עריכת הדף "
קרבן העדה/שבת/יב/ג
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בין}} משם אחד.''' שתיהן אלפין: '''{{עוגן1|משני}} שמות.''' אלף בית: '''{{עוגן1|ובכל}} לשון.''' של כל כתב וגופן של כל אומה ואומה: '''{{עוגן1|משום}} רושם.''' סימן שהיו עושים בקרשי המשכן מפני שמתפרקין אותו ולכשיקימוהו לא יחלפו סדר הקרשים ואתי ר' יוסי למימר דאפי' לא כתב אלא רשם שני רשימות בעלמא לסימן חייב: '''{{עוגן1|מצינו}} שם קטן וכו'.''' הא אתא רבי יהודה לאשמועינן דאע"ג שלא נגמר מלאכתו שנתכוון לכתוב תיבה גדולה וכתב מקצתה ואותו מקצת הוי תיבה המתקיימת במקום אחר חייב: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מאן}} תנא.''' בשתי סימניות חייב: '''{{עוגן1|ר"י}}.''' היא דמחייב אפילו רושם וכולה מתני' ר' יוסי היא: '''{{עוגן1|אפילו}} אל"ף אלפ"א.''' שאלפ"א לשון יון כמו אל"ף בלשון הקדש: '''{{עוגן1|וחש}} לומר וכו'.''' לר' יוסי פריך דקאמר שעל קרשי המשכן היו רושמין ולא כתבו עליהן אותיות וקשיא מאי אהני הרשימה הא עדיין יש לחוש שיעמידו צד הקרש שהיה בתחלה למטה לצד הארץ למעלה וצד שהיה למעלה למטה בשלמא אילו היו כתובות אותיות היה ניכר ההיפוך משא"כ בחריצים: '''{{עוגן1|ומשני}} כמין קולמסין היו עשויין.''' שהיו מלמטן עבין אמה ומלמעלה כלין והולכין עד כאצבע ואי אפשר למטעי ליתן את שלמטה למעלה ואת שלמעלה למטה: '''{{עוגן1|וחש}} לומר וכו'.''' ועדיין יש לחוש שיתן הצד שהיתה פנימי לחוץ ושל חוצה לצד פנים: '''{{עוגן1|טבעות}} היו מוכיחין.''' הן הטבעות שהיו הבריחין נתונים בהם היו לצד פנים והיה ניכר איזהו לצד פנים: '''{{עוגן1|וחש}} לומר שמא יחליף.''' עדיין יש לחוש שיתן הקרש שבדרום לצד צפון וכן בהיפך דקס"ד שהיו כל הרשימות שוות מה שאין כן אם היו עליהן אותיות כסדר אל"ף בי"ת לא היו יכולין להתהפך: '''{{עוגן1|ומשני}} לוכסן היה כתוב עליהן.''' שהיו הרשומות באלכסון וממקום שהיה מסיים הרושם של קרש זה היה מתחיל הרושם שבקרש השני ובצד השני היה הלוכסן בהיפוך כגון בראשון התחיל הרושם מלמעלה באלכסון מזרח למערב ובשני בהיפך ולא היו יכולין להתהפך: '''{{עוגן1|ופריך}} ויחליף.''' הרושם גופא למה לן: '''{{עוגן1|וכי}} יש משפט לעצים.''' דמשפט משמע כראוי וקשיא וכי עץ אחד ראוי יותר מחבירו: '''{{עוגן1|אלא}} איזה קרש וכו'.''' ופי' כמשפטו כסדרו הראשון כן תעשה כל הימים ובזה ניחא כל מה שמקשה הי"מ: '''{{עוגן1|ינתן}} בצפון.''' ששם השלחן: '''{{עוגן1|ינתן}} בדרום.''' ששם המנורה: '''{{עוגן1|אילין}}.''' משפחות דר' הושעיא ובר פזי היו שואלין בשלום הנשיא בכל יום: '''{{עוגן1|והוון}} וכו'.''' והיו אלו של ר' הושעיא רגילין לכנוס תחלה ולצאת תחלה קודם אלו דבי פזי: אזלין אילין דבי פזי והתחתנו בנשיא ואתו ורצו לכנוס תחלה: '''{{עוגן1|אישתאלי'}} לר"א.''' אתו ושאלו לר"א אם ידחו הני דר"ה מפני כבודם של אלו שהתחתנו בנשיא הואיל והני דר"ה מתחלה מעלתם היתה לפי שהתחתנו בנשיא נכנסו תחלה ועתה רצו לתקן שיהיו שניהם שוים מי שירצה יכנוס תחלה: '''{{עוגן1|ינתן}} בדרום.''' ה"ה הני דר"ה לא ידחו ממקומן כיון שזכו במעלה אע"ג שעכשיו שניהם שוים: '''{{עוגן1|תרין}} זרעיין.''' שני משפחות היו בציפורי: '''{{עוגן1|בולווטייא}}.''' חכמי עצה: '''{{עוגן1|ופגנייא}}.''' היו הדיוטות: '''{{עוגן1|הוון}} וכו'.''' היו שואלים בשלום הנשיא בכל יום והיו בולווטייא נכנסין ויוצאין ראשונה ופגנייא אחרונים: אזלון פגנייא וזכו בלימוד התורה: '''{{עוגן1|אתון}}.''' פגנייא ורצו לכנוס תחלה: '''{{עוגן1|אישתאלית}} לרשב"ל.''' אתו ושאלו לרבי שמעון בן לקיש ושאל רשב"ל לרבי יוחנן נכנס רבי יוחנן ודריש בבית המדרש של ר' בניי': '''{{עוגן1|אפילו}} ממזר ת"ח וכו'.''' דרש הא דתנן דאפילו ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ: סברין בני הישיבה לומר דאינו קודם אלא לפדות ולכסות ולהחיות אבל לישיבה לא דרישא דמתני' דהוריו' איירי בלפדות ולהחיות הלכך אף על פי שפגנייא גדולים בתורה אין הראשונים נידחים מפניה' בכניסה ויציאה תחלה: '''{{עוגן1|א"ר}} אבין אף לישיבה.''' א"כ פגנייא קודמין לכנוס: '''{{עוגן1|מזה}} שהוא נכנס לפני ולפנים.''' היא יקרה משמע דצריכין לנהוג בו יקר וגדולה יותר מכה"ג דאין לפרש כפשטיה דא"כ היינו וכל חפציך לא ישוו בה: '''{{עוגן1|תני}} וגד מגדיאל.''' ונרא' שלא היה גירסתם במתני' וגד מגדיאל. ל"א ה"פ תני גד מגדיאל לחוד קאר"י דאי שם משמעון ודן מדניאל ליכא למימר דהא הנך פשוטים והנך כפופים: '''{{עוגן1|מתיבין}}.''' חכמים לר' יהודה דאמר שם משמעון ודן מדניאל מי דמי: '''{{עוגן1|אלו}} פשוטים.''' שם ודן צריך שיהיה פשוטים בסופן והנך כפופים כבאמצע התיבה: '''{{עוגן1|כגון}} ששותת.''' והן מתיבות גדולות כגון שש מששך תת מתתנו וכ"ש אם נתכוין לקטנה מתחלה דבהא אפילו רבנן מודו: '''{{עוגן1|שתי}} אותיות בכל מקום.''' אם לא כתב מתחלה לשם קטנה אלא ששתי אותיות באין משם גדול אינו חייב עד שיהיו ב' אותיות שאינן שוות וה"ה אם כתב ב' אותיות שאינן שוות אע"פ שאינן שם בשום מקום חייב: '''{{עוגן1|אשכחת}} אמר.''' נמצאת אומר שיש לדעת ר"י קולא וחומרא וכן לדעת רבנן: '''{{עוגן1|ופריך}} מחלפא שיטתיה דר"י.''' קשיא דר"י אדר"י: '''{{עוגן1|יכול}} עד שיכתוב כל השם.''' דכתיב ועשה אחת דמשמע כולה ועד שיכתוב כל התיבה הוא דחייב: '''{{עוגן1|בית}} אחד בכפה וכברה.''' לאחר שהסיך נצרים של שתי עושה באריגת ערב נוצר אחד מלמטה וא' מלמעלה והן קרויים בתים והן עונבין את השתי כדרך רכיבתו ועומד האריג ובית א' אין מתקיים ומשום דלאו חוטין נינהו קרי להו בית כמו בתי נירין שאין לה בתי נירין אחרים: '''{{עוגן1|ת"ל}} ועשה אחת.''' שתהא מלאכה שלימה שמתקיימת כיוצא בה: '''{{עוגן1|והכא}} הוא אמר.''' לעיל בפרקין: '''{{עוגן1|השובט}}.''' משוה השתי בכרכור: '''{{עוגן1|והמקטקט}}.''' כשמתח חוט הערב מכה בכרכר עליו ליישבן שלא יהא מתוח יותר מדאי: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא כמיישב בידו.''' שהמכה זו גורמת החיבור אע"פ שאינה מלאכה המתקיימת במקום אחר אפ"ה חייב וקשיא אהדדי דהא דתני יכול עד שיכתוב וכו' נמי ר"י תני לה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/שבת
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף