עריכת הדף "שיחה:רש"י/עירובין/כז/א"

==אם רצה להסתפק בבשר==
ברד"ה מצה. לילה הראשונה חובת עשה... ושאר כל הימים אם רצה להסתפק '''בבשר''' בלא לחם אין חובה עליו לאכול. עכ"ל. וצ"ת מה שנקט רש"י ל' בשר, ועיקר הנרצה בדבריו הוא שאם רצה להסתפק במה שירצה, אין חובה עליו לאכול לחם. האם מכאן ראיה לחובת אכילת בשר בחול המועד? [[משתמש:אויצרניק|אויצרניק]] ([[שיחת משתמש:אויצרניק|שיחה]]) 22:46, 31 במאי 2020 (UTC)
:{{א|אויצרניק|הערה}} יפה, וכן דקדקו בספר בנין מרדכי (רוזנברג), מגדי חיים (פימשטין) ופריו בעתו (הלוי), וטעם הדבר שצריך לאכול בשר בחול המועד שהרי אין שמחה אלא בבשר שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת, וברגל מחוייב לשמח כדכתיב ושמחת בחגך, וכמבואר בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/קט/א|קט.]]}}. וכ"כ דברי בן עמרם (גשטטנר) והוסיף להביא דברי הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יום טוב/ו#יז|יו"ט פ"ו הי"ז]]}} שהזכיר אופן השמחה המחוייבת בפסח על ידי אכילת בשר. ועיקר ההערה עמד עליה גם בספר מגדים חדשים והביא לשון הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חמץ ומצה/ו#א|חו"מ פ"ו ה"א]]}} בשאר הרגל אכילת מצה רשות, רצה אוכל אורז או דוחן או קליות או פירות.
:אלא שיש להעיר על כל זה שכן נמי לשון רש"י בפסחים {{ממ|[[רש"י/פסחים/קכ/א|קכ.]]}} ושם כתב שאם רוצה יכול לאכול בשר בלא לחם '''או להתענות''', הרי שאין כוונתו למצוות שמחה שאם כן היה אסור בתענית מחמת זה, וצ"ע. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 23:07, 31 במאי 2020 (UTC)
::[[משתמש:ש"ס יידן|יישר כח]]! וכולם מאחרוני זמננו! חיפשתי באוצר החכמה ומצאתי שעמדו בזה עוד קודם: אורח נאמן (אוירבך) או"ח סי' קנו:ג, קפח:לא ותקל; ובשו"ת מנחת אברהם (פיעטרקוב תרצ"ה) מז:ז.
::באשר לטענה מפסחים, אפשר שהתענית 'מתיר' להתענות, משום מעלת התענית, אך אין זה פטור משמחת יו"ט, ולכן אם אוכל, חייב לאכול בשר. כעי"ז בחמודי ציון (וולפא) פסחים שם. [[משתמש:אויצרניק|אויצרניק]] ([[שיחת משתמש:אויצרניק|שיחה]]) 07:48, 1 ביוני 2020 (UTC)

== שם ==
צ"ב אריכות דברי רש"י, הלא אפילו אם היה החיוב לאכול כל ז' ימים אכתי הויא מצות עשה שהזמן גרמא. ועיין מש"כ בזה בספר קרבן משה (פרידמן) ומשמר הלוי (שולזינגר). [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 23:07, 31 במאי 2020 (UTC)