עריכת הדף "קרבן העדה/מגילה/ב/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|סירוגין}}.''' מפרש בגמרא:

'''{{עוגן1|היה}} כותבה.''' או דורשה ומתוך כך קראה אם כיון לבו יצא:

'''{{עוגן1|בסם}} ובסיקרא.''' מיני צבעים הם:

'''{{עוגן1|קומוס}}.''' מין שרף:

'''{{עוגן1|קנקנתום}}.''' וידריאולי וי"מ ארפמינ"ט:

'''{{עוגן1|נייר}}.''' עשוי מעשבים ע"י דבק וכותבים עליו:

'''{{עוגן1|דפתרא}}.''' עור שלא נשלם תיקונו דמליח וקמיח ולא עפיץ:

'''{{עוגן1|על}} הספר.''' על הקלף:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|קיטועין}}.''' קורא מעט ושוהה מעט וחוזר וקורא מעט ושוהה עד שקורא כולה:

'''{{עוגן1|חד}} פרא חד.''' קורא פסוק א' ומניח השני וחוזר וקורא הג' ואח"כ קורא השני:

'''{{עוגן1|סירוגים}} וחלוגלוגות ומי גדול בחכמה או בשנים.''' הני תלת מילין לא ידעו החבירים והן התלמידים:

'''{{עוגן1|אמרין}}.''' אמרו נעלה ונשאל בבית רבינו הקדוש:

'''{{עוגן1|סלקין}}.''' עלו לשאול ולומר לר' יצאה שפחתו של בית ר' ואמרה להתלמידים שאל יעכבו בכיבודם זה לזה מי הוא שיכנוס תחלה אלא יכנסו לשנים כלומר מי שהוא גדול בשנים יכנוס תחלה:

'''{{עוגן1|אמרון}} וכו'.''' כלומר לפי שמתחלה אמרו זה לזה יכנס פלוני תחלה וזה אמר יכנס פלוני תחלה ונתעכבו בפתח לכך אמרה השפחה שיכנסו לשנים:

'''{{עוגן1|שרון}}.''' התחילו ליכנוס לפרקים ולא נכנסו כולן זה אחר זה:

'''{{עוגן1|חד}} רבי.''' נער אחד היה נושא פרחינין והוא מין ירק:

'''{{עוגן1|ואייתת}} אלבינה.''' היא המכבדת שמכבדין בהן את הבית ומפני שלא ידעו החכמים מהו מטאטא דכתיב וטאטיתיה במטאטי השמד ושמעו אמתיה דבי ר' שהיא המכבדת לכך הביאו לכאן:

'''{{עוגן1|הפסיק}} בה כדי לגמור וכו'.''' אמתני' דפ"ב דברכות קאי דתנן ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב וקא"ר מנא דאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש:

'''{{עוגן1|הלכה}} כר' מנא וכו' הפסיק בה.''' כדי לגמור את כולה חוזר לראש:

'''{{עוגן1|אף}} בתקיעות כן.''' מספקא להו אם גם בתקיעות הדין כן דאם שהה כדי לגמור את כולן חוזר לראש:

'''{{עוגן1|סלקון}} לבית רב.''' ושמעו רב הונא שאמר בשם רב דאפי' שהה יצא:

'''{{עוגן1|עד}} דאנא תמן.''' כשהייתי בבבל הוה מיבעיא לי אם גם בתקיעות כן וכשהעליתי לא"י שמעתי בשם ר"י דאפילו שהה כל היום יצא:

'''{{עוגן1|והוא}} ששמען על הסדר.''' תקיעה ותרועה ותקיעה אבל אם שמע תרועה ואח"כ שתי תקיעות לא יצא. היה זה צריך לפשוטה ראשונה. שלפני תשר"ת וזה צריך לתקיעה אחרונה שבתשר"ת כגון שכבר שמע תש"ר מיבעיא ליה אם יכולים שניהם לצאת בתקיעה זו או דלמא כיון דבעינן גם כוונת המשמיע והוא לא כיון אלא לתקיעה אחת משניהם אינו מוציאן ואף אם היתה כוונתו על שניהם כיון דכוונתו סותרת זו את זו אין כוונתו כוונה ושניהם אין יוצאין בו:

'''{{עוגן1|הכי}} גרסינן בעי קריאת שמע וברכותיה וכו' וכן הוא בברכות.''' וה"פ הא דאמרינן בקריאת שמע דבעינן הפסק כדי לגמור כולה מי משערינן בכדי לגמור קריאת שמע וברכותיה כיון דשייכי להדדי או דלמא בקריאת שמע בהפסק קריאת שמע לחוד ובברכות כדי הפסק ברכות לחוד חוזר לראש:

'''{{עוגן1|הפסיק}} שלישה וכו'.''' ותו קמיבעיא אם הפסיק כדי. שליש קריאתו וחזר והפסיק עוד שני פעמים כל פעם כדי שליש קריאה מי מצטרפין השהיות או לא מצטרפין:

'''{{עוגן1|ובקורא}} משערים וכו'.''' ותו קמיבעיא ליה מי משערינן ההפסק כדי שיעור הקורא אם הוא מאריך בקריאתו אף ההפסק כשיעור הזה וכן אם הוא ממהר בקריאתו אף ההפסק כן או דלמא בכדי קריאת כל אדם בינוני משערינן:

'''{{עוגן1|לא}} מסתברא בקורא.''' אלא בכל אדם משערינן:

'''{{עוגן1|ואינמנם}}.''' בשעת קריאת המגילה:

'''{{עוגן1|חזור}} לך דלא כוונית.''' נראה דאק"ש קאי:

'''{{עוגן1|הדא}} אמרה.''' זאת אומרת שפורים מותר בעשיית מלאכה דאל"כ איך הוא כותב המגילה בפורים:

'''{{עוגן1|ומשני}} נאמר בי"ד בכפרים.''' כגון שחל ט"ו בשבת והן קורין בע"ש בי"ד ומותרין בעשיית מלאכה דאין איסור עשיית מלאכה אלא ביומו י"ד לעיירות וט"ו לכרכים:

'''{{עוגן1|ובלבד}} שלא יפליג.''' בדרשתו לעניני' אחרים שלא בענין המגילה:

'''{{עוגן1|אין}} מדקדקין בטעיותיה.''' בדבר שהעניין אינו משתנה כדמסיק בסמוך:

'''{{עוגן1|ולא}} חזר חד מינהון.''' אף על גב דאחד מהן ודאי לא קרא כהוגן ש"מ כל שאין הענין משתנה אין מחזירין:

'''{{עוגן1|כולה}} יהודים בחד יו"ד.''' אף במקום שנכתב בשני יודי"ן כמו והיהודים אשר בשושן נקהלו:

'''{{עוגן1|כתוב}} א' אומר.''' על המגילה:

'''{{עוגן1|ספר}}.''' ונכתב בספר דמשמע שדינה כספר תורה:

'''{{עוגן1|איגרת}}.''' לקיים את איגרת הפורים הזאת:

'''{{עוגן1|קל}} שהקילו בתפירתה.''' לענין זה נקראת איגרת שאין צריכה שתהא תפורה כולה מלמטה למעלה אלא כיון שתפר בה שנים ושלשה תפירות יצא:

'''{{עוגן1|תכים}}.''' אריגות וחבירו בשלהי ב"ק מאי אריג תיכי:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>