עריכת הדף "
שיירי קרבן/קידושין/ב/ה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|קנו}} לחומרין.''' נראה דר"י לטעמי' דאמר לעיל אפי' קידשה סתם וכנסה סתם אין לה כתובה משום דס"ל דספיקא הוא אי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות מכאן ראיה לדעת הפוסקים דכל היכא דאמרי' דצריכה גט משום אין אדם וכו' אינו אלא מספק ונ"מ אם קידשה אחר צריכה גט משניהם. ועי' ברא"ש ובר"ן פ' המדיר. מיהו איכא למימר דטעמא דר' יוחנן דאימר אחולי אחיל לתנאי' אבל לטעמא דאין אדם וכו' מדאורייתא בעי גיטא וצ"ע וע"ש בקונט' בסמוך שתי לשונות לפרש דברי ר' יודן: '''{{עוגן1|דלא}} כר"ש.''' וקשה הא אפי' כת"ק דר"ש לא אתיא דכ"ע מודו דאם לא בעלו אינה מקודשת ואמאי הא הוה מעשה קידושין קודם לתנאי ועוד הא לא בעינן שיעשה המעשה קודם לתנאי אלא שבשעת אמירת התנאי צריך שיאמר התנאי קודם למעשה דומיא דבני גד וב"ר ובכל התנאים השנויי' במשנתינו משמע שהיה המעשה קודם וכן מוכח מהא דתנן אף על פי ששלח סבלונות וכו' דאתייא ככ"ע וי"ל: '''{{עוגן1|בקידושי}} מלוה לחומרא.''' כולא סוגיין איכא לפרושי בקידושין שהיה מעשה מתחלתו ואחר כך התנאי ובמלוה שא"ל הריני מלוה לך על תנאי כך וכך וכן כולם. אך אין לשון הש"ס משמע כן וכאשר פירשתי בקונטרס עיקר וכן פירש הרשב"א: '''{{עוגן1|הא}} אם יש לו יין חייב.''' כתב הרשב"א בפרקין ונראה לפ"ז דמה שאמרו במטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע דוקא בשחוזר בו הלוקח אבל המוכר א"א לו לחזור ומלוה עדיפא מנתינת המעות דלקנות במלוה מלתא דלא שכיחא היא ומילתא דלא שכיחי לא גזרו בה רבנן אלא שעדיין יש להתיישב בפי' הירושלמי דאיך אפשר שאין מוסרין את הלוקח אפי' למי שפרע והמוכר יהא חייב להעמיד לו מקח ע"כ. ולפי מה שפירשתי בקונטרס אין מקום לקושייתו. אך קשה דא"כ הל"ל ובמטלטלין קנה. לכך נראה לפרש הא דקאמר ביקש להעמיד לו מקחו הייני דומי' דמתני' דפ' איזהו נשך שא"ל ליתן חטים עבור הלואתו ואחר כך א"ל שיתן לו יין תמורת החטים ופשיט ממתני' דחייב ליתן לו. ודוקא היין שקנה תמורת החטים הוא דחייב ליתן לו דקנאו תמורת החטים וה"ל מלתא דלא שכיתא ולא גזרו ביה רבנן וקונה בכסף לחוד אבל החטים אף על פי שיש לו אינו חייב ליתן נו שהרי לא קנאם אלא תמורת המלוה וזהו מלתא דשכיחא. ולכך תני ר"ח חייב ליתן לו היין. וזו היא דעת רוב הפוסקים וכמ"ש בש"ע ח"מ סי' קצט סעי' ב' ע"ש. ונראה שגם רש"י סובר כן שפירש בב"מ דף סג ע"א בד"ה יש לו מותר ולא אמרי' דלא כאיסרו הבא לידו היכא דיש לו דזכי בהו האי דהשתא ואף על גב דלא משיך כי מוקרי ברשותי' מוקרי ולא ה"ל רבית הואיל ואם בא לחזור קם עלייהו במי שפרע ע"כ. מיהו מדברי רש"י נראה שגם בחטים איכא מי שפרע אם יש לו. וכ"כ הט"ז והש"ך בשמו ביו"ד סי' קסג סעי' א' ע"ש. ואני תמה שלא הביאו הפוסקים דעת רש"י בח"מ סי' קצ"ט. וא"ת א"כ איך קאמר ר"י ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע הא אם לא קנה הלוקח החטים אפי' למי שפרע איך יקנה היין גמור י"ל כל היכא דה"ל מחמת מכר ה"ל כאלו החליפו שור בפרה דכיון שמשך האחד נקנה השאר בכל מקום שהוא אבל במעות הלואה ליכא למימר הכי. וחילוק זה כתב הה"מ פ"ה מה"מ. מיהו סוגיין דלא כהרמב"ם שסובר במטלטלין איכא מי שפרע בקונה במלוה מעות אבל הקונה בחוב הבא מחמת מכר קונה לגמרי ע"ש. וראיית הרמב"ם מההי' דאיזהו נשך דמפרש כפירש"י דברשותי' מוקרי הואיל ואם בא לחזור קים עלייהו במי שפרע וכיון דקנין גמור הוא א"כ כשהחוב הוא מחמת המכר קונה לגמרי כדין חליפין או כמלתא דלא שכיח דלא גזרו ביה רבנן. ואף דברי רש"י יש לפרשם כך. והא דקאמר דקים עליה במי שפרע היינו אחטים שבאים מחמת מלוה מעות דבברייתא דר' אושעי' קתני וכולן אם יש לו דקאי נמי אחטים ומה שהשיגו הראב"ד מסוגי' דקידושין דף מ"ז ושוין במכר שזה קנה ואי אמרת מלוה להוצאה ניתנה במאי קני י"ל דהך סוגי' אזלא אליבא דאביי דמוקי למתני' דפ' איזהו נשך במילי אוחרי וקמ"ל מתני' דלא מיחזי כרבית דזוזי יהיב ליה ופירי קשקיל מיני' אבל לרבא דקאמר טעמא דלא אמרי' דלאו כאיסרו הבא לידו דמי ע"כ לומר דקנין גמור הוא. וכן מראין דברי רש"י וזה ברור: '''{{עוגן1|ערוה}} שאינה ערוה וכו'.''' וא"ת מאי קמ"ל מתני' היא אין האחיות מקודשות אבל נכריות מקודשות וי"ל דמתני' איכא לאוקמי באומר הראויה לי מכס תתקדש לי אבל בסתמא לא קמ"ל ר' יודן דאפי' האומר סתם אחת מכם תתקדש לי אפ"ה שאינה ערוה מקודשת: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/קידושין
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/שיירי קרבן
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף