עריכת הדף "קרבן העדה/סוטה/ג/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אינה}} מספקת לשתות וכו'.''' משמע מיד כשהיא שותת נבדקת אתיא כר"ע דסבר כר"ש דאמר מקריב מנחתה ואח"כ משקה אותה דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא דכתיב מנחת זכרון מזכרת עון ור"ע נמי אית ליה זכות תולה כדתניא בברייתא לקמן. מתמלאת גידים. מתוך שבשרה נפוח נראת כמלאה גידים:

'''{{עוגן1|שלא}} תטמא את העזרה.''' לא מטומאת מת קאמר אלא שלא תפרוס כדה ותטמא את המקדש שנדה וזבה אסורין ליכנס להר הבית אבל המת עצמו מותר להכניסו להר הבית ולשער נקנור שלא נתקדשו בקדושת העזרה ועזרה דנקט לאו דוקא אלא אף מהר הבית נמי אלא דבעזרה הוה קאי:

'''{{עוגן1|יש}} לה זכות.''' דתלמוד תורה תולה לה:

'''{{עוגן1|מלמדה}} תפלות.''' חבור משכב אנשים שמתוך התורה היא מבינה ערמומית ועושה דברים בהצנע כדכתיב אני חכמה שכנתי ערמה:

'''{{עוגן1|רוצה}} אשה בקב.''' ליזון מזונות מועטים ויהי תשמיש מצוי לה:

'''{{עוגן1|מט'}} קבין ופרישות.''' לפרוש מן התשמיש הלכך אין טוב שתלמוד תורה:

'''{{עוגן1|חסיד}} שוטה וכו'.''' בגמרא מפרש:

'''{{עוגן1|הרי}} אלו מכלי עולם.''' מפסידים מציאת האדם שמראים לבריות שהם חסידים ואין תוכן כברם:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ופריך}} ולא כן סברינן מימר.''' לעיל דר"ש איצטריך ובאו בה בכולהון אם באו בה כל המים היא נבדקת אבל מקצת המים אין בודקין אותה ואיך תנן אינה מספקת לשתות וכו' משמע דאפילו מקצתן בודקין אותה והך מתניתין ר"ש כדפרישית במתניתין:

'''{{עוגן1|ומשני}} כאיניש דאמר לא הספיק פלוני לשתות עד שנרעד גופו.''' אע"ג דאיירי לאחר השתיה אלא כיון שנעשה מיד אחר השתייה קאמר האי לישנא ה"ה התנא משתעי הכי:

'''{{עוגן1|לקצת}} ירחין תרי עשר.''' והתם היה זכות צדקה כמפורש בדניאל:

'''{{עוגן1|ה"ג}} נאמר כל אותן שלש שנים היה עסוק במצות וכ"ה בתוספתא.''' וה"פ אחאב עסק כל ג' שנים במצות:

'''{{עוגן1|וכל}} אותן שתי שנים.''' עסק אמנון בתורה לא ידעתי מנ"ל ואפשר שקבלה היתה בידו:

'''{{עוגן1|וויידא}} אמרה דא.''' והיכן נאמר זה שאחאב עסק במצות ג' שנים:

'''{{עוגן1|דכתיב}} וישבו שלש שנים.''' מאי וישבו אלא שנתעכבו מלעשות רע כאשר עשו בראשונה אלא עשו הטוב:

'''{{עוגן1|ופריך}} מנחת זכרון כלל.''' והוה משמע דגם הזכיות נזכרין לה אלא דכיון דכתיב בתר הכי מזכרת עון שהוא פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט משמע דהזכיות אין נזכרין לה כלל וקשה מה אם וכו':

'''{{עוגן1|לא}} נמצא מדת הדין.''' כלו' היושר:

'''{{עוגן1|מקופחת}}.''' נכרתת:

'''{{עוגן1|מדת}} פורענות מעוטה.''' דלעולם מרובה מדת טובה ממדת פורענות:

'''{{עוגן1|אלא}} מנחת זכרון.''' לאו כללא הוא לטובה ולרעה דמנחת זכרון אינו משמע אלא לטובה דכל זכרונות שבתורה לטובה הן וכדאר"ט בסמוך אלא סיפא מפורש בה מזכרת עון שמזכירין כל עונותיה כדי למעט זכיותיה:

'''{{עוגן1|חוץ}} מזו.''' מזכרת עון שהוא של פורענות א"נ אמנחת זכרון נמי קאי וקסבר דדיינינן ליה בכלל ופרט ואף מנחת זכרון אפורענות קאי דאין בכלל אלא מה שבפרט:

'''{{עוגן1|הא}} אינו אומר מנחת זכרון אלא לטובה.''' א"כ ה"פ דקרא מנחת זכרון לטובה אם יש לה זכות אע"ג דמנחה היא המזכרת עון דכל כמה דלא קרבה מנחה לא בדקי לה מיא אפ"ה מזכירה לטובה נמצא שהזכרונות לטובה הם:

'''{{עוגן1|אלא}} סוף המקום פורע בה תחת ניוולה.''' שתהיה טהורה ונקיה מכל צער ומום שהיו בה ובזרעה וה"פ וטהורה היא ונקתה וגם זרע' (ובזה מיושב קושית הי"מ):

'''{{עוגן1|א"כ}} ילכו כל הנשים.''' עקרות ויתקלקלו ליחד עם אנשים אחרים כדי שיקנאו להן בעליהן ויפקדו ע"י שתיית המים:

'''{{עוגן1|ופריך}} ולית ליה לר"ש.''' קרא דכתיב ונקתה ונזרעה זרע בתמיה:

'''{{עוגן1|ומשני}} אית ליה.''' אלא דמפרש לקרא שיהיה לה זרע כשר וטהור ולא יתערב בזרעה שום פסול ולא יצא עליהן שם רע ובשביל כך לא יסתתרו שרוב נשים יש להם זרע כשר ואומרת אף היא תלד כמותן אפילו בלא שתיית המים:

'''{{עוגן1|ובן}} עזאי.''' דאמר במתני' חייב אדם ללמד את בתו תורה דלא כראב"ע:

'''{{עוגן1|והקבילו}}.''' פני ר"י בעיר ששמה בקיעין וי"ע היה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל:

'''{{עוגן1|הכל}} תלמידך.''' ואין לנו לדבר בפניך:

'''{{עוגן1|מי}} שבת שם.''' היום בבה"מ לדרוש. והנשים באות לשמוע. כדי שידעו לקיים המצות אבל ללמוד אין לנשים לבוא וזהו דלא כבן עזאי דאמר אף הנשים ילמדו:

'''{{עוגן1|טף}} למה בא.''' הלא הם מבלבלים כוונת השומעים:

'''{{עוגן1|מטרונה}}.''' אשה חשובה:

'''{{עוגן1|חט}} אחת במעשה העגל.''' עבודותיו שוות לענין אסורא מפני מה אין מיתתן שוות שמתו העובדים בשלש מיתות בסייף שנאמר שימו איש חרבו וגו' ובמגפה שנאמר ויגוף ה' את העם. ובמיתת הדרוקן דכתיב ויזר על פני המים ואמרינן שבדקן משה כסוטה לצבות בטן:

'''{{עוגן1|שלש}} מאות כור מעשר בכל שנה.''' שר"א כהן היה:

'''{{עוגן1|א"ל}} ישרפו ד"ת ואל ימסרו לנשים.''' כ"ש שאין למסור להן ד"ת בשביל הפסד ממון דס"ל לר"א אסור ללמוד בתו תורה:

'''{{עוגן1|זיבח}}.''' או קיטר או ניסך לעגל שאלו הן העבודות שחייבין עליהן מיתה כדתנן בפ"ד מיתות בסייף אע"ג דחייבין עליהן סקילה כיון שעדיין לא נתפרשו להן ד' מיתות ב"ד נידונו במיתת בני נח שהי' בסייף:

'''{{עוגן1|טיפח}}.''' המכה בידיו כף על כף לשמחה:

'''{{עוגן1|ריקד}}.''' ברגלו:

'''{{עוגן1|שיחק}}.''' בפה:

'''{{עוגן1|נבדק}} כסוטה.''' שאלו עבודות אין בהן מיתת ב"ד אלא בידי שמים נידונו כסוטה. אם היה לבך לשמים או לשם ע"ז:

'''{{עוגן1|מבעבע}} בנהר.''' שהוא עושה כמין אבעבועות בנהר שקרוב לטבוע:

'''{{עוגן1|לכשאחלוץ}} תפילי אצילנו.''' שמתירא שיתמסמסו תפילין במים ויבואו לידי מחיקה וזהו חסידות של שטות דאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש כי אולי ימות בתוך שהוא חולץ תפיליו:

'''{{עוגן1|ראה}} תאנה בכורה.''' בתוך שדהו:

'''{{עוגן1|אמר}}.''' שלא ליהנות ממנה כיון דאלו היה בה"מ קיים היתה אסורה אף עכשיו שאין בה"מ קיים לא יהנה ממנה וזהו. חסידות של שטות כיון שאמר ליתנה להפוגע בו ראשון אפשר שיעבור על ד"ת אולי ימצאנו אדם שאסור לו להנהותו ועוד אם אינו עושה אלא לשם שמים היה לו לגנזן אלא ודאי שעושה כן לרמות בני אדם שיאמרו שהוא חסיד:

'''{{עוגן1|ראה}} נערה מאורסה.''' ואיש רץ אחריה ואינו רוצה להצילה בנפשו של רודף שלא לשפוך דם ושוטה הוא דהא מדאורייתא חייב להצילה אפילו בנפשו של רודף כדתנן פ' ד' מיתות הרודף אחר נערה מאורסה ניתן להצילו בנפשו הרודף אחר חבירו להורגו או אחר הזכור או אחר נערה מאורסה ניתן להצילו בנפשו:

'''{{עוגן1|זה}} שהוא מורה קלות על עצמו.''' לזה נקרא רשע ומורה חמורות לאחרים זהו ערום שיאמרו השומעים שגם לעצמו הוא מחמיר:

'''{{עוגן1|הדא}} דתימר.''' לא אמרן דעושין כדברי ב"ש אלא קודם שיצא בת קול אבל משיצא ב"ק דהלכה כב"ה אסור לעבור על דבריהם:

'''{{עוגן1|ומלעבת}} בד"ת.''' דכתיב ותאמר אלי' וגו' שאומרת שהיא צנועה מלאה שתבעה. התשמיש בפיה והיא אינה עושה כן אלא להיות מלעיג בדברי תורה:

'''{{עוגן1|כביכול}} הי' במחשבה.''' היא לא אמר אלא בלבה היה לומר לו וכדי להעמיד מיעקב שבטים וכיון דגלוי וידוע לפני המקום שכוונתה לשם שמים לא ימנע מלכתוב מחשבתה בקרא:

'''{{עוגן1|זה}} שהוא נותן עצה וכו'.''' ולפי שחכם להרע הוא היועץ נקרא עצתו מכת פרושים:

'''{{עוגן1|כהדא}} ארמלתא.''' כהא אלמנ' ר' שובתי. היתה מפזר' מנכסי יתומי' למזונותיה:

'''{{עוגן1|אתון}} יתמיי'.''' והקריבו משפטן לפני ר"א:

'''{{עוגן1|א"ל}}.''' ר"א מה לעשות לכם ואתם שוטי' הוציאו כתיבת' ואתם פטורים ממזונותי':

'''{{עוגן1|אמר}} לון נימר וכו'.''' אמר להן אחד מהשומע דברי ר"א אפרש לכם דבריו שתעשו שתתבע כתובתה בב"ד כיצד עשו עצמיכון כאלו אתם מזבנים קרקעות שהניח אביכ' והיא תתבע כתובת' פן תכלו המעו' ולא תוכל לגבות כתובתה אלא מהלקוחות בדינא ודיינא ואז תפסיד מזונותיה שמשתבעה כתובתה בב"ד אין לה מזונות:

'''{{עוגן1|פורנא}}.''' כתובתה:

'''{{עוגן1|עבדין}} כן.''' עשו כן היתומי' כאלו רוצים למכור הנכסים:

'''{{עוגן1|ברומשא}}.''' בערב באת והקריבה משפטה לפני ר"א ותבעה כתובתה:

'''{{עוגן1|אמ'}}.''' ר"א זו מכת פרוש' נגעו בה שהשיא אחד להם עצה למכור הנכסי':

'''{{עוגן1|יבא}} עלי.''' כך וכך אם היתה כוונתי לכך מה שאמרתי נפק כתובה אלא שכוונתי היתה אולי חפצה היא בכתובת' ולא במזונות:

'''{{עוגן1|והוה}} ר'.''' רגיל ליתן לו אחת לשלשה שנים מעשר עני שהוא ניתן בשנה שלישית כדכתיב בקרא:

'''{{עוגן1|חד}} זמן.''' פעם אחת הכניסו בו תלמידי ר' עיין הרע ונתנו לו דינר א' למלאו' מאתי' זוז קודם שבא ר' ליתן לו מעשר עני ותנן מי שיש לו מאתי' זוז אסור לה ליטול מעשר עני:

'''{{עוגן1|אתא}}.''' בא ר' ליתן לו מעשר עני כאשר היה רגיל ליתן לו עד הנה:

'''{{עוגן1|א"ל}} אית לי.''' כפי השיעור דהיינו מאתים זוז ואסור לו ליטול:

'''{{עוגן1|אמר}}.''' ר' זה מכת פרושי' נגעו בו שלא נעשה אלא להרע לו:

'''{{עוגן1|רמז}}.''' רבי לתלמידיו והכניסוה לחנות ליקח דבר מאכל ונתמעטו המאתים:

'''{{עוגן1|וזיכה}} עימיה.''' ונתן לו מעשר עני כמו שהיה רגיל ליתן לו:

'''{{עוגן1|בתולה}} ציימנית.''' יושבת בתענית:

'''{{עוגן1|מציימה}} איבדה בתוליה.''' כדי שאם תנשא לאיש ולא ימצא לה בתולי' תאמר שמחמת הצומות נאבדו בתוליה ובאמת אין הדבר כן אלא שזינתה:

'''{{עוגן1|אלמנה}} שובבית.''' בעלת שכנות הולכת ומבקרת שכיניה תמיד בעת לדתן ואומרת שתלך להתפלל עליה אולי תשמע תפלתי ובאמת היא עשתה כישוף לעצור רחמה ולא הלכ' אלא לסתור כישופי':

'''{{עוגן1|מי}}.''' כגון מי דודאי לאו בכל האלמנות שהולכות אצל יולדו' קאמר דודאי מצוה קעברו:

'''{{עוגן1|חגלה}} נסבת שם ביש.''' ומפרש כגון אלמנה אחת ששמה חגלה שיצא עליה שם רע שעושה כשפים כדפרישית:

'''{{עוגן1|שהוא}} עולה לחדשיו.''' שלא כלו לו חדשיו:

'''{{עוגן1|שלא}} בפירקו.''' שלא בזמנו ומפני כך מבזה גדולים הימנו:

'''{{עוגן1|והוא}} פטור.''' ולזה נקרא מכלה עולם שעל ידי שהוא פטור בא על העריות ואינו חושש ומביא אחרים לידי מיתה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>