עריכת הדף "רידב"ז/תרומות/א/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|ר'}} אילא בשם ר"י מפני גדר מי חטאת שלא יהיו מי חטאת בטלין.''' פי' בשנו"א ז"ל דאם תימר דבדיעבד תרומתו תרומה ידרוך בטהרה רק מעט שמן ויפריש מזה על הכל נמצא דלא יצטרך להדר אחר טהרה הרבה ונמצא מי חטאת בטלין ושאל מי חמיר גזל השבט או גדר מי חטאת נשמעינא מן הדא זיתין על זיתין והוא עתיד לכותשן ענבים על ענבים כו' תרומה ויחזור ויתרום הרי יש כאן גזל השבט וגדר מי חטאת ותני עלה תרומה ויחזור ויתרום הדא אמרה שגדר מי חטאת חמיר מגזל השבט ושאל מה אמר ר' יוסי הכא מה אין ר"מ דמיקל בגזל השבט מחמיר בגדר מי חטאת פי' דס"ל לעיל (בה"ב) דתרומתו תרומה מ"מ ס"ל כגדר מי חטאת דתרומתו תרומה וצריך לתרום שני' ר' יוסי דמחמיר בגזל השבט לעיל (בה"ב) לא כ"ש דו מחמיר בגדר מי חטאת ומסיק אשכח תני אין תורמין שמן על זיתים ולא יין על ענבים ואם תרם תרומתו תרומה וצריך לתרום שניה דר"מ ר' יוסי אמר בש"א תורמין ובה"א אין תורמין הכל מודים שאם תרם שא"צ לתרום שנית וא"כ אשכח תני איפכא הוי רעיון פי' סברות הפוכות כדאיתא לשון זה בירושלמי כמה פעמים ר"מ מיקל בגזל השבט ומחמיר בגדר מי חטאת ר' יוסי מיקל בגדר מי חטאת ומחמיר בגזל השבט כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ודע דתיבת רעיון הוא נמצא בירושלמי לפעמים לשון הוי דעיון דעיון עיי' בירושלמי במס' כתובות פ"ה ופ"ו:

'''{{עוגן1|א"ר}} מנא לית כאן זיתים על שמן אלא שמן על זיתים דהיא דר' יוסי.''' פי' דכן תני ר' יוסי לעיל דבש"א תורמין ובה"א אין תורמין דרי"א מיותר:

'''{{עוגן1|תרומה}} ויחזור ויתרום.''' פי' דקאי על המתניתין תרומה ויחזור ויתרום ומפרש דאימתי כשנדרכו הענבים ונעשה יין צריך לתרום עוד פעם אחרת מיין וכן כשנכתשו הזיתים צריך לתרום עוד פעם אחרת מן שמן דוקא כשאין הראשונה קיימת אבל אם השמן מתרומה הראשונה קיימת א"צ לתרום משמן ויין אחר אלא חוזר וקורא עוד הפעם להשמן הראשון שם תרומה דהוי השתא מן שמן על שמן ודיו תני שני' לא תאכל עד שיוציא עלי' מעשרות כן כתב הגר"א ז"ל בכי"ק פי' דאם כשאין הראשונה קיימת ותורם פעם שני' משמן אחר אין השמן הזה תרומה גמורה דיהא פטורה ממעשרות ז"א אלא דהוי רק תרומה משום חומרא ע"כ חייבת במעשרות ושאל הגמ' ראשונה מה היא אם הראשונה קיימת דאז הדין דצריך לחזור ולקרות לה שם אם לא קרא לה שם אם פטורה ממעשרות או לא דשמא כיון דצריך לחזור ולקרות לה שם ע"כ לא הוי תרומה גמורה א"כ חייבת במעשרות ופשיט מן מה דתני חזר ועשאן זיתים שמן וענבים יין קורא שם וא"צ לתרום שני' הדא אמרה שא"צ לקרות שם למעשרותיו כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק פי' דאלת"ה א"כ לתני קורא שם וא"צ לקרות שם למעשרותיו ומדלא תני אלא א"צ לתרום שני' משמע דבלא קרא לה עוד הפעם שם תרומה צריך רק על הזיתים שנכתשו על השמן לתרום שני' אבל על השמן הזה א"צ לתרום ופטורה ממעשרות ועיי' בשנו"א ז"ל דגרס שם גירסא אחרת:

'''{{עוגן1|תנינן}} דבתרה אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו והכא לשעבר הא לכתחילה לא.''' פי' דמקשה על המתניתין דתנינן תורמין שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לצמוקין האיך תורמין לכתחלה הא מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו לא הוי תרומה אלא בדיעבד אין תימר שהוא מדבר שנגמרה מלאכתו פי' דצמוקין נקרא דבר שנגמרה מלאכתו ז"א דהא תנינן הפרד והצמוקין משיעמיד ערימה אלמא דלא הוי נגמר מלאכתו ומשני ריב"י בשם ר' יצחק בן לעזר אין לך אסור מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד אבל צמוקין לא הוי בכלל יקב ובירושלמי שת"י מוסגר בסוגר תיבת יקב וגרסינן אלא גורן בלבד. לפי מה הוא תורם לפי שמנן או לפי אוכלן כו' רבי אומר לפי אוכלן רשב"ג אומר לפי שמנן בירושלמי שת"י מגי' הגר"א ז"ל איפכא רבי אומר לפי שמנן רשב"ג אומר לפי אוכלן ולפ"ז אתי שפיר מה דבסמוך חנניה בעי אף לענין שבת כן ר"ל לענין הוצאות שבת אי חשיב כאוכל או כמשקה דמשקין שיעורן ברביעית ואוכלין כגרוגרות אשכח תני רבי אומר ברביעית רשב"ג אומר כגרוגרות דאזלי לטעמייהו:

ר"א בשם רשב"ל ונחשב לכם וגו' כדגן וגו' ממה שמצוה את ב"ל לתרום מן הגמור על הגמור הד"א שאם נתן לו שבלים מעשרותיו מעשר. כן גרם הגר"א ז"ל בשנו"א פי' כיון דהוא נצטוה לתרום מן הגמור ע"כ בשנטל שיבלים מיירי:

'''{{עוגן1|מהו}} שילקה על טבלו ד"ת וכו' אוסרת מן הגורן.''' צ"ל את הגורן כדאיתא במשנה במס' ביכורים (פ"ב ה"ד) אלמא דבעינן גורן דוקא:

{{מרכז|<big>'''סליק פירקא בסייעתא דשמיא:'''</big>}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>