עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/במדבר/יג"

== פסוק ב ==
=== שלח לך אנשים ===
וברש"י: למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר {{ממ|תנחומא ה}}. 

וביאר השפ"ח הקצר בשם מנח"י עפ"י רא"ם: דהיה לו לסמכה גם כן לפרשת קרח, ולהקדים מחלוקת קרח ואחר כך מרים, ואחר כך מרגלים, שהרי מחלוקת של קרח בחצרות היה {{ממ|ראה רש"י דברים א, א}}, אבל ענין המרגלים בפארן היה.

וברמב"ן לקמן {{ממ|ר"פ קרח}} כתב: ואמר רבי אברהם כי זה הדבר {{ממ|=מעשה קרח}} היה במדבר סיני כאשר נחלפו הבכורים ונבדלו הלוים וכו'. וזה מדעתו של רבי אברהם שהוא אומר במקומות רבים אין מוקדם ומאוחר בתורה לרצונו. וכבר כתבתי {{ממ|לעיל ט, א}} כי על דעתי כל התורה כסדר זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור, וגם שם לצורך ענין ולטעם נכון, אבל היה הדבר הזה במדבר פארן בקדש ברנע אחר מעשה המרגלים, ע"כ. מבואר שנחלקו בזה הראשונים, להאבן עזרא הוא כהרא"ם שקרח היה קודם, ולהרמב"ן - אחר המרגלים. וראיתי מביאים מהסדר עולם {{ממ|פרק ח}} שנוקט כהרמב"ן שחטא המרגלים קדם למעשה קרח.

והנה ברש"י לכאו' משמע בשתי מקומות דלא כהרא"ם. דבפר' קרח {{ממ|טז, יג}} טוענים דתן ואבירם: "המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר וגו'", וברש"י: אמרת לנו אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ וגו', משם הוצאתנו, ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו, אלא גזרת עלינו להמיתנו במדבר, שאמרת לנו במדבר הזה יפלו פגריכם. מבואר שהיה זה לאחר מעשה המרגלים שאז נגזר עליהם למות במדבר. וכן בתחילת פר' קרח {{ממ|טז, ד}}: "וישמע משה ויפול על פניו". וברש"י: מפני המחלוקת, שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל – "ויחל משה" {{ממ|שמות לב, יא}}, במתאוננים – "ויתפלל משה" {{ממ|במדבר יא, ב}}, במרגלים – "ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים" {{ממ|שם יד, יג}}, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו. ושוב מבואר שהיה זה לאחר חטא המרגלים, ועיין בזה.

והנה מקורו של הרא"ם שקרח קדם למרגלים, הוא מדברי רש"י בריש חומש דברים שפירש {{ממ|בפירוש א'}} "וחצרות" - זו מחלוקתו של קרח. וכתוב בפסוק {{ממ|יב, טז}}: "ואחר נסע העם מחצרות ויחנו במדבר פארן". והמרגלים נשלחו ממדבר פארן, ככתוב: "וישלח אותם משה ממדבר פארן". וראיתי שהרא"ם עצמו מקשה ע"ע מרש"י הנז' שזהו סרחון רביעי - לאחר המרגלים. ויישב שרש"י זה הינו לפי הפירוש השני בריש דברים, ש"חצרות" הכוונה למה שעשה הקב"ה למרים בחצרות מחמת הלשה"ר שדברה.

ובשם הנחלת יעקב הביאו שתירץ שמה שנאמר אחר חטא המרגלים {{ממ|יד, כה}}: "מחר פנו וסעו לכם", ופרש"י: לאחוריכם, הכוונה היא בחזרה לחצרות, ואז היה מעשה קרח. ובדבק טוב תירץ שבחצרות התמנה אליצפן בן עוזיאל לנשיא, ואז התחיל גרעין המחלוקת אצל קרח, אלא שהמתין עד אחר המרגלים שאמר להם השי"ת שבמדבר הזה ימותו, והיה נפש העם מרה עליהם, ואז עשה את המחלוקת, וכוונת משה בריש דברים היתה על התחלת המחלוקת. ונראה שדבר זה מסתדר היטב עם טענת דתן ואבירם "להמיתנו במדבר", וכרש"י שהבאנו.

אך יש לשים לב, שלפי שני פירושים אלו האחרונים, נופל פירוש הרא"ם לדברי רש"י כאן בריש שלח על הסמיכות של מעשה מרים למעשה המרגלים, שביאר הרא"ם שרש"י מבאר סמיכות רק כאשר אין זה הסדר האמיתי, ואילו לדבריהם זהו כן הסדר האמיתי: מרים, מרגלים, ורק אח"כ קרח.

שוב אמר לי ידידי הרב איתן רוזנר שליט"א, שמדברי הגמרא בערכין טו. [המובאת ג"כ ברש"י בפרשתינו עה"פ {{ממ|יד, כב}} "וינסו אותי זה עשר פעמים"] שעשר נסיונות ניסו אבותינו להקב"ה וכו', ולא מוזכר ביניהם ענין קורח, מוכח שהמרגלים – שהפסוק הנזכר "עשר פעמים" מוזכר אצלם - היו לפני קורח, וכן מבואר במהרש"א בערכין שם. וזוהי ראיה מופלאה. {ושוב ראיתי שכבר כיוונתי לדבריו בראיה זו – לקמן ר"פ קרח {{ממ|טז, א ד"ה ודתן ואבירם}}.}

ובעיקר דברי רש"י צריך ביאור לכאו', שהלא מתשובתו של רש"י מוכח שאכן בפועל היו המרגלים אחר מעשה מרים, דאם לא כן מהי הטענה עליהם שראו ולא לקחו מוסר, ובפרט לדברי החזקוני שכתב בסו"פ בהעלותך: ונשתהו שם עד האסף מרים ביום השביעי, דהיינו כ"ט בסיון, ובאותו יום עצמו באו לקדש ברנע ושלחו המרגלים, כדאיתא במסכת תענית {{ממ|כט.}}, עכ"ל; ואם כך צריך ביאור מה הוקשה לרש"י על סמיכות פרשת המרגלים לפרשת מרים. וכן דברי הרא"ם שהוקשה לרש"י שפרשת קרח היתה צריכה להיות לפני שתי הפרשיות הללו, ג"כ צ"ב, שהלא אם כך לא מובן תירוצו של רש"י, שהלא עדיין יכלה התוה"ק להקדים את מעשה קרח, ואח"כ את מעשה מרים ולהסמיך לה את מעשה המרגלים.

וראיתי בחומש 'מקרא מפורש' שכתבו בזה, שקושיית רש"י היתה למה הוצרך הכתוב להודיע את הסמיכות של שתי הפרשיות, והיינו שלמרות שנאמר לעיל {{ממ|יב, טז}} "ויחנו במדבר פארן", וא"כ שליחות המרגלים היתה משם, מכל מקום הודיע זאת הכתוב בפירוש באמרו {{ממ|פס' ג}} "וישלח אותם משה ממדבר פארן", כדי להשמיע שמעשה המרגלים היה מיד לאחר מעשה מרים שאירע במדבר פארן {{ממ|נחלת יעקב}}. וזאת משום שאין לומר שכוונת רש"י היא לפרש את עצם הסמיכות למה נסמכו הפרשיות, לפי שאפשר שמעשה שהיה כך היה שנשלחו המרגלים אחרי מעשה מרים {{ממ|רא"ם, משכיל לדוד}}. ועוד, שאין דרך רש"י לפרש ענין סמיכות פרשיות אלא כשיש איזה קושי בענין {{ממ|נחלת יעקב, באר בשדה. וראה רא"ם}}, עכ"ד. ומיושב היטב.

אמנם שמעתי בשם רבי יהונתן אייבשיץ שביאר בדברי רש"י הללו, שכוונתו היתה להקשות מדוע בפועל היו צמודים מעשי המרגלים למעשה מרים, ולא מדוע התורה הסמיכתם בסדר כתיבת התורה. אמנם לכאו' מלשון רש"י 'למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים' לא משמע כך, אלא לפרשיות התורה. 222אמנם ראה בזה בדבריו בפנים. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== שלח לך ===
וברש"י: לדעתך {{ממ|סוטה לד:}}, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח. לפי שבאו ישראל ואמרו "נשלחה אנשים לפנינו" {{ממ|דברים א, כב}}, כמה שנאמר "ותקרבון אלי כלכם וגו'" {{ממ|שם}}, ומשה נמלך בשכינה, אמר, אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר "אעלה אתכם מעני מצרים וגו'" {{ממ|שמות ג, יז}}, חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים, למען לא יירשוה. 

יש לעיין מדוע רק לאחר העיכוב שנתעכבו מחמת חטא המתאוננים [כמבואר ברש"י לעיל י, כט] רצו ישראל לשלוח מרגלים, ולא לפני זה כשהיו אמורים להכנס בשלשה ימים לארץ. ויתכן שסברו שדווקא כאשר כניסתן לארץ הינה במהלך ניסי וכשאר הניסים שהיו במדבר, וכמבואר ברש"י {{ממ|י, לג}} שבדרך נס הלכו ביום אחד מהלך שלשה ימים - בזה סברו שזהו מהלך על טבעי שאינו נצרך למרגלים. אך לאחר שכבר התעכבו במדבר מחמת חטא המתאוננים, סברו שכעת צריכים לנהוג בדרך הטבע ולכן אז בקשו ממשה רבינו שישלח מרגלים. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== שם ===
הקשה הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל {{ממ|הו"ד בקובץ 'עיון הפרשה'}}, דמכיון שמתחילה עמדה סכנה של צרה ופורענות גדולה, א"כ מפני מה נכנס משה רבינו לכל עיקרה של סכנה זו.

ונראה שהמילים ברש"י: "חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים" – אין הכוונה שהקב"ה אמר אותם למשה רבינו, אלא כך אמר הקב"ה לעצמו, אולם משה סבר שיכול לשלוח, שהלא הקב"ה אמר לו "אם תרצה – שלח". [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== כל נשיא בהם ===
בביאור הענין אם הם היו אכן הנשיאים של כלל ישראל באותו הזמן, הנה בתרגום אונקלוס תרגם "כל רבא דבהון", היינו גדולים וחשובים, אך באמת לא היו הנשיאים, והדבר מוכרח לכאו', שהלא בתחילת חומש במדבר נתבאר שלנשיאים היו שמות אחרים. אמנם דעת האברבנאל היא שהנשיאים הראשונים מתו, וכעת הם אלו שהיו נשיאים. וכעין זה מבואר במסילת ישרים {{ממ|סוף פרק יא}}, שכתב וז"ל: הוא שגרם לפי דעת חז"ל {{ממ|זוהר פר' שלח}} אל המרגלים שיוציאו דבה על הארץ, וגרמו מיתה להם ולכל דורם, מיראתם פן ימעט כבודם בכניסת הארץ, שלא יהיו הם נשיאים לישראל ויעמדו אחרים במקומם, עכ"ל. ומבואר בדבריו שבמדבר הם היו הנשיאים, וזהו כדעת האברבנאל הנזכר.

וראיתי בזה בספר 'שערי אהרן' שהביא בשם ספר 'הואיל משה', שגם ראשי בתי האבות נקראו נשיאים, וכמו שמצאנו לעיל {{ממ|א, טז}} "ונשיא בית אב לגרשוני", והמרגלים לא היו נשיאי המטות אלא רק נשיאים לבית אבותם, ומה שכתוב בפסוק "ראשי בני ישראל המה", הכוונה היא שרי אלפים ושרי מאות. והביא בזה עוד ביאור בשם הרש"ר הירש, עיי"ש.

והנה הרשב"ם כתב בזה ביאור מחודש, וז"ל: עיקר פשוטו כך, כל אלה שנים עשר אנשים תקח מאותם שבישראל שנשא אותם לבם ללכת, שתכריז לשאול את העם, מי האיש שירצה ללכת לרגל את הארץ, ומאותם שיאמרו ללכת תקח ותבחר מהם שנים עשר וכו'. כל נשיא בהם. הטעם שתחת כל מוכיח פירושו, כל אלה הי"ב האנשים יהיו [כל אחד] נשיא להתנדב ללכת וכו', עכ"ל. ומבואר בדבריו שלשון "כל נשיא בהם" הוא כעין האמור בפר' ויקהל {{ממ|שמות לה, כא}} "כל איש אשר נשאו לבו", ואין לזה שייכות לנשיאי מטות אבותם. ובחזקוני ראיתי שפירש: "תשלחו כל נשיא בהם". כל נשיא ישלח איש אחד משבטו, עכ"ל ודו"ק.

והשערי אהרן הביא עוד מספר 'עמודי שבעה' בשם האריז"ל, שכל המרגלים שמשה שלח היו גלגולי נשמות עשרה בני יעקב, וזהו שאמר "כולם אנשים חשובים ראשי בני ישראל המה", בני ישראל סבא, אלא אח"כ נתהפכו והרשיעו, וזהו שאמר יוסף לאחיו ברוח הקודש "מרגלים אתם", רמז להם שיהיו מרגלים בעתיד, והם הבינו כפשוטו, שהם עצמם מרגלים, ועל כן אמרו לו "לא היו עבדיך מרגלים", כלומר עדיין לא היו, אלא אח"כ יהיו בידי משה, עכ"ד.

ויש להעיר ולבאר שאין כוונתו לומר שכל מרגל מעשרת המרגלים היה כנגד אותו סביו בן יעקב שהיה ראש שבטו, שהלא כלב היה משבט יהודה ואינו מעשרת המרגלים, למרות שיהודה היה מעשרת השבטים שיוסף אמר להם 'מרגלים אתם' [וכן לוי בן יעקב השתתף במכירת יוסף, ולא היה לשבטו מרגל]. וכן להיפך, היה מרגל מבני מנשה בן יוסף – למרות שכמובן יוסף לא היה בין אחי יוסף אשר מכרוהו. וא"כ צריך לומר שכוונתו שנתגלגלו עשרה כנגד עשרה, אך לא באופן מקביל ומדויק כל מרגל כנגד ראש שבטו מבני יעקב. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק טז ==
=== ויקרא משה להושע בן נון יהושע ===
וברש"י: התפלל עליו 'י-ה יושיעך מעצת מרגלים'. 

מצאתי ביאור נחמד בזה בספר בן יהוידע {{ממ|סוטה לד:}}, וז"ל: ועוד יש להקשות {{ממ|על מה שכלב נתפלל בחברון}} מה תועיל תפילה לאדם להנצל מן החטא, והלא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וכן יש להקשות קושיא זו על מה שהתפלל משה רבינו ע"ה על יהושע י-ה יושיעך מעצת המרגלים. ונ"ל בס"ד דהא דארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, דמשמע אין הקב"ה מציל לאדם מן היצר הרע, היינו מיצר המדבר עם האדם להחטיאו חטא מפורסם וגמור, שהאדם יודע שזו היא עבירה גמורה, ועל זה לא יצילו השי"ת כדי שיהיה לאדם שכר ועונש, אבל מיצה"ר שהוא מיעץ לאדם לחטוא שמטעהו ומראה לו שאין זה חטא אלא אדרבה הוא מצוה, הנה מן יצה"ר זה יצילהו ה', ובכהאי גוונא לא אמרו חוץ מיראת שמים. ועל זה התפלל דוד המלך ע"ה {{ממ|תהלים יט}} 'שגיאות מי יבין', ולכן 'מנסתרות' שאין החטא ברור אצלי, שהיצה"ר מטעה אותי בו, 'נקני', וכיון שתנקני מזה המכשול, אז בטוח אני כי 'מזדים' שהם עונות ברורים, 'חסוך עבדך', קרי בה חסוך בשורו"ק ולא בחולם, כלומר חשוך ונמנע מעצמי, כי אוכל להלחם עם היצה"ר בזה, ורק אני מבקש ממך שתעזרני כנגדו בדברים הנסתרים שאין החטא ברור בהם, עכ"ל הנפלא. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== שם ===
וברש"י: התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים.

ביאר השפ"ח הקצר: והוכרחו לדרוש כן, דאם לא כן אין טעם במה שקראהו עתה בשם חדש. 

נתקשיתי בזה, דהלא עד עכשיו בכל המקומות בתורה שיהושע הוזכר, הוא נזכר בשמו 'יהושע' ולא 'הושע', וכגון בפרשת בהעלותך כשאמר "אדוני משה כלאם", וכן במלחמת עמלק, ולכאו' הלא רק כאן נשתנה שמו ליהושע, ומאי שנא מאברהם ושרה שעד שנשתנה שמם אינם מוזכרים כלל כ'אברהם' ו'שרה' אלא רק כ'אברם' ו'שרי'. שוב הראוני בפי' "באר התורה" {{ממ|מי"א מפרשי רש"י}} שעמד בזה, וכתב בזה ב' ביאורים, עי"ש.

עוד הראוני ברשב"ם שכתב: [לא עתה קרא אותו כן, שהרי כבר קודם לכן נקרא יהושע] אלא כך פירושו, הושע בן נון שאמרנו למעלה שנקרא כן בבית אביו, הוא אותו שקרא משה [יהושע] כשנעשה משרתו והפקידו על ביתו. שכך היה מנהגם, כמו "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח" {{ממ|בראשית מא, מה}}, "ויקרא לדניאל בלשצר" {{ממ|דניאל א, ז}} וכו', עכ"ל. ומבואר בדבריו שמשה קראהו יהושע מאז שנעשה משרתו, ובאמת זה לא קשור למעשה המרגלים, ודלא כפירש"י כאן. [וכעין דבריו כתבו ג"כ החזקוני והספורנו, אלא שהספורנו כן כותב: שמשה רבינו קרא לו כך לכבוד, ולהתפלל עליו שיהיה נושע ושיושיע אחרים.] ואכן נראה שהרשב"ם ביאר הרבה דברים על דרך הפשט, ולא דווקא על פי המדרשים, וכפי שהבאנו בתחילת וישב את דבריו, שטען כן לסבו רש"י, והודה לו, עיין שם. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק יז ==
=== עלו זה בנגב ===
וברש"י: הוא היה הפסולת של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחילה ואחר כך מראין את השבח {{ממ|תנחומא ו}}. 

הביאו בשם הגור אריה שרש"י כתב לבאר כן, משום שהוקשה לו למה ציום לעלות דוקא בנגב ולא מצד אחר. ויש להעיר שהלא זהו היה הדרך בתחילת מסעם, שהגיעו ממצרים שהיא בדרומה של ארץ ישראל {{ממ|רש"י לקמן לד, ג}}, וא"כ מובן מאוד שמתאים שיתחילו לעלות בנגב. ולכאו' מתאים יותר ביאורו של המשכיל לדוד שביאר את הכרחו של רש"י באופן קצת שונה, שמה לו למשה להורותם הדרך אשר ילכו בה, ילכו היכן שירצו. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק יח ==
=== וראיתם את הארץ מה היא ===
וברש"י: יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין. 

וביאר בשפ"ח הקצר בשם המנח"י: דקשה לרש"י דבתחילה צריכין לחקור על אנשי הארץ, שזה הוא העיקר, לכן פירש 'את הארץ' על טבע אנשי הארץ, יש ארץ וכו'. 

ולכאו' נראה שהיה הכרח נוסף לרש"י, משום שאם הכוונה כפשוטו לארץ עצמה, אם כן מה הפסוק חוזר על עצמו בפסוק הבא: "ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה", וזוהי ממש כפילות. ולרש"י מיושב, שבתחילה שאל על הארץ כלפי יושביה - שזהו העיקר והחשוב יותר, ואח"כ לגבי הארץ עצמה.

אמנם הרשב"ם באמת נוטה מפירש"י בביאור פס' יח, וכותב שהשאלה היא כלפי הארץ עצמה, ומבאר שסברו שיכנסו לארץ על ידי מלחמה ולכן חשוב לדעת אם יש בארץ יערים וכו' להכין כלי מלחמה. ובפס' יט כתב: ומה הארץ אשר הוא יושב בה - כי "ומה הארץ" [אוצ"ל: "את הארץ מה היא"] אשר אמרנו למעלה מדבר בארץ שהיא בתחילת המלכות שאין שם ישוב, ועתה מדבר מארץ אשר הם יושבים בה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== החזק הוא הרפה ===
וברש"י: סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין חלשים הם. 

אכן לקמן בתשובתם {{ממ|פס' כח}} השיבו "והערים בצורות גדולות מאד", וא"כ לכאו' זוהי תשובה חיובית וטובה, משום שהיא מראה שהם אנשים חלשים. ונראה בכוונת הפסוק, שהם פתחו: "אפס כי עז העם" - שזוהי עובדה בדוקה וגרועה מבחינתם, והוסיפו שגרוע יותר הוא מה שיחד עם זאת - "והערים בצורות גדולות מאד", וכשמצטרפים שני הדברים יחד, סברו ש"חזק הוא ממנו" כביכול ח"ו. [היינו שבכה"ג שהאנשים חזקים, מה שהערים בצורות זהו ג"כ חסרון.] שו"ר כעין זה בחזקוני שם שכתב ז"ל: "אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות" - תרתי לריעותא, עכ"ל. שו"ר בשם הגור אריה שיישב זאת באופן אחר, שסימנו של מרע"ה היה רק אם כולם יושבים בערים בצורות, שזה מוכיח שהם חלשים, ובתשובתם ענו רק שיש ערים כאלו אך לא כולם יושבים בהם, ולכן לא מוכחת חולשתם. {{ממ|אכן דבריו לכאו' מחודשים ולא מפורשים/מוזכרים בקרא, ואילו ביאורנו לכאו' נכנס יותר בפסוקים.}}

שוב ראיתי מעין דברינו האמורים בכלי יקר {{ממ|בפס' כז}}, ז"ל: אמרו אל משה, כל הדברים הטובים אשר דברת בשם ה' לא נפל מכולם דבר ארצה, וכאשר שמענו כן ראינו וכו', ונוסף על דבריך הוא שגם זבת חלב ודבש היא, אך בדבר אחד לא מצאנו כדבריך, כי אמרת שסימן זה בדוק ומנוסה שבמקום שהעם עז הם יושבים בערי הפרזות, על זה אמרו 'אפס' כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד, כי לשון 'אפס' משמש כמו אך ורק, עכ"ל. שו"ר כן בתולדות יצחק, שטענו למשה שסימנו אינו נכון, ושתים רעות הם. וכעי"ז בבכור שור ובאלשיך. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק כ ==
=== והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ וגו' ===
כתב הרשב"ם כאן: והתחזקתם - כאנשים גבורים לקחת ולא תגורו מפני איש.

נראה על פי דבריו שייתכן לבאר שזהו היה תחילת הקלקול אצל המרגלים, היינו שהם נצטוו לא לפחד כלל, והשי"ת ישגיח עליהם שלא יאונה להם כל רע; ואילו בפועל הם מספרים לאחר מעשה ש"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", וכביאור הידוע, שמכיון שהמרגלים היו בעיני עצמם כחגבים, כך הם היו אף כלפי הענקים. ומבואר שאם היה להם בטחון בהשי"ת בהצלחת שליחותם, הם לא היו מגיעים לכאלו מסקנות, ובפרט שאמרו "כי חזק הוא ממנו", והיינו מהשי"ת, שבזה מפורש שהם לא בטחו בקב"ה שיוכלו לכבוש את הארץ. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק כב ==
=== וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים ===
וברש"י: אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן, קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול, אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען, ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל, שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ואין לך מעולה בכל הארצות כמצרים, שנאמר "כגן ה' כארץ מצרים" {{ממ|בראשית יג, י}}, וצוען היא המעולה שבארץ מצרים, ששם מושב המלכים, שנאמר "כי היו בצוען שריו" {{ממ|ישעיה ל, ה}}, והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים {{ממ|סוטה לד:}}. 

שמעתי בזה ממורינו הגרי"ב שרייבר שליט"א, דהנה יש להקשות מה הועיל רש"י בביאורו שלא שחם בנה את חברון קודם, אלא שהיתה 'מבונה' פי שבע, וכי מדוע יבנה חם לבנו הקטן באופן משובח פי שבע מלבנו הגדול?

וביאר שאכן ארץ כנען לא היתה משובחת יותר ממצרים, אלא שלקראת בואם של כלל ישראל לארצם, נהייתה הארץ משובחת פי שבע מארץ מצרים, [וזה דבר שלא יכל רש"י לומר אם היה זה כפשוטו שנבנתה בפועל קודם, אלא רק אם היתה 'מבונה' פי שבע, והיינו כעת כשישראל לקראת כניסתם אליה].

והוסיף מורינו שליט"א שאת השפעת המקום לעוד שנים רבות, קדימה – ואף אחורה, מצינו אף בספר יהושע {{ממ|ה, טו}}, והארכנו בזה שם במקומו. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== שם ===
וברש"י: אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן, קודם יבנה את צוען למצרים בנו הגדול וכו'. 

יש להעיר שדעת הרמב"ן בפר' נח {{ממ|בראשית ט, יח}} שאכן כנען היה בנו בכורו של נח, ואם כן לא מתחילה קושייתו של רש"י כאן, ז"ל הרמב"ן שם: והנכון בעיני כי חם הוא הקטן לנח כאשר פירשתי בראש הסדר {{ממ|בראשית ו, י}}, וכנען הוא הבן הגדול לחם, ואשר אמר "ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען", אחרי נמכר לעבד עבדים נתן לכל אחיו מעלה עליו. וכאשר אירע המעשה הזה לנח לא היה לחם זרע זולתי כנען, וזהו טעם וירא חם "אבי כנען" {{ממ|פס' כב}} כי אין לו בן אחר וכאשר חטא לאביו קלל זרעו וכו', עכ"ל. [והארכנו בזה בפר נח {{ממ|ט, כב}}, עיי"ש.] ומעניין הדבר שכאן הרמב"ן מביא את דברי רש"י כאן, ואינו חולק משום שיטתו שם, אלא רק מוסיף לבאר בדרך הפשט. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== שם ===
וברש"י: ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל, שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים וכו'. 

יש להעיר שהלא מקובל שבכל עיר בסופה ישנו בית קברות, וכאן מבואר ברש"י שבחברון היה בית הקברות של כל ארץ ישראל, ודבר זה מנין. ומה שנקברו שם האבות והאמהות במערת המכפלה, זה לכאו' לא משום שהיתה ארץ טרשים, אלא משום ששם נקברו אדם הראשון וחוה, והיה שם פתחו של גן עדן. ואדם וחוה ודאי לא נקברו שם משום שהיתה טרשים. ועיין בזה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק כה ==
=== וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום ===
וברש"י: והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשר פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב, והם הלכו ארכה ורחבה וכו'. 

יש להעיר שבתוך ארבעים יום אלו הם גם חזרו למחנה ישראל, ולא רק הלכו לארכה ולרחבה של ארץ ישראל. שוב ראיתי אכן שהוסיפו כן בחומש מקרא מפורש מעצמם {{ממ|בסוגריים}}. וראה בזה בפירוש נחלת יעקב. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק כז ==
=== זבת חלב ודבש היא ===
וברש"י: כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו, אין מתקיים בסופו. 

מבואר שדבריהם "זבת חלב ודבש היא" היו דברי אמת חיוביים בכדי שהשקר שבסוף יתקבל. ונראה שמה שהמשיכו מיד "וזה פריה" גם כן לא היה שקר עובדתי, שהלא אכן היו אלו פירות ארץ ישראל, אלא שכאן כוונתם היתה שלילית. ואם כן נראה שהיו שלשה שלבים בדברי המרגלים, בתחילה אמרו דברי אמת חיוביים, אח"כ דברי אמת שליליים, ואח"כ דברי שקר {{ממ|'לא תוכלו לעבור' - רש"י פס' כט}} וכפירה כלפי מעלה - "כי חזק הוא ממנו". [ומעניין שגם יהושע וכלב אח"כ בדחייתם את דברי המרגלים, אמרו {{ממ|יד, ח}} "ארץ אשר היא זבת חלב ודבש" - ממש כפי שאמרו כאן המרגלים בעצמם. ועיין באוה"ח לקמן שהרגיש בזה וחילק בין הלשונות.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק כח ==
=== והערים בצורות ===
וברש"י: לשון חוזק, ותרגומו כריכן, לשון בירניות עגולות, ובלשון ארמי 'כריך' עגול. 

נתקשיתי בדברי רש"י, דלכאו' לשון 'כריך' הוא שמכניסים בתוכו וכורכים עמו עוד מאכלים, וכעין 'כורך' שבליל הסדר, שכורכים מצה ומרור ואוכלים יחד. שוב ראיתי מביאים שרש"י בחולין נט: {{ממ|ד"ה חדורות}} מביא כמה ראיות לכך שאכן 'כריך' הוא ענין 'עיגול' בלשון ארמי, עיי"ש. וכנראה שצריך לומר שאכן לשוננו בזה איננה כלשון ארמי. [ויתכן להתרגום שמתרגם 'ערים בצורות – כריכן', שזהו מקור התיבה 'בן כרך ובן עיר' וכדו'.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק כט ==
=== עמלק יושב בארץ הנגב ===
במדרש הגדול {{ממ|שיש שכתבו שלא נודע מי מחברו, ויש שיחסוהו לר"א בן הרמב"ם}} כתב כאן: מכאן אתה למד שבידו ואמרו {{ממ|=מלשון: בדאים ושקרנים}}, והלא אין עמלק יושב אלא בעמק, שנאמר {{ממ|במדבר יד, כה}} "והעמלקי והכנעני יושב בעמק", אלא שבידו ואמרו. והמהדיר שם {{ממ|"חמדת שלמה"}} כתב ע"ז: לא מצאתי המקור ולא מאמר מקביל.

והנה רש"י בפר' חקת {{ממ|כא, א}} עה"פ "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב", כתב: זה עמלק, שנאמר "עמלק יושב בארץ הנגב", ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען וכו'. ומבואר ברש"י דלא כהמדרש הגדול, ובאמת צדקו המרגלים שעמלק ישב בארץ הנגב, ולכן ביאר שאף שם אין הכוונה לכנעניים אלא לעמלק. וביישוב קושיית המדרש הגדול שלא זהו מקומן של עמלק, מצאתי שבמדרש רבה כאן הרגיש בזה, וכתב {{ממ|טז יח. וכ"ה בתנחומא אות ט}}: ומה ראה לישב לו על הספר על דרך כניסתן של ישראל לארץ, כך ציוהו עשו זקנו לקדמן לדרך, ועקר ממקומו וישב לו בדרך, שנאמר {{ממ|יד, מה}}: "וירד העמלקי והכנעני, ויכום ויכתום עד החרמה". [ואכן מצינו הלשון שעמלק נלחם דווקא 'בדרך': "אשר קרך בדרך ויזנב וגו'".]

וע"ע ב'למיסבר קראי' עה"פ {{ממ|יד, מה}} "וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא", שהקשה מלעיל {{ממ|פס' כה}} "והעמלקי והכנעני יושב בעמק", הרי שלא היה מקום מושבם בהר. וכתב שאפשר שגרו בעמק, אך עלו בהר לקראת ישראל שהגיעו משם לכיוון העמק, וא"כ ישיבתם בהר היתה ישיבת ארעי, ולכן נכתב "הישב בהר" חסר, ואילו "יושב בעמק" – מלא. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק ל ==
=== ויהס כלב את העם ===
וברש"י: השתיק את כולם. 

פירש בשפ"ח הקצר בשם המנח"י: רצונו לומר 'את העם' פירוש את המרגלים מוציאי הדבה, כדי שישמע העם מה שידבר במשה, דאם לא כן, הא לא מצינו שדברו העם כלום. 

ויש להעיר שברש"י בד"ה הבא כתוב: ומתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים שתקו כולם לשמוע גנותו וכו'. ומבואר שכלב השתיק את כל העם שהיה בלבם על משה מחמת דברי המרגלים, ולא שהשתיק רק את המרגלים כדברי השפ"ח הקצר. וכך מבואר ג"כ בספורנו כאן. והוסיפו דאיתא במדרש רבה: מיד עמד על הספסל ושיתק את כל ישראל שהיו מצווחין על משה וכו'. ומפורש כדברינו, וכפשוטו של מקרא "ויהס כלב את העם", דהיינו כל העם ולא רק המרגלים. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== ויהס כלב את העם אל משה ===
וברש"י: אל משה - לשמוע מה שידבר במשה, צווח ואמר, וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם, השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, ומתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים שתקו כלם לשמוע גנותו, אמר, והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו {{ממ|סוטה לה:}}. 

שמעתי בשם הרב מרדכי נויגרשל שליט"א שאמר, שאם דבר כזה היה קורה בזמנינו, מיד כשכלב היה אומר מילה אחת לטובתו של משה רבינו היו קוטעים אותו כולם, וא"כ לא היתה תועלת במעשה פיקחותו. ומבואר שבזמנם היתה 'תרבות שיחה', ואחד לא היה נכנס לתוך דבריו של השני, ומכיון שכבר נתנו לכלב לפתוח את דבריו, שוב לא הפסיקוהו באמצע, וכך יכל לומר "והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו", ודו"ק.

ויעוין בגמ' ב"ב צח: ז"ל: כדכתיב בספר בן סירא הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין. וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו. וקל מחתן אורח מכניס אורח. וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע שנאמר {{ממ|משלי יח, יג}} "משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה", עכ"ל הגמ'. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק לב ==
=== אנשי מדות ===
וברש"י: גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה, כגון גלית "גבהו שש אמות וזרת" {{ממ|שמואל א' יז, ד}}, וכן "איש מדון" {{ממ|שמואל ב' כא, כ}}, "איש מדה" {{ממ|דברי הימים א' יא, כג}}. 

לולי דברי רש"י הייתי חושב לבאר 'איש מדון' מלשון 'מריבה' ולא 'מידה'. ואכן ראיתי ברלב"ג שם שפירש "איש מדון" – ר"ל איש בעל ריב ומלחמה. אמנם רש"י והמצודות שם פירשו ככאן, והוסיף שם רש"י שיסוד התיבה הוא מד. והוסיפו לבאר {{ממ|עפ"י הרד"ק שם}} ש'מדון' כמו 'מדה', ושניהם משורש 'מדד' {{ממ|ושלא כהרלב"ג הנזכר}}. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

== פסוק לג ==
=== בני ענק ===
וברש"י: שמעניקים חמה בקומתן. 

וביאר בקיצור שפ"ח: ר"ל שנראה כאילו החלון שהחמה נראית, נעשה ענק לצוארם. 

לכאו' לולי דבריו היה ניתן לבאר את דברי רש"י ביתר פשיטות, שהיה נראה שהם כ"כ גבוהים, עד שהחמה עצמה נראית כאילו היא ה'תליון' שתלוי לצוארם. ויתכן שמה שנטו מפירוש זה, הוא משום ש'ענק' אין פירושו התליון לבד, אלא כל השרשרת שסביב הצואר, ולכן הוקשה להם שהלא א"א לענוד את החמה שהלא אין בה נקב, ולכן ביארו זאת על חלון הרקיע שממנו יוצאת החמה – שדומה כאילו ראשם נכנס שם. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)

=== ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם ===
וברש"י: שמענו אומרים זה לזה נמלים {{ממ|ובס"א: חגבים}} יש בכרמים כאנשים. 

צריך להבין את הגירסא ברש"י 'נמלים', לאחר שבפסוק כתוב 'ונהי בעינינו כחגבים'. ובגמ' בסוטה לה. שהיא מקור דברי רש"י כתוב 'קמצי' שכך תירגם האונקלוס כאן את 'חגבים', אך מצאו במדרש שבין סוגי הארבה שהיו במצרים היו גם נמלים. ועיין בגור אריה שיישב שהיחס ביניהם היה כחגבים לאנשים, אך צורתם נראתה כנמלים. וניתן לצרף לזה את דברי הבעל הטורים כאן, וז"ל: "וכן היינו בעיניהם". בגימטריא 'וזהו קן נמלים'. 'וכן' גם נוטריקון 'וכמו נמלים'. ובזה יתיישב מה שפירש רש"י שמענו אומרים נמלים בכרם, כי מאן דכר שמם של נמלים, והלא הפסוק אומר 'ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם' ומשמע כחגבים ולא כנמלים, אלא כמו שאמרנו נראה שמדקדק רש"י, ע"כ. ודבריו עדיין אינם מיישבים לגמרי את הסתירה אם היו כנמלים או כחגבים, ולהגור אריה מיושב היטב בצירוף עם רמזי הבעה"ט.

אמנם עיקר דברי הגור אריה צריכים ביאור, שמבאר שצורת המרגלים היתה כנמלים, ולכאו' בלשון רש"י לא משמע כך, שכותב: 'נמלים יש בכרמים כאנשים', היינו שצורתם דמתה לאנשים ולא לנמלים. וכך אכן מסתבר שצורתם של המרגלים נשארה כאנשים - וכפי האמת - אלא שהיו קטנים מאוד יחסית לענקים, אך מדוע שנאמר שצורתם השתנתה לנמלים. וראה בדבריו בפנים. וראה עוד בחזקוני כאן שכתב: לאו דוקא כחגבים, אלא קטנים ביותר, וכן דרך המקרא לדבר, "ויושביה כחגבים" {{ממ|ישעיה מ, כב}}.

והראני ידידי הרב יוסף ארונספלד שליט"א את דברי הרש"ש בברכות נד: ע"ד רש"י: קמצי - נמלים. וכתב הרש"ש: הן 'כחגבים' {{ממ|במדבר יג}} מתרגמינן 'כקמצין'. וכן בסוטה {{ממ|לה.}} קחזינן אינשי דדמו לקמצי, וכן איל קמצא דכן הוא מין חגב כדמוכח בע"ז {{ממ|לז.}}. והוסיף בסוגריים מרובעות: שוב נזכרתי שגם בפירוש התורה שם כתב נמלים יש בכרם, והרא"ם משבש שם לאותה גירסא ושצ"ל חגבים ע"ש. אולם בשבת {{ממ|עז:}} ד"ה קמצא כתב {{ממ|רש"י}}: ארבה ול"נ קמצא נמלה, ע"כ וצ"ע. עכ"ל הרש"ש. וא"כ שוב מצאנו פעמיים ברש"י על הש"ס שמפרש קמצי - נמלים, וכשיטתו בפירושו על התורה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:08, 2 בפברואר 2021 (IST)