עריכת הדף "רידב"ז/תרומות/י/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|אר"ז}} בעון קומי ר' ינאי נתנה ע"פ מגופת חבית.''' פי' בשנו"א ז"ל דר"ל באם היתה חבית מגופה מהו א"ל יגיד עליו ריעו פי' דהמשנה הזאת מפלוגתא דר"מ ור"י ור' יוסי נישנית אות באות במס' מכשירין לאו לענין ריחא מילתא אלא לענין אם שואב הלחלוחית לענין הכשר והתם במשנה הסמוכה לה גרסינן חבית שהיא מליאה פירות ונתונה לתוך המשקין או שמליאה משקין ונתונה לתוך הפירות שואב הלחלוחית ומכשרת וע"כ מיירי התם בחבית מגופה מדקתני ונתונה לתוך המשקין ע"כ מיירי כאן במתניתין ג"כ בחבית מגופה וע"כ כמה דאת אמר תמן והוא שתהא משקין נוגעין בחבית והכא והוא שיהא יין נוגע במגופה ר"ל דהחבית הוי מלאה אר"מ ומינה כמה דתימר והוא שתהא פירות נוגעות בחבית עצמה והכא והוא שתהא הככר נוגעת במגופה עצמה מילתי' אמרה אפי' בצוננת ר"ל כיון דלאו משום ריח אלא משום שאיבת הלחלוחית ע"כ לא צריך לזה חמה אלא ה"ה צוננת ופריך הגמ' והא תנינן חמה ע"ז משני ר"ח דנקט חמה לרבותא שלא תימר בחמה החום מבטל השאיבה דלחלוחית הואיל וההבל כובש. ע"כ קמ"ל אפילו חמה ופריך כמה רשב"ל אמר מים עושין פירות ומשקין אין עושין פירות כר"י פי' מים עושין הכשר אבל יין אין עושה הכשר ס"ל כר' יהודא בתמי' והאיך פליג על ר"מ ור' יוסי אלא כך אמר רשב"ל מים עושין פירות ואין חסירין ר"ל מה ששואב מן המים לא נחסר מדת המים אע"פ שנשאב ממנו אבל משקין מה שעושין פירות חסירין בהמשקין ונמצא דלא כר' יהודא דהא ר"י ס"ל דמשקין אין עושין פירות כל עיקר ולפיכך נקט במכשירין ג"כ יין דלכאורה קשה מאי נ"מ לענין הכשר בין מים ליין אבל משום דאף ר' יהודה לא פליג אלא במשקין אבל במים אף ר' יהודה מודה והש"ס דילן דס"ל דהפלוגתא במתניתין היא לענין ריח אע"פ דבמכשירין פליגי ג"כ בזה והתם לא שייך ריח וע"כ משום שאיבה ולמה לן ריח דילמא הוא משום שאיבה אך הש"ס דילן מוקי הך מתני' דאין היין נוגע במגופה ולא שייך שאיבה אלא ריח כן פי' בשנו"א ז"ל:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>