עריכת הדף "
קרבן העדה/שבת/יב/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הבונה}}.''' שאמרו באבות מלאכות כמה יבנה וכו': '''{{עוגן1|והמסתת}}.''' המרבע את האבן ומתקנ' הכל לפי המקום יש מקומות שרגילין להחליקה ויש מקומות שרגילין לחרוץ בה חריצין: '''{{עוגן1|המכה}} בפטיש.''' גם הוא באבות מלאכות והוא נקרא פי"ק בלע"ז שמנפץ בו את הסלע לאחר שחצב את האבן סביב ומבדילה מן ההר קצת הוא מכה בפטיש מכה גדולה והיא מתפרקת ונופלת והויא גמר מלאכתה של אבן וכל גמר מלאכ' תולד' דמכה בפטיש היא: '''{{עוגן1|מעצד}}.''' כמו קורנס גדול של ברזל והקודח נוקב ונועץ בכותל: '''{{עוגן1|כל}} שהוא.''' אכולהו קאי אמכה בפטיש ואמסתת ואקודח: '''{{עוגן1|ומלאכתו}} מתקיימת.''' שמקיימין כיוצא בה ואין מוסיפין עליה: '''{{עוגן1|בשבת}}.''' אהעושה מלאכה קאי כל העושה מלאכה והיא מתקיימת בשבת: '''{{עוגן1|קורנס}}.''' מרטיל"ו בלע"ז: '''{{עוגן1|סדן}}.''' אנבס"ט בלע"ז: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא כמתקן מלאכה.''' ואע"פ שאינה מכה על הפעולה אלא על הסדן שכן מרדדי טסי המשכן עושין כן שמכה שלש על הטס ואחת על הסדן להחליק הקורנס שלא יבקע את הטס שהוא דק: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ופריך}} ולא לשעה היתה.''' בנין הקרשים ואמאי חייב: '''{{עוגן1|כמי}} שהוא לעולם.''' שהרי לא ידעו אימתי יסעו: '''{{עוגן1|ה"ג}} מכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה.''' כ"ה לעיל פ' כלל גדול וה"פ כיון שהבטיחן ידעו שלא יהיה הבנין לעולם והדרא קושיא לדוכתא: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת אפילו בנין מן הצד שמיה בנין וחייב שהרי העמדת הקרשים לא הוו בנין ממש: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' וש"מ אפילו נתן ע"ג ד"א ולא ע"ג הקרקע ממש הוה בניין: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' וש"מ בניין ע"ג כלים הוה בניין דקס"ד דאדנים ככלים חשיבו וקיי"ל דאין בניין ע"ג כלים: '''{{עוגן1|ומשני}} אדנים כקרקע הן.''' וליכא למפשט מינה שום דבר לא מן הצד ולא ע"ג דבר אחר ולא ע"ג כלים. ל"א אכלים לחוד קאי דליכא למפשט מינה: '''{{עוגן1|המביא}} את הטיט חייב.''' אבל הנותן את האבן פטור: '''{{עוגן1|בראש}} הדימוס.''' שורת אבני החומה: '''{{עוגן1|למי}} נצרכה.''' לא צריכה להא דבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס שהוא חייב אלא לרבנן אבל לרבי יוסי אפילו נתן את האבן בארץ חייב וכ"ש בראש הדימוס: '''{{עוגן1|וההן}} דעביד דפין.''' והאי דעושה דפין ע"ג קורות הבית או שעושה ספי הבית חייב משום בונה: '''{{עוגן1|דנקר}} כיפין.''' חוצב סלעים: '''{{עוגן1|כפין}}.''' שעושה כפות בנקירה זו: '''{{עוגן1|ה"ג}} עמודין דחייץ מקטע.''' פי' שהוא חותך עמודין שעושין לחציצה ולמחיצה: '''{{עוגן1|פספס}} מקטע.''' המקצץ אבנים בכולם חייב משום מסתת: '''{{עוגן1|המרכיב}} מטה של גילה.''' היא מטה העשויה פרקים ומרכיב קצתו על קצתו: '''{{עוגן1|אינו}} אלא כנוטל מלבין.''' הוא דפוס של לבנים ונותנו ע"ג לבנים בשבת שהוא פטור ואף זה כן דסובר דאין בנין בכלים כאלו: '''{{עוגן1|להתיר}} שלחן של פרקים בשבת.''' התיר לבני ריש גלותא להעמיד שלחן של פרקים בשבת דס"ל אין בניין בכלים וגם משום מכה בפטיש ליכא דהא אין זה גמרו שהרי צריך לחזור ולפרקו תמיד: '''{{עוגן1|ה"ג}} אמרו ר"ה בר חייא הוה עמיה.''' וכ"מ בבבלי ס"פ כירה וה"פ ר"ה בר חייא היה עם רב המנונ' בהוראה זו להתיר שלחן של פרקים בשבת: '''{{עוגן1|מאן}} דהורי ליה.''' שמותר: '''{{עוגן1|לא}} יליף ולא שימש.''' לא למד ולא שימש ת"ח דסובר ר"י דיש בנין בכלים כדא"ר ירמיה בשם רב בסמוך המרכיב מטה של גילה חייב משום בונה: '''{{עוגן1|לווחים}} שבספינה.''' עצים שמניחים בספינה לישב עליהן: '''{{עוגן1|ונקליטי}} המיטה.''' שעושין עמוד בראש המטה ועמוד בסופו ומניחין כלונס מזה לזה ומשליכין סדין עליו ונעשה אהל בלא גג: '''{{עוגן1|ויד}} הסכין שבראשו.''' כלומר יד שתותבין בו הסכין: '''{{עוגן1|לא}} יחזור.''' גזרה שמא יתקע בחוזק: '''{{עוגן1|ואם}} תקע.''' בחוזק: '''{{עוגן1|אם}} היו רפויים נוטל ומחזיר.''' אפי' לכתחלה דכיון דרפוי ליכא למיחש לשמא יתקע ואינהו כי הורו ברפוייה הורו: '''{{עוגן1|ה"ג}} תני קבועין חיבור לטומאה ולהזייה תקועים חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה הנוטלין וכו'.''' וכ"ה בתוספתא דכלים פ"ח דב"מ וה"פ לווחים שבספינה וכו' אם קבועים במסמרו' ויתדות חיבור לטומאה ולהזייה אם נטמא אחד מהן גם השני טמא וכן אם היו שניהם טמאים והזה על אחד מהן גם השני טהור אבל אם היו תקועים בחוזק ולא נעשו במסמרות לא הוו חיבור להזאה אלא לטומאה לחוד ולחומרא הוה חיבור: '''{{עוגן1|הנוטלין}} והנותנין.''' בשעת מלאכתן נותנין אותן בתוך בית יד שלהן ואח"כ נוטלין הימנו אינו חיבור כלל: '''{{עוגן1|והכא}} את אמר הכין.''' דאפי' בתקע לחוד הוה מלאכה גמור': '''{{עוגן1|ומשני}} תמן דרכן לקבע.''' כיון שדרך לקבוע במסמרים והוא לא קבעו אינו חיבור להזייה אבל הכא מיהת רוצה להשתמש כן בתקיעתו וה"ל גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש: '''{{עוגן1|קרן}} עגולה וקרן פשוטה.''' שניהם מין כלי זמר והוא עשוי נקבים נקבים ככברה ומכניסין בהן חלילים ומוציאין קולות הרבה קרן עגולה מעשה אומן הוא וצריך לתקוע בנקבים בחוזק והוי מלאכה ובקרן פשוט מכניסו בריווח ודרכן לפרקן תמיד ופטור: '''{{עוגן1|קני}} מנורה.''' שיוצאין ממנה קנים לנרו' הרבה ונוטלין הימנה ובשעת הצורך מחזירין אותן: '''{{עוגן1|ה"ג}} קנה של סיידין.''' וכ"ה בבבלי ס"פ כירה וה"פ הטחין ומלבנין הבית בסיד יש להן קנים של פרקים ונותנין מטלית בראשה ושורין בסיד המחוי את הבית וכשהוא טח מלמט' אי אפשר לו אלא בקנ' קצר וכשהוא הולך ומגביה מוסיף קנה על קנה ומאריכו: '''{{עוגן1|פטור}}.''' כדמפרש בסמוך: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא מלמעלן למטן.''' שהבנין הוא שתוקע קנה זה שלמטה בשל מעלה ואין דרך בנין בכך: '''{{עוגן1|הרי}} החופר בחולות.''' מי שהוא חופר בחול ומתיירא שיפלו הצדדין צריך לעשות לוחות בצדדי החפירה נמצא כשהוא חופר מלמטה תוחב הלוחות באותן של מעלה והוה נמי מלמעלה למטה וחייב: '''{{עוגן1|כאן}} לשע' וכו'.''' כלומר היינו טעמא דקנה של סיידין פטור שאינו אלא לשעה שהרי צריך לפרקו תמיד: '''{{עוגן1|כאן}}.''' החופר חול להבנין הוא לשהות שיהא שם זמן רב: '''{{עוגן1|המלחים}} את התירצין.''' המחזיר את הקרשים שנועלין בהן פתחי חניות בשבת חייב משום בונה: '''{{עוגן1|וב"ה}} מתירין.''' בי"ט: '''{{עוגן1|להחזיר}}.''' לכתחלה בי"ט בתמיה בשלמא לסלק את התריסין לא קשיא דמלאכת אוכל נפש הוא אלא להחזיר איך מקילין: '''{{עוגן1|התירו}} סופו.''' להחזירן משום תחלתו כדי שיסלקן שאם לא יתירו לו להחזיר לא יסלקנו כלל: '''{{עוגן1|ופריך}} ולא יפתח.''' ומה בכך: '''{{עוגן1|ומשני}} אף הוא ממעט בשמחת י"ט.''' שאינו נוטל האוכלין שבתוכו לכך התירו לו אפילו להחזיר: '''{{עוגן1|מחזיר}}.''' אע"ג דשרי לו להחזיר מ"מ לא יחזיר כל צרכו כלומר לא יתקע דא"כ ה"ל כבונה: '''{{עוגן1|כשאין}} שם פתח.''' בתיבה ובחנות התירו לסלק התריסין: '''{{עוגן1|אבל}} בשיש שם פתח.''' אסור לסלק דהא לא התירו אלא משום שמחת י"ט וכיון דאפשר לו להשתמש דרך הפתח ליכא שמחת י"ט בסילוקו: '''{{עוגן1|מתני'}} דר"ש.''' ולא כרבנן וכדמסיק: '''{{עוגן1|הגורד}}.''' לאחר שנגמר הכלי צריך לגרדו וזהו גמרו: ל"א הגורד כלונסות או קלפים דהוה תולדה דממחק: '''{{עוגן1|הקודח}}.''' נוקב עץ או אבן ואפילו אינו נוקב אלא קצת שאינו עובר לעבר השני (שבכותל): '''{{עוגן1|והקוצץ}}.''' עצים או מה שאינו צריך לכלי: '''{{עוגן1|העובד}} את העור.''' היינו המעבד ואינו חייב עד שיעבד כל צרכו וה"ה כל המלאכות שעושה אינו חייב עד שיגמור את כולה: '''{{עוגן1|לא}} אתיא מתניתין אלא כר"ש.''' בתמיה הא כרבנן אתיא הכא גבי סדן אפילו התחלת מלאכות ליכא אבל כר"ש לא אתיא דהא ר"ש בעי עד שיגמור כל המלאכה ורבנן דמתניתין סברי כל שהיא מתקיימת כיוצא בה סגי אפילו צריך להוסיף עליה חייב ל"א בניחותא קאמר ודאי דלא אתיא מתניתין אלא כר"ש ולא כרבנן: '''{{עוגן1|דר"ש}} לא עבד מקצת מלאכה ככולה.''' דבעינן עד שיגמר כל המלאכה ואז אפילו בכל שהוא חייב וכן קאמר תנא דמתניתין כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת שזהו גמרו חייב: '''{{עוגן1|ורבנן}} עבדו מקצת מלאכה ככולה.''' א"כ אפילו אין מלאכתו מתקיימת חייב: '''{{עוגן1|וקשיא}} על דרשב"ג.''' דקאמר אף המכה בקורנס על הסדן חייב הא לאו מידי קעביד אלא מפני שאימן ידיו לעשות מלאכה א"כ מי שנטל לקצור ולא קצר נמי יהא חייב וזהו ודאי לכ"ע פטור: '''{{עוגן1|השובט}}.''' המיישר השתי בכרכרו של עץ שראשו חד: '''{{עוגן1|מקטקט}}.''' הוא כמו המדקדק והיינו כשמותח חוט הערב מכה בכרכר עליו ליישבן שלא יהא מתוח יותר מדאי שהמתיח' מעכבתו מהתחבר יחד עם הארוג: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא כמיישב בידו.''' שהמכה זו גורמת החיבור ומיישב המלאכה לעשות מלאכתו להבא ה"ה המכה בקורנס על הסדן גורמת המלאכה הנכונה והוה ליה התחלת מלאכה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/שבת
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף