עריכת הדף "
תוספות הרי"ד/יומא/ג/ג
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> תני אר"י כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך שפעמים שאדם הולך לרחוץ והוא נזכר קרי ישן שיש בידו וחוזר ובא לו תמן תנינן המשמשת שראתה נדה צריכין טבילה ר"י פוטר מה חלוק ר"י על טבילת סרך או משום אפילו טובל מהו מועיל ע"כ. הסוגיא חמורה דמאי מיבעיא ליה אי ס"ל לר"י טבילה מדרבנן או לא הלא מצינו כמה טבילות מדרבנן כמו בי"ח דבר עיין בתוס' ז"ל יומא דף ל"א ע"א בריש העמוד ונלפענ"ד דהפי' הוא מה נפיק מינה ראה קרי כלומר אם ר"י ס"ל תקנת עזרא דבעל קרי דעלמא כמו דשקיל וטרי בבבלי במס' ברכות דף כ"א ע"ב כל הסוגיא שם ושם מוכיח דע"כ ר"י ס"ל תקנת עזרא מהך מתני' גופה דזב שראה קרי וכו' עיי"ש ואילו בירושלמי לא מצינן להוכיח ממתני' הזאת כאשר נבאר בע"ה. וע"כ מיבעיא ליה ומוכח ממכלתין דידן דתני אר"י כל עצמן לא התקינו וכו' דהנה פי' טבילת סרך הוא טבילה מדרבנן וצריך ביאור למה תפס לישנא דסרך בכאן יותר מכל טבילות דרבנן בעלמא. ונלפענ"ד דבכל טבילות דרבנן כמו בי"ח דבר דהתם גזרו רבנן טומאה על הגברא או על הכלי וצריך טבילה מדרבנן וזהו הטבילה משום לתא דטומאה וטהרה נגעו בה משא"כ גבי הטבילה לכנוס לעזרה לאו משום לתא דטומאה וטהרה נגעו בה אלא טבילה בעלמא הגם שאינו חשוב לטמא ולא שום חשש טומאה דתהא הטבילה מועלת לו ליכנס לעזרה ע"י הטבילה הזאת ז"א דא"כ הא בעי הערב שמש אלא כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש וע"כ איך הטבילה הזאת לטהרו מן הטומאה וכיון דלאו משום לתא דטומאה וטהרה נגעו בה אלא טבילה בעלמא זהו הנקראת טבילת סרך. ודכוותיה מצינן טבילת סרך גבי תקנת עזרא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה תפלה וז"ל ז"ל לא מפני טומאה וטהרה נגעו בה אלא כדי שלא יהו ת"ח מצוין אצל נשותיהן וכו' ושם בה"ה גבי זב שראה קרי וכו' צריך טבילה ז"ל וכן הדין נותן שאין טבילה זו מפני טהרה אלא מפני הגזירה שלא יהו מצוין אצל נשותיהן תמיד עכ"ל ז"ל טבילה הזאת נקראת ג"כ טבילת סרך כנ"ל כיון שאינו משום טומאה וטהרה כנ"ל ועי"ז יתבאר הסוגיא היטב בע"ה דמיבעיא ליה מה חלוק ר"י על טבילת סרך כלומר דחלוק לגמרי על טבילת בע"ק [או דלעולם א"ל תקנת עזרא ולא פליג על טבילת סרך אלא דווקא גבי זב שראה קרי פליג אפילו משום טובל מהו מועיל וע"ז מפרש מה נפיק מינה ראה קרי בעלמא א"ת חלוק ר"י על טבילת סרך ד"ת הוא בתמיה דהא פשיטא דאינו ד"ת ואלא מדדבנן ואינה אלא טבילת סרך וחלוק ר"י על טבילת סרך א"ת אפילו טובל מהו מועיל מועיל הוא שהוא טובל בב"ק דעלמא ומביא ראיה כהדא דתני אר"י כל עצמן לא התקינו טבילה זו אלא מפני טבילת סרך וכו' הדא אמרה לא חלק ר"י על טבילת סרך אלא משום אפילו טובל מהו מועיל אבל תקנת עזרא דהיא טבילת סרך לא חלק ר"י. והא דלא פשטינן בירושלמי דר"י א"ל טבילת ב"ק כמו דפשטינן בבבלי מהך מתניתן גופה דזב שראה קרי וכו' והמשמשת שראתה נדה וכו' למאן קתני לה אילימא לרבנן השתא ומה זב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא מחייבי רבנן וכו' אלא פשיטא לר"י קתני ודווקא גבי זב שראה קרי הא קרי בעלמא חייב ע"כ עיין בבבלי ולכאורה קשה למה לא פשיט הירושלמי כן ממתניתין גופה נראה לפענ"ד דאזלי הבבלי והירושלמי לטעמייהו דגרסינן בירושלמי ספ"ג דברכות עד כדון זב שראה קרי ואפילו קרי שראה זב מועיל הוא שהוא טובל וכו' וכל הסוגיא שם חמורה מאוד וכל המפרשים ז"ל כתבו שיש טעות הדפוס והגיה כל אחר לפי דרכו ולאחר ההג"ה אינו מובן לי הפירוש וע"כ נראה לפענ"ד שאין שום הג"ה אחרת והסוגיא כמו שהיא מתבארת בטוב טעם דהנה מצינו כמה פעמים דהגמ' מיבעיא איבעיא שהוא מוכח מסיפא בפשיטות ועכ"ז דרך הש"ס דמיבעיא ליה וכן דרך הש"ס בבבלי וירושלמי ולדוגמא בבבלי בהאי סוגיא גופיה דמיבעיא ליה בב"ק שראה זוב עד כאן לא פטר ר"י אלא בזב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא וכו' ת"ש המשמשת שראתה נדה וכו' ואף דבעל האיבעיא ידע ג"כ סיפא דמתניתין מ"מ דרך הש"ס כן וכן לדוגמא בירושלמי ספ"ב דמס' שביעית מהו לכתוב לאשה על נכסי בעלה נשמעינה מן הדא וכן ליתומים על נכסי אפוטרופס וכו' עיי"ש דמיבעיא ליה ברישא אם היה היפך מהבבא זו ופשיט מסיפא ומיבעיא אם היה בהיפך מבבא זו ופשיט מרישא דברישא תני בבא אחד ובסיפא תני בבא שני בענין אחר בהיפוכו. והנה בבבלי במס' מנחות איבעיא דלא איפשיטא אם חל טומאה קלה על טומאה חמורה ולאביי פשיטא ליה ולרבא מספקא ליה. וגרסינן במס' נדה דף ל"ז מזובה ולא מנגעה מזובה ולא מלידתה ופירש"י ז"ל שם דיכולה לטבול מטומאת זיבה אע"פ שהיא עדיין טמאה מנגעה או מלידתה ולכאורה קשה האיך קאמר ר"י דאינו מועיל הטבילה לקרי משום דאין טבילה אלא המטהרת והוא עדיין טמא מחמת הזיבה אכן ז"א דדווקא התם גבי זבה ומנוגעת דטומאות חלוקות הן ולא ראי זה כראי זה דזה חמור בענין זה וזה חמור לזה עיין במס' פסחים דף ס"ז עיי"ש א"כ כשטהור מטומאה אחת הרי נופל ממנו החומרות שהיה עליו מטומאה זו ולא נשאר עליו רק החומרות של טומאה אחרת א"כ לכל הפחות מהני ליה הטבילה שנטהר מטומאה זו ונטהר מחומרות שבאותו הטומאה כמו פריעה ופרימה או מטומאת אדם וכלי חרס שיש בטומאה זו משא"כ בזו אבל הכא גבי זב שראה קרי שאין לקרי שום חומרא דמטמא יותר מבזב א"כ לאיזה דבר נטהר בטבילתו הא הרי הוא בטומאתו לאחר שעלה מן הטבילה כמו קודם שירד לטבול ע"כ ס"ל לר"י דלא מועיל הטבילה ורבנן ס"ל דאעפ"כ צריך לטבול והטעם שלהם כמו שכתב הרמב"ם ז"ל הנ"ל דלאו משום טומאה וטהרה נגעו בה אלא כדי שלא יהו מצוין אצל נשותיהן עיי"ש. ועפ"י הדברים הללו שהקדמנו יתבאר בטוב טעם הסוגיא הזאת דפשיטא ליה להירושלמי דאין חל טומאה קלה על טומאה חמורה. וע"כ בזב וקרי לא חל כלל הקרי וכאילו אינו כלל ב"ק חשוב ועכ"ז מיבעיא טבילה לדרבנן משום הטעם שכתב הרמב"ם ז"ל דלאו משום טומאה וטהרה נגעו בה אלא כדי שלא יהו מצוין אצל נשותיהן א"כ אע"ג דלא חל הטומאה דקרי מ"מ צריך טבילה כדי שלא יהו מצוין ובזה שפיר מהני הטבילה לד"ת אבל בקרי שראה זוב דטומאה קלה קודם ואז חל הקרי וא"כ יש להסתפק אם מועיל הטבילה דהא הרי הוא ב"ק לאחר הטבילה כמו קודם הטבילה והרי ב"ק אסור מד"ת וא"כ מה מועיל לו הטבילה שיהא מותר בד"ת הא קי"ל דב"ק אסור בד"ת וע"כ מיבעיא ליה אליבא דרבנן עד כדון זב שראה קרי אז שפיר מהני הטבילה לכו"ע כיון דלא הוי ב"ק מעולם ורק אסור בד"ת כדי שלא יהו מצוין אצל נשותיהן שפיר מהני הטבילה אבל מיבעיא אפילו בקרי שראה זוב דאז הוא ב"ק גמור וכן הוא ב"ק לאחר הטבילה כמו קודם הטבילה וב"ק אסור בד"ת ע"ז קאמר מועיל הוא שהוא טובל בתמיה נשמעינה מן הדא המשמשת שראתה נדה צריכין טבילה אלמא דאפילו כשהוא ב"ק לאחר הטבילה כמו קודם הטבילה עכ"ז מועיל הוא לד"ת כיון דסוף סוף אינו משום לתא דטומאה וטהרה אלא כדי שלא יהו מצוין וכו' הילכך אע"פ שהוא ב"ק מ"מ אינו אסור בד"ת לאחר הטבילה והשתא איבעיא אליבא דר"י מה טעם דר"י משום שאין שם לטומאה קלה אצל חמורה או משום אפילו טובל מהו מועיל וא"כ לפ"ז גבי זב שראה קרי דלכו"ע מועיל טבילתו דהא לא היה ב"ק מעולם וטבילתו רק כדי שלא יהא מצוין וא"כ אם נימא דטעמא דר"י משום מה מועיל א"כ לא יחלוק ר"י רק אסיפא על משמשת שראתה נדה אבל לא ארישא ופשיט הגמ' מרישא מה נפיק מביניהון ראה קרי ר"ל דינא דרישא זב שראה קרי דא"ת דטעמו משום מה מועיל שטובל א"כ דווקא במשמשת שראתה נדה צ"ל שפוטר אבל לא ברישא בראה קרי. ולפ"ז אין תימר מה מועיל שהוא טובל ע"כ מועיל הוא שהוא טובל וא"כ למה פטר ר"י גם בראה קרי ברישא דמתניתין הוי לית טעמא דלא אלא משום שאין שם לטומאה קלה אצל חמורה. וכה"ג איכא מפורש בירושלמי מס' סוכה פ"ג ה"ב דמה נפיק מביניהון הוא פשיטות על האיבעיא דא"כ נפיק מביניהון וא"ת כך קשיא מתניתין עיי"ש דמפורש כן וכיון דמסיק דהכי הוא משום שאין שם לט"ק אצל חמורה השתא מיבעיא ליה עד כדון שהיתה ט"ק בסוף היתה ט"ח בסוף כמו בראה קרי ואח"כ זוב ופשיט מסיפא גבי משמשת שראתה נדה ופשוט הפי' בירושלמי בע"ה על נכון. והשתא לפי דברינו שפיר ניחא דלהירושלמי לא מצינו למיפשט מהסיפא דהמשמשת שראתה וכו' למאן קתני לה אילימא לרבנן השתא ומה בזב וכו' דמעיקרא לאו בר טבילה הוא וכו' משמשת וכו' לא כ"ש ז"א דאליבא דרבנן ע"כ איצטריך לאשמעינן כדדייק הירושלמי אליבא דרבנן עד כדון בזב שראה קרי ואפילו קרי שראה זוב מועיל הוא שהוא טובל ומסקינן דמוכח מסיפא המשמשת שראתה נדה וכו' א"כ א"ל דר"י פליג על טבילת ב"ק בעלמא ומשמשת שראתה נדה לרבנן קתני לה אבל בבבלי מדייק שפיר דר"י ס"ל טבילת ב"ק בעלמא דאל"כ משמשת וכו' למאן קתני לה אילימא אליבא דרבנן השתא וכו' ול"ל דקמ"ל דאפילו במשמשת וכו' מועיל הוא שהוא טובל ז"א דא"כ תיפשוט הא דבעי רבא אם חל טומאה קלה על טומאה חמורה דאי ס"ד דחל א"כ מה לי זב שראה קרי או משמשת שראתה נדה לענין אם טובל מה הוא מועיל כיון שבשניהן חל ב"ק א"כ אדרבה זב שראה קרי צ"ל יותר פטור מטבילה ממשמשת דהשתא זב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבולי משמשת וכו' דמעיקרא בד טבולי ואי משום דבזה מועיל ובזה אינו מועיל ז"א כיון דיש שם לטומאה קלה אצל ט"ח א"כ תרווייהו שוין בוה אלא ע"כ דלר"י איצטריך לאשמעינן הסיפא וש"מ דבב"ק בעלמא מחייב טבילה משא"כ לשיטת הירושלמי איצטריך לאשמעינן הסיפא אליבא דרבנן דמועיל טבילה א"כ מנ"ל דר"י ס"ל טבילה בב"ק דעלמא ע"כ מוכרח מברייתא דידן דר"י א"ל טבילת סרך ודו"ק: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/יומא
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/תוספות הרי"ד
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף