עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/בראשית/ג"

== פסוק ו ==
=== ותתן גם לאישה עמה ויאכל ===
פעם עלה רבי מאיר סטלביץ, רבה של חסלביץ ושכונת זכרון משה בירושלים, למעונו של רבי יצחק שירווינטר, המו"ץ דוילנא, ושח בפניו כי תחילה סבר להשתדך עם בת עשירים אשר ביקשה לפרנסו בכבוד, אולם לבסוף ניחם על מחשבתו והשתדך עם אשה אחרת.

השיב לו רבי יצחק: טוב עשית שלא סמכת על פרנסת האשה, שכן ראינו שבשביל פרי אחד שנתנה חוה לאדם הראשון לאכול, כבר נקנסה מיתה ונגזרה גזירת ההשתדלות על כל באי עולם עד סוף כל הדורות {{ממ|טל תורה עה"ת לרבי אליהו ברוך פרלמן עמוד ד, הו"ד 'רבי איצלה' עמוד 85}}. [[משתמש:סיפורי צדיקים|סיפורי צדיקים]] ([[שיחת משתמש:סיפורי צדיקים|שיחה]]) 19:04, 7 בפברואר 2022 (IST)

== פסוק ז ==
=== ותפקחנה עיני שניהם ===
ראיתי שואלים שמשמעות הלשון שנפקחו עיניהם כאחד, והוא פלא שהרי חוה אכלה קודם אדם הראשון מן העץ ואם כן עיניה נפקחו תחילה.

ויעויין {{ממק|רד"ק}} שפירש וז"ל: אלא אחר שאכלו מפרי העץ נולדה בהם תאות המשגל ונתקשה אבר המשגל מן התאוה, והיה בושת להם מה שהיה אבר בגופם יוצא מתחת רשותם והיא מדה כנגד מדה שהם יצאו מן הרשות האל וממצותיו; ועוד כי דבר המשגל הוא דבר מגונה ומכוער לולי שיש בו צורך להשאיר הזרע ומפני זה התבוששו זה מזה גם מהאל שהתחבאו ממנו, עכ"ל.

הרי שאכן עניין הבושה המוזכר בפסוק לא היה אלא אחר שאכל אדם הראשון ואם כן נכון לנקוט לשון ותפקחנה על שניהם כאחד כי ההבחנה הראשונה שנעשתה בפקחון עיניהם היתה לשניהם כאחד. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 15:49, 1 בנובמבר 2020 (IST)