עריכת הדף "
קרבן העדה/שבת/ג/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|כירה}}.''' עשויה כעין קדיר' ונותנין קדירה לתוכה: '''{{עוגן1|קש}}.''' זנבות השיבולין: '''{{עוגן1|גבבא}}.''' הנגבב מן השדה אישטובל"א: '''{{עוגן1|נותנין}} עליה תבשיל.''' ולא חיישי' שמא יחתה בגחלים דקש וגבבא אין להם גחלת: '''{{עוגן1|גפת}}.''' פסולת של שומשמין שהוציא שמנן: '''{{עוגן1|עד}} שיגרוף.''' הגחלים משום דמוסיף הבל וטעמ' שמא יחתה בגחלים: '''{{עוגן1|או}} עד שיתן אפר.''' ע"ג גחלים לכסותם ולצננם: '''{{עוגן1|ב"ש}} אומרים נותנין עליה חמין.''' אחר שגרפה דלא צריכ' לבשולי דליכא למגזר שמא יחתה: '''{{עוגן1|אבל}} לא תבשיל.''' דניחא ליה בשוליה ואתי לחתויי אי נמי נתקיימה מחשבתו ומיחזי כמבשל: '''{{עוגן1|לא}} מחזירין.''' בשבת דמיחזי כמבשל: '''{{עוגן1|אף}} מחזירין.''' הואיל וגרוף: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כיני}} מתני'.''' כן ניחא מתני' מקיימין עליה תבשיל. תנן דהיינו לשהות ואפ"ה גרוף וקטו' אין אי לא לא כ"ש להחזיר: '''{{עוגן1|מתני'}}.''' פי' ומתני' כר' יהודה: '''{{עוגן1|שתי}} כיריים מתאימות.''' מחוברות יחד וקיר של חרס מפסקת ביניהם: '''{{עוגן1|מקיימין}} על הגרופה ועל הקטומה.''' דלא חיישינן משום דסליק לה הבלא מאידך. מה מקיימין עליה. על הגרופה: '''{{עוגן1|וב"ה}} אומרים חמין ותבשיל.''' משהין עליה והשתא אי אמרת בשלמא מקיימין עליה תנן ברישא דמתני' ובלשהות פליגי בחמין ותבשיל ובגרוף ובסיפא פליגי בחזרה מתני' ר"י היא אלא אי אמרת נותנין תנן דבעי גרופה אבל לקיים לא בעינן גרופה מתני' דלא כמאן דלר"מ אפילו בגרופה אסור ליתן לכ"ע ולר"י קשיא תרי בבא ל"ל דהא ברישא נמי בלהחזיר פליגי אעכ"ל דרישא דמתני' לקיים קאמר דבעי גרופה ובלקיים פליגי בחמין ותבשיל ובגרוף ובסיפא פליגי בלהחזיר ורישא להודיעך כחו דב"ש וסיפא להודיעך כחו דב"ה: '''{{עוגן1|לא}} שני.''' שריותא דמתניתין אלא על גבה דלא נפיש הבלא כולי האי אבל תוכה אסור: '''{{עוגן1|עד}} איכן.''' כמה יהא רחוק מן הכירה ויהא נקרא עליה: '''{{עוגן1|עד}} ג'.''' עד שיהא רחוק מן קרקעית הכירה שלשה טפחים: '''{{עוגן1|עד}} מקום שהוא עוש' חריץ.''' באפר המונח בשולי הכירה: '''{{עוגן1|מפני}} שהוא שליט.''' אם הוא רחוק כל כך מקרקעית הכירה שאף היד יכול להניח שם ולא יכוה לא אתי לידי בישול לעולם: '''{{עוגן1|ותייא}} כיי דמר.''' ואתיא הא כי האי דאמר: '''{{עוגן1|ואסור}} להפשי'.''' דבר קר במקום שאין היד של אדם יכולה לשלוט שם אע"ג דרחוק מן האש מ"מ שמא ישהנו שם ויבוא לידי בישול: '''{{עוגן1|והוה}} מעייל.''' לפניו בשבת תבשיל רותח: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' איך עשית שנשאר בחומו כל כך: '''{{עוגן1|גריף}} תופייא.''' שהיה גורף התנור או הכירה ונתנו לתוכו מע"ש: א"ל לא תעשה כן להבא אלא צריך לגרוף התנור וליתן בתוכו שלשה חבילות של ענפים לחים של ארז: '''{{עוגן1|ורמי}} עליהון.''' על החבילות יתן הקדרה ויותר נ"ל לגרוס ורמץ עליהון שיתן אפר עליהון ל"א עליהון על החבילות קאי וכ"נ עיקר: '''{{עוגן1|ממלא}} גצרו רמץ חם.''' שמותר למלא כד רמץ חם אע"פ שיש בתוכו קצת גחלים וליתן עליהם תלת חבילי ענפים לחים וזורקין עליה': '''{{עוגן1|שיזרי}} חריות.''' שדרה של ענפי' של דקל הן כגפת ועצים ולא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר: '''{{עוגן1|הדא}} דתימר.''' הא דאמר' ששדרי חריות הן כגפת ועצים דוקא כשהיו לחין מתחלה ונתיבשו דנשתייר בהם רטיבות קצת ויש בהן גחלים: '''{{עוגן1|אבל}} אם היו יבשין מתחלה.''' שאין בהם רטיבה אין עושין גחלים והרי הן כקש וגבבא: '''{{עוגן1|גללי}} בהמה.''' הן צפיעי בקר: '''{{עוגן1|בדקה}}.''' שהגללים דקים א"נ שבאים מבהמות דקות: '''{{עוגן1|עד}} שיגרוף כל צרכו.''' שיגרוף כל הגחלים לצד אחד אבל אם גרף כל הגחלים והוציא לחוץ אף בתנור שרי דליכא למיחש למידי: '''{{עוגן1|צריך}} לחטט בידו.''' כל הגחלים שבמקום הקדרה: '''{{עוגן1|עד}} שיקטום כל צרכו.''' שיתן עפר על פני הכירה והגחלים אשר שם: '''{{עוגן1|מלבה}} עליה.''' על הגחלים שבכירה: '''{{עוגן1|נעורת}} של פשתן.''' הדק של פשתן עד שהוא בוער ונעשה אפר: '''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת אפילו לא קטם כל צרכו שאין הנעורת מכסה כל הגחלים והאש ניכר עדיין ואפ"ה שרי ש"מ שא"צ לקטום כל כך שלא יהא האש ניכר: '''{{עוגן1|ויידא}} אמרה דא.''' והיכן נאמרה שמועה זו דמלבה עליה נעורת של פשתן: '''{{עוגן1|ומשני}} יום טוב שחל להיות ערב שבת.''' שאסור לגרוף דאתי לאשווי גומות: '''{{עוגן1|רבי}} שיין.''' שם חכם: '''{{עוגן1|קטמה}} ונתלבתה.''' שאחר כך הובערה מהו לאכלו בשבת: '''{{עוגן1|ליבה}} לשעבר.''' קטמה ונתלבתה בדיעבד מהו: '''{{עוגן1|עבר}} ר' אמי ואידרון חברייא.''' ונתפזרו החברים: '''{{עוגן1|בעון}} וכו'.''' רצו אח"כ לחזור ולדון עליה: '''{{עוגן1|מן}} דהוה עובדא.''' כיון שכבר נעשה מעשה ויצא בהיתר יצא: '''{{עוגן1|לכן}} צריכא לבה.''' לכך מיבעי' לן אם ליבה כיון דלא נפשטה א"נ ה"ג לכן צריכא לבא כלומר לפיכך עדיין מיבעי' לן אם ליבה במזיד מהו כיון דבשוגג מותר מיבעי' לן במזיד מי דמי' למבשל בשבת או דלמא כיון דבלא"ה הוה מבשל מותר: '''{{עוגן1|ה"ג}} אין תימר לשעבר אפילו בישל עליה בתחלה.''' וה"פ אם בשוגג מאי איריא ליבה לאחר קטימה אפילו אם בישל בתחלה שרי לאכול: ה"ג במסכת תרומות המבשל בשבת ול"ג המעשר: '''{{עוגן1|בשוגג}} יאכל.''' הוא עצמו בו ביום וא"צ להמתין עד הערב בכדי שיעשה דדוקא היכא דעביד איסורא במזיד דאיכא חיובא הוא דאסרינן בכדי שיעשה דלא למטייה הנאה מאיסורא אבל לא בשוגג: '''{{עוגן1|ומזיד}}.''' דאיכא איסורא: '''{{עוגן1|לא}} יאכל.''' בו ביום עד שתחשך ובכדי שיעשה וה"ה לאחרים נמי אסור למיכלי' בו ביום ואיידי דתני רישא בדידיה דאשמועינן רבותא להיתירה תני סיפא נמי בדידיה: '''{{עוגן1|רי"א}} בשוגג יאכל במ"ש.''' ולא בשבת וה"ה לאחריני אע"ג דבשוגג חיוב סקילה ליכא איסורא מיהא איכא ובעינן בכדי שיעשו דלא נמטייה הנאה מעבירה ואיידי דבעי למיתני סיפא במזיד לא יאכל עולמית בדידי' אבל לאחריני שרי דאיהו דעבד איסורא קנסוהו רבנן אבל אחריני לא תני רישא נמי בדידיה והכא ליכא למימר רישא נמי דוקא בדידיה אבל לאחריני שרי בו ביום ואיהו אסור משום דקנסוהו שוגג אטו מזיד דא"כ דקנסא דרישא אטו מזיד הוא אמאי משתרי הוא לאורת' הא קתני גבי מזיד לא יאכל עולמית אלא טעמא דלא ליתהני מעבירה הוא ל"ש הוא ול"ש אחריני: '''{{עוגן1|ה"ג}} מזיד לא יאכל עולמית.''' כן הוא במסכת תרומות ובבבלי: '''{{עוגן1|בשוגג}} יאכל למוצאי שבת לאחרי'.''' בכדי שיעשו כר"י דמשוי לי' עבירה אף בשוגג ועדיפא מר"י דאלו ר"י שרי ליה לאורתא אפי' לדידיה דלא קניס שוגג אטו מזיד ור' יוחנן קניס שוגג אטו מזיד הלכך איהו דעביד איסורא קנסוהו רבנן אחריני דלא עבדי איסורא לא קנסו רבנן אלא בכדי שיעשו דלא ליתהני מעבירה: '''{{עוגן1|במזיד}} לא לו ולא לאחרים עולמית.''' לאו משום קנסא הוא דהא אחריני לא עבדי איסורא אלא מקרא יליף לה ר"י דכתיב ושמרתם את השבת כי קודש היא מה קודש אסור באכילה אף מעשה שבת אסורין באכילה יכול אפי' בשוגג ת"ל מחלליה מות יומת במזיד אמרתי ולא בשוגג ונקוט האי כללא בידך מזיד דרבי מאיר כשוגג דר"י מזיד דר"י כשוגג דרבי יוחנן הסנדלר: שמואל הורה כר"י הסנדלר: רב כי הוה בבית המדרש הורה כרבי מאיר לקולא: '''{{עוגן1|בציבורא}} הורה כרבי יוחנן הסנדלר.''' מפני עמי הארץ שלא ישמעו שמקילין בשבת: '''{{עוגן1|דרש}} להו רב.''' בציבור: '''{{עוגן1|כרבי}} ישמאל בר יוסי דרש להו.''' דמחמיר טפי מרבי יוחנן הסנדלר: '''{{עוגן1|וכל}} דבר שאין חייבין וכו'.''' כגון שהוא איסורא דרבנן: '''{{עוגן1|בעון}}.''' התלמידים מה אתה סובר במבשל בשבת הלכתא כמאן: '''{{עוגן1|אני}} אין לי אלא משנה.''' אני אומר הלכה כסתם משנה בשוגג יאכל בשבת: '''{{עוגן1|שמע}} ר"ח.''' להא דר"י דמיקל כסתם משנה ואמר הותרה שבת כלומר נמצא יחללו שבת ויאמרו שוגגי' היינו: הכי גרסינן לא כן תני רב הונא בשם רב וכו' כן הוא בתרומות: '''{{עוגן1|השוכח}} תבשיל וכו' מזיד לא יאכל.''' כאלו בישלו בידים: ואמרי שוכחין אנחנו: '''{{עוגן1|והכא}}.''' אמר ר"י דאפילו מבשל בשוגג יהא מותר בתמיה: אר"א לא נחשדו אלא להיות מניחין דלא קעביד מעשה בידים אבל לבשל בשבת אינן חשודין לכך במילתיה קאי ולא קנסו במבשל וכר' יוחנן: '''{{עוגן1|תבשיל}} שהוא מצטמק ורע לו.''' שודאי לא יניחו במזיד כיון דרע לו: '''{{עוגן1|אכרוב}}.''' מין ירק: '''{{עוגן1|ואפונים}}.''' מין קטניות: '''{{עוגן1|ובשר}} טרוף.''' שנתרסק בקדירה: '''{{עוגן1|ביצים}} מה הן.''' אם הן מצטמק ויפה לו או רע לו: '''{{עוגן1|עלה}} לביתו.''' בשבת: '''{{עוגן1|חמין}} והתיר.''' שהיא מצטמק ורע לו: '''{{עוגן1|ביצים}} ואסר.''' דמצטמק ויפה לו: '''{{עוגן1|כחוזרדין}}.''' שנצטמקו עד שנעשו קטנות כחוזרדין והן מין פרי אדום: מדקאמר וטעמן יפה מכלל דירה להן: '''{{עוגן1|כפנקריסין}}.''' הן כפריסין והיא שומר לפירי צלף: '''{{עוגן1|עסיסיות}} ותורמוסין.''' הן מיני קטניות וצריכין בישול יותר: '''{{עוגן1|בכדי}} שיעשו.''' שלא יהנה ממלאכת שבת: '''{{עוגן1|במזיד}} כר"מ.''' הא דתני בברייתא ואם נתנו במ"ש וכו' היינו שנתנו במזיד ולכך אסורין בכדי שיעשו: '''{{עוגן1|בשוגג}} כר"י.''' דבשוגג יאכל במ"ש דקאמר ר"י היינו נמי אף לאחריני ובכדי שיעשו אלא איידי דתני סיפא בדידיה וכדפרישית לעיל: '''{{עוגן1|יאות}} אמר ר"י.''' דאפשר לאוקמי בשוגג וכר"י וכדמוכח מברייתא: '''{{עוגן1|למה}}.''' בשבת אפי' בשוגג אסור: '''{{עוגן1|מפני}} שהניית שבת עליו.''' כדי שלא יהא נהנה מאיסור שבת: '''{{עוגן1|כמי}} שלא נהנה משבת כלום.''' משא"כ בנטיעה אם לא יעקר אף שהוא ממתין למ"ש מ"מ נהנה במה שגדל בשבת שמעינן דר"י אוסר מעשה שבת אפי' בשוגג לאחריני בכדי שיעשו דאל"כ למה יעקר יהנו אחרים ממנו: '''{{עוגן1|מ"ט}} דרבנן.''' דמחמירין יותר בשביעית מבשבת: '''{{עוגן1|מונין}} לשביעית.''' ישראל מונין שנות נטיעותיהן לשביעית לפי שצריכין למנות שנת הנטיעה לערלה ולרבעי כשיוצא מאיסור ערלה ומחללין אותו ברביעי' הרואה מונה שני' למפרע ויודע שנטעה בשביעית ואתי למשרי נטיעה בשביעית: '''{{עוגן1|ואין}} מונין נטיעותיהן לשבתות.''' שאין מונין ימים לנטיעה אלא שנים לפיכך אין הדבר ידוע לזמן מרובה שנטע בשבת: '''{{עוגן1|היך}} עבידא.''' היכי דמי שיהי' אסור משום מניין ולא משום חשד וכן בהיפך שהוצרך לשני הטעמים והוא כמו מאי בינייהו: '''{{עוגן1|אין}} כאן חשד.''' שמבזה בשביעית שהרי בטלו הזמנים ומותר לחרוש עד ר"ה: ה"ג במס' תרומות א"ת מניין יש כאן מניין וה"פ מטעם מניין שהמונה שנים למפרע יאמר שנטע בשביעית ה"נ יש לחוש להרואים שהרי אין מתחילין למנות אלא מן שביעית דפחות משלשים יום לא חשיב שנה ונטיעה זו צריך לעקר: '''{{עוגן1|יש}} כאן חשד.''' שהרי בשביעית נטע: '''{{עוגן1|ה"ג}} א"ת מניין אין כאן מניין.''' וה"פ כיון שנטע פחות משלשים יום לפני שנה שמינית אין מונין אלא משמינית לערלה ולרבעי וליכא היכרא שנטע בשביעית ושרי: '''{{עוגן1|ה"ג}} במס' תרומות ותייא כמ"ד מפני מניין ברם כמ"ד מפני החשד קנסו בשוגג אטו מזיד.''' וה"פ הך ברייתא דבסמוך וכן מתני' דתרומות דתנן בהו ובשביעית בין שוגג בין מזיד יעקר אתיא כמ"ד מפני מניין אסרו אפי' בשוגג ולכך יעקר אבל למ"ד מפני החשד אסרו אפילו בשוגג מטעם דקנסו שוגג אטו מזיד כיון שהן חשודין על השביעי' וקשיא למה יעקר יהא מותר לאחרים דלדידיה קנסו רבנן אבל לאחריני לא קנסו: '''{{עוגן1|נטלו}}.''' לקדרה מע"ג הכירה מבעוד יום: '''{{עוגן1|נטלו}} מבעוד יום וקדש עליו היום.''' מהו: '''{{עוגן1|הניחו}}.''' לקדרה ע"ג הארץ אסור להחזירו דהוי כמטמין לכתחלה אבל בעודו בידו אפילו לא היה דעתו להחזיר שרי להחזיר: '''{{עוגן1|דיוטי}}.''' עלייה: '''{{עוגן1|לכירה}} שהבלה מרובה.''' מותר להחזיר בשבת: '''{{עוגן1|לא}} שמע מינה.''' שמעינן דאסור דאלו מותר לא הוה שתיק מיניה. לישנא אחרינא מהא דלא אמר ר' הושעיא לא שמעינן לא איסור ולא היתר: '''{{עוגן1|תלוי}} ביתד או שנתנו ע"ג ספסל.''' דלא דמי לעודו בידו וגם לא להניח ע"ג קרקע מהו: '''{{עוגן1|נאמר}} וכו'.''' פשוט לן דאם היה עדיין רותח גמור מותר ואם לאו אסור: '''{{עוגן1|בשלא}} העביר את ידו ממנו.''' כלומר לא אמרן דתלוי ביתד שרי אלא דוקא כשהניח גם ידו עליו הלכך שרי: '''{{עוגן1|אבל}} בשסילק ידיו ממנו אסו'.''' דדמיא טפי להניח ע"ג קרקע: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/שבת
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף