עריכת הדף "קרבן העדה/שקלים/א/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|משרבו}} עוברי עבירה.''' מפרש בגמרא:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שהיו}} מנכשין שדותיהן.''' דכשנוטלין הכלאים מאליו היה מתנכש:

'''{{עוגן1|שהיו}} נהנין מן הכלאים.''' שמשליכין לפני בהמתן:

'''{{עוגן1|וכל}} אשר לא יבא.''' בעזרא כתיב:

'''{{עוגן1|מנין}} שהיא פטורה מן המעשרות.''' שביד ב"ד להפקיר שדה שתהא פטורה מן המעשרות:

'''{{עוגן1|לא}} בשביעית.''' לפי שמאריכין עליהן איסור עבודת קרקע ויד הכל שולטת על הספיחין ולא ימצאו לקרב העומר ושתי הלחם:

'''{{עוגן1|ולא}} במוצאי שביעית.''' בשמינית לפי שכלה הישן ומאריכין עליהן איסור חדש וכדמפרש בסמוך:

'''{{עוגן1|וחדש}} אחד.''' שחכמים מוסיפין בעיבורם בשביעית וכי אינו פוטרים הפירות ממעשרות ואס"ד הפקר ב"ד אינו פוטר ממעשרות למה יהא מעובר אם עיברוהו בשביעית:

'''{{עוגן1|עד}} כדון שביעית.''' הניחא שביעית שאין מעברין משום שתי הלחם והעומר וכדפרישית:

'''{{עוגן1|מוצאי}} שביעית.''' מאי טעמא אין מעברין ואיידי דאייתי להך ברייתא פירשה ולקמן מסיק פירכא לראיה זו דמייתי מינה דב"ד מפקירין:

'''{{עוגן1|עד}} שלא התיר ר' להביא ירק מח"ל לארץ.''' שחששו שמא יביא עמהן גוש מארץ העמים שמטמא במגע ובמשא ויטמא טהרות של א"י:

'''{{עוגן1|אבל}} משהתיר ר' להביא ירק.''' וכ"ש תבואה:

'''{{עוגן1|היא}} שביעית היא של שאר שני שבוע.''' דלעולם מותר לעבר שהרי לא יאכלו הספיחין שיוכלו להביא תבואה מח"ל:

'''{{עוגן1|שהיו}} השנים כתיקנן.''' וישראל שרוין על אדמתן ובהמ"ק קיים אבל בזמן הזה שאין בה"מ קיים והארץ ביד עכו"ם אין חילוק בין שביעית לשאר שני שבוע דלעולם מעברין אפי' בשביעית:

'''{{עוגן1|אין}} מן הדא וכו'.''' אדלעיל קאי דר' יונתן דייק דהפקר ב"ד פוטר מן המעשר וקאמר ר' אבון דמהא ליכא למשמע דמדאורייתא מוסיפין חדש העיבור אלא דבשביעית מדחין אותו ואם עיברוהו עשו כדינא דאורייתא ועברו אתקנת חכמים:

'''{{עוגן1|שמרהו}}.''' שיבא החודש הזה בחידושו ולולי הוספת החדש הזה היה חג פסח לפעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים:

'''{{עוגן1|והיידא}} אמר דא.''' והיכן אמר דבר זה דב"ד פוטרין מן המעשרות:

'''{{עוגן1|גדיש}} שלא לוקט.''' מתני' היא בריש פ"ה דפיאה וה"פ מי שאסף והגדיש את העומרים למקום אחד בתוך השדה שעדיין לא לקטו שם העניים את הלקט:

'''{{עוגן1|כל'''}} השבלים. '''{{עוגן1|הנוגעות}} בארץ הרי הן של עניים.''' דספק לקט הן:

'''{{עוגן1|ה"ג}} דב"ש היא ברם כבית הלל עניים מעשרין ואוכלין אמר ר' יוסי שמענו שהוא פטור מן המעשרות ד"ה משום קנס.''' וה"פ מתני' אתיא כב"ש דאמרי הפקר לעניים הפקר ולפיכך פטורין מן המעשר אבל כבית הלל אין לו דין לקט וחייבין במעשרות ורבי יוסי אמר שמענו שאפילו כב"ה אתיא מתני' דכיון דקנסו רבנן והפקירו השבלים שנוגעות בארץ הרי הוא כהפקר ב"ד ופטור מן המעשרות:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>