עריכת הדף "שיירי קרבן/שבת/א/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|מהו}} שתים שהן ד' וכו'.''' כתבו תוס' במס' שבועות דף ה' בד"ה ב' שהן ד' וכו' נראה כמו שפי' הקונטרס במס' שבת שתים הוצאה והכנסה דחיוב של בע"ה העומד בפנים שהן ארבע הוצאה והכנסה דפטו' ובחוץ לעני העומד בחוץ וריב"א פירש שתים הוצאה דחיוב והוצאה דפטור שהן ארבע הכנסה דחיוב ודפטור לבע"ה העומ' בפנים וכן לעני העומד בחוץ דה"נ מפרש לעיל מתני' דהכא שתים הוצאה דעני ודבע"ה שהן ד' הכנסה דעני ודבע"ה ובירוש' בעי אי איכא לפרש מתני' כדפי' בקונטר' או כריב"א ואין להאריך עכ"ל ותימא תינח ב' לחיוב וב' לפטור איכא לפרושי כפירש"י ולא כפי' ריב"א אבל ד' לחיוב וד' לפטור א"א לפרש לא כפירש"י ולא כפי' ריב"א וי"ל לפי' ריב"א יש לפרש במתני' שתים הוצאה דעני ודבע"ה שהן ד' הכנס' דעני ודבע"ה לחיוב וכן לפטור אך קשה מאי קאמר בפני' ובחוץ ע"כ לומר כמו שפרשתי בקונטרס א"כ אין זה פיר' ריב"א אלא פי' שלישי כמ"ש תוספו' שם בשבועות וצ"ע:

שוב ראיתי בתוס' ישנים במסכת שבת שמקשי' מירוש' על פי' ריב"א והיינו כמ"ש אך שכתבו ומסיק הירושלמי ב' לחיוב וב' לפטור וכ"כ בהגהו' מרדכי בשם ר"ב בעל התרומות <small>[גליון הש"ס נתקשה בזה לפי פירושו והוא דחוק וגרם לו לפי שלא נזכר בירוש' שבועות ושם הגירסא בשינוי ודברי ר' יוסי מוקדמין לדברי ר' בא דר"י בא להוכיח ממתני' דומיא דשבועות והדא אמרה ארבע לחיוב וארבע לפטור (וכצ"ל שם בירושלמי כמו שהגיה בפני משה שם דהדא אמר' צ"ל אחר דברי ר"י עיין שם) ור' בא דחי חמן כולהון לחיוב ברם הכא חיוב ופטור אתיא מיתני ואם כן ממילא עסקינן דשנים לחיוב ושנים לפטור כמ"ש בהגהמ"ר ותו' ישנים כנ"ל:]</small> וקשה דלפי מה שפירשתי בקונ' המסקנא ד' לחיוב וד' לפטור וי"ל דהם מפרשי דה"ק אר"י מתנית' אמרה כן לעולם הכא שתים לחיוב ושתים לפטור ודקשיא ממתני' דשבועות שאני התם דליכא למטעי דמגופא דמתני' שמעי' דנקט חיובים ולא פטורים דומיא דשבועו' שתים שהן ד' שכולהו לחיובי ה"נ ביציאות השבת משא"כ כאן במס' שבת דנקט חיובי ופטורי ודאי שתים לחיוב ושתים לפטור ופריך והא תני בברייתא דלתות ההיכל שתים שהן ד' ואינן לחיוב ומשני התם אית לך למימר לא לחיוב ולא לפטור אבל במקום דאיכא חיובי ופטורי ותני אגב גררא חיובי תני ולא פטורי כנ"ל ליישב דעת התוס' ישנים:

'''{{עוגן1|והא}} תני דלתות ההיכל וכו'.''' קצת קשה למה לא תני הבריחים שהיו במשכן העליון והתחתון שתים שהן ד' וי"ל דלא פסיקא ליה דהא חמש בריחים היו עם הבריח התיכון ועי"ל כיון דהמשכן לא היה אלא לשעה לא קחשיב ליה:

לא סוף דבר וכו' בקונט' הגהתי כפי הנראה לפום פשטא דשמעתתא ונראה דיש להגיה עוד בענין אחר וה"ג לא סוף דבר שני פתחים פתוחים לשתי פלטיות אלא אפי' פתוחין לפלטיא אחת אוף ר"י פליג דר"י מדמי רשויות להעלמות כמה דר"י מדמי רשויות להעלמו' לפטור כך מדמה רשויות להעלמות לחיוב שאם הוציא כגרוגרת בפתח זה וכגרוגרת בפתח זה בהעלם א' שמא אינו חייב שתים א"ר יודן ר"י מדמי וכו' וה"פ אפי' שני פתחי' הפתוחי' לפלטי' אחת והוציא בכל אחת חצי שיעור פטור דר"י מדמי רשויות להעלמות וה"ל כשני העלמות ופטור ופריך כמה דר"י וכו' כלו' לדבריך דר"י מדמי רשויו' להעלמות א"כ אם הוציא כגרוגר' וכו' שמא אינו ראוי שיהי' חייב שתים וזה לא שמענו דר' יוסי מחייב בכה"ג שתים ומשני ר' יודן דאין טעמו של ר"י דמדמה רשויות להעלמות אלא לאכילת פרס וכו':

'''{{עוגן1|ויהא}} פטור.''' וקשה הא כשמביאו למקום שחצי הגרוגרת הראשון מונח הרי הוא כאלו הניחו שם ועקירה היתה משעה שעקר רגליו וכיון שבמקום זה נשלם הגרוגרת למה לא יצטרפו וי"ל כיון דלרבי יוסי עקיר' שבפנים לא הוה עקיר' להצטרף עם ההנחה שבמקום חצי גרוגרת השני שהרי היתה הנחה אחרת ביניהם אלא צריכין לומר דעקירת רגליו בפסיעה אחרונה שבסמוך לחצי גרוגרת הראשון היא היתה עקירה א"כ אין לחייב על ההוצאה שמרשות לרשות שהרי לא היתה גרוגרת שלימה ועל המעביר בר"ה אין לחייבו שלא היו ד' אמות וא"ת א"כ לעולם לא מצינו מעביר ד' אמות בר"ה שהרי מיד ה"ל כנח וי"ל כמו שכתבו תוס' דד' אמות בר"ה גמר' גמירא לה ולא ילפינן מינה א"נ בקופץ כדלקמן:

'''{{עוגן1|א"ל}} אינו מן השם שזה חייב משום מהלך וכו'.''' רש"י פי' בכריתות ובס"פ הזורק אינו מן השם שאין חטאת זו משום אכילה אלא משום הוצאה וקשה הא מפורש אמרינן כאן דאינו מן השם לפי שזה מהלך וזה חייב משום מניח:

'''{{עוגן1|תיפתר}} שהיה מוטל וכו'.''' וא"ת אדרבה מן השם הוא זה שהרי כולהו בהדי הדדי קאתו דבליעתו הוי הנחה וי"ל דסובר ר' יוסי דמיד כשבלע חייב על האכיל' שהרי נהנה גרונו ועל ההוצאה אינו חייב עד שינוח לגמרי. ומכאן קשה אמ"ש תוס' בס"פ הזורק בד"ה והוציאן חייב כולהו בהדי הדדי קאתו דבליעתו הוי הנחה אעפ"י שמהלך וכו' ולפי מ"ש לא אמרי' דבליעתו היינו הנחתו וי"ל דתוס' כתבו כן לר' מאיר ור' יוסי פליג אך קשה איך כתבו דמתני' איירי כשמהלך הא מוקמינן לה בעומד ומוציא וכדמשני ר' יודן:

'''{{עוגן1|שהיה}} מוטל וכו'.''' קצת קשה ליתני חמש חטאות ולוקמי בשהוציאו ע"י הילוך שאף ההוצא' מן השם וי"ל דא"כ חיוב ההוצאה קודמה לאכיל' ואינה מן השם:

'''{{עוגן1|ובאיש}} וכו'.''' בגליון ויידא כו' פי' זאת אומרת דין זה ובאיש לר"י פי' שהרע לר"י על שלא אמר מעצמו כלומר משמו עכ"ל. והדבר תימא למה הרע לר"י כיון שהיא לא אמר דבר זה מעולם ועוד לשון מן גרמי' קשה לכן מה שפרשתי בקו' עיקר:

'''{{עוגן1|הכל}} מודין בזורק וכו'.''' כתבו הרשב"א והר"ן והתימה מן הרב אלפסי שכתבה להא דבן עזאי ולהא דרבי יוחנן מודה היה בן עזאי בזורק ונראה מדבריו דס"ל דהלכתא כבן עזאי וליתא דהא רבי יוחנן גופיה אמר לעיל המוציא מרה"י לרה"ר דרך כרמלית חייב עכ"ל. ונלע"ד דודאי אף הרי"ף פוסק כרבנן דבן עזאי ולא הביא הא דר' יוחנן אלא למשמע מיני' דאף במוציא פליגי רבנן על בן עזאי והלכתא כוותיהו ולאפוקי מדרב יהודה דאמר בסמוך במוציא כ"ע מודין שהוא פטור ולא פליגי אלא בזורק וזה ברור. וכן נראה מדברי הרמב"ם פ "ד מהלכו' שבת שכך פירש דברי הרי"ף רבו:

'''{{עוגן1|ויהא}} פטור.''' גי' תוס' בשבת ובכתובות דמשני משכחת לה בקופץ שאף האדם לא נח על גבי הארץ:

'''{{עוגן1|ואם}} הוציא פטור.''' ה"ג וחכמים מחייבין דלפי הגי' שלפנינו אין כאן סייעתא לר"ה דדלמא הך ברייתא כרבנן אלא דאף אם נגיה כן בבריית' זו קשה ברייתא אחריתא דמייתי מינה סייעתא לרב יהודה אדרבה הי' סייעתא לרב הונא לכך נראה כגרסתי שבקונטרס:

'''{{עוגן1|אלו}} זרק בימין וכו'.''' כתבו תוס' במסכת שבת דף ה' ע"א בד"ה כשני בני אדם וכו' או דלמא כאדם אחד ופטור דהוי כמו שנותן מימינו לשמאלו דאע"פ שהעבירו ד' אמות פטור עכ"ל וקשה הא לר"ש ולרבי יודן פשיטא להו דחייב ואפי' לרבנן דקיסרין מיבעי להו ואיך כתבו תוס' בפשיטו' דפטור:

'''{{עוגן1|קנה}} נעוץ ברה"ר וכו' חייב.''' וצריך לומר דלא שמיע להו הך ברייתא דפליגי חכמים וריב"י דתניא ריב"י אומר נעץ קנה בר"ה ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו חייב וחכמים פוטרין וכן ר' מנא לא שמע הך ברייתא:

'''{{עוגן1|אלא}} בשעה שהיה מרבע להן הרוחות.''' פי' בקונ' שהעמידו וכו' וכן מפורש בפרק כיצד מעברין ובמדבר מי היה מכוין להם את הרוחות א"ר אחא הארון היה מכוין להם את הרוחות הה"ד ונסעו הקהתים נושאי המקדש זה הארון והקימו בני מררי את המשכן עד בואם בני קהת שעליהן היה הארון נתון וה"פ דכתיב ונסעו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם משמע שבני קהת הקימו המשכן וזה ודאי אינו ואם קאי על בני מררי אין כאן מקומו כלל דהא בעניינא דנסיעה קיימין לכך מפרש לקרא הכי שבני קהת הקימו בני מררי עם המשכן ולא נעשה בו דבר עד ביאת בני קהת עם הארון כדי שידעו איך יעמידו המשכן לאיזה צד. והר"ש יפה כ' בס' י"מ דע"כ והקימו דבק עם בני גרשון ומררי הנזכרים למעלה או פירושו והקימו המקימים אותו והוא מקרא קצר שא"א לומר שהוא דבק עם הקהתים הנזכרים כמ"ש הרא"ם על דברי רש"י בחומש עד בואם בני קהת שעליהם הארון נתון דכתי' כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו וכו' עד בואם ע"י בואם כדרך שהיה הארון מכוון כנגד פני מזרח על אותה התכונה היו מקימין אותו ודלא כפי' רש"י בחומש עכ"ל וקשה דכיון דהיו מקימים את המשכן קודם שבא הארון ועדיין היה מפסיק בין נושאי הארון למקימי המשכן דגל מחנה ראובן איך היו יודעין לכוון הרוחות ועוד דלישנא דקרא ודהש"ס אינו מכוין וע"ק דאמרינן כאן דהארון בשעה שהיה מרבע להן הרוחות היה עומד בלא המשכן ולפירושו לעולם הקימו המשכן תחלה ואח"כ הכניסו הארון לתוכו אלא ודאי כמ"ש עיקר:

'''{{עוגן1|ומבואות}} שאינן מפולשין.''' בבבלי גרסינן חצירות של רבים ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרין לא עירבו אסורין ופירש"י ומבואות שאינן מפולשין וכו' והך מילתא לאו מחילוק ד' רשויות הוא דבין עירבו ובין לא עירבו רה"י הוא והמוציא מתוכו לרה"ר חייב ע"כ וק' דבשמעתין מפורש דמכלל ד' רשיות הוא ואי קשיא א"כ חמשה רשויות הן י"ל דבכלל מקום פטור הוא דאם עירבו מוציאין לכתחלה דאלת"ה קשיא למה לא קחשיב בשמעתין מקום פטור אלא ודאי שהוא בכלל מבואות שאינן מפולשין. וע"ק דקחשיב בסוגיין אסקופה בכלל כרמלית ובבבלי מקום פטור קרי לה ובתוספתא תני לאסקופה בכלל כרמלית ומסיים בה עומד אדם על האסקופ' וכו' משמע דמקום פטור היא וי"ל דתרי מיני אסקופה הן יש מהן כרמלית ויש מהן מקום פטור:

'''{{עוגן1|סמטיות}} שבין העמודים וכו'.''' כתב הרמב"ם פי"ד מה"ש איצטבא שביו העמודים העומדים ברה"ר הרי הוא ככרמלית וצדי רה"ר ככרמלית אבל בין העמודים הואיל ורבים דורסין ביניהם הרי הן רה"ר ע"כ וכתב ה"ה א"ר יוחנן בין העמודים וכו' (עיין בבבלי דף ז' ע"א) ופסק רבינו כרב יהודה דהיא בתרא ועוד שבברייתא לא הזכירו בכלל הכרמלית אלא האסטונית אבל הרשב"א ז"ל פסק כר' יוחנן ע"כ וז"ל הרשב"א וקי"ל כר' יוחנן דאמר בין העמודים נדון ככרמלית וכ"ש איצטבא משום דר"י לגבי רב קי"ל כרבי יוחנן וכ"ש לגביה דרב יהודה דהוא תלמידו דרב אבל הרמב"ב פסק כרב יהודה ולא ירדתי לסוף דעתו ואולי משום דתני בברייתא דלעיל האצטונית ולא מני בין העמודים בהדייהו דהויא רבותא טפי ואינו מחוור דא"כ ליקשי מיניה לר' יוחנן וכו' ורי"ף לא כתב מזה בהלכות כלום והא דאמר רב יהודה (או) איצטבא שלפני העמודים נדונין ככרמלית תמיהא לי מאי קמ"ל הא בהדיא תני בברייתא והאצטווני' ועוד מהו שלפני העמודים דקאמר לימא האצטבא סתם ואולי אפילו באצטבא שאינה גבוהה שלשה קאמר ומפני שהיא לפני העמודים אינה נוחה לידרס והלכך פסקה מתור' רה"ר אלא שמצאתי בירושלמי בהפך מזה דגרסינן התם ר"ז וכו' בשם ר' חנינא סמטיות שבין העמודים נדונין ככרמלית רשב"ח בשם רבי חנינא פירתי העמודים נדון ככרמלית לכן צריכ' בגבוהין שלשה ע"כ ועדיין אני אומר כי יש שבוש בגרסת הירושל' ובשאינן גבוהין ג' היא דהא צריכא דאלו בגבוהין ג' פשיטא וצ"ע עכ"ל הרשב"א. נמצינו למידין מדבריו ארבע' קושיו' חדא על הרמב"ם דפסק כרב יהודה נגד רבי יוחנן. ועוד על הרי"ף שלא הביא מכל זה בהלכות ועוד על רב יהודה בתרתי ל"ל לפני העמודים ומאי קמ"ל הא תני לה. ולדידי קשיא עוד על הרמב"ם שכתב אצטבא שבין העמודים ולמה לא תפס דברי רב יהודה שאמר לפני העמודים ואין זה מדרכו להמציא דברים שלא נאמרו בש"ס וע"ק לי הא דקאמר בש"ס לישנא אחרינא אבל בין העמודים דזימנין דדרסי ליה רבים כרה"ר דמי מאי איכא בין האי לישנא ללישנא קמא. לכן נ"ל דהרמב"ם מפרש דללישנא בתרא אף רבי יוחנן לא קאמר שבין העמודין נדון ככרמלית אלא אאצטבאות שבין העמודים. ורב יהודה סובר כיון שבין העמודים דחוק הוא זמנין דדרסי לה רבים לאותן אצטבעות נמצא שפסק כרבי יוחנן וכלישנא בתרא ולחומרא ולכן לא כתב הרי"ף מזה כלום דברייתא סתמא קתני והאיצטבא משמע בין שהיא לפני העמודים ובין שהיא בין העמודים:

ודע דבנוסחת הרי"ף שלפנינו יש שיבוש שכתב שם פלוגתא דר"י ור"י וליתא בספרי' ישנים וכ"נ מדברי הר"ן ובהכי ניחא הכל ושפתי הרמב"ם ברור מללו. וא"ת קשיא ליה לרמב"ם הא דר"ז דאמר סמטיות וכו' נדונין ככרמלית והיינו בין העמודים ממש וי"ל כרשב"א ס"ל דעכ"ל דפליג אר"ז דאל"כ תרתי דרבי חנינא ל"ל השתא בין העמודים נידונין ככרמלית אצטבא לא כ"ש אלא ודאי דפליג עליה וכוותיה פסק הרמב"ם:

'''{{עוגן1|פירחי}} העמודים וכו'.''' וא"ת הא תנן בפ"ו דאהלות כל הכלים שתחת הפרח ר"י בן נורי מטמא דסוב' דפרח בטל לגבי העמוד א"כ לימא דרבי חנינא כתנאי וי"ל דאין לדמות רשויות דשבת לטומאה כדתנן בפ"ו דטהרות שבילי בית גלגול רה"י לשבת ורה"ר לטומאה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>