עריכת הדף "
רידב"ז/ערלה/א/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|מעתה}} אותו של מאכל אפילו חישב עליו לסייג יהא חייב ת"ל ונטעתם כל עץ מאכל.''' כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א וה"פ ת"ל ונטעתם ר"ל דצריך לנטוע לשם עץ מאכל אבל אם נטעו שלא לשם עץ מאכל פטור: ר' יוסי למד דבר מתחלתו ממשמע שנאמר שלש שנים וגו' וכי אין אנו יודעים שבעץ מאכל הכתוב מדבר מה ת"ל ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב לסייג לעצים ולקורות פטור. פי' התוי"ט ז"ל דזה קאי אדברי ר' יוסי דס"ל דבאילן אחד הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור מפרש ר' יוסי הטעם משום דעץ מאכל מיותר דהא ילפינן מלא יאכל אלא ע"כ דמלמד דאפילו באילן אחד אינו חייב רק חלק המאכל שבו וכן ר' יונה למד זאת מסיפא מתאכלו את פריו ידעינן שהוא עץ מאכל אלא ע"כ דבא ללמדינו הך דינא דר' יוסי דמתניתין: '''{{עוגן1|יאות}} ארשב"ג מ"ט דרבנן א"ר זעירא במשנה סדר נטיעותן לעצים ברוצף.''' פי' דכשעושה אותן רצופין ניכר שזו היא לעצים: '''{{עוגן1|מהו}} שיהו חייבין במעשר.''' פי' אם נטע לעצים מהו שיהא חייב במעשרות די"ל דאזלינן בתר מחשבתו כיון דנטעו לשם עצים בטולי בטלי' מן אוכל וביטול הוי כמו הפקר והוי לענין אוכל כמו הפקר דמופקר האוכל שבו ופטור מן המעשרות הגם דלא הוי הפקר בעצים אבל מכיון דמופקר מן אוכל חשיב לענין מעשרות כהפקר. ע"ז אמר רבי בא בר ממל דחייב מן הדא ובא הלוי וגו' דכל עיקר דהפקר פטור ממעשרות הוא משום דידך וידו שוין בו וא"כ בזה נהי דהוי הפקר אבל אין ידך וידו שוין בו ולא חשוב פטורא דהפקר זה לפוטרו מן המעשרות ור"ה בשם ר"י אמר פטור מן הדא כוסבר וכו' קלחין יחידין לא בטלה דעתו: '''{{עוגן1|א"ר}} מתיא מן דבתרה.''' ומה שנדפס בתרתה הוא ט"ס וצ"ל מן דבתרה מקום שאין שאין הרוב משמרין אפילו חישב פטור כצ"ל וכן גרס המהרא"פ ז"ל: '''{{עוגן1|ר"י}} בשם רשב"י גפן שעלת במקום חורשין פטורה מן הערלה.''' והא תנינן העולה מאליו חייב בערלה. ומשני תמן במקום ישוב ברם הכא במקום חורשין א"ר יוסי אפילו נטעה א"ר אלעזר הדא דתימא שאינה עושה כדי טפילתה. כן גירסת הגר"א ז"ל בכי"ק: '''{{עוגן1|חזר}} ר"ח ואמר אתרוג שנטעו למצותו חייב בערלה ופריך ולא כן תנינן ולקחתם לכם לא מן המצוה.''' פי' ר"ל לא משל איסור אכילה והנאה וכגון הקדש וה"נ הרי הוקצה למצותו ואסור לאכלו רק לאחר שיצא בו כדאיתא במס' סוכה ע"ש ומשני כמו דמחלק במס' סוכה פ"ג ה"א בין שופר ללולב תמן ולקחתם לכם בדמים לא מן המצוה ר"ל דבעינן תרתי דין ממון ודין היתר אכילה וע"כ ממעטינן מצוה כגון מע"ש דל"ל בי' דין ממון עיי' במס' סוכה דף ל"ה וכן במיוחד למצוה דל"ל בי' היתר אכילה ג"כ לא יצא אבל בשופר אפילו של איסור הנאה הרי כתיב יהי' לכם ומרבינן מיהי' אפילו איסור הנאה וה"נ גבי ערלה כתיב יהי' לכם ומרבינן מיהי' דמ"מ אפילו נטעו למצוה ופריך מה בינו למשמר פירותיו לעצים דהא אינו משמרו לאכילה אלא למצוה והוי כמשמרו לעצים ומשני דלא דמי דבמשמר לעצים כשם שהוא רוצה בפריו כך הוא רוצה בעצמו ר"ל כשם שהוא רוצה שיגדל הפרי כן הוא רוצה לעצם האילן ולא נקרא נוטע לפרי אלא לשם עצים משא"כ הכא באתרוג רוצה הוא בפריו ואינו רוצה בעצמו ר"ל דכל עיקר שנטע להאילן הוא רק משום שיגדל הפרי הזה ולא לצורך גוף האילן והתורה חייבה בערלה כל הנוטע אילן לא לשם גוף האילן אלא לשם פרי ולא פטר רחמנא רק בנוטע לשם גוף האילן ואפילו באילן שעושה פרי אם נוטע אותו לשם עצים הרי לא נטעו כל עיקר האילן לשם פרי דהא רוצה בעיקר האילן כמו בהפרי ונטיעתו הוא לשם גוף האילן ועוד מן הדא דאמר ר"ח ר"ל ועוד אפילו תימר דבנוטע גוף האילן לשם שיהא פירותיו לעצים ולא לצורך גוף האילן. נמי נקרא נוטע לעצים מ"מ הכא באתרוג נוטע אותו לשם פרי מהדא דאמר ר"ח מדכתב רחמנא באתרוג פרי ואם תאמר עצמו ר"ל דאם תימר דנקרא לשם עצים א"כ האיך יוצא בה י"ח בסוכות א"ו דנטיעתו הוא לפרי ולא לעצים ולא איכפת לן מה שאינו משמרו לאכילה כיון דע"כ משמרו לשם פרי לא הוי כמשמרו לעצים מה דמי לה זית שנטעו להדליק בו בחנוכה בזה י"ל דדמי לשמר שדהו לעצים ולא לשם פרי כי ע"ז א"צ שם פרי ע"ז אמר דז"א דחנוכה מדרבנן האיך יפטור ערלה דאורייתא אלא דדמי שנטעו להדלקת מנורה בבהמ"ק דבזה הוי דאורייתא וא"צ ע"ז שם פרי ע"כ בזה י"ל דפטור מן הערלה דדמי לנוטע לעצים: '''{{עוגן1|נטע}} שנה ראשונה לסייג מכאן ואילך חישב עליו למאכל מכיון שחישב עליו מחשבת חיוב יהא חייב.''' ר"ל דאפילו בשנה הראשונה חייב ופריך והתנינן ר' יוסי אומר אפילו הפנימי למאכל כו' וא"כ ה"נ נימא דבשנה הראשונה יהא מותר משום ערלה ומכאן ואילך יהא אסור משום ערלה ומשני תמן למאכל הוי לעולם ולסייג הוי ג"כ לעולם משא"כ הכא דכיון דלא הוי לעולם לסייג אמרינן מכיון שעירב בו מחשבת חיוב חייב: '''{{עוגן1|נטעו}} ג' שנים לסייג מכאן ואילך כו'.''' מהשנו"א ז"ל מוכח דגרס זאת לקמן בתר ותוספתו חייב וכאן גרסינן תחילה הוסיף תוספתו מהו. פי' אם בהפרי עצמו בנטעו לשם סייג ואח"כ חישב על תוספת הפרי גופיה למאכל וניתוסף האיך הדין בזה התוס' דהא הכא הוי עד התוס' לעולם לסייג והתוס' לעולם למאכל ודמי לחיצון ופנימי אי לא דשדינן תוספת בתר עיקר ולא דמי גם כן לתחתון ועליון דהא הכא תוספת ועיקר ענין אחר הוא ע"ז ס"ל לר' ירמי' דפטור וע"ז אמר ר' יוסי הדא דר' ירמי' מתחמיא קשיא ר"ל דמתחזי לכאורה דקשה ובאמת ניחא ומפרש כהדא דתני שדה שהביאה שליש לפני עכו"ם ולקחה ממנו ישראל כו' וחכ"א התוספת חויב. ר"ל דמזה משמע לכאורה דקשה על הא דר' ירמי' ובאמת ניחא כדמסיק והכא עיקרו פטור ותוספתו חייב בתמי' ר"ל דהא הכא עיקר החיוב דערלה הוא על הנטיעה וכיון דהנטיעה הי' בפטור בעיקרו א"כ האיך חייב על התוספת ולא דמי למעשר דהתם לא שייך עיקר אלא תרווייהו כהדדי נינהו דהא לא כתב שם רחמנא החיוב מעשר על מעשה הזריעה וע"כ מה שנתגדל בפטור פטור ומה שנתגדל בחיוב חייב משא"כ הכא דהוי עיקר ותוספת והשתא גרסינן הא דלעיל נטעו ג' שנים לסייג מכאן ואילך חישב עליו למאכל מהו לענין נטע רבעי וע"ז א"ר יוחנן דברי ר' ישמעאל כל שאין לו ערלה אין לו רבעי ר"י בעי עד שיהא ג' שנים ערלה ע"ז נחלקו ר' יונה ור' יוסי בפירושא דהאיבעיא דר' יוחנן דר' יונה ס"ל דעיקר ערלה מיבעיא לי' דכיון דאינו ערלה כל ג' שנים לא הוי ערלה כלל והלכך בשנטעו לסייג ונמלך אחר ב' שנים על אכילה לא הוי ערלה כלל כיון דלא הוי כל ג' שנים ערלה לא הוי ערלה כלל רק בשנטעו מתחלה על ב' שנים לסייג ושנה השלישי למאכל בא במחשבה דהוי כל הג' שנים ערלה מה שאין כן בנמלך כיון דלא הוי ב' שנים הראשונים ערלה לא הוי ערלה לשנה אחת ולא הוי ערלה כלל ור' יוסי ס"ל דהאיבעיא הוי על רבעי דלעולם לענין ערלה פשיטא לי' דהוי ערלה על שנה אחת רק דמיבעיא לי' אם הוי נטע רבעי בשלא הי' לו כל ג' שני ערלה קודם: תני אילן שמקצתו נטוע בארץ כו' כאילו כולו בארץ דברי רבי רשב"ג אומר צד הנטועה בארץ חייב צד הנטועה חו"ל פטור. ע"ז מפרש ר' אבהו בשם ר"י הא דקאמר רבי כאילו כולו בארץ לאו דיהא חייב לגמרי אלא כאילו טבל וחולין מעורבין זה בזה: ר' זעירא בשם ר"י שורש הפטור פוטר ופריך מה כרבי דס"ל דשרשין חיין זמ"ז דאי כרשב"ג כל צד באנפי נפשיה קאי ע"ז משני דז"א דד"ה היא הכא דהא דס"ל דשורש פטור פוטר מיירי דהשורש פוטר מקום מיוחד והשריש לאילן אחר חבירו [חבירו קאי על אילן חבירו כמו לקמן בה"ג גבי אתרוג]. כמו ילדה שסיפקה בזקינה לקמן בה"ג דלכ"ע פטור משום דהשרשי הזקינה פוטרין להזקינה אבל בפלוגתא דרבי ודרשב"ג דמיירי דמקצת שרשיו בארץ ומקצת בחו"ל דכיון דשורש הפטור אינו פוטר למקום מיוחד אליבא דרבי בזה לא נקרא שורש פטור ותלי בפלוגתא דרבי ודרשב"ג ואין להקשות לרשב"ג דס"ל דצד דבחו"ל פטור אם כן הוי שרשי פטור ויפטרו לצד דבארץ ג"כ ז"א דמיירי במפסיק צונמא ואינו משריש לצד השני כדאיתא במס' גיטין דף כ"ב ע"א ופריך שורש פטור פוטר והתנינן ר"י אומר אפילו הפנימי למאכל כו' וקשה הא בכאן יש שורש פטור דפוטר מקום מיוחד צד החיצון ומשני משום דראוי לחשוב עליו ולחייבו ר"י בשם ר"י שרשים אין בהם ממש אר"ז לר"י בפירוש שמעתנא מר"י דשרשים אין בהם ממש או דילמא דאדכרתן מה דאמר בביכורים דאמר שם דשרשים אין בכוחם לפטור וא"כ זה לא שייך רק בביכורים משום תנא יהושע דאל"כ יתבטל כל המצוה דביכורים דשרשים של זה יבטלו ביכורים של זה דבעינן כל הגידולין מאדמתך כדאיתא כן מפורש בירושלמי במס' ב"ב דף פ"ב עיי"ש אבל גבי ערלה לא שמעת דשרשים אין בהם ממש כדמסיק אר"ז הדא דתימר שרשים אין בהם ממש בשהשרישו מחו"ל לארץ אז אין ממש בשרשים לפטור אבל להיפך בנטוע בחו"ל ונתפשטו השרשים בארץ יש ממש בהשרשים לחייב וכל זה הוא רק בלא שורש פטור דפוטר במקום מיוחד אלא שרשים בעלמא אבל אם סיפקה לזקינה פטור דהא הוי שרשי פטור ופוטר וכן אם סיפק לאילן של חו"ל פטור דהוי שרשי פטור ולהקדש חייב אע"פ שסיפקו לאילן של הקדש ופן אם נטעו ואח"כ הקדישו דלאחר ההקדש השרשים משרישים למקום פטור מיוחד מ"מ אין דינן כשרשי פטור לפטור וחייב וכן לצד העליון ולתחתון משום דהקדש ראוי לפדותו וצד העליון והתחתון ראוי לחשוב עליו. ופריך ר' יוסי כרשב"ג ע"כ חלוק צד החיצון מצד הפנימי משא"כ לרבי צריך להיות אוירא מבלבל והוי איסור והיתר מעורבין זב"ז ומשני דלא דמי דאפילו דאוירא מבלבל מ"מ כיון דתלי בדעתו ומחשבתו והוא חושב עליו לסייג מהני מחשבתו לפטור החיוב ואין להקשות לרבי למה בשהשרישו מחו"ל לארץ אין ממש הא לרבי יש ממש דהוי טבל וחולין מעורבין ז"א דרבי מיירי בשנטע גם חצי אילן בארץ וחצי בחו"ל א"כ גם החלק דחו"ל כיון דאוירא מבלבל חייב והוי טבל וחולין מעורבין משא"כ בשעומד כל האילן בא"י אז אין השרשים דחו"ל מחייבו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/ערלה
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/רידב"ז
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף