עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/שמות/יד"

== סוס ורוכבו רמה בים ==
המאמר דלהלן נכתב במסגרת פרוייקט [[אוצר:עלון שבועי|העלון השבועי של האוצר]] (שביעי של פסח תשפ"א) ונשמט בשלב העריכה.

במדרש (ילקוט שמעוני רמג) אמרו: מגיד שהסוס קשור ברכב ורכב קשור בסוסו עולין למרום ויורדין לתהום ואין נפרדין זה מזה. הסיבה לכך מבוארת במכילתא: הקב"ה מביא סוס ורוכבו ומעמידן בדין, ואומר לסוס למה רצת אחר בני והוא אומר מצרי הריצני בעל כרחי, ואומר למצרי למה רצת אחרי בני והוא אומר הסוס הריצני על כרחי. מה עשה המקום, מרכיב את האדם על הסוס ודן אותם יחד שנאמר סוס ורוכבו רמה בים.

בשם הגר"א ביארו על פי זה את דברי הפסוק בשיר השירים (א ט) לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. האשה תפקידה לסייע את הבעל בעבודת ה' שלו, והיא היא עבודת השם שלה. אם תחשוש האשה ותאמר שמא אין בידי שכר אלא כמסייע לדבר מצווה ולא כעושה המצווה עצמו, על כך שורר שלמה ואמר לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, הן על סוס רכב פרעה נאמר "סוס ורוכבו רמה בים" חלק כחלק יאכלו - הסוס והרוכב. כך גם האשה בעשותה תפקידי ביתה ובסייעה לאישה זוכה היא ממש כחלקו הוא.
כך הוסיף לבאר בפרדס ההגדה בשמו של רבי ישעיה חשין את הלשון "ותען להן מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים", ויש להבין מדוע דווקא פסוק זה שרה להם מרים ומהו הלשון ותען שמשמע שבאה להשיב על איזו טענה שנאמרה לה, ומהי אותה הטענה?

אלא, נראה לומר, שכאשר הציעה להם מרים לצאת בתפים ובמחולות ולומר שירה על הניסים והנפלאות. שאלו הנשים מה לנו ולשירה זו הלא כל מטרת ותכלית יציאת מצרים הוא "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" - קבלת התורה וקיום מצוותיה, ואנו הנשים חלקנו בה מועט.

על כך השיבתם מרים וענתה: שירו לה' כי גאה גאה, שהרי, סוס ורוכבו רמה בים. הלא לא רק את המצריים הטיל ה' לים אלא גם את סוסיהם, וכל כך למה, במה אשמו הסוסים, אין זאת אלא שדינו של המסייע לדברי עבירה שווה הוא לעובר עבירה בעצמו. ואם עוברי רצונו כך עושי רצונו על אחת כמה וכמה ומרובה מידה טובה ממידת פורענות - וממילא אף לנו ראוי לאחוז בתוף ולומר שירה.

ומדוע דווקא תוף? המשיך בדרך זו וביאר רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, התוף לעולם אינו מנגן 'סולו' תמיד תפקידו להיות כלי ליווי לשאר כלים. בכך יופיו, בכך חינו. אף מרים פונה אל נשות ישראל ואומרת: אל לנו לחפש את דרך עבודתנו במיצוי עצמי והגשמת שאיפות אישיות אלא עלינו להיות ככלי ליווי לבעלינו, לסייעם בעבודת השם - ובכך להגיע אל המיצוי העצמי האמיתי ושאיפתה של כל בת ישראל לעשות רצון אבינו שבשמים. [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 03:36, 2 באפריל 2021 (IDT)

:בעיקר דרשת הילקו"ש מגיד שהסוס קשור ברכב ורכב קשור בסוסו עולין למרום ויורדין לתהום ואין נפרדין זה מזה. יש לבאר מפני הוצרך לזה, ואמאי לא ניח"ל בפשט הענין שהוא גודל הנס שסוס ורוכבו רמה בים, וכל המבאר הרי"ז משובח. 
:ובענין מה שביאר הגר"א [בשמו] על הפסוק לסוסתי ברכבי פרעה וגו', יש לציין שהמדרשים והזוהר כתבו בזה באופ"א. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 04:34, 2 באפריל 2021 (IDT)

::{{א|בן עזאי|בעיקר}} דרשת הליקו"ש לכאורה צ"ל שהוקשה לו מדוע הזכיר את הסוסים דווקא הלא בפסוקים מבואר שהביא איתו אל כל רכב מצרים ובכלל לא מוזכר הסוסים, ואם כוונתו שלא רק הם מתו אלא גם כלי התחבורה שלהם היה לו להזכיר את רכב מצרים, לכן דקדק הילקו"ש שהכוונה לחיבור ממשי שבין האדם לסוס דבר שאינו קיים כשמדובר בעגלה וכדומה. אמנם טענת המצרי שייכת גם בכל כלי תחבורה שהוא אבל צורת העונש באה לידי ביטוי ביתר ביאור וציור בסוס ורוכבו ולכן בחר הכתוב לדבר על הסוס ולא על על הרכב. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 09:47, 2 באפריל 2021 (IDT)