עריכת הדף "קשות מיושב/הקדמת המחבר"

{{מרכז|'''במכתב ופתשגן'''}}

'''על''' שאלתך כהוגן אשריך וטוב לך כי העיר ד' את לבבך ביצר הטוב לדעת דרך הרבים ושביל היחיד היכי דאסיק הש"ס קשיא. ובהיות כי זה מקצוע גדול בתורה שנסתי לכבוד שמים למלאות נפשך התשוקה על דבר אמת ונפי צדק. הגם כי טרידנא בשאר מלאכת מחשבת התורה להשלים לתכ"ש לשעה ולדורות מ"מ לעשות רצונך חפצתי. וראשית דברי יהיו מצער להעמידך על הכלליות אשר מצאתי ראיתי. ואח"כ אציגך על הפרטיים בים התלמוד על סדר המסכתות למקומותם במושבותם כפי אשר חננו השם החונן לאדם דעת. ואתה ידעת' כי לרוב מבוקשך מיהרתי לעשות ולגמור תוך ימים ארבעה עשר. ולכן בפרטיים לא ערכתי לפניך כל הסוגיא שבגמרא רק סוף הדבר אשר עליו מסיק קשיא. וקורא משכיל כמותך יבין מה שיש לו שייכות אל הענין ואוחילה שלא אכשל ח"ו בדבר הלכה. ומהמשדד מערכה נשא ברכה. ושם החיבור והענין הלזה בשם יקרא קשות מיושב{{הערה|קראתי שם החיבור ע"פ ענינו כל מקום דאמר הש"ס קשיא בהתעוררת הכוונה הן הנה שמא גריס לקראו בשם קשות מיושב ע אופן האמור במגילה כא. "רכות מעומד קשות מיושב". [והגאון המפורסם בדורו בחיבורו יערות דבש חלק ראשון בדף מ"ג ע"א שורה ה'. בנה יסוד מוסד כאלו אתמר "רכות מיושב וקשות מעומד" ע"ש ושגג במבואר במחילה מכבודו וקרה לו כמ"ש בתשובת חוט השני סימן כ"ו].}} במעשה מלאכת מחשבת עולה בגימטרי' ישעיה בהגאון החכם יחיד דורי רבי לייב זצ"ל:

'''דע''' הראשון שבמחברים מחברת הקודש ה"ה רבינו הערוך [אשר נודע לך ממנו שמתי ידי לחבר בעדו ובעד בית ישראל הנקרא הפלאה שבערכין] [[הערוך/תיובתא|ערך תיובתא]] כתב וז"ל תיבתא דפלוני תיובתא אמרו הרבנים ז"ל כל מקום דאמור בתלמוד תיובתא דפלוני תיובתא בטלו דברי מי שהתיובתא עליו לגמרי אבל היכא דעלתא בקושיא לא בטלו דבריו דאמר לא הווה ברורה להון דבטלו שמועה זו לגמרי. אלא לא אשתכח לה פירוקא בההיא שעתא ותליא וקיימא. והיכא דקשיין תרווייהו אהדדי בטענה ולא מפרק קשיא עבדינן כי הא בדוכתא וכי הא בדוכתא ולא חיישינן. אלא שכיחי בהו טעמא לפרוקינהו. כגון הא דאמר שמואל ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראי'. שאלו האונות והשטרות מן הממון של אמצע הן. אלא בהא מלתא עבדינן כשמואל. זה פירוש ר"ח ז"ל בפ' חזקת הבתים בב"ב בגמרא. ד"ה ולא לאשה.. ובסוף פרק האשה שהלכה היא ביבמות [ועיין מ"ש בס"ד ביבמות קיח. ותמצא כוונת דברי ר"ח בזה] פירש פעם שני אבל היכא דקתני קשיא לפלוני לא בטיל מימריה דאמרינן עיין בה דאית בה פירוקא ולא בטלה לגמרי ועלתה בקושיא, ע"כ. והוסיף עליו החכם ר' בנימין מוספי' א"ב תרגום אשר לא מצאו מענה דלא אשכחן תיובתא. וכו':

'''מצאתי''' ב[[משנה למלך/איסורי ביאה/יז#טו|משנה למלך פי"ז מהל' איסורי ביאה דין ט"ו]] בד"ה ודע בזה שכתבנו דאליבא דרבינו וכו'. והריטב"א ז"ל בחידושיו פרק לא יחפור כתב בשם רב אחד מרבני פרובינצייא שהי' מתרץ כל מה שעלה בתלמוד בקשיא. עכ"ל. ואני יגעתי להשיג ספר הריטב"א על ב"ב ובקשתי אצל מכירי אם יש להם ספר זו ולא מצאתי למלאות חפצי וישעי בה:

{{שולי הגליון}}