עריכת הדף "
קרבן העדה/קידושין/א/ג
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|בכסף}} ע"י אחרים.''' שיתנוהו לרבו על מנת שיהא זה בן חורין אבל הוא עצמו לא יקבל מהם ואפי' ע"מ שאין לרבו רשות בו דאין קנין לעבד בלא רבו: '''{{עוגן1|וחכ"א}} בכסף ע"י עצמו.''' דסברי יש קנין לעבד בלא רבו הלכך קונה את עצמו בכסף אפי' ע"י עצמו וכ"ש ע"י אחרים: '''{{עוגן1|ובשטר}} ע"י אחרים.''' דסברי זכות הוא לעבד שיוצא מתחת ידי רבו לחירות וזכין לאדם שלא בפניו: '''{{עוגן1|ובלבד}} שיהא הכסף משל אחרים.''' דעבד אין לו כלום דאם מצא מציאה או קבל מתנה הכל לרבו ואם בא לפדות ע"י עצמו צריך שיתנו לו אחרים ע"מ שאין לרבו רשות בו: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|מה}} אחוזה נקנית וכו'.''' כדמסיק: '''{{עוגן1|אף}} עבד כנעני.''' וכל האומות משנמכר מהם לעבד כך דינו אלא שכל העבדים נקראים על שם כנען דכתיב ביה עבד עבדים יהיה לאחיו: '''{{עוגן1|שדות}} בכסף יקנו.''' מדכתיב יקנו מעיקרא ש"מ דבכסף לחוד קנה וה"ה בספר וחתום בעדים דהיינו בשטר לחוד נמי קני וה"ה בחזקה לחוד והיינו והעד עדים: '''{{עוגן1|ופליג}} וכו'.''' הא דאר"י דבשוה פרוטה סגי דמיקרי כסף פליג אהא דאר"ח דשקלים היינו ליטרא דשדות בכסף יקנו בנביאים כתיב בירמיה דשקלים וכסף חדא מלתא נינהו דכתיב כסף ישקול: '''{{עוגן1|קינטורין}}.''' הם השקלים היותר גדולים שבמדינה: '''{{עוגן1|ולא}} דמיא.''' כלומר לעולם דלא פליגי אלא שקלים לחוד וכסף לחוד: '''{{עוגן1|התיבון}}.''' הקשו הרי אונס דלא כתיב ביה אלא ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וקיי"ל דשקלים הוא נותן: '''{{עוגן1|ודלא}} כר' לעזר.''' הא דתנן שאין השדה נקנית אלא בכסף ובשטר ובחזקה ולא בדבר אחר אתיא דלא כר"ל דאמר אפי' בהילוך לחוד קני: '''{{עוגן1|הכל}} מודין במוכר שביל לחברו.''' שנקנה ע"י הילוך כיון דשביל אינו עשוי אלא להילוך: '''{{עוגן1|מ"ט}}.''' דר"א דהילוך קונה: '''{{עוגן1|כי}} לך אתננה.''' ובהילוך קנאה: '''{{עוגן1|אית}} מתני' אמר.''' יש משניות דמשמע מהם דעבדים כקרקעות ויש משניות דמשמען שעבדים כמטלטלין: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' בבבא בתרא ריש פרק חזקת: '''{{עוגן1|חזקת}} הבתים וכו' והעבדים.''' אע"ג דהתם איירי בחזקת שלש שנים אם אבד שטרו דנאמן לומר לקוחה היא בידו מ"מ משמע דחזקת הקרקעות והעבדים שוים: ה"ג אית מתני' אמר עבדים אינן כקרקעות דתני: '''{{עוגן1|נעל}} לו.''' העבד לרבו מנעלו: '''{{עוגן1|נטל}}.''' כליו לפניו לבית המרחץ: '''{{עוגן1|אם}} הגביהו.''' הרב להעבד ה"ז חזקה: '''{{עוגן1|מיליהון}} דרבנן.''' דברי רבנן דמייתי בסמוך שמעינן דעבדים כמטלטלין: '''{{עוגן1|אין}} שיעבוד למתנה.''' הנותן מתנה לחבירו ולא פירש שמקבל על עצמו האחריות אינו חייב באחריותו אע"ג דבשאר שטרות אמרינן אחריות טעות סופר במתנה לא אמרינן הכי: '''{{עוגן1|אין}} גובין מהעבדים.''' בעל חוב אין גובה חובו מהיתומים אם לא הניח אביהם קרקעות: '''{{עוגן1|מאן}} אינון רבנן.''' דסברי דעבדים אינן כקרקעות: '''{{עוגן1|ארמלתא}}.''' אלמנה אחת תפסה שפחה מעזבון בעלה לגבות ממנה כתובתה וכתובת אשה אינה נגבית אלא ממקרקע. ל"א אע"ג דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לכתובת אשה מ"מ תפיסה מהני כי היכי דמהני לבעל חוב ולעולם קסבר דעבדי מטלטלי נינהו ולשון זה נראה עיקר: '''{{עוגן1|תפסת}} תפסת.''' כיון שכבר החזיקה גובה הימנה דמספקא ליה אי עבדי כמקרקע דמיין או כמטלטלין ומספיקא אין מוציאין מיד המוחזק: '''{{עוגן1|ר'}} אימי.''' הוציאה להשפחה מיד האלמנה דקסבר תפיסתה לא מהניא שהיא סברה שהיא משועבדת לה כקרקעות ובאמת לאו שלה היא לכך חזר ר' אימי והוציאה ממנה שאין זו חזקה מעלייתא שלא כיוונה לשם חזקה אלא סברה כיון ששמשתה בחיי בעלה ועדיין היא ברשותה הרי היא שלה וכן עיקר והכי משמע בכתובות פ"ט: '''{{עוגן1|ולא}} כקרקעות.''' מהך ברייתא דבסמוך שמעינן דעבדי לאו כמקרקע נינהו: ה"ג קרקעות ועבדים החזיק בקרקעות לא החזיק בעבדים: '''{{עוגן1|אם}} אומר את וכו'.''' אס"ד דעבדים כמקרקע דמי אפילו אינן עומדין בתוכה קנה: '''{{עוגן1|היו}} לו שתי שדות וכו'.''' ומכרן לאחר כיון שהחזיק הלוקח באחת מהן קנה שנייה: '''{{עוגן1|לא}} כמטלטלין.''' ושאין עבדים כמטלטלין כמי שמעינן מהך ברייתא: ה"ג כיון שהחזיק בקרקע החזיק בעבדים: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' לקמן בפרקין: '''{{עוגן1|ה"ג}} נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות וזוקקין וכו'.''' ולא בעינן צבורי' בתוכה: '''{{עוגן1|ובשטר}} ע"י עצמו.''' דקסבר חובה הוא לעבד שיצא מתחת ידי רבו לחירות שאם עבד כהן הוא פוסלו מלאכול בתרומה ואם עבד ישראל הוא אוסרו מיהא בשפחה וכיון דקיי"ל אין חבין לאדם שלא בפניו הלכך ע"י עצמו דוקא אבל לא ע"י אחרים וכסף ע"י אחרים שאני שקבלת רבו גרמה לו להשתחרר מאליו ואין אחרים הללו חבין לו אלא קבלת הרב והרב אינו נעשה שלוחו אלא לצורך עצמו ומקנהו מאליו: '''{{עוגן1|מאחר}} לרבו.''' הא דתנן בכסף ע"י אחרים היינו שהאחר נותן הכסף לרבו: '''{{עוגן1|ופריך}} הא מרבו לאחר לא.''' פי' אם נתן רבו כסף לאחרים ואמר שע"י קבלה זו יצא עבדו לחירות לא מהני בתמיה אמאי לא מהני: '''{{עוגן1|אפילו}} מרבו לאחר.''' נמי מהני והא דנקט מאחר לרבו לא אתי אלא למעוטי מרבו לעצמו שאם נתן הרב כסף לעבדו שיצא לחירות ע"י קבלה זו לא מהני כיון דאין כאן נתינה כלל שהרי הוא של הרב דמה שקנה עבד קנה רבו: '''{{עוגן1|ה"ג}} הילך כסף זה שיצא עבדך לחירות א"ל יוצא שתצא שדך להפקר וכו'.''' וה"פ מעיקרא בעא מיניה אי מהני באומר ע"מ וא"ל דמהני והדר קבעי מיניה אי מהני באומר הילך כסף זה ע"מ שתצא שדך להפקר: '''{{עוגן1|מה}} בין זה לזה.''' בין שדה לעבד: '''{{עוגן1|זה}} זיכה לבן דעת.''' המקבל מזכה לעבד שהוא בן דעת לכך מהני משא"כ שדה: '''{{עוגן1|ופריך}} הגע עצמך.''' שהיה העבד חרש ואינו בן דעת לדבריך אם אמר הילך כסף זה שיצא עבדך החרש לחירות לא מהני: '''{{עוגן1|א"ל}} איש.''' כלומר הואיל ומינו בני דעת נינהו אמרינן לא פלוג: '''{{עוגן1|ופריך}} הגע עצמך.''' שהיה העבד קטן שאינו בן דעת וגם רוב קטנים אינן בני דעת לא מהני אם אמר הילך כסף זה ע"מ שיצא עבדך הקטן לחירות: '''{{עוגן1|א"ל}} דרכו.''' של קטן להגדיל ודמי לבן דעת משא"כ בשדה: '''{{עוגן1|אתיא}} דר"ז.''' דאמר אפילו מרבו לאחר כרשב"א: '''{{עוגן1|אף}} בשטר ע"י אחרי' וכו'.''' ופליג אתנא דמתני' דאמר משום ר"מ בשטר ע"י עצמו: '''{{עוגן1|לא}} רבו וכו'.''' לאו שמעי' דאיירי שרבו נותן שטר לאחרים שיצא עבדו לחירות: ה"ג אף הכא רבו נותן כסף לאחרים שיצא עבדו לחירות: '''{{עוגן1|אתיא}} כר'.''' הא דארשב"א בשטר ע"י אחרים ולא ע"י עצמו היינו דוקא במשחרר חצי עבדו וכדמסיק דאי במשחררו כולו למה לא ע"י עצמו וכי לית ליה דגיטו וידו באין כאחת: '''{{עוגן1|ופריך}} ולית לרבנן אדם משחרר חצי עבדו.''' בתמיה א"כ מי שחציו עבד וחציו בן חורין היכי משכחת ליה: '''{{עוגן1|ומשני}} אית להו.''' דאדם משחרר חצי עבדו מיהו דוקא בעבד של שני שותפין ושחרר אחד מהן חלקו דלא שייר בקנינו: '''{{עוגן1|אבל}} בעבד שכולו שלו.''' ושחרר חציו שאני שכשהוא נותן לידו הגט אינו אלא כמזכה מימינו לשמאלו שמעולם לא יצא מרשותו: '''{{עוגן1|ופריך}} ולית ליה לרבי.''' שזהו כמזכה מימינו לשמאלו ולמה קנה: '''{{עוגן1|ומשני}} אית ליה.''' בנותן ליד עבד דלא קנה וכי קאמר דקנה היינו במזכה לו ע"י אחר חציו: '''{{עוגן1|ופריך}} ולית להו לרבנן במזכה על ידי אחר.''' דקנה ואמאי פליגי: '''{{עוגן1|ומשני}} סברין רבנן הראוי לזכות ע"י עצמו ראוי לזכות ע"י אתר.''' אבל העבד כיון שאינו ראוי לזכות ע"י עצמו החציו אינו זוכה ע"י אחר דזכות על ידי אחר ה"ל מטעם שליחות וכל מידי דאיהו לא מצי למיעבד שלוחו נמי לא מצי למיעבד: '''{{עוגן1|הגביה}}.''' העבד את המציאה ואמר על מנת שאזכה בה אני ולא רבי מהו. מי אמרינן על כרחו זכה בו הוא ורבו זוכה ממנו או דלמא כיון דמתחלה הגביה לצורך עצמו ולא לרבו ה"ל כנותן לו מתנה ע"מ שאין לרבך רשות בהן והא דתנן פ"ק דב"מ מציאת עבדו ושפחתו הכנענים הן שלו היינו בשלא התנה קודם הגבהה שתהיה לעצמו: '''{{עוגן1|נשמעינה}} מן הדא.''' תא שמע: '''{{עוגן1|המודר}} וכו'.''' מתני' היא בפ' בתרא דנדרים: '''{{עוגן1|תנא}} ולא ליך.''' צריך שיאמר ע"מ שאין לבעלך ולא לך רשות בהן: '''{{עוגן1|דר"מ}} עביד יד עבד כיד רבו.''' וה"ה יד אשה כיד בעלה ואלו לא אמר ולא לך זכתה היא וחוזר הבעל וזוכה ממנה: '''{{עוגן1|ופריך}} במתנה.''' הוא דאית ליה לר"מ דיד אשה כיד בעלה ויד עבד כיד רבו אבל במציאה איכא למימר דמודה ר"מ לרבנן דזכה לנפשיה: '''{{עוגן1|אר"ז}} לפני ר"מ וכו'.''' טעמא מפרש מ"ש מציאה ממתנ' וקאמר דשאני מתנה דבזוכה מדעת אחר הוא משא"כ מציאה לאו מדעת אחר הוא זוכה: '''{{עוגן1|כאן}}.''' במציאה שהוא כזוכה מדעת עצמו לא כ"ש שיד עבד כיד רבו ולא זכה: '''{{עוגן1|ופריך}} ולמה לא תנן.''' במתני' שהעבד קונה את עצמו בראשי איברים שאם חיסר רבו ממנו אחד מכ"ד ראשי איברים שאינן חוזרין שיוצא בהן לחירות: '''{{עוגן1|מפני}} המחלוקת.''' דפליגי תנאי חד אמר היוצא בראשי איברים צריך גט שחרור וחד אמר אין צריך גט שחרור וכיון דלמ"ד צריך גט היינו בשטר לכך לא תני ליה: '''{{עוגן1|מרבו}} לעצמו לא.''' דבזה הכל מודים דיד עבד כיד רבו: ה"ג מחלוקת ר"מ וחכמים דתניא האומר הא לך וכו': '''{{עוגן1|מה}} צריכא ליה.''' כי קמיבעיא ליה מרבו לאחר מהו מי אמרינן כי היכי דיכול העבד להיות שליח לזכות מאחר לרבו ה"נ יכול להיות שליח לזכות מרבו לאחר או דלמא כיון דיד העבד כיד רבו לכך זוכה מאחר לרבו אבל מרבו לאחר לא דה"ל כזוכה מימינו לשמאלו ועדיין לא יצא מרשותו ויכול לחזור בו: '''{{עוגן1|השואל}} את הפרה.''' מתני' היא בב"מ פ' השואל: '''{{עוגן1|ביד}} שלוחו.''' ומתה פטור. לית הדא אמרה וכו'. מסיפא דמתני' דייק דתנן א"ל השואל שלחה לי ביד עבדך ושלחה לו חייב השואל באונסין ואס"ד דאין העבד זוכה מרבו לאחר ה"ל כאלו עדיין היא בידו דמשאיל ולמה יתחייב השואל אלא ודאי כשנתנה המשאיל ליד עבדו שיזכה בה בשביל השואל זכה בה השואל לפיכך חייב באונסין: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' תפרש למתני' בששלחה לו ביד עבדו העברי דלא קנה לגופיה לענין זה ויכול לזכות לאחרים על ידו: '''{{עוגן1|תפתריניה}}.''' כלומר לעולם אפילו בעבד כנעני איכא לאוקמי מתני' ואפ"ה ליכא למפשט מידי תפרש למתני' באומר לו המשאיל פתח לה והיא תבא מאליה דמשעבד נפשיה משיצאה מחצירו ומשום דשלח עבדו עמה לא מיפטר: '''{{עוגן1|ותני}} כן.''' ותניא נמי הכי: '''{{עוגן1|הנהיגה}}.''' או שהמשיכה או שקרא לה השואל ובאתה אחריו נתחייב השואל לשלם והיינו כר"י דאמר כשפתח לה ובאה חייב: ה"ג ובאת אחריו: '''{{עוגן1|שמע}} לה מן הדא.''' פשיט לה מהך מתני' דעירובין פ' חלון: '''{{עוגן1|אבל}} אינו מזכה.''' העירוב לכל בני המבוי לא ע"י בנו וכו': '''{{עוגן1|לית}} הדא אמרה.''' וכי לא שמעינן מהכא שאין העבד כנעני זוכה מיד רבו לאחר: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' תפרש למתני' דאתיא כר"מ דאמר יד העבד כיד רבו מאחר לעצמו וה"ה מרבו לאחר וכי קמיבעיא ליה לרבנן דקסברי מאחר לעצמו זכה העבד איכא למימר דמרבו לאחר נמי זכה העבד: '''{{עוגן1|ופריך}} והתני.''' ברישא דמתני' דמזכה ע"י אשתו ואס"ד מתני' כר"מ והא איהו הוא דאמר דיד האשה נמי כיד בעלה א"כ כי היכי דקאמרת לר"מ אין העבד זוכה לאחר מרבו אשתו נמי דהא אשה ועבד דמיין להדדי: '''{{עוגן1|תיפתר}} כהדין תנייא.''' תפרש למתני' דאתי כר"מ אליבא דהאי תנא וה"ה דהוי מצי לשנויי הכי אמתני' דהשואל אלא דעדיפא מיניה משני: ה"ג אשתו אינה פודה לו מע"ש רשב"א אומר משום ר"מ אשתו פודה לו מע"ש וכ"ה בעירובין וה"פ אם היה לאשתו מעות שאין לבעלה רשות בו כגון שנתן לה בעלה מתנה דקנתה לגמרי ואין הבעל אוכל פירות ואמר לה בעלה שתפדה בו מע"ש שלו אינה פודה בלא חומש דידה כידו והבעלים שפודין מע"ש שלהם מוסיפין חומש ורשב"א אומר דפודה לו מע"ש בלא חומש שאין ידה כידו והויא לה כאיש אחר שאינו מוסיף חומש: '''{{עוגן1|והדין}} תנייא.''' והאי תנא כלומר רשב"א הוא דאמר משום ר"מ אע"ג דיד עבד כיד רבו אפ"ה אין יד אשה כיד בעלה: '''{{עוגן1|שיזכה}} עבד בגט שחרור.''' שיהיה שליח לקבל גט שחרור של חבירו כיון דאיתיה בתורת שחרור מצי נמי להיות שליח: '''{{עוגן1|שאין}} לו גט אשה.''' שאינו בתורת גיטין וקידושין: '''{{עוגן1|אין}} תימר מתני' היא.''' א"ת דמפורש בברייתא דעבד נעשה שליח לקבל גט שחרור של חבירו מרבו שלו שעוברה כעבד אחר דמיא: '''{{עוגן1|זכתה}} לו.''' לעובר בקבלת גט זה להיות משוחרר: '''{{עוגן1|עוברה}} עשו אותו כאחד מאיבריה.''' כלומר עובר ירך אמו וה"ל כמשחרר חצי עבדו דקנה אפי' קיבל העבד עצמו שטר שחרור דאף בחצי עבד אמרינן גטו וידו באין כאחת אבל לאחר לא שמעינן ממתני' נראין הדברים שיקבל העבד גט שחרור. לעצמו שגטו וידו באין כאחת: '''{{עוגן1|ואל}} יקבל גט כוותין.''' כלומר שאינו כשר לקבל גט חבירו שהוא עבד דכוותיה כיון דאינו בן ברית אינו בתורת שליחות: '''{{עוגן1|א"ת}} מתני' קודמת.''' כלומר ברייתא השנויה לפני ר"י פליג עליה: '''{{עוגן1|אם}} היתה עוברה זכתה לו.''' אע"פ שהיא שפחה מקבלת גט עוברה שהוא עבד: '''{{עוגן1|עוברה}} עשו אותו כא' מאיבריה.''' דעובר ירך אמו וה"ל כמשחרר חצי עבדו אבל לאחר לא: '''{{עוגן1|אעלון}} עובדא.''' העלו מעשה כזה לפני ר' יוחנן באחד שאמר קודם מיתתו פלונית שפחתי אני עושה לה כתב שלא תשתעבד מה דינה מי אמרינן כיון דלא אמר לשון שחרור ולא לשון הפקר לאו כלום הוא או לא: '''{{עוגן1|אמר}} לא כל הימנו לשעבד.''' פי' אר"י לאו כל כמינייהו דיורשים לשעבד בה דמצוה לקיים דברי המת: '''{{עוגן1|בניה}} מה הם.''' שאלו לר' יוחנן בניה שתלד מכאן ולהבא מה הם מי אמרינן דמשוחררת היא או לא: '''{{עוגן1|עבדים}}.''' פשיט להו ר"י דבניה עבדים הם: '''{{עוגן1|מה}} שייר בה.''' הא דקאמר שלא תשתעבד היינו שלא יטריחוה בעבודתם ושיהיה מעשה ידיה לעצמה: '''{{עוגן1|דרבי}} היא.''' הא דאמרי' דלשון זה מהני לעצמה למעשה ידיה אבל לא לבניה אתיא כר' דאמר משחרר חצי עבדו: '''{{עוגן1|לשני}} עבדיו כאחת.''' שכתב כל נכסי נתונין לפלוני ופלוני עבדי: '''{{עוגן1|ושניהן}} צריכין לשחרר זה את זה.''' שכל אחד זכה בחבירו מחציתו: '''{{עוגן1|דרבי}} היא.''' דכשכתב לפלוני ופלוני ה"ל כאומר חצי לזה וחצי לזה ולא שחרר אלא חציו שהרי חציו השני עדיין עבד הוא שהרי נתנו לחבירו אלא כרבי אתיא דאמר אדם משחרר חצי עבדו: '''{{עוגן1|לית}} הדא אמרה.''' מי לא שמעינן מהכא שהעבד זוכה מרבו לאחר שהרי עדיין עבדו הוא ואיך זוכה בנכסים אלא ודאי שכל אחד זוכה בשביל חבירו וקשיא מתניתין דעירובין אבל לא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים דפשט ר"ז לעיל בשמעתין מינה שאין העבד זוכה מרבו לאחר: '''{{עוגן1|א"ל}}.''' מי סברת שתחלה זוכין בנכסים ואח"כ יוצאין לחירות על ידי שמשחררין זה את זה אלא בנכסים ובגופן זוכין כאחת וה"ל כאילו זוכה להן ע"י בן חורין או שכל אחד זוכה בחלקו שהרי הזכיה בנכסים ושחרורו באין כאחד: '''{{עוגן1|הרי}} את בת חורין.''' האומר לשפחתו מעוברת הרי את בת חורין בגט שחרור זה וולדך עבד: '''{{עוגן1|וולדה}} כיוצא בה.''' משוחרר: '''{{עוגן1|אב}} המשנה.''' אב לשון אדון כלומר שבקי בהם במשניות: '''{{עוגן1|שניהן}} בן חורין.''' הא דאמרו חכמים לא עשה כלום היינו ששניהם. ב"ח: '''{{עוגן1|שניהן}} עבדים.''' אפילו השפחה אינה משוחררת דה"ל משחרר חצי עבדו: '''{{עוגן1|ופריך}} ע"ד דר"י וכו'.''' פי' הניחא לר"י איכא מחלוקת בין ר"י וחכמים דלר"י שניהן ב"ח ולרבנן שניהן עבדים אלא לר"א דאמר אף לרבנן שניהן ב"ח במאי פליגי: '''{{עוגן1|אלא}} כיני.''' כן היא לשון הברייתא דר"י הגלילי אמר דבריו קיימין וחכמים אומרים לא עשה כלום ועלה פליגי ר"א ור"י: '''{{עוגן1|וכרבי}}.''' והא דאר"י הגלילי דבריו קיימין אע"ג דעובר ירך אמו הוא אתיא כרבי דאמר אדם משחרר חצי עבדו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/קידושין
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף