עריכת הדף "
שיירי קרבן/כתובות/ד/ד
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|כי}} הוציא שם רע על בתולת ישראל לרבות גיורת שהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה וכו'.''' וקשה לפמ"ש בקונט' איכא לרבויי גם גיורת שנתגיירה פחותה מג' שנים אע"פ שלידתה שלא בקדושה מ"מ נעשית בתולה בישראל דהיינו כשנעשית בת ג' שנים ויום א' וכן דרש בבבלי ובירושלמי בקידושין פ' האומר כי אם בתולות מזרע ישראל שנזרעו בתוליה בישראל דהיינו פחותה מבת ג' שנים ויום אחד וי"ל דא"כ בישראל מאי אהני ליה דגיורת שנתגיירה יתרה על בת ג' שנים ויום אחד לאו בתולה היא ולא איצטרך קרא למעוטי וכהאי גוונא משני בבבלי בפרקין: '''{{עוגן1|מה}} ת"ל ומתה אלא יש לך אחרת שהיא בסקילה והוא פטור.''' וא"ת לכתוב בת ישראל ובתולת ישראל ל"ל דהורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה מומתה שמעי' וי"ל דמומתה לחוד ה"א למעט אפי' הורתה ולידתה שלא בקדושה מקנס וישראל למעט הורתה ולידתה שלא בקדושה ושלא ילקה. לכך איצטרך בתולת ישראל דוקא שכל בתולי' נזרעו כשהיתה ישראלית והיינו שהיתה לידתה בקדושה. וא"ת דלמא בתולה לרבות מי שלידתה בקדושה דאפי' קנס יש לה ומתה לרבות פחותה מבת ג' שנים למיתה וישראל למעטה מקנס דאי לאו ישראל ה"א דכולא פרשת' בנתגיירה פחותה מבת ג' שנים נמי איירי וי"ל תרי בישראל כתיבי דכתיב כי הוציא שם רע על בתולת ישראל וכתיב כי עשתה נבלה בישראל וממעטינן נתגיירה פחותה מבת ג' שנים מקנס וממיתה ואיצטריך בתולת ישראל לרבות לידתה בקדושה ואיצטריך ומתה למעט מקנס ואי לא כתיב אלא ומתה ה"א דה"ה לקנס איתרבאי דילפינן קנס ממיתה. ועיי' בתו' דף מ"ד ע"ב בד"ה א"כ בישראל מאי אהני ליה וכו': '''{{עוגן1|יכול}} אפי' הקדיחה תבשילו.''' וא"ת הא כתיב בתריה ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים וי"ל דאפשר לפרש קרא הכי ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע או אמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים: '''{{עוגן1|מניין}} אפי' בא עליה ביאה אחרת ת"ל וכו'.''' וקשה למה לי קרא הא כתיב בעולת בעל ודרשינן מיניה בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה וי"ל דסד"א אתי גזרה שוה דעלילות דברים לאפוקי מוציא שם רע דדוקא בכדרכה הוא דחייב ועמ"ש באלו נערות בתוספות בד"ה כיי וכו': '''{{עוגן1|לקחתי}} ואקרב אליה פרט לייעודין וכו' לקחתי פרט לארוסה.''' וצ"ע למה השמיט הרמב"ם דינים אלו ואפשר לומר דקסבר הרמב"ם דבבלי פליג עליה דהך דרשא דלקחתי דגרסי' שם דף מ"ו ע"א תני ר' יונה את בתי נתתי לאיש הוה לזה ולא ליבם. וקשיא תיפוק ליה מלקחתי וכדאמרי' בסוגיין אלא ודאי דליתא להך דרשא. וא"ל דלמא הבבלי מצריך לקחתי לייעודין ולארוסה ולכך איצטריך הוה למעט יבם. דהא לפי סברת הירושלמי ודאי שקולים הם כיון דילפינן כולהו מחד קרא מהיכי תיתי לן לחלק דין הבבלי וירושלמי בהך סברא. וראיתי בס' פ"י שכתב מנ"ל דאיירי קרא לאחר חופה דלמא אפי' מן האירוסין הוה הוצאת שם רע לרבנן ע"ש ואשתמיטתיה דמדכתיב לקחתי ממעטינן ארוסה וכמפורש בסוגיין: '''{{עוגן1|הפרשה}} הזו יש בה עדים וכו'.''' כתב הרמב"ם פ"ג מה' נערה בתולה וז"ל מפי השמועה למדו שפ' הזו יש בה עדים זוממין וזוממי זוממין ע"כ. וכוונתו לדברי ר"י בר בון. אבל בבבלי ליתא ודלא כמ"ש בכ"מ שם: מהו יאמרו הדברים ככתבן אמר ר"י בר' בון לעולם אינו חייב עד שיכנוס ויבעול ויטעון טענת בתולים ופרשו השמלה לא סוף וכו'. משמע דאף ראב"י סובר דופרשו השמלה היינו שיתחוורו הדברים כשמלה ולא אמר הדברים ככתבן אלא לענין שיכנוס ויבעול. ואני תמה מהרא"ה והריטב"א שכתבו בחידושיהם שבירושלמי איתא בהדיא דלראב"י דברים ככתבן אף אופרשו השמלה קאי. אם לא נאמר דגרסי ר' אסי אמר ופרשו השמלה ממש מ"מ אינו ראיה דהא מיהת איכא פלוגתא בדבר. ועוד דעל כרחך לומר שהוא משל דאל"כ תיקשי וניחוש שמא דם צפור הוא. מיהו האיש ליישב ועיי' בתוס' בדף מ"ו ע"א בד"ה בשלמא לראב"י וכו' וכתבו שם הא דתני ר' יונה לזה ולא ליבם לאו אליבא דראב"י הוא דהא ליכא טענת בתולים ואי מן האירוסין נתתי קרינא ביה ע"כ. ואיני מבין דבריהם למה קרינא ביה נתתי הא תחלת נתינה דהיינו מהאירוסין לאו לדידיה הוה אלא לאחיו. וכן נראה מפורש ברמב"ם פ"ג מה' נערה בתולה שפסק כראב"י והביא הא דר' יונה ופירשו כמו שפירשנו שלקחה היבם מן האירוסין וצ"ע: '''{{עוגן1|הביא}} האב עדים להזים עידי הבעל וכו'.''' בקונט' פירשתי כפי הגירסא שלפנינו אבל יותר נ"ל דה"ג הביא האב עדים להזים עידי הבעל והוזמו עידי האב לוקין ונותנין מאה סלע בשלשה ונסקלין בכ"ג וה"פ מיבעיא ליה אם מחייבים לעדים ממון ומלקות אם אין שם אלא ב"ד של ג' או דלמא אלו היו שם כ"ג היו נסקלין ופטורין מתשלומין עכשיו נמי פטורין וקאר"ז דשני דינין הן ולא מפטרו בסקילה דה"ל מיתה לזה ותשלומין לזה: '''{{עוגן1|פתר}} לה כר"מ דאמר לוקה ומשלם.''' וקשה במוציא שם רע לכ"ע לוקה ומשלם ואפ"ה קסבר ר"א דין אחד הוא ולפמ"ש בתוס' בסמוך י"ל דה"פ כי היכי דאר"מ בכל מקום לוקה ומשלם סובר נמי דמת ומשלם הלכך שני דינין הן ור"א אליבא דרבנן דפליגי אר"מ קאמר דדין אחד הוא. אך קשה דלעיל בר"פ אלו נערות אמרי' הכל מודים שאין ממון אצל מיתה משמע שם דאף ר"א סובר כן לכך נראה דה"ג פתר לה כר"מ דאמר מוציא שם רע בג' וה"פ ר"מ דאמר במתני' דסנהדרין דמייתי בסמוך דמוציא שם רע בשלשה ודאי סובר דשני דינין הן ור"א אליבא דרבנן דפליגי אר"מ קאמר דדין אחד הוא: רמ"א מפסדת כתובתה בשלשה וכו' עמ"ש בזה בריש מכלתין: '''{{עוגן1|אבל}} בנערה המאורסה כ"ע מודו מקום שנסקלת וכו'.''' בקונט' הגהתי. ואפשר לקיים הגי' שלפנינו דה"פ ר' מנא אמר בנערה המאורסה פליגין שהביא הבעל עדים בעודה ארוסה שזינתה תחתיו אבל במוציא שם רע שהביא העדים אחר הנישואין כ"ע מודים מקום שהעדים וכו' ור"י בר בון סובר במוציא שם רע פליגין אבל בשהביא עדים בעודה ארוסה כ"ע מודים במקום שנסקלת מפסדת כתובת אירוסין: '''{{עוגן1|לעולם}} אין הבעל לוקה ולא נותן מאה סלע עד שיסקלו העדים.''' כתבו תוס' בדף מ"ד ע"ב בד"ה הא לאו הכי וכו' נראה לר"י דלא בעי רב אדא למילף קנס ממיתה דכל היכא דלא מחייב מיתה לא מחייב קנס ע"כ. וקשה דכאן מפורש דילפינן קנס ממיתה וכל היכא דלא מחייבי העדים מיתה כגון שהעידו על קטנה אינו חייב קנס וכן מפורש לקמן בשמעתין דא"ר הושעיה ויאות וכו' ועיי' במ"ש תוס' דף מ' ע"ב בסד"ה הא לאו הכי וכו': '''{{עוגן1|קנס}} מאימתי הוא חייב.''' ר' יונה אמר בסוף ר' יוסי אומר משעה הראשונה. וקשה הא לעיל בפרקין אמרינן איפכא ר' יונה אמר משעה הראשונה ור' יוסי אומר בסוף. אף דאיכא לאוקמי האי דלעיל בקנס דאונס ומפתה והך דהכא במוציא שם רע מ"מ קשיא מ"ש הכא ומ"ש הכא. בשלמא לר' יוסי לא קשיא דדרש ונתן לנערה ונתן לאבי הנערה מלמד שאין האב זוכה באונס ומפתה אלא משעת נתינה וכדדריש רשב"י לעיל בפרקין אבל במוציא שם רע דלא כתיב קרא זוכה מיד אלא לר' יונה קשיא: '''{{עוגן1|מתניתא}} אמרה כן אין לה פתח בית אב וכו'.''' כתבו תוס' בפרקין דף מ"ד ע"ב בד"ה המוציא שם רע על היתומה וכו' וכן משמע בהדיא בירושלמי דריב"ח אליבא דר"י הגלילי קאמר לה ומתני' כר"ע ופריך נמי מלרבות יתומה לקנס דברי ר"י הגלילי ומשני נמי כדמשני הכא אבל התם קאמר מילתיה אאונס ומפתה ולא אמוציא שם רע ע"כ וקשה מסוגיין משמע מפורש דאמוציא שם רע קאי דאל"כ מאי פריך ממתני' דאיירי במוציא שם רע. גם מ"ש תוס' דפריך מלרבות יתומה לקנס וכו' ליתא בגי' שלפנינו ונראה שכוונתם להא דלעיל פ' אלו נערות (דף יג) דפריך הכי אר"י הגלילי ומשני כדמשני בבבלי דאיירי בבא עליה ואח"כ נתיתמה: '''{{עוגן1|תמן}} את יכול מימר והוציאו וכו'.''' בבבלי דף מ"ה ע"ב איתא דסרחה ולבסוף בגרה בסקילה וא"ר אילעי דאמר קרא הנערה הנערה שהיתה כבר. ופירש"י דכתיב והוציאו את הנערה ולא כתיב והוציאוה ע"כ. וקשה אלו הוה כתיב והוציאוה הוה משמע אפי' בגרה לכך כתיב הנערה דבעינן שתהא נערה בשעת הוצאה וכדאמרינן כאן. לכן נראה דמה"א דהנערה קדריש נערה שהיתה כבר. ומהשתא אין צורך לפירש"י דיליף מוהוציאו את הנערה דכתיב גבי מוציא שם רע אלא מהנערה דכתיב בנערה המאורסה יליף: '''{{עוגן1|ואם}} היתה עיר של עכו"ם סוקלין אותה על פתח ב"ד.''' כתבו תוס' דף מ"ה ע"ב בד"ה על פתח ב"ד לאו דוקא אלא חוץ לב"ד כי היכי דלא ליתחזי ב"ד רוצחים כדאמרינן פרק נגמר הדין ע"כ. וקשה הא חוץ לב"ד לאו משום כי היכי דלא ליתחזי ב"ד רוצחים לחודא הוא אלא קרא קדריש שם במתני' דכתיב הוצא את המקלל ונ"ל דגם דבריהם לאו דוקא אלא רצונם לומר רחוק מב"ד כי היכי דלא ליתחזי ב"ד רוצחים. וכתבו עוד שם אבל קשה לר"י הא ילפי' כל הנסקלים מפרים הנשרפין וצריכין לסקול חוץ לג' מחנות ע"כ. וקשה הא הכא כתיב שעריך למעט שערי עכו"ם אלא בשערי ב"ד סגי וכדמסיק התם בבבלי ולא ילפינן עובד ע"ז ונערה המאורסה מפרים הנשרפים וכן מפורש בתו' ר"פ נגמר הדין בד"ה כי היכי. מיהו מ"ש תוס' שם והא דלא יליף שאר נסקלין מהתם דנבעי שעריך דלמא ה"ל נערה המאורסה וע"ז ב' כתובים ואין מלמדין ועוד הא כתיב הוצא ע"כ. לפמ"ש רש"י בפרקין בד"ה גמר נערה המאורסה מע"ז בגזרה שוה פתח מפתח ושער משער אסמכתא דרבנן בעלמא היא ע"כ. וקשה א"כ אין זה ב' כתובים. גם קשיא ניליף נערה המאורסה ממקלל דכתיב ביה הוצא את המקלל כי היכי דילפינן מיניה שאר נסקלין. ואפשר דלכך הוצרכו תוס' כאן לכתוב ולומר דבענין ע"ז לא שייך חוץ לג' מחנות. ולפי האמת ילפינן כל הנסקלין מע"ז דסוקלין אותן על פתח ב"ד וצ"ע. ודברי הרמב"ם בזה לא ידעתי להולמם. שכתב פ"ג מהא"ב הלכה י"א וז"ל כל מי שמצותה לסקול אותה על פתח שער העיר אם היתה עיר שרובה עכו"ם סוקלין אותה על פתח ב"ד וכל מי שמצותה לסקול אותה על פתח בית אביה אם לא היה לה אב וכו' הרי זו נסקלת בבית הסקילה לא נאמר פתח בית אב אלא למצוה ע"כ משמע מדבריו שאם אין לה אב אינה נסקלת על פתח שער העיר ובברייתא לא תני כן אלא אם אין לה פתח בית אב סוקלין אותה על פתח שער העיר. ואין לומר דפתח שער העיר היינו בית הסקילה דא"כ למה שינה לשונו בסיפא. ועוד ה"ל למכללינהו אותן שאין מצותן לסקלן על פתח בית אביהן עם אותן שאין להן אב גם פרט לשונו לא משמע הכי ועוד אני תמה שכתב פט"ו מה' סנהדרין הלכה ב' עובד ע"ז אין סוקלין אותו אלא על שער שעבד בו וכו' ע"כ. למה לא פרט גם נערה המאורסה שהרי גם את זו אין סוקלין אותה בבית הסקילה וצ"ע: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/כתובות
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/שיירי קרבן
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף