ז"ל דהרא"ש ז"ל ס"ל כשיטת הרמב"ן ז"ל דרואין הדופן טפח כאילו נמשך עד סוף כנגד הכותל הארוך וע"כ יצא י"ח דחשבינן ליה יושב בתוך ג' דפנות וא"כ הכא דעשה הדופן שבצדו יותר מז' טפחים גלוי בדעתיה דמה שאינו בתוך המחיצות אינו בכלל סוכתו וכיון דדופן השלישי אינו נמשך כנגד הכותל הארוך משום דגלוי דעתיה א"כ כל מה שנמשך הכותל האחד דמשכא ואולי יותר מן הדופן השלישי אינה בכלל סוכה ואין לה אלא דופן אחת ע"כ המהו דתימא הוא שהפסול משום שאין לו אלא דופן אחת והקמ"ל הוא דמ"מ כשירה משום דינא דפסל היוצא מן הסוכה אבל לא דנחשבת מן הסוכה ז"א דהא לא דמי לשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפת דהתם נחשב הדופן טפח כאילו נמשך עד כנגד כותל הארוך אבל הכא דגלי דעתיה דאינו סוכה רק בין המחיצות דאי חשוב כנמשך יעשנה של ז' טפחיס וכיון דלא נמשך הדופן השלישי עד סוף הכותל הארוך אין כאן ב' כהלכתן ושלישית טפת ע"כ הקמ"ל דכשר הוא רק משום פסל היוצא מן הסוכה אבל לרש"י ז"ל דלא חשוב דופן של טפח נמשך עד כנגד כותל הארוך ואינו יושב בתוך ג' דפנות אלא דהג' דפנות הוא מתנאי הסכך ומכשרי כל הסכך בזה א"כ ל"ל דמהו דתימא הוא דהוא פפול משום דאין לו רק דופן אחת ז"א דהא כיון דהסכך כשר למעלה א"כ כל הסכך שלמעלה כשר ומאי איכפת לן דהוי סוכה באפי נפשיה דהא כיון דהסכך הזה יש לו תחתיו ב' כהלכתן וג' טפח א"כ כשר כל הסכך ונמצא דהוא יושב תחת סכך כשר ואין לאמר הא אינו יושב בתוך ג' דפנות ז"א דמ"ש מכל סוכה דעלמא בב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח דכשר אפילו שלא כנגד הטפח ואינו נמשך עד סוף כותל הארוך ונמצא דאינו יושב בתוך ג' דפנות וע"כ דלא בעינן דיהא יושב בתוך ג' דפנות אלא דכל עיקר תנאי דדפנות הוא להכשיר הסכך וכיון דהסכך כשר א"כ מה לי מכל סוכה דעלמא ביושב רחוק מן הטפח לפסל היוצא מן הסוכה דבתרוויהו אינו יושב בתוך הדפנות אלא תחת סכך כשר וא"כ מה איכפת לן אם דהוי סוכה באפי נפשה. ע"כ פירש"י ז"ל דהנפ"מ אם הוא סוכה באפי נפשה אין מתכשר בפחות מז' טפחים ופירוש מהו דתימא הא לית בהו הכשר סוכה הוא כעין לית ביה הכשר סוכה באוקימתא דעולא דהיא פחות מז' טפחים. והקמ"ל הוא דמן הסוכה היא ואע"ג דע"כ הדופן השלישית לא נמשכה עד סוף כותל הארוך דהא גלי אדעתי' כו' כנ"ל מה בכך דהא בב' כהלכתן וג' אפילו טפח לא נמשכה נמי הדופן טפח ומ"מ הוי סוכה וה"נ דכוותיה ומדוקדק לשון רש"י ז"ל כב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח דלא ממשכי עד רביעית עכ"ל ז"ל כלומר כמו התם לא נמשך עד כותל רביעית וכשר וחשוב סוכה ה"נ חשוב מן הסוכה בשלמא לשיטת הרא"ש ז"ל לא דמי לב' כהלכתן כו' דהתם נמשכה הדופן הקצר כנגד הארוך משא"כ הכא דע"כ לא נמשך דגלי דעתיה כו' אבל לפי' רש"י ז"ל שפיר חשיבא חדא סוכה ואי דלא נמשך כנגד דופן הארוך דגלי דעתי' כו' ז"א דהא בב' כהלכתן נמי אינו נמשך כנ"ל. ובזה ניחא נמי לשיטת רש"י ז"ל קושית הגמ' בתחלת הסוגיא תני פסל הייוצא מן הסוכה נידון כסוכה ופריך מאי פסול היוצא מן הסוכה ולכאורה קשה מאי פריך מאי פסל כו' הא יש לפרש כפשוטו דפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה כההיא דכ' רש"י ז"ל לעיל דף ד' ע"א עיי"ש. אבל לפי דברינו ניחא דאי כפשוטו מאי קמ"ל וכי מי גרע משתים כהלכחתן וג' אפילו טפח דכשר אפילו ביושב מחוץ לטפח דליכא ג"כ דפנות וע"כ כשר משום דהדפנות התכשרו להסכך ויושב תחת סכך כשר ואם כן פשיטא דפסל היוצא מן הסוכה כשר ומאי קמ"ל על כרחך באוקימתא דעולא משני מהו דתימא וקמ"ל וכן לאוקימתא דרבה ור"י נמי איכא מהו דתימא וקמ"ל וצריך לאשמועינן משום מהו דתימא. וכל עיקר דקא משמע לן דינא דפסל היוצא מן הסוכה היא משום מהו דתימא מהו דתימא לבראי לא עבידי מהו דתימא הא לית ביה הכשר סוכה:

'''{{עוגן1|ועפ"ז}} יתבאר הירושלמי דגרסינן ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה.''' ר"ח בשם רבנן דתמן ובלבד ע"פ כולה וא"כ קשה דמהו מהו דתימא קמ"ל הכא דהא פשיטא דפסל הרי היא כסוכה דאיזה פסול יש כאן ולמה גרע מב' כהלכתן כו' והרי כל הסכך כשר ע"ז ר' יעקב בר אחא ר' יוסי בשם ר' יוחנן בשם ר"ה ואפילו כנגד הדופן דמשכא ואזלי כותל בהדיה וזה קמ"ל ר' יעקב בר אחא ר"ח ר"י בשם ר"ה ואפילו שלא כנגד הדופן נמי קמ"ל ע"ז פריך ע"ד דר"י ניחא דהקמ"ל אבל ע"ד דר"ח מה היקל בה כלומר מה קולא היא זו מה היקלתה בה יותר מכל הסוכות דב' כהלכתן וג' טפח ומשני דלעולם איכא קולא אפילו שלא כנגד הדופן וכ"ת מאי קולא לחמתה מרובה מצלתה וכאוקימתא דרבב"ח:

וע"פ מה שביארנו שיטת רש"י ז"ל דקמ"ל הוא דכחד סוכה הוא ומן הסוכה הוא יש לכוין שיטת רש"י ז"ל דדף ד' ודף י"ד דכתב שם דפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ולכאורה הכא בדף י"ט הא משום דחד סוכה היא והוי כב' כהלכתן וג' אפילו טפח אבל לפי דברינו באין לה דפנות כלל ויוצא לפני הסוכה פשיטא דנידון כסוכה והא דהק' הרא"ש ז"ל דף ד' דע"כ שני הדפנות לא שייכי להאי סוכה דאי שייכי ליה הרי יש ב' מחיצות שלמות ואחת קצרה כדין הכשר סוכה ובכלל הסוכה היא ואי לשיטת רש"י ז"ל בקמ"ל א"כ בכלל הסוכה היא א"כ אמאי קרי ליה פסל היוצא מן הסוכה. זה מתרץ רש"י ז"ל בדף ד' ע"א בלשונו ז"ל דפסל היוצא מן הסוכה פירושו דיוצא מהכשר סוכה דאין לו הכשר דפנות ופי' היוצא מהסוכה הוא דיוצא מהכשר סוכה דאין לו הכשר סוכה דמשכא ואזלי חד כותל בהדיה דס"ד להוציאה מהכשר סוכה והא דכתב רש"י ז"ל אין לה הכשר דפנות הוא לאוקימתא דעולא דלגואי לא עבידא ואעפ"כ כשר ודו"ק:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>