עריכת הדף "קרבן העדה/סוטה/ה/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
מתני' מאהבה שאהב את המקום:

'''{{עוגן1|שקול}}.''' משקלו שוה אינו מכריע לכאן ולכאן יש לו הכתוב בוי"ו ומשמעותו כאלו היה לא באל"ף ויש לא באל"ף ומשמעותו כלו הכתוב בוי"ו הן יקטלני הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד או לו אני אייחל:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אא"כ}} אוהבו.''' וזה ראי' לדברי ר' יהושע שעבד מאהבה:

'''{{עוגן1|גם}} הוא לי לישועה וגו'.''' לעיל מיני' כתיב הן יקטלני לו איחל אך דרכי אל פניו אוכיח גם הוא וכו' מזה מוכח שהוא מצפה אף אם יקטלני דהא אמר שהוא לו לישוע' את אשר לפניו חנף לא יבא:

ואהבת את ה' אלקיך משמע שיש לעבוד ה' מאהבה:

'''{{עוגן1|את}} ה' אלקיך תירא.''' משמע שיש לעבוד ה' מיראת העונש והן סותרין זה את זה שהאוהב אינו צריך ליראת העונש:

'''{{עוגן1|שאם}} באת לשנוא.''' ולעשות המצות כעובד מיראה בע"כ שלא בטובתו:

'''{{עוגן1|שאם}} באת לבעט.''' כגון שבאו עליו יסורין יבעט באהבתו באומרו אחרי שהוא מצערני לא אלך בדרכיו ומצותיו:

'''{{עוגן1|ה"ג}} דע שאתה ירא ואין ירא מבעט.''' מיראת העונש:

'''{{עוגן1|שבעה}} פרושים הן.''' אמתני' דפ' הי' נוטל קאי דתנן התם הפרושין מכלי עולם הם ומפרש דשבעה מיני פרושים הם ומייתי לי' הכא שאלו מראי' עצמם כאלו עובדין מאהבה ואינו כן:

'''{{עוגן1|טעין}} מצותי' על כתפיה.''' כדי להתיהר טוען המצות כגון עצי הסוכה ודומיהן על כתפו שכמו מתרגמינן על כתפוהי:

'''{{עוגן1|אקיף}} לי ואנא עבד מצוה.''' הלוה לי מעות כדי לעשות בהן מצוה ואין כוונתו אלא כדי להראות כאלו הוא מחבב המצות א"נ שלוה ברבית ואומר שהוא לצורך מצוה:

'''{{עוגן1|ומקזז}} הדא עם הדא.''' ומכה זו עם זו כלומר מחשב עבירה נגד מצוה שעשה:

'''{{עוגן1|ה"ג}} מאי דאית לי אנא מנכי ואנא עביד מצוה.''' וה"פ מכל מה שיש לי אין אני מחסר דבר מלהוציאו לעשות מצוה ובאמת אינו כן:

'''{{עוגן1|איידא}} חובתא עבדית וכו'.''' יאמר לי אדם איזה עבירה עברתי כדי שאוכל לעשות מצוה כנגדה כלומר לא עברתי עבירה שצריך לתקן:

'''{{עוגן1|כאיוב}}.''' כריב"ז דמתני' דאמר שלא עבד את המקום אלא מיראה:

'''{{עוגן1|כאברהם}}.''' שעבד ה' מאהבתו אותו כדכתיב אברהם אוהבי ולא עבד מיראת העונש ולא מאהבת השכר:

'''{{עוגן1|עשה}} יצר רע טוב.''' שאף המעשים הצריכי' תאוה גופנית כמו האכילה והשתי' והמשגל ודומיהן לא עשה להנאתו כי אם לאהבת המקום:

'''{{עוגן1|את}} לבבו נאמן לפניך.''' שלא הי' לו אלא לב אחד א"נ לבבו הרע היה נאמן לפני ה':

'''{{עוגן1|והפשיר}} עמו.''' עשה עמו פשרה כלומר ע"י ההרגל בטוב נצטנן יצרו הרע עד שנתפשר ודריש הכי מדלא כתיב וכרת בלשון נוכח אלא דקאי ארישא ואסיפא:

'''{{עוגן1|אבל}} דוד לא הי' יכול.''' לכוף יצרו כל כך והרגו בפעם אחת כלומר הרחיק עצמו מתאות גופניות ע"י תעניות וסיגופים:

'''{{עוגן1|ר"ע}}.''' היה עומד ונדון לפני טורנוסרופוס הרשע על שעבר גזירתו ועסק בתורה:

'''{{עוגן1|אתת}} וכו'.''' באה השעה לקרות שמע התחיל לקרות ושחק:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' זקן זקן או מכשף אתה או בועט ביסורין אתה שאינך חושש ליסורי' הבאים עליך:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר"ע תצא רוחו דהאי גברא לא מכשף ולא מבעט ביסורין אני:

'''{{עוגן1|רחמתיה}}.''' אהבתי אותו:

'''{{עוגן1|ובכל}} נפשי לא הוית בדוקה לי.''' שאתן את נפשי באהבתו:

'''{{עוגן1|וכדון}} וכו'.''' וכעת שהגיע הזמן לעבדו בכל נפשי והגיע זמן דק"ש:

'''{{עוגן1|ה"ג}} ולא אפלגית דעתא עליה.''' ולא נחלקה דעתי ממנו לקיים באהבה:

'''{{עוגן1|בגין}} כן.''' לכך אני קורא שמע בשמח' ושחוק:

'''{{עוגן1|אתין}} גמין ריבויין.''' כל היכא דכתיב בתורה את או גם אתי לרבות:

'''{{עוגן1|אכין}} ורקין מיעוטין.''' כל היכא דכתיב אך או רק אתי למעוטי:

'''{{עוגן1|מהו}} דין וכו'.''' מהו אתי לרבויי:

'''{{עוגן1|א"ל}} אותו ואת תורתו.''' שצריך אדם לירא מן התורה ולומדי' כדאמרינן בבבלי את לרבות ת"ח:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>