עריכת הדף "שיירי קרבן/סוכה/א/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|הדא}} דתימר בגבוהין שלשה וכו'.''' בעירובין דף א' ע"א בתוספות בד"ה ותני כן וכו' כתבתי דסוגיין איירי בשנעץ הדוקרנין על שפת הגג וא"ת אם נתן הדוקרנין על הכותל אפילו גבוהין משלשה מהני במבוי דנימא חבוט ורמי וי"ל דבעינן שתהא הקורה מונחת על כותלי המבוי וכל שגבוהין ג' לא הוה כמונח על כותלי המבוי ועיין בתוס' בבבלי בעירובין דף ט' ע"א בד"ה שאין וכו' בגובהו וכו':

'''{{עוגן1|אלא}} להתירה של סוכה.''' לפי מה שפירשתי בקונטרס יש מכאן ראיה גדולה לפירש"י בדופן עקומה שרואין הסכך כאילו הוא נעקם והוה דופן דאס"ד דרואין הדופן כאילו הוא נעקם לסכך א"כ מאי היתירה דסוכה הוא מיהו אפשר לפרש שבא להיתירא של סוכה שהאויר מזיק להיושב בסוכה לכך נתן עליו הסכך פסול הלכך אינו פוסל עד שיהא ד' שאז הוא כבית מיהו פירושי שבקונ' עיקר וכפרש"י:

'''{{עוגן1|עלו}} בה עשבים אין ממעטין בה.''' ותימא למה השמיטו הפוסקים דין זה וצ"ע בש"ע א"ח סי' שנ"ח:

'''{{עוגן1|מסתברא}} דר"י יודה לאילין רבנן וכו'.''' במעשרות פ"ג פי' הרא"פ מסתברא ר"י מודה לאילין רבנן לכל אחד ואחד כשחסר לפי דעתו שהוא פטור ה"ה לר"י שהרי הוא מצריך תרווייהו אבל רבנן לא מודים לר"י כשחסר אחת מהן שיהא פטור ממזוזה אע"פ שיש שם ד"א וד' דפנות או דפנות קאמר עכ"ל ותימא עליו זהו דבר שתנוקות של בית רבן יודעין דמאן דמצריך תרווייהו מודה דאם אין שם אפילו אחד דפטור ועוד מהו הודאה זו הא ביש שם אחד מחייבי אינהו ור"י פוטר וגם לפרש אע"פ שיש שם כו' בלשון או הוא דחוק ורחוק ומפני שלא ידע דפלוגתייהו בסוכה לכך דחק לפרש כן ומה שפירשתי בקונטרס דר"י מחמיר בסוכת החג במזוזה כן מפורש בבבלי ביומא דף י' ע"ש:

'''{{עוגן1|וסוכה}} תהיה לצל יומם מחורב הרי אחת.''' וקשה וכי ילפינן מדברי קבלה וי"ל דגילוי מילתא בעלמא היא ודוחק:

'''{{עוגן1|זה}} נעשה לכך וכו'.''' כתב המג"א סימן תר"ל ס"ק ב' היאך מתיר המרדכי והגמי"י אף על פי שלא נעשה לכך ע"כ ע"ש ודבריו תמוהים דהכא איירי להתיר הסוכה שאין לה מחיצות אלא פיאה וכמפורש לעיל פיאה אינה מצלח עד שתהא מגופפת מד' רוחותיה גם שאר דבריו שבסעי' זה צריכין עיון ע"ש בחידושי פוסקים שלי בסימן הנ"ל:

'''{{עוגן1|מג'}} ועד ד' וכו'.''' הרא"פ במסכת כלאים פ"ד פי' מג' ועד ד' וכו' אסור כנגד הפרוץ מד' ועד י' אם העומד מרובה על הפרוץ מותר אף כנגד הפרוץ וה"ה דהוה מצי לערבינהו כמו בסיפא לענין שבת ע"כ ותימא עליו דהא פי' במתני' שם כפי' הר"ב דמג' ועד ד' אם הפרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור א"כ לא מצי לערבם וכדפירשתי בקונט':
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>