עריכת הדף "קרבן העדה/מגילה/ג/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|פרשת}} מועדות שבת"כ.''' שור או כשב וביומא קמא איירי ובברייתא אמרינן בה ושאר כל ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח ומה דשייר במתני' תנא בברייתא:

'''{{עוגן1|שבעה}} שבועות.''' דכל הבכור:

'''{{עוגן1|בחודש}} השביעי.''' דשור או כשב:

'''{{עוגן1|קורין}} בקרבנות החג.''' פרשת פנחס כיצד יום ראשון ויום שני קורא מפטיר בט"ו ואע"פ שיום שני הוא אין קורין בו וביום השני להראות שהוא ספק יום שני דגנאי הוא לקרות י"ט בספק חול יום ראשון של חה"מ שהוא ספק שני ספק שלישי קורא ראשון וביום השני ותנינא ביום השלישי תליתאי ביום הרביעי הרביעי שהוא נוסף בשביל חה"מ הוא קורא אח ספיקי היום ומה הן ספיקי יום ביום השני וביום השלישי וכן למחר קורא ראשון ביום השלישי שני ביום הרביעי שלישי ביום החמישי והרביעי ביום השלישי וביום הרביעי שהן ספיקי היום וכן תמיד הרביעי קורא מה שקרא ראשון ושני חוץ מיום אחרון של חה"מ שאי אפשר לקרות ביום השמיני לפי שאינו מימי החג אלא רגל לעצמו לפיכך יום שביעי של חה"מ הראשון קורא ביום החמישי שני ביום הששי שלישי ביום השביעי הרביעי ביום הששי וביום השביעי שהן ספיקי דיומא:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אית}} תניי תני בחדש השלישי.''' לפי שבו ניתנה התורה:

'''{{עוגן1|וה'}} פקד את שרה.''' לפי שבראש השנה נפקדה כדאיתא בראש השנה בפ"ק:

'''{{עוגן1|ביום}} הכפורים אחרי מות.''' מדבר בעבודת היום:

'''{{עוגן1|ללמדך}} וכו'.''' כלומר הא דמעמדות קורין במעשה בראשית ללמדך שאלמלא המעמדות שהן הקרבנות אין העולם נעמד אלא על הקרבנות דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ואע"ג דקאמר בסמוך דאף על התורה ועל ג"ח העולם עומד כאן איירי בחוקות שמים וארץ ובסמוך איירי בעמידת שמים וארץ עצמם:

'''{{עוגן1|ושלשתן}} בפסוק א' הם.''' דממנו מוכח דעל אלו ג' עומדים שמים וארץ עצמם דאמרינן תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם ישראל מקבלין התורה מוטב ואם לאו מחזיר הכל לתוהו ובוהו וכיון דאין נקראים ישראל עם ה' אם לא כשמקיימין אלו הג' אם כן עליהם עומד שלא יחזור לתוהו ובוהו:

'''{{עוגן1|דברי}} בפיך.''' זה ת"ת שצריך להוציאן בפיו:

'''{{עוגן1|ובצל}} ידי כסיתיך.''' זו ג"ח דהיינו צדקה הניתנת ביד ודריש כאלו כתיב ידו:

'''{{עוגן1|הדא}} דכתיב מה יקר חסדך אלהים.''' החסדים שעושה הקב"ה דבכל יום שלש שעות עוסק בתורה ושלש שעות זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים וזהו ג"ח וע"י שני מצות אלו אם בני אדם עושין כן בצל כנפיך יחסיון ומדקדק בלשון המקרא דכתיב ובני אדם דלפשטיה דקרא הל"ל בני אדם בלא וא"ו:

'''{{עוגן1|אלו}} הקרבנות.''' שעל ידיהם מתקיימין חוקת שמים וארץ:

'''{{עוגן1|ולאמר}} לציון עמי אתה.''' ע"י ג' מצות אלו ישראל הם עמו:

'''{{עוגן1|אלא}} זה.''' שע"י מצות אלו הם מצויינים בעולם שאין כל אומה ולשון יכולין לעקרן:

'''{{עוגן1|ושלשתן}}.''' ברוב הפעמים דבר א' הם:

'''{{עוגן1|נעשה}} הדין נעשה אמת.''' הבריות מתייראין לעשות שקר לחבירו כי יתבענו לדין ויתברר שקרותו נמצא נתבזה ואת רצונו לא הגיע:

'''{{עוגן1|נעשה}} אמת נעשה שלום.''' כי כשיתברר טענת כל אחד לאמתתו לא יהיה עוד מחלוקת ביניהם כי יראה חבירו כשרותו:

'''{{עוגן1|אמת}} ומשפט וכו'.''' אין הפי' משפט של שלום דהיינו הביצוע אלא ה"ק משנעשה המשפט נעשה שלום:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>