עריכת הדף "קרבן העדה/שקלים/ג/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בשלשה}} פרקים בשנה תורמין את הלשכה.''' שבה היו נותנין כל השקלים ותורמין ממנה ג' קופות כדתנן בסיפא:

'''{{עוגן1|בפרוס}} הפסח.''' ט"ו יום קודם המועד ובגמרא מפרש:

'''{{עוגן1|והן}} גרנות של מעשר בהמה.''' ג' פרקים אלו הן ג' גרנות של מעשר בהמה שזמנים אלו קבעו חכמים לעשר הבהמה שנולדו וכמו שהגורן קובעת למעשר דגן כך זמנים אלו קובעות לאסור הבהמות שנולדו באכילה עד שיעשר אבל קודם הפרק מותר לאכול אע"פ שלא עישר וטעם שקבעו חכמים ג' זמנים אלו וגם במאי פליגי הני תנאי מפרש בגמרא:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כל}} הן דתנינן.''' כל היכא דתנן פרס פירושו המחצה וה"נ המחצה משלשים יום שקודם המועד שדורשין בהלכות המועד:

'''{{עוגן1|מפני}} שהן פרקי לידה.''' הא דתנן והן גרנות למעשר בהמה היינו טעמא לפי שבזמנים הללו הבהמות יולדות שיש בהמות שמבכירות לילד קודם פסח ויש בהמות שמאחרות עד בין פסח לעצרת ויש שמאחרות עד בין העצרת לחג:

'''{{עוגן1|כדי}} שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים.''' דכיון דאין זמן לעשר הבהמות עד פרוס הרגלים משהי אינשי בהמתם עד אותו זמן דלא לישחטינהו עד שיעשרם בזמן הגורן שהוא סמוך לרגל ונמצא שיהו בהמות מצויות לעולי רגלים ליקח מהן בין לאכילה בין לקרבנות:

'''{{עוגן1|שלא}} יבא לידי בל תאחר.''' שמתוך שהוא תורם סמוך לרגלים לא ישכח מלהקריבן א"נ אם לא יעשר כל פעם סמוך לרגל כי אם בפעם אחת יעשר כל בהמותיו לא יביא כל מעשרותיו ברגל הראשון לירושלים כי רב ממנו לאכלם ברגל אחד ומתוך כך הוא משהה אותן בביתו ויבא לידי בל תאחר:

'''{{עוגן1|כל}} המשהה טבלו עובר.''' מפרש דעובר על בל תאחר היינו לפי שהוא משהה טבלו דמיד בפרקי לידה חייב לעשר ואע"ג דקודם הגורן מותר למכור ולשחוט כדתנן בבכורות פרק בתרא מ"מ משהגיע הגורן ויש לו הרבה בהמות ה"ל כטבל מדרבנן א"נ בלשון קושיא קאמר וכי המשהה טבל זה עובר והראשון נראה:

'''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בבכורות פרק מעשר בהמה:

ה"ג ר"א ור"ש אומרים באחד בתשרי בן עזאי וכו':

'''{{עוגן1|האלוליים}}.''' אותן שנולדו באלול אין מתעשרין לא עם בני תשרי ולא עם בני אב וטעמיה מפרש בסמוך:

'''{{עוגן1|עד}} כאן.''' עד אלול נמשך שהאחרונות יולדות מן אותן שנתעברו קודם ניסן דבהמה דקה עיבורה חמשה חדשים:

'''{{עוגן1|מכאן}} ואילך.''' לאחר אלול הן מאותן שנתעברו לאחר ניסן והוה להו חדשות:

'''{{עוגן1|לבשו}} כרים הצאן.''' מקרא הוא בספר תהלים לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו וה"ק לבשו כרים הצאן מתלבשות הכבשים שמתעברות:

'''{{עוגן1|אלו}} הבכירות.''' שמתעברות מיד:

'''{{עוגן1|ועמקים}} יעטפו בר.''' ואיכא נמי צאן שמתעברות בזמן שעמקים יעטפו בר והזריעה ניכרת יפה יפה והיינו בניסן ואע"ג דגם באדר ניכר הזריעה מ"מ באפלייתא אין הזריעה ניכרת יפה אלא בניסן:

'''{{עוגן1|אלו}} ואלו נכנסין לדיר להתעשר.''' דמפרש יתרועעו לשון רעים וישירו כאילו כתיב יעשירו וקאמר דנעשו ריעים ויעשירו אלו עם אלו:

'''{{עוגן1|הואיל}} ואלו אומרין כך וכו'.''' רמ"א באחד באלול ור"א ור"ש אומרים באחד בתשרי ואין אנו יודעים הלכה כמאן הלכך יהו האלולים וכו':

ה"ג הא כיצד נולדו לו חמשה באב וה' באלול או ה' באלול וה' בתשרי אין מצטרפין:

'''{{עוגן1|ה"ג}} נולדו לו ה' בתשרי וה' באב מצטרפין.''' וה"פ ה' באב שלאחר תשרי מצטרפין ואף ע"ג דמפסקי גרנות שתקנו חכמים:

ופריך '''{{עוגן1|ובן}} עזאי מכריע על דברי תלמידיו.''' שהרי ר"מ ור"ש היו לאחר בן עזאי:

'''{{עוגן1|שכן}} נחלקו עליה אבות העולם.''' תנאים הראשונים:

'''{{עוגן1|ר"י}} ור"ע.''' ועליהם אמר בן עזאי הואיל ואלו וכו' ומכריע דבריהם:

'''{{עוגן1|זאת}} אומרת.''' שבן עזאי תלמיד חבר היה לר"ע:

'''{{עוגן1|אין}} תימר שר"ע היה רבו של בן עזאי וכי אדם אומר על דברי רבו הואיל ואלו כו'.''' ומכריע דבריו:

'''{{עוגן1|שמע}} לה מן הדא.''' שתלמיד חבר היה לר"ע:

'''{{עוגן1|אמר}} לו בן עזאי וכו'.''' מתניתין בבבא בתרא פרק מי שמת:

'''{{עוגן1|אלא}} שבאת.''' ולא קאמר שבא:

'''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בבכורות פרק מעשר בהמה:

'''{{עוגן1|כל}} הנולדים באחד בתשרי.''' אתאן לר"א ור"ש דאמרו באחד בתשרי ר"ה למעשר בהמה:

'''{{עוגן1|מצטרפין}}.''' לכנסן לדיר אחד:

'''{{עוגן1|לפני}} הגורן.''' מאלו שלש גרנות שאין הגורן מפסיק:

'''{{עוגן1|לא}} כחנט.''' לא כאילנות דאזלינן בהו לענין מעשר בתר חנטה כל שחנטו פירותיו קודם ט"ו שבט מתעשר לשנה שעברה:

'''{{עוגן1|ולא}} כשליש.''' כתבואה וזתים דאזלינן בהו בתר שליש והיינו כשעת גמרן דמשהביאו שליש ראוין לאכילה ע"י הדחק:

'''{{עוגן1|אין}} תימר כחנט.''' דאזלינן בהו בתר חנטה ה"ל למתני כל המעוברין מעשרים ותשעה באלול ואילך הן החדשות:

'''{{עוגן1|אין}} תימר כשליש.''' א"כ אף במעשר בהמה אזלינן בתר גמרן שהן ראוין להקרבה ניתני כל הנולדים עד כ"ב בו. דהיינו הנולדים שבעה ימים קודם ר"ה אבל הנולדים אח"כ אינן ראוין להקרבה בשנה זו דהא כתיב מיום השמיני והלאה תתנו לי:

'''{{עוגן1|כשליש}} עשו אותו.''' ודקשיא לך ליתני עד כ"ב בו מתניתין ר"ש היא דסובר מחוסר זמן דהיינו קודם שבעה נכנס לדיר להתעשר:

'''{{עוגן1|את}} אמר הדא מילתא.''' דמתניתין ר"ש היא:

'''{{עוגן1|האלוליים}} מתעשרות בפני עצמן.''' מאי לאו הנולדים עד כ"ט באלול מיקרי אלוליים וכי אפשר לך לומר דבן עזאי סובר כר"ש ולא כרבנן דפליגי על ר"ש וסברי דמחוסר זמן אינו נכנס לדיר אלא ודאי הכל אזיל בתר לידה וזה גמרו כמו תבואה ואע"ג שאינן ראויין להקרבה:

'''{{עוגן1|כמה}} דאת אמר וכו'.''' וכמו דאמרת לרבנן דאותן שנולדו מכ"ב אלול עד ר"ה הן מתעשרין לאחר ר"ה עם אותן שנולדו קודם ר"ה ה"נ לבן עזאי דסובר דאלוליים מתעשרות בפני עצמן מ"מ גורנן לא הוה עד פסח הבא כיון דלדידיה מספקא ליה דלמא מתחיל מאלול ואין להם גורן עד פסח מיהו אז מתעשרין עם האלוליים:

'''{{עוגן1|זאת}} אומרת.''' מדמצרפינן לרבנן כל הנולדים בתוך השנה שעברו אף ע"ג דנולדים בסוף השנה והם מחוסרי זמן שמעינן דאף בבכור מתחילין שנתו מיום הולדו וימים שהוא מחוסר זמן בהן מצרפינן לשנה:

'''{{עוגן1|כל}} הבכור אשר יולד.''' תקדיש לה' אלהיך:

'''{{עוגן1|הא}} כיצד.''' שיקדיש בכור הלא ממעי אמו הוא קדוש אלא ללמד מכי יולד תתחיל למנות קדושתו דשנתו מתחיל מיום שנולד:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>