עריכת הדף "
תוספות הרי"ד/יומא/ב/ב
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|פתילה}} שכבת צריכה דישון מה מיד וכו'.''' הסוגיא חמורה ולא הבנתי מאי קמיבעיא ומאי קמהדר תלמידוי דר' חייא בר לולייני וכדי להבין הסוגיא הזאת מוכרחני להציע שיטת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל. הרמב"ם ז"ל פוסק בפ"ג מה' תמידין ומוספין הי"ב דהטבת הנרות היינו הדלקה וס"ל ז"ל דהנרות היו צריכין להדליק כל היום ואם כבתו ביום מדשנן וחוזר ומדליקן עד הערב ואז מדשן אותן מה שנשתייר ומדליק אותן בערב מחדש כן היא שיטתו ז"ל. והרשב"א ז"ל בסי' שי"ט חולק ע"ז וס"ל ז"ל. דכן הסדר דבערב מעלה הנרות ונותן בהם שמן שידלוק חצי לוג שיעור שידלוק מערב עד בוקר בליל הגדול שבטבת וכו' ומכאן אנו למידין ג"כ שאם מצאן שכבו אין זקוק להן להדליקן עד הערב שאילו כן היה נותן בהם שמן כמידת יום ומידת לילה שהתורה לא תסמוך על הנס ובנר מערבי בלבד הקפידה תורה שיהא דולק תמיד וכו' משא"כ בשאר בנרות אם מצאן דולקין מניחן במקומן עד הערב ואם מצאן שכבו מדשן שמנן ומדשן פתילתן ונותן לתוכן שמן כמידתן ופתילה חדשה ומניחן עד הערב וזהו הטבתן דכתיב בהם בבוקר בבוקר בהיטיבו וכו' ותניא בספרי ריש פ' בהעלתך יאירו שבעת הנרות שומע אני שיהא דולקין לעולם ת"ל שיהיו מערב עד בוקר אי מערב עד בוקר יכול יכבם ת"ל יאירו שבעת הנרות הא כיצד יאירו שבעת הנרות מערב עד בוקר לפני ה' תמיד שיהא נר מערבי תדיר וכו' ומכאן תשובה להרמב"ם ז"ל שכתב בכל הנרות שאם מצאן שכבו בבוקר מטיבן ומדליקן ונ"ל שסמך לו הרמב"ם ז"ל על מה שאמרו בפ' שתי מידות דף כ"ח ע"ב אמר ר"י נר שכבתה מדשן השמן מדשן הפתילה כיצד הוא עושה מטיבה ונותן בה שמן ומדליקה ואיתמר נמי אר"י ואמרי לה אר"ח אמר רבי נר שכבתה נידשן שמן נדשנה פתילה כיצד עושה מטיבה ונותן בה שמן כמדתה ראשונה ומדליקה דאלמא בשעה שמטיבה מדליקה ולא מדליקה בשעת העלאה בין הערבים קאמר חדא דלא משמע כן ועוד דאמרינן התם יתיב ר' זריקא וקמיבעיא ליה כשהוא נותן בה שמן כמדה הראשונה או כמה שחסרה ואי מדליקה לערב קאמר פשיטא כמדה ראשונה הוא נותן לה אלא שמדליקה לאלתר קאמר ולפיכך שאל ר' זריקא וכו' ומדקאמר נר שכבתה סתם משמע דבאיזה נר דבכל שבעת הנרות קאמר ולא בנר מערבי וכו' ולי נראה דההיא בשני מזרחיים וכו' ולא בנר מערבי וכו' ולפיכך אם מצאן שכבו מדשנן ומדליקן כדי שיהא דולק עד בין הערבים וכו' עכ"ל ז"ל וחזר עוד החכם השואל ז"ל וכתב לו דדעתו נוטה דנר סתם איזה שבכל שבעת הנרות משמע ומ"מ אין מכאן ראיה להרמב"ם ז"ל דאיכא למימר דההיא בשכבתה בלילה קמיירי וקמ"ל דכבתה זקוק לה כל הלילה עד הבוקר וכו' עכ"ל של החכם השואל ז"ל וחזר הרשב"א ז"ל וכתב לו וז"ל מה שפירשת נר שכבתה בלילה איפשר לך לפרש כן אלא שאני דחיתו מפני שלא מצאתי הטבה בלילה ואם כבתה בלילה סבור אני שאינו מדשן לא שמן ולא פתילה אלא מדליקה ודיו וע"ז ישר בעיני יותר להעמידה בשני נרות מזרחים ובשכבו ביום וכו' עכ"ל ז"ל. והנה שיטת רש"י ז"ל כשיטת החכם השואל ז"ל דמפרש דמיירי בנר שכבתה בלילה. נמצא לפנינו ב' שיטות בזה הסוגיא בנר שכבה לשיטת הרמב"ם ז"ל דבכבה ביום צריך לדשנה ולהדליקה עד הערב ולשיטת רש"י ז"ל אינו אלא בשכבתה בלילה ושיטת הרשב"א ז"ל דבכבתה בלילה לא צריך לדשן כלל דלא מצינו הטבה בלילה אלא מיירי בנר מזרחיית או בנר מערבי [אולם קשה לי לשיטת רש"י ז"ל בדף פ"ט ע"א במס' מנחות דגרסינן שם ושיערו חכמים חצי לוג מאורתא עד צפרא א"ד מלמעלה למטה שיעורו וא"ד מלמטה למעלה שיעורו פירש"י ז"ל ד"ה ושיערו וכו' וז"ל שלא היה צריך יותר מחצי לוג אפילו בליל ארוך וכן נותן אפילו בליל קצר ומה שנשתייר בבוקר זורק לחוץ וכו' עכ"ל ז"ל ולכאורה קשה מההיא ספרי דמביא הרשב"א ז"ל דלא צריך לכבות בבוקר אלא יניחנה דלוק א"כ קשה אמאי בבוקר זורק לחוץ משמע מפירש"י ז"ל דמכבה בבוקר ועל שיטת הרמב"ם ז"ל לא קשה מהך סוגיא דמסקינן שם מ"ד מלמטה למעלה שיעורו התורה חסה על ממון ישראל ע"כ ופרש"י ז"ל דאילו היו נותנין בו לוג לכתחלה ומה שמשייר למחר היו שופכין לחוץ איכא חסרון עכ"ל ז"ל ואילו להרמב"ם ז"ל אין צריך לשפוך לחוץ ז"א דהתם מיירי בשעה ששיערו אילו היו נותנין הרבה כ"כ עד שידלק יותר מיום וא"כ צריך לשפוך למחר בערב וז"פ] ולפענ"ד לתרץ דעת הרמב"ם ז"ל וקושית הרשב"א ז"ל דקפריך מהך דת"ר מערב עד בוקר תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר וכתב ז"ל ומכאן אנו למידין ג"כ שאם מצאן שכבו אין זקוק להן להדליקן עד הערב שאילו כן היה נותן בהם שמן כדי מדת יום ומדת לילה שהתורה לא תסמוך על הנס. ובנר מערבי בלבד הוא שהקפידה להיות דולק והולך תמיד דכתיב לפני ה' תמיד אותו שלפני ה' יהיה תמיד וכו' מפני שזהו עדותה וכדתניא בפרק כל קרבנות הציבור דף פ"ו ע"ב מחוץ לפרוכת העדות עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל מאי עדותה אמר רבא זו נר מערבי שנותנין בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק וממנה היה מסיים וכו' עכ"ל ז"ל ונראה לפענ"ד דאף הרמב"ם ז"ל לא ס"ל דכל שבעת הנרות צריכין להדליק תמיד כמו נר מערבי ז"א דמהכ"ת נימא כן אלא ס"ל להרמב"ם ז"ל דאותו חצי לוג שמן צריך להיות מוצת ונשרפת עד גמירא ואם כבתה זקוק להדליק אותו שיעור. כי חצי לוג ע"כ צריך להיות מוצת ונשרף במנורה כי התורה אמרה מערב עד בוקר תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בוקר ע"כ מדה זו ע"כ צריך להיות מוצת ונשרף בכל יום במנורה וע"כ מיבעיא ליה לר"ז אם כשמדליק להשלים השיעור דחצי לוג אם אינו צריך אלא להשלים השיעור או שצריך ליתן שיעור שלם דאין ליתן במנורה פחות משיעור חצי לוג אבל כשכלה השמן והפתילה מאיליו שנשלם שיעורו פשיטא דאף להרמב"ם ז"ל א"צ להדליקם כי אינם נר תמיד. ותדע דהכי הוא דאל"כ למה נקט גבי פתילה שכבתה הך איבעיא דר"ז הו"ל לר"ז למיבעיא בעלמא היכא שכלתה השמן והפתילה באמצע היום אם צריך ליתן חצי לוג או עד שידלוק כל היום וע"ז לא מיבעיא ליה אלא מיבעיא ליה אם נותן שמן כמדה שחסרה אלמא דכל עיקר משום דאותו שמן צריך להיות מוצת ונשרף במנורה ע"כ לא קשה האיך סמכה התורה על הנס לשיטת הרמב"ם ז"ל וכן משמע מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב מהו דישון המנורה כל נר שכבה מסיר הפתילה ושמן שבנר וכו' נותן בו שמן אחר ופתילה אחרת במדה והוא חצי לוג ומדליק נר שכבה הרי קמן דלא ס"ל דצריך להדליק רק נר שכבה אבל לא כבה אלא כלה השמן והפתילה א"צ להדליק אלא דווקא כשכבה משום דאותו חצי לוג צריך להיות מוצת ונשרף במנורה. ועכשיו דזכינו בע"ה לכל אלה יתבאר הסוגיא דידן כעין חומר דגרסינן בירושלמי פתילה שכבת צריכה דישון ותו לא מידי ולא כמו שמסיים בבבלי כיצד הוא עושה מטיבה ונותן בה שמן ומדליקה אלא צריכה דישון לבד וע"כ מיירי שכבתה ביום דאי בלילה א"צ דישון לשיטת הרשב"א ז"ל והרמב"ם ז"ל כוותיה בזה וע"כ יש פנים לכאן ולכאן די"ל דס"ל כמו בבבלי דכיצד הוא עושה מטיבה ונותן בה שמן ומדליקה וע"כ צריך לדשן מיד כדי שיהא שהות ליתן בה שמן ולהדליק כי אותו חצי לוג צריך להיות מוצת ונשרף כנ"ל אבל אי לא ס"ל כבבלי אלא מדשן לבד ואינו חוזר ומדליק עד לערב א"כ א"צ לדשן מיד אלא מדשן לערב בשעת הדלקה כי אין מצות דישון רק בבוקר וע"ז שאל מה מיד ע"ז אמרי תלמידוי דר' חייא בר לולייני מעתה צריך שיהא מיצן בתמיה מיצן הוא כמו מוצת בלשון נקבה היא מוצת גבי תמר. עיין בתוס' ז"ל במס' ב"מ דף נ"ט דמוצת בלא א' קרינן שם והוי כמו ויצת אש בציון וכו' עיי"ש וה"נ גבי שמן דהוא לשון זכר קאמר צריך שיהא מיצן השמן דיהא צריך להדליק במקומו ולמה לו לדשן מיד אלא אינו מדשן עד לערב ולא כמו דמסקינן בבבלי כיצד הוא עושה מטיבה ונותן בה שמן ומדליקה משום דצריך השמן להיות מוצת ונשרף ז"א אלא אינו רק מדשן לבד ונחלקו בזה הבבלי והירושלמי מכאן ראיה לשיטת הרמב"ם ז"ל ע"כ הבבלי ומוכרח ממה דמסיק כיצד הוא עושה מטיבה ונותן בה שמן ומדליקה ואי אנר מערבי קאי מאי קמ"ל ולמה לו לסיים כיצד הוא עושה כיון דשמעינן דבעי דישון ממילא ידעינן דודאי נותן שמן אחר ומדליק ולא הול"ל אלא צריכה דישון כמו בירושלמי ולמה קאמר כיצד הוא עושה אלא ודאי דקאי על כל הנרות וקמ"ל דמדליקן לאלתר ואי לא אשמעינן כיצד הוא עושה לא הוי ידעינן כמו בירושלמי דמיבעיא לן והרמב"ם ז"ל פסק כהבבלי: '''{{עוגן1|מעתה}} בא' בחקופת תמוז.''' עיין בדברינו בפנים וכבר כתבנו לעיל שיטת רש"י ז"ל והרשב"א ז"ל דרש"י ז"ל ס"ל דבבוקר מכבה והרשב"א ז"ל כתב דאינו מכבה ולכאורה מוכח מהאי סוגיא כשיטת רש"י ז"ל דס"ל דהטבה בבוקר דוקא הוא גזה"כ ומחויב לכבות ולהיטיב בבוקר ולכאורה מוכרח שיטתו מקושית ר"ש בר"י דפריך דאם מדשן השמן לא יתן בתקופת תמוז חצי לוג לנר אבל אם אינו מדשן השמן לא הפסיד כיון דמכבה בבוקר אבל אם נימא דאינו מכבה בבוקר א"כ אפילו אם אינו מדשן השמן נמי קשה ל"ל ליתן חצי לוג לכל נר כיון דאינו מכבה בבוקר. והספרי שמביא הרשב"א ז"ל לפי גירסתינו לא מוכח מידי וגי' אחרת היה לו להרשב"א ז"ל אבל לפי שיטת הרשב"א ז"ל לכאורה קשה מהאי סוגיא אבל לפי דברינו שפיר ניחא דהא דיליף הספרי מקרא דיאירו דאינו מכבה היינו דאינו מחויב לכבות ואינו עובר על עשה דמערב עד בוקר אבל אי מכבה ל"ל בה ואינו עובר על עשה דמערב עד בוקר אבל אי אינו מדשן השמן ע"כ דמכבה משום הפסד קדשים אבל לפי דקי"ל דמדשן השמן ע"כ דאינו מכבה כיון דמותר לדלוק ואינו עובר על עשה דמערב עד בוקר למה יכבה וע"כ מניחן כמו שהוא. ונמצא דעולם שפיר סוגיין לפי כולהו מרבוותא ז"ל ודו"ק: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/יומא
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/תוספות הרי"ד
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף