עריכת הדף "קרבן העדה/שבת/ו/ט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בקשרים}}.''' מפרש בגמרא:

'''{{עוגן1|בזוגין}}.''' של זהב לנוי:

'''{{עוגן1|דרכי}} האמורי.''' ניחוש הוא וכתיב ובחוקותיהם לא תלכו:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|בקשרי}} פואה.''' גרנצ"א קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי רש"י ול"נ שהוא טוב לכל החלאי' כדאמרי' לעיל הדה פואה עיקר טב סגין הוא:

'''{{עוגן1|מהו}} וכל אדם.''' דקתני במתניתין דודאי גדול אסור לצאת בזוגין שבצוארו ומשני בין קטנים וכו':

'''{{עוגן1|בזוגין}} שבכסותו.''' שהן. ארוגין כסותו דליכא למיחש דלמא אתי לאתויי ולא שליף ומחוי:

'''{{עוגן1|ואינו}} יוצא בזוגין שבצוארו.''' ואיך קאמר ר"ז שיוצאין בזוגין שבצוארו:

'''{{עוגן1|ומשני}} אלא כאן.''' ברייתא דתני אין יוצאין בזוגין שבצוארו בגדולים דחיישינן דלמא מיפסיק ואתי לאתויי:

'''{{עוגן1|וכאן}}.''' מתני' בקטנים דאפילו אי פסיק ומייתי ליה ליכא איסורא:

'''{{עוגן1|טב}} לאודנא.''' טוב לכאב שבאזן אם הוא תולה אותו באזנו:

'''{{עוגן1|טב}} לשינתא.''' יש שעושהו כדי שיישן ויש שעושהו שלא יישן שן של שועל חי הוא טוב שלא יישן ושל מת הוא טוב שיישן:

'''{{עוגן1|לעכבית}}.''' למכת קוץ:

'''{{עוגן1|ומחליף}}.''' של שועל לעכבייתא ומסמר הצלוב לשינתא א"נ ומחליף דר' מאיר אוסר וחכמים מתירין ופי' זה נראה עיקר:

'''{{עוגן1|כמתני'}}.''' דר"מ מתיר וחכמים אוסרין אפילו לרפואה משום דרכי האמורי:

'''{{עוגן1|כל}} שהוא מרפא.''' שנראי' רפואתו כגון שתיית כוס ותחבושת מכה:

'''{{עוגן1|דרגי}} דרגיבות.''' שיעלה מעלות ובתוספתא הגירסא האומר דגון קררון ה"ז מדרכי האמורי וכ"נ דשפיר קאי עלה פלוגתא דר"י:

'''{{עוגן1|דגון}} עכו"ם.''' ואינו משום חק האמוריים לחוד אלא עכו"ם ממש ועובר על לאו דשם אלהים אחרים לא תזכירו:

'''{{עוגן1|ה"ג}} דגון עכו"ם שנאמר וראש דגון וכו'.''' ומייתי ראיה דדגון שם עכו"ם:

'''{{עוגן1|דוני}} דני.''' התחזקו החביות:

'''{{עוגן1|לאו}} לאו.''' שאינו עושה הדבר ששואלין ממנו ואיירי שאומר כן אפילו שאין שואלין ממנו בהפצרה:

'''{{עוגן1|לאל}} סור ממנו.''' הרי לאו אחד ודעת דרכיך לא חפצנו הרי לאו השני:

'''{{עוגן1|יש}} סימן.''' לחזור בענין ההוא כי יצליח:

'''{{עוגן1|ובלבד}} לאחר ג' סימנין.''' כגון שהצליח שלשה פעמים בענין ההוא או לא הצליח:

'''{{עוגן1|מתה}} עלי רחל.''' הרי אחד יוסף איננו שתים שמעון איננו תלתא אם את בנימן תקחו עלי היו כלנה כאלו מזלא דהאי גברא בישא הוא:

'''{{עוגן1|הולכין}} אחר שמיעת בת קול.''' כגון שבלבו להתחיל דבר ושמע קול או הן או לאו הולכין אחריו ואין בו משום ניחוש:

'''{{עוגן1|לפונייה}}.''' שם מקום:

'''{{עוגן1|אבטיונס}} דרומאי.''' שר אחד מן הרומיים:

'''{{עוגן1|ואקומי'}} מאחוריו.''' הקים אותו ממקומו:

אר"א הנה מכל העם לא הקים אדם כי אם אותי הלא דבר הוא:

'''{{עוגן1|לית}} אפשר.''' שאני אצא מזה עד שאדע מה יהיה בסופו של דבר הזה:

'''{{עוגן1|והוה}} התם.''' חד נחש במקום שהיה ר"א יושב שם תחלה והתחיל הנחש לצאת:

'''{{עוגן1|ה"ג}} ויתיב ליה עד דו תמן אחת דריבוי.''' יושב שם אחד מן השומרים:

'''{{עוגן1|דריבוי}}.''' כמו דרבונין שבמסכת בכורות ועיין בערוך:

'''{{עוגן1|וקרא}} עלוי.''' ר"א ואתן אדם תחתיך כלומר במקומך ממש שנהרג במקומו ועל מקומו:

הוה נפיק יצא לקצוץ עצים ראה אותו אחד מהקייצים שעושים תאנים קיץ בשדה:

'''{{עוגן1|חיויא}}.''' הנחש רץ אחר התלמיד:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' להתלמיד ראה הנחש רץ אחריך:

'''{{עוגן1|שבקיה}}.''' הנחש לאותו תלמיד ואזל אחר הקייץ:

'''{{עוגן1|גרמניא}}.''' אחד מבני אשכנז שהיה עבד לר"י הנשיא:

'''{{עוגן1|נפק}}.''' יצא ללות לרבי הילא:

'''{{עוגן1|בעא}} איתגרייא.''' רצה להתגרות ולישך לרבי הילא:

'''{{עוגן1|גער}}.''' הגרמני בכלב:

'''{{עוגן1|הוה}} איעלל.''' הוה נכנס לכפר אחד:

'''{{עוגן1|מי}} עלל.''' כשנכנס נכשל באצבעו:

'''{{עוגן1|עאל}}.''' נכנס ושמע קול התינוקות קורין אם בגפו וכו':

'''{{עוגן1|הטחה}} זו.''' רק מכה זו לבדה:

'''{{עוגן1|הוי}} מתחמדין.''' חשקה נפשם לראות לשמואל בבבל לשאול ממנו ספיקות שהיו להם:

'''{{עוגן1|וסיימון}}.''' נטלו הדבר ההוא לסימן ולא ירדו לבבל לשמואל:

'''{{עוגן1|סלקין}} לבקרא.''' עלו לבקר את רבי אחא שהיה חולה:

'''{{עוגן1|איטפי}} בוצינא.''' דרך שאלה אמרה לחברתה אם כבה נרה:

'''{{עוגן1|לא}} יתטפי.''' דרך צחות אמרה לא נתכבה ולא יתכבה נרן של ישראל:

'''{{עוגן1|חמא}} חד וכו'.''' ראה אחד מוכר מאלה מיני מתיקה:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' מאלה אתה מתפרנס כלומר מדבר קל כזה:

'''{{עוגן1|שבקיה}}.''' ר"י ואזל ליה לדרכו:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' האי גברא לר"י רבי התפלל עלי שתהא חוזרת עלי פרנסתי שע"י דיבורו איתרע מזליה שלא מכר עוד:

'''{{עוגן1|שני}} אחריך.''' החלף מקומך כי פעמים שינוי השם גורם לבטל הגזרה ופעמים שינוי המקום:

'''{{עוגן1|תרין}} תלמידין.''' איידי דאיירי בלא תנחשו מייתי להו הכא:

'''{{עוגן1|הוון}} נפקין.''' היו יוצאין לקצוץ עצים:

'''{{עוגן1|חמתון}}.''' ראה אותן:

'''{{עוגן1|אסטרלוגוס}}.''' חוזה כוכבים:

'''{{עוגן1|אמר}} אלו שנים הן יוצאין ואינן חוזרין.''' כלומר שימותו בדרך:

'''{{עוגן1|מן}} נפקין.''' כשיצאו פגע בהם זקן אחד:

'''{{עוגן1|אמר}} להם זכו עמי.''' פי' עשו עמי צדקה ותן לי לאכול כי זה שלשה ימים שלא אכלתי דבר:

'''{{עוגן1|והוה}} עמון וכו'.''' והיה עמהן חד ככר לחם וחתכו חציה ונתנו לו ואכל:

'''{{עוגן1|וצלי}} עליהן.''' והתפלל עליהם ואמר להו תחיו נפשכם ביום הזה כאשר החייתם נפשי ביום הזה יצאו בשלום וחזרו בשלום:

'''{{עוגן1|והוון}} תמן.''' והיו שם בני אדם ששמטו מחוזה כוכבים שאמר שלא יחזרו בשלום:

'''{{עוגן1|אמרון}}.''' להאסטרולוגוס לא כך אמרת שלא יחזרו אלו בני אדם והרי חזרו אמר יש כאן איש שקרן שאצטגנינות שלו שקר כלומר על כרחי צריך אני להודות שאין ממש באצטגנינות שלי:

'''{{עוגן1|אפילו}} כן.''' אע"פ שהודה שאצטגנינות שלו שקר:

'''{{עוגן1|אזלון}} ופשפשין.''' הלכו וחקרו איך נהיתה הדבר זה דאצטגנינות דרכן להיות מקצת דבריהם אמת:

'''{{עוגן1|ואשכחין}}.''' ומצאו נחש חציה בצד המשא הזו וחצי' בצד השני והן כרתו אותה בלא ראות:

'''{{עוגן1|אמרו}}.''' להני תרי תלמידים מה מצוה באה לידכם יום הזה שניצלתם ממות:

'''{{עוגן1|ותניין}} וכו'.''' וסיפרו להם המעשה שבשכר הצדקה ניצולו:

'''{{עוגן1|אמר}} האסטרולוגוס ומה יכול אני לעשות שאלקי ישראל מתפייס בחצי ככר לחם.''' שעי"ז נעתר להם והצילם:

'''{{עוגן1|רבי}} חונא משתעי.''' מספר מעשה זה:

'''{{עוגן1|חד}} גיור.''' גר אחד היה אסטרולוגוס:

'''{{עוגן1|חד}} זמן.''' פעם אחד רצה לצאת אמר בלבו וכי עכשיו יוצאין הלא סכנה היא לפי אצטגניניו:

'''{{עוגן1|חזר}} ואמר.''' כלום נתדבקתי באומה הקדושה הזאת אלא להיות פרוש מן דברים כאלה כדכתיב ואתה לא כן נתן לך ה' שלא תשמע אל מעוננים ואל קוסמים:

'''{{עוגן1|ניפוק}}.''' נצא בשם בוראנו:

'''{{עוגן1|קרוב}} למכסח.''' כשנקרב למקום סכנת חיה רעה:

'''{{עוגן1|מכסח}}.''' לשון כריתה:

'''{{עוגן1|ויהיב}} ליה חמריה.''' לאכול וניצול הוא:

'''{{עוגן1|מאן}} גרם ליה שיפול.''' במקום סכנה משום דהרהר תחלה שלא לצאת בשעה ההיא:

'''{{עוגן1|מאן}} גרם ליה שניצול.''' אח"כ מפני שלבסוף בטח בבוראו:

'''{{עוגן1|סופו}} לבא.''' סוף שנכשל על ידיהם:

'''{{עוגן1|כי}} לא נחש.''' דריש לא באל"ף כאלו כתיב בוי"ו:

ה"ג לפנים ממלאכי השרת:

'''{{עוגן1|ולישראל}} מה פעל אל.''' שמלאכי שרת ישאלו לישראל מה פעל אל לפי שמתוך שאינם מנחשים מכניסים אותם למחוצה שאין מלאכי השרת יכולים ליכנס לה:

'''{{עוגן1|כבחצי}} ימיו של עולם היה אותו רשע עומד.''' דהיינו בשנת ב' אלפים תפ"ו לבריאת העולם ולאחר זמן כזה דהיינו ד"א ותתקע"ב תשיב הנבואה לישראל כלומר כי אז עת קץ אם ישובו ישראל ובעונינו שרבו עברו מה שעברו:

'''{{עוגן1|כל}} מי שפעל עם אל.''' כלומר שעסק בתורתו ובמצותיו שהרי הוא כאלו בורא עולמות א"כ כל העוסק בתורה שכינה עמו לכך קאמר מי שפעל עם אל:

'''{{עוגן1|מה}} הורה לכם הקב"ה.''' כן יאמרו מלאכי השרת כמו שאומרי' בעת הזאת למשה שנכנס לפנים ממחיצתן:

'''{{עוגן1|ולא}} כבר עשה כן בעה"ז.''' כלומר ואל תתמה איך יהיו הצדיקים גדולים ממה"ש דהא אפי' בעה"ז עשה כן:

'''{{עוגן1|ומה}} ת"ל וחבל לא איתי בהון.''' דהרי כבר כתיב וריח נור לא עדת בהון שלא שלט אש אפי' בבגדיהם וכ"ש שלא שלט בגופן:

'''{{עוגן1|וריויה}} די רביעאה.''' הוא המלאך שירד להצילם הוא הלך באחרונה והצדיקים לפניו:

'''{{עוגן1|הן}} היו מכבשין.''' ודורסין האש לפניו:

'''{{עוגן1|דמי}} לבר אלהין.''' כלומר כתיב וריויה די רביעאה דמי לבר אלהין:

ה"ג אמר ר' ראובן:

'''{{עוגן1|סטרו}}.''' הכה ביד על פיו:

'''{{עוגן1|א"ל}} תקין מיליך.''' שיתקן דבריו:

'''{{עוגן1|ובר}} אית ליה.''' לקב"ה בתמיה:

'''{{עוגן1|חזר}} ואמר.''' כשיצאו מן האש כתיב מלאכי'. ולא כתיב בר אלהין ומינה שמעינן דהדר ביה:

{{מרכז|<big>'''הדרן עלך פ' במה אשה'''</big>}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>