עריכת הדף "שיירי קרבן/סוטה/ח/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ומקדשין}} בו את הכלה.''' מכאן נראה ראיה לדעת ר"ן גאון שברכת נישואין טעונה כוס ודלא כרמב"ם פ"י מה"א שכתב אם היה שם יין מביאין כוס של יין ומברך עליו תחלה ע"כ. משמע דסובר דאין חיוב בכוס של יין. מיהו י"ל דאף הרמב"ם סובר דטעונה כוס אלא דבא לומ' דאם אין שם יין לא יביא כוס של שכר אלא או יין או יברך ברכת נישואין בלא כוס וכ"נ משמעות לשונו. והיינו דלא כר"ן גאון שכתב שאם אין שם יין יברך על כוס של שכר. דמהכא לא משמע כן אנא דוקא ביין מקדשין ולא בשל שאר משקין דאל"כ מאי קמ"ל דמקדשין את האשה ביין קוסס. ואפשר לומר דקמ"ל אפי' יש שם יין טוב אין צריך למיהדר אבתרי' אם נמצא שם יין קוסס וצ"ע:

'''{{עוגן1|ומנחמין}} בו את האבל.''' מכאן משמע דניחום האבלים דוקא ביין. וכן הדין כדאמרינן לא נברא יין אלא לנחם אבלים אך לא ראיתי דבר זה מבואר בפוסקים:

'''{{עוגן1|לית}} לך אלא שהוא אסור ע"ג המזבח.''' הרמב"ם פ"ו מה' איסורי מזבח השמיט דין זה דיין קוסס אסור ע"ג המזבח. וראיתי בלח"מ שם שכתב וקשה למה לא הזכיר מ"ש בפ' המוכר פירות יין כושי בורק של ליסיטון מרתף של צימוקים לא יביא ואם הביא כשר ולא הזכיר מכל אלו אלא הליסטון לחוד ושתק מכל השאר גם שם קוסס מזוג מגולה ושל שמרים ושריחו רע לא יביא ואם הביא פסול ילא הזכיר מכל אלו אלא מגולה ע"כ. ונ"ל דסובר הרמב"ם דברייתא קמייתא אתיא כר' דאמר במנחות פ' כל קרבנות דיין ישן לא יביא ואם הביא כשר ומסיק רבא דטעמו דלא הוה יין חשוב אלא אדום דכתיב אל תרא יין כי יתאדם. לפיכך פוסל גם הכושי והלבן שהוא בורק כמו שפי' הרשב"ם ולית הלכתא כר' אלא כחכמים דמכשירי' יין ישן. ושל מרתף אינו אלא ספק כמ"ש הרשב"ם. והליסטון והצמוקין מפורשים בדברי הרמב"ם. והא דלא הזכיר קוסס ומזוג ושל שמרי' ושריחו רע. שכל אלו נכללו במ"ש הלכה י' הרי הוא אומר זבח ונסכים מה זבח שלא נשתנה אף נסכים שלא נשחנו. וכל אלו כבר נשתנו והדברים ברורים:

'''{{עוגן1|אלא}} כן אנן קיימין בשהרכיב תאנה שחורה וכו'.''' בבבלי פריך ה"ד אלימא ילדה בילדה תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה אלא ילדה בזקנה והאמר ר"א ילדה שסיבכה בזקינה אין בה דין ערלה אר"י לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות וכו' ע"כ. וקשה מאי פריך תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה הא י"ל דאיירי דבלאו הבריכה אין שם חמשה אילנות וכדתנן פ"ז דכלאים המבריך ג' גפנים בארץ וכו' וצ"ע. ותוס' כתבו במנחות דף ס"ע ע"ב בד"ה דאמר ר"א וכו' אבל בסוטה קשיא למה נקט ילדה דהא אפי' זקנה נמי בטלה וכו' משום דלא הוה ידענא לענין מה בטל אם לא היה מפרש בהדיא לענין ערלה אבל השתא דנקט ילדה מוכח' מלתא דלענין ערלה קאמר ע"כ. וקשה הא מפורש קאמר הש"ס בסוטה ואין בה דין ערלה ודוחק לומר דסתמא דש"ס הוא דקאמר הכי ועיי' בר"ש פ"ק דערלה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>