עריכת הדף "קרבן העדה/שבת/ו/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בחוטי}} שער.''' שקולעת בהן שערה:

'''{{עוגן1|בין}} משלה.''' תלושין:

'''{{עוגן1|בין}} משל בהמה.''' כגון של סוס דהכא ליכא למיחש דלמא מתרמיא לה טבילה של מצוה ושרי להו ואתיא לאתויינהו דהא קי"ל דחוטי שער אין חוצצין:

'''{{עוגן1|שהן}} תפורין.''' לסבכה דתו לא שלפה להו לאחויי כדי שלא תתגלה שערה:

'''{{עוגן1|לחצר}}.''' אכבול ופיאה נכרית קאי דאסרינן לעיל למיפק לרשות הרבים ואשמועינן הכא דלחצר מותר שהתירו לה חכמים שני תכשיטין אלו בחצר שלא תתגנה על בעלה:

'''{{עוגן1|פיאה}} נכרית.''' קליעת שער תלישה וצוברתה על שערה עם קליעתה שתראה בעלת שער:

'''{{עוגן1|במוך}} שבאזנה.''' שנותנת לבלוע לחה של צואת האוזן:

'''{{עוגן1|שבסנדלה}}.''' לתענוג:

'''{{עוגן1|לנדתה}}.''' באותו מקום שיבלע בו הדם ולא יטנף בגדיה א"נ שלא יפול על בשרה ותייבש עליה ונמצא מצערה:

'''{{עוגן1|פלפל}}.''' פלפל ארוך נותנת בפיה אשה שריחה רע:

'''{{עוגן1|גלגל}} מלח.''' כמו גרגר מלח לרפואת חולי שניים:

'''{{עוגן1|שן}} תותבת.''' מפרש בגמרא:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ובלבד}} שלא תצא זקנה בחוטי שער של ילדה ולא ילדה בשל זקנה.''' דלבנות ע"ג שחורות או שחורות ע"ג לבנות מאוסין הן ואתי למשלף:

'''{{עוגן1|הבנות}} יוצאות בחוטין.''' שקולעת בהן שערה:

'''{{עוגן1|אפי'}}.''' השערות והחוטין כרוכין על צוארה מותרת לצאת בהן ומשמע דוקא קטנה אבל גדולה בכה"ג אסורה משום דדמיא לזקנה:

'''{{עוגן1|אפי'}} שאינה יכולה להביא חוטמה לשערה.''' שהשערות קצרות כל כך שאינן מגיעין עד חוטמה א"נ ה"ג שאינה יכולה להביא חוטה לשערה וה"פ דקשיא ליה א"כ כשהחוטין כרוכין על צוארה נמי ניחוש דלמא מחייכי עלה כי היכי דחיישי' גבי ילדה בשל זקנה דאין דרך לצאת בחוטי שער בצוארה ומשני התם איירי שאינה יכולה להביא כל החוט לשערה ומותר החוט היא כורכת על צוארה ולא מחייכי עלה משא"כ כאן בשל ילדה לזקנה ובשל זקנה לילדה:

'''{{עוגן1|לא}} תצא ילדה בשל זקנה.''' שכבר גדלו שערותיה והן שחורות ע"ג לבנות ולכך אסורות:

'''{{עוגן1|כל}} שהוא תושב בשיער.''' כלו' שהרבה שערות זו ע"ג זו נקרא פיאה אע"ג שאינה קצה הראש כשם פיאה בכל מקום:

'''{{עוגן1|עודריה}} דאודניה.''' מוך שבאזנו:

'''{{עוגן1|בעא}} מיחזרתי' בשבתא.''' רצה להחזירו לאזנו בשבת:

'''{{עוגן1|משום}} תכשיט.''' שהוא תכשיט לאיש ולאשה:

'''{{עוגן1|ר'}} ינאי סבר מימר וכו'.''' כלומר ור' ינאי דרצה להחזירו היה סובר:

'''{{עוגן1|שמן}} הוא שמרפא.''' וכבר נתייבש השמן שהיה בתוכו ונמצא שמותר להחזירו בשבת כדאמרינן לעיל בפרקין:

'''{{עוגן1|נותן}} שמן ע"ג ראשו וכו'.''' שמעינן דשמן הוא מרפא ולא הצמר:

'''{{עוגן1|ר'}} ינאי וכו'.''' כלומר אלא בהא פליגי:

'''{{עוגן1|הלכה}} כר' יוסי.''' דאמר לקמן ס"פ כל הכלים בכיסוי הכלים בין כך ובין כך ניטל בשבת וכיסוי האזן נמי לכיסוי הכלים דמיא ושרי:

'''{{עוגן1|ופריך}} ולא כן וכו' הלכה כר' יוסי.''' ולמה גערו בר' ינאי:

'''{{עוגן1|אדם}} לא עשו אותו כקרקע.''' אלא ככלים ושרי:

'''{{עוגן1|אדם}} כקרקע הוא.''' ובכיסוי קרקעות אף ר' יוסי מודה דאסור:

'''{{עוגן1|עשה}} בית יד למוך שבאזנו.''' ש"מ דשרי לטלטלו ואיך סברו דאדם כקרקע הוא:

'''{{עוגן1|ומשני}} וכיני.''' וכן הוא דשרי לטלטלו אלא בהא פליגי אם מותר לצאת בו לרה"ר:

'''{{עוגן1|אין}} שכיח.''' לא ישכח ולא ילך בו ד' אמות ברה"ר:

'''{{עוגן1|שמעית}} טעם.''' שמעתי טעם למה אסרו חכמים בשן תותבת ושל זהב ואיני יודע מה שמעתי:

'''{{עוגן1|מיי}} כדון.''' סתמא דש"ס פריך ומאי הוא הטעם:

'''{{עוגן1|די}} נפלה.''' כשהוא נופל היא מחזרת אותו ואתי לאתויי ד' אמות ברה"ר:

'''{{עוגן1|שן}} תותבת.''' שהוא של עץ מ"ט אסרו חכמים:

עוד היא (הרצועה בכרך ואין הטלית נופל מעליה) מבהתה היא מתביישה לומר לנגר שיעשה לה שן אחר והיא נוטלת זה שנפל ומחזירו ואתי לאתויי ד' אמות ברה"ר:

'''{{עוגן1|והורי}} ליה חבריה.''' שיצא בשן תותבת וכרבי א"נ לאיסור הורי ליה כחכמים מיהו הראשון נראה:

'''{{עוגן1|והורי}} ליה חבריה.''' לצאת במוך שבאזנו:

'''{{עוגן1|לאסייניה}}.''' לרופא של ריב"א:

'''{{עוגן1|מן}} מה דלא אמר ר' יסה.''' לפי שלא אמר לא אליכם כדרך הקובלים:

'''{{עוגן1|לא}} בטלה מן יומוי.''' לא נתבטל ממנו כאב השיניים לעולם ל"א לפי שלא הורה ליה דמותר לצאת בשבת בשן של תותבת כי היכי דיתרפא ריב"א נענש ופי' זה נראה עיקר:

'''{{עוגן1|הוי}} הוא דהורי לשינא.''' פי' הוא דצריך להוראת השן וללשון השני ה"פ הרי שהוא הורי על השן שהוא מותר דאל"כ למה נענש:

'''{{עוגן1|פתר}} לה.''' הא דתנן ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת אפלפל וגרגר מלח לחוד קאי ומשום שחיקת סממנים כיון דלרפואה הוא אבל מוך שבאזנו והשאר השנויים במשנתנו מותרים:

'''{{עוגן1|על}} כולהון.''' השנוין במשנתנו אסורה ליתן לכתחלה מפני שנראה כמערמת להוציאה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>