עריכת הדף "
תוספות הרי"ד/יומא/א/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> ע"ד דר"י דו לא יליף לה מן הדא קריא מעלה הוא בפרה סילסול הוא בפרה ניחא ע"ד דבר קפרא דיליף לה מן קריא למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין אר"ח ב"א שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים ולא כך אינו טמא מחמת הוייתו אר"ב אף ב"ק א"ל משום מעלה הוא בפרה סילסול הוא בפרה ע"כ. הסוגיא הזאת חמורה והמפרשים ז"ל הש"ק ומה"פ ז"ל הביאו התו"י ז"ל ופילפלו בזה גם התו"י מפלפלין בזה בהא דפריך ואינו טמא משום הזייתו הא י"ל דלא קיבל הזאה עד הערב. וע"ז מפלפלין הפ"מ והק"ע ז"ל ולפענ"ד דלגי' התו"י ז"ל דמשני שלא יטמאו אחיו הכהנים ממנו שפיר פירשו לפי שיטתם ז"ל אבל לפי הגירסא שלפנינו יתפרש בע"ה בלי שום דוחק ולא יהיה קשה מאומה. דלכאורה קשה מאוד לפי גירסתינו אר"ב אף ב"ק א"ל משום מעלה וכו'. קשה מאד מאי קמ"ל הא רחב"א דמשני שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים הכי לא ס"ל דמעלה הוא בפרה וכו' דאל"כ מאיזה טומאה נטמא אלא ע"כ דמעלה היא דווקא גבי פרה כדאיתא בתו"י ז"ל דבגדי אוכלי קודש מדרס הוא לחטאת וע"כ דלרחב"א ג"כ מעלה הוא בפרה ועכ"ז מקשה ואינו טמא משום הוייתו וא"כ מאי מוסיף ר"ב דמעלה הוא וכו' הכי אין אנו יודעין דכל טומאתו היא משום מעלה ואעפ"כ לא ניחא לן כיון דבל"ז טמא מאי מעלה הוא א"כ מאי אהני לן תירוצא דר"ב ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ בפשיטות עפ"מ שכתבו בתו"י ז"ל וז"ל וטעמא דמטמאין אותו בנגיעתן משום בגדי אוכלי קודש מדרס לחטאת ואפילו שמרו עצמן על טהרת חטאת אומר רבינו הזקן ז"ל יכולין היו חכמים לעשותן כטמאים ויהיה היכירא לצדוקים בטבילתו כיון שהצריכוהו טבילה מחמת שעשאוהו כט"מ בשביעי שלו שצריך הערב שמש וא"ת מ"ש בחגיגה דף כ"ג גבי שפופרת וכו' עיי"ש והנה לפענ"ד ברור דהירושלמי דפריך ואינו טמא מחמת הזייתו וכן בה"ב בפרקין לקמן לא קפריך אליבא דר"ע לחוד דא"כ הול"ל אליבא דר"ע כמו בש"ס דילן דף י"ד ע"א וע"כ דקפריך אליבא דכו"ע והוא משום דלא שנויה כלל הפלוגתא דר"ע ורבנן בירושלמי. ועפ"ז יתבאר היטב הסוגיא דידן דקפריך לב"ק דיליף לה מן קרייא ולא ס"ל דמעלה וסילסול בפרה א"כ קשה למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין אר"ח ב"א שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים פי' כמו שכתב רבינו הזקן ז"ל דיכולין היו חכמים לעשותן כטמאין שלא יגעו בו כדי שלא יטמאו אותו כדי שיהא היכירא לצדוקים בטבילתו עיי"ש וא"כ ע"כ הטעם דעשאו חכמים דלא יגעו בו ולא לטמאותו כדי שאח"כ ביום האחרון יגעו בו ויטמאו אותו. ואבל לא משום מעלה הוא בפרה דהוא טהור כ"כ שלא נגעו בו אחיו הכהנים ז"א אלא דב"ק לא ס"ל דמעלה הוא בפרה ורק משום דצריך היכירא לצדוקין והיו מטמאין אותו ביום השמיני בנגיעה וטבל בלא הערב שמש ע"כ צריכין לטמאות אחיו הכהנים ולאסור נגיעתן בו כדי שביום השמיני כשיגעו בו יהיה טמא ויטבול בלא הערב במש משא"כ גבי יוה"כ אין צריכין לטמאות אותו ע"כ לא אמרו דאחיו הכהנים מטמאין אותו בנגיעתו ע"כ נוגעין בו וע"ז פריך ולא כך אינו טמא מחמת הזייתו בתמיה דלמה לן לאסור הנגיעה מאחיו הכהנים ולטמאותן כדי שיטמאו אותו ביום האחרון בנגיעתן דלא רצו לטמאו בנגיעת שרץ דלא רצו לזלזל בו לטמאו טומאה דאורייתא כמו שכתבו התוס' ז"ל דף ב' ע"א ד"ה להוציא אבל מכיון דהוזה עליו כל שבעת הימים דגמרינן ממילואים ולא מחשש טומאה לא יטבול אתמול בערב דלא היתה טבילה במילואים רק הזאת דם לחוד ולא טבילה וה"נ דכוותיה וא"כ למה לן לאסור הנגיעה באחיו הכהנים ולטמאותן הא בלא"ה יכולין היו לעשות היכירא לצדוקים אף דלא יטמאו אותו בטומאה דאורייתא אלא דיטבול ביום האחרון מחמת הזייתו ויעסוק בפרה בלא הערב שמש ויהיה היכירא לצדוקים הן אמת דהחמירו חכמים שלא לטמאות אותו לכתחלה בטומאה דאורייתא לזלזל בו אבל הזייה כבר נעשה עליו בלא זלזול אלא בקדושה א"כ ממילא יטבול ביום האחרון למחר ויעסוק בפרה בלא הערב שמש [והא דכתבו התוס' ז"ל דף ג' ע"ב ד"ה ריב"ב דהא דטבו"י כשר בפרה הנ"מ בטבו"י דרבנן אבל טבו"י דבועל נדה שהוא דאורייתא אסרו רבנן אע"ג דמדאורייתא שרי אפילו טבו"י בטומאה דאורייתא מ"מ רבנן גזרו בהן בל"ס לפענ"ד דכונתם הוא ג"כ דלכתחלה צריך ליזהר שלא יבא לידי טומאה דאורייתא לכתחלה אבל פשיטא כשנטמא מאליו בטומאה דאורייתא שפיר עובד טבו"י דאין סברא למימר כלל דרבנן יאסרו לעשותה בטבו"י כי ז"א כי הלא אדרבה כמה גזירות עשו חכמים להוציא מלבן של צדוקים והאיך נימא כשנטמא אסור לו לעשות בפרה עד שיעריב שמשו זה פשיטא דאינו אלא דהעיקר שלא יזלזל להיות טמא לכתחלה כדאיתא בתוס' ז"ל דף ב' ע"א הנ"ל וה"נ כונתם ז"ל דצריך ליזהר לכתחלה שלא יבוא לידי טומאה דאורייתא שלא יזלזל בטומאה דאורייתא אבל פשיטא דעל הזייה שהוא בקדושה הוא שפיר עושה בטבו"י. וע"כ דכונת התוס' ז"ל דטעמא הוא שלא יזלזלו בו לטמאו כדמוכח מלשונם ז"ל דף ב' ע"א עיי"ש ולתירוצם השני דאפילו טבו"י לא הותר אף מדאורייתא אלא בט"מ וטבו"י דשרץ דאתא בק"ו אבל בועל נדה חמור ממנו שמטמא משכב תחתון כעליון זה לא שייך בהזאה]. וע"כ דלשיטת הירושלמי דלאו משום חששא דטומאה אלא משום דילפינן ממילואים דהיה הזאה לא בעי טבילה כל שבעת הימים דלא היה במילואים רק הזאה ולא טבילה [ולשיטת הבבלי לשיטת הסוגיא דדף ח' ע"א וע"ב דמשמע משום חשש טומאה וע"כ לר"מ בעי הזאה כל ז' ולר"י שלישי ושביעי כדאיתא דף ח' ע"ב ראשון שמא שלישי וע"כ בעי טבילה ג"כ לאחר הזאה למ"ד טבילה בזמנו מצוה כדפירשו התוס' ז"ל לאחר הזאה תומ"י אבל להך שיטה דלאו משום חששא דטומאה אלא משום דילפינן ממילואים ע"כ דלא בעי טבילה. וע"ז מתרץ ר"ב אף ב"ק א"ל משום מעלה בפרה סילסול הוא בפרה כלומר לא כדקס"ד דהעיקר דהטילו חכמים טומאה על הכהנים כדי שיטמאו במגען לכהן השורף את הפרה להוציא מלבן של צדוקים ז"א אלא דמעלה הוא בפרה סילסול הוא בפרה דאפילו לא יטמאו אותו מ"מ אסרו בנגיעה ועשאוהו טהור כ"כ עד שאחיו הכהנים אסורין לנגוע בו שלא יטמאו אותו וע"כ אף דאינן צריכין לטמאות את הכהנים כדי שיצטרך טבילה בנגיעתן ביום האחרון מ"מ הרי הם כטמאים לגביה משום מעלה הוא בפרה וכיון שמעלה הוא בפרה ממילא מטמאין אותו הכהנים בנגיעתן משום מעלת הפרה וע"כ ממילא ביום האחרון נגעו אותו כדי שיצטרך טבילה להוציא מלבן של צדוקים וע"כ שפיר יכול לטבול אתמול בערב כיון דלמחר יצטרך טבילה ממילא בנגיעת הכהנים משום מעלת הפרה. אבל התוס' ז"ל לא רצו לפרש כן משום דע"פ גירסתן דמשני שלא יטמאו הכהנים ממנו א"כ נמצא הקושיא במקומה עומדת דלמה טמאו להכהנים שביום השמיני מטמאין בנגיעתן הא בלא"ה טמא משום הזייתו כנ"ל כיון דלא משני דמטמאין משום מעלה הוא בפרה וע"כ פירשו כפירושם ז"ל: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/יומא
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/תוספות הרי"ד
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף