עריכת הדף "
קרבן העדה/מגילה/א/יב
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|בכל}} הרואה.''' בכל מקום שיכולים לראות משם את שילה: '''{{עוגן1|יש}} אחריה היתר.''' כשחרבה שילה הותרו הבמות: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|שמע}} לה מן הדא.''' דקדושת אהל מועד ושילה יש אחריהן היתר: '''{{עוגן1|אז}} יבנה יהושע וגו'.''' וזה היה בבואם לארץ: '''{{עוגן1|ויקח}} שמואל וגו'.''' ובזמן שמואל כבר חרב שילה והיתה הבמה גדולה בנוב: '''{{עוגן1|הוא}} ועורו.''' הקריב מיתורא דכליל קדריש: '''{{עוגן1|ומחוסר}} זמן.''' מדכתיב טלה חלב ללמד שהיה יונק עדיין ומחוסר זמן היה: '''{{עוגן1|ולוי}} היה.''' שמואל ולא הקריבו כהן אלא ודאי דבבמה הקריבו ואין מחוסר זמן ולא כיהון בבמה: '''{{עוגן1|אין}} מן הדא.''' מהכא ליכא למשמע כלום דדלמא ע"פ הדיבור נעשה דפרו של גדעון יוכיח: '''{{עוגן1|אבנים}} פסולות.''' דכתיב והרסת את מזבח הבעל וגו' ובנית מזבח וגו' משמע דמאבני מזבח הבעל בנה מזבח ה': '''{{עוגן1|ועצי}} אשירה.''' דכתיב והעלית עולה בעצי אשרה אשר תכרת: '''{{עוגן1|ומוקצה}} ונעבד.''' דכתיב קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים ובתר הכי כתיב ולקחת את פר השני והעלית עולה א"כ מאי קח את פר השור אשר לאביך אלא לומר שאביו עבדו ואחרים הקצו אותו לבעל ולכך קראו פר השני ששני דברים נעשו בו ולילה דכתיב ויעש לילה: '''{{עוגן1|ואיסור}} במה.''' דה"ל שחוטי חוץ: '''{{עוגן1|מאן}} וכו'.''' מי שרוצה ללמוד בטוב יש ללמדו מההיא דר"ש ב"נ וכדמסיק: '''{{עוגן1|ויבן}} שם מזבח לה'.''' ואיך בנה מזבח ברמה אלא דבמות מותרות לאחר שחרבה שילה ומייתי ראיה שהקריב עליו: '''{{עוגן1|שקא}} ושופא.''' וקרי לשופא עליה דעילויה דשוק קאי: '''{{עוגן1|שופי}}.''' כף הירך הסובב עצם הקולית: '''{{עוגן1|שקא}} ואליה.''' וקרי ליה עליה דהשוק סמוך לאליה שהאליה מלמעלה ונסמך על השוק ושוק היא עצם של צומת הגידין הממוצע בין קולית לארכובה ואיברים התחתונים סומכין את העליונים: '''{{עוגן1|חזה}} ושוק.''' וקרי לחזה עליה שמניחו על השוק של שלמים בשעת התנופה ואע"ג דזבח הוה ואיך הורמו לשאול לכך קאמר דרבי לעזר לטעמי' דחזה ושוק של במה קטנה לישראל והאי במה קטנה הוא דהוה כדלעיל: '''{{עוגן1|ולבעלים}} בבמה קטנה.''' דכתיב בהו תנופה לה': '''{{עוגן1|עור}} העולה וכו' ולבעלים בבמה קטנה.''' דכתיב והכהן המקריב את עולת איש עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה וכיון דזרות שריא בבמה אין לכהן בעורה: '''{{עוגן1|תרומה}} תודה.''' היינו תרומת לחמי תודה דכתיב בהו תנופה לה': '''{{עוגן1|הגישו}} אלי איש שורו וגו'.''' וכתיב בתריה ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם: '''{{עוגן1|וכתיב}}.''' ברישא ויגידו הנה העם חוטאים לאכול על הדם ויאמר גולי אלי אבן היום משמע דביום שרי והלילה אסור: '''{{עוגן1|הא}} כיצד.''' לקיים שני המקראות: '''{{עוגן1|והיום}} למוקדשים.''' ואע"ג דבמה קטנה היה פסול בלילה: '''{{עוגן1|ויטש}} משכן שילה.''' מסיפא פריך דכתיב אהל שכן באדם משמע שלא היה שם אלא אהל בלבד: '''{{עוגן1|ותביאהו}} בית ה'.''' משמע שהיה בית והיא היתה מנוחה דכתיב כי לא באתם עד עתה אל הנחלה ואל המנוחה מנוחה קאי על שילה כיון דהוה בנין קבוע: '''{{עוגן1|ובלבד}} י' טפחים כבנין הבית.''' לא היה הבנין מלמטה יותר מי' טפחים: '''{{עוגן1|ופריך}} והא כשם שהיה אהל מועד נטוי וכו'.''' א"כ שהיריעות היו נטוים ולא היו משופעים א"כ לא היה גבהו של הבית יותר מי"ט וזה אי אפשר לומר שהרי מזבח העולה גובהו שלש אמות והוא היה בתוך משכן שילה: '''{{עוגן1|קרסיו}} קרשיו וכו'.''' כלומר כל הקרשים של אהל מועד היו עומדים על הי' טפחים של בנין נמצא שהיא גבוה מאהל מועד י' טפחי': '''{{עוגן1|והיו}} הקרסי' וכו'.''' פי' ותדע שהיו הקרשי' שם שהרי היו הקרסים נראין בתוך משכן שילה ככוכבים ברקיע ואי לא היה גובהו אלא י' טפחים היה צריך לכפול היריעות ולא היו הכוכבים נראין מתוכו: '''{{עוגן1|שכל}} חופות.''' כ"מ שהיתה השכינה חופפת דהיינו שילה ונוב וגבעון ובית העולמים: '''{{עוגן1|וימאס}} באהל יוסף.''' אמשכן שילה קאי משמע דהיה בחלקו של יוסף: '''{{עוגן1|ומשני}} ויבחר בשבט יהודה.''' וקשיא וכי בשבט יהודה בחר הלא בבנימין נמי בחר שנא' חופף עליו כל היום אלא ודאי דבנימין לא קחשיב כיון דאף בשילה היה בחלקו של בנימין א"כ ילפינן בחירה בחירה מה כאן בנימין בכלל אף כאן בנימין בכלל: '''{{עוגן1|קדשים}} המרצין.''' לשוכן בסנה: '''{{עוגן1|כראש}} תור.''' שם עדי אשר ישימו הנשים באזניהם ותבניתו משולש כזה : '''{{עוגן1|איסכופיא}} דשילה.''' דאגה וצער דשילה דהיינו בנימין שהיה מצער ע"ז שתהא שכינה בחלקו תמיד: '''{{עוגן1|ששרתה}} שכינה בחלקו של יוסף.''' בתוך שונאיו של יוסף דהיינו שאר אחיו: '''{{עוגן1|לא}} צריך השונה.''' לא צריך תנא דמתני' לפרש קרא דהשמר פן תעלה וגו' להזהיר שלא לאכול בכ"מ אשר תראה דלעולם מותר לאכול בכל הרואה והא דכתיב השמר לך פן תעלה עולותיך בכ"מ אשר תראה לא הזהיר אלא על העלאת כל הקרבנות ועולותיך כמו עלייתך: '''{{עוגן1|מהו}} הרואה שילה.''' העיר או צריך לראות העיר והמשכן שבתוכה שצריך שיראה כולו: '''{{עוגן1|כגון}} הדא בית מעון.''' שצריך שיעמוד כמו שעומד בית מעון: '''{{עוגן1|אלא}} שזה מפסיק.''' שבין בית מעון לשילה יש דבר אחר המפסיק: '''{{עוגן1|וזה}} אינו מפסיק.''' ובמקום הראוי לאכול צריך שלא יהיה שום דבר המפסיק: '''{{עוגן1|כל}} זמן שארון מבפנים.''' במקום שמקריבין שם כמו באהל מועד ובשילה ובבית העולמים: '''{{עוגן1|יצא}}.''' כגון בימי נוב וגבעון שהיה הארון בקרית יערים: '''{{עוגן1|אפי'}} לשעה.''' אם לא יצא הארון אלא לפי שעה כמעשה דעלי מהו שיהו הבמות מותרות: '''{{עוגן1|שם}} שם.''' אמתני' דזבחים קאי דתנן התם באו לנוב וגבעון קדשים קלים נאכלין בכל ערי ישראל ולא תני מעשר שני משמע דמעשר שני אף בנוב וגבעון אין נאכלין אלא בנוב וגבעון וקאר"י דיליף שם שם מפסח דבמעשר שני כתיב המקום אשר יבחר לשכן שמו שם ובפסח כתיב במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מה פסח אסור בבמה קטנה אף מעשר שני אסור בבמה קטנה: '''{{עוגן1|מעתה}} אם אין ארון אין פסח.''' דבארון כתיב ושמת שם את הארון ונימא אם אין שם ארון אין פסח ולא יקריב פסח בנוב וגבעון: '''{{עוגן1|אזכרה}} אזכרה.''' לאו דוקא אזכרה אלא נאמר כאן בפסח למען תזכור את יום צאתך ממצרים ונאמר במעשר שני למען תלמד ליראה וגו': '''{{עוגן1|ניחא}} כר"י.''' דאמר אפילו חובות יחיד קריבין בבמה גדולה הלכך גם מעשר שני נאכל שם: '''{{עוגן1|חטאת}} פסח.''' כלומר חטאת ופסח: '''{{עוגן1|כר"ש}}.''' אלא לר"ש דאמר דאפילו הציבור אינו מקריב בבמה גדולה אלא חובות הקבוע להן זמן וכ"ש יחיד א"כ מ"ש אינו נאכל בנוב וגבעון דאיתקש למעשר בהמה דכתיב עשר תעשר בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה: '''{{עוגן1|ומשני}} סבר ר"ש משנקבע מעשר שני.''' לאכול בשילה שוב לא פסק אפילו בנוב וגבעון: '''{{עוגן1|ובפסח}}.''' לענין חובת מצה בלילה הראשונה דכתיב בערב תאכלו מצות. תאכלו מצות ריבה דהאי קרא מיותר: '''{{עוגן1|בביכורים}}.''' כגון כהן שהביאו לו חיטין ביכורים בירושלים: '''{{עוגן1|שאינן}} נאכלין בכל מושב.''' שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ואמר מר ותרומת ידך אלו ביכורים: '''{{עוגן1|התיבון}} הרי מעשר שני.''' בירושלים שאינו יכול לחללו לאכלו בחוץ דמשקלטו המחיצות שוב אינו נפדה ואינו נאכל בכל מושב ואפ"ה אמרינן לעיל שיוצאין בו: '''{{עוגן1|ומשני}} ראוי הוא להפדות.''' אם נטמא ל"א ממעשר שני בגבולין פריך שצריך להביאו לירושלים ומשני כיון שיש לו פדיון נאכל בכל מושב קרינן ביה ומירושלים לא קשיא ליה דסובר מחיצה לקלוט דרבנן: ה"ג ר' בון בר חייא בעי הלקוח בכסף מ"ש שניטמא לר' יהודה מהו דתניא לקוח בכסף מעשר שנטמא יפדה רי"א יקבר. וכ"ה בפסחים וה"פ יקבר הואיל וגמר מצותו וקנה פירות ממעות מעשר שני שוב לא יפדה. מהו שיוצאין בו אם עבר ופדאו ואכלו מי אמרינן הואיל ודינו דיקבר ואיכו ראוי להפדות אין יוצאין בו או דלמא הואיל ומ"ש גופיה דאתי האי מחמתיה יוצאין במצה דידיה הואיל וראוי להאכל בכל מושבות ע"י פדיון כ"ש האי דקיל מיניה והא דלית ליה היתר לאו משום חומרא דידיה אלא משום דקיל הוא ולא אלים למתפס פדיוניה: '''{{עוגן1|ופשיט}} הואיל ואינו וכו'.''' אין יוצאין בו דהא מ"מ עכשיו אינו ראוי לאכול בכל מושבות: '''{{עוגן1|הואיל}} ואינה ראויה להפדות וכו'.''' דהא אם נטמאת החלה טעונה שריפה ואין לה פדיון ובעודה טהורה כיון שנכנסה לירושלים אין פודין אותה הלכך אין יוצאין בה או דלמא אמרי' הואיל ואלו לא קרא עליה שם ואיטמי אית לה היתר במושבות ונפיק בה השתא נמי נפיק בה דלא פקע תורת מצה מינה משום קריאת שם חלה דהא חלה בעלמא לא נפקא מכלל מצה כדתנן והכהנים בחלה: '''{{עוגן1|יצאו}} חלת לחם תודה ורקיקי נזיר שאין נאכלין כל שבעה.''' דלאחר יום ולילה הוא נותר כדכתיב ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל והיכא דלא נשחט עליהן הזבח אע"ג דעכשיו יש לה היתר לשבעה מיהו כי עבדה לאו לשם מצה הראויה לשבעה איתכוין אלא שתפסול ליום ולילה עבדה ואנן בעינן שימור לשם מצה הנאכל' כל שבעה הלכך אפי' עבדה לשם מצה ולשם תודה לא נפיק בה: '''{{עוגן1|ממה}} שנאכלות חלות תודה וכו' בכל ערי ישראל.''' והיינו כשהיה המשכן בשנוב וגבעון והיו הבמות מותרות בכל ערי ישראל וקרבו שם קרבנות תודה ונזירות ואכל שם החלות: '''{{עוגן1|לא}} צריך השונה.''' כלומר לפיכך לא יכול התנא למעט שאין יוצאין בחלות תודה מדכתיב בכל מושבותיכם דאף אלו נאכלו בכל מושבות לכן יליף ליה מדכתיב שבעה ימים והני אינן נעשים לשבעה: '''{{עוגן1|זאה}} אומרת וכו'.''' כלומר לאו כולי עלמא הכי סברי אלא מברייתא זו שמעינן שחלות תודה נאכלו בכל ערי ישראל: '''{{עוגן1|ופריך}} ניחא חלות תודה.''' שהן נאכלין בכל ערי ישראל בשעת היתר הבמות אלא רקיקי נזיר מי קרבו בבמות: '''{{עוגן1|לא}} כן אר"י לית כאן נזירות וכו'.''' קאי אהא דתניא המנחות והנזירות קרבין בבמות יחיד דברי ר"מ ואר"י סמי מכאן נזירות דאינן קריבות בבמות יחיד דחובה נינהו וקשי' הכא נמי לענין מצה שאין יוצאין בהן אין צריכין למילף מדכתיב ז' ימים אלא מדכתיב מושבות והני אינן נאכלין בכל מושבות: '''{{עוגן1|תיפתר}}.''' תפרש בהנך רקיקי נזיר שקרבה חטאתו של נזירתו בשילה ולא הספיק להקריב עולתו ושלמיו עד שחרבה שילה והקריבן בנוב וגבעון ועליהן הקריב רקיקי נזירתו ועולה ושלמים נידר ונידב הן וקריבין בבמה דנזיר חייב להקריב ג' בהמות חטאת ועולה ושלמים כדתנן פ"ו דנזיר ורקיקי נזיר אינן קריבין אלא עם השלמים: '''{{עוגן1|שלמי}} חגיגה.''' שהן קרבן חובה הבאים בבמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה א"כ ה"ה שלמי נזיר דחובה נינהו אינן קריבין בבמה והדרא קושיא לדוכתא תיפוק ליה ממושבות דא"א להקריב שלמיו של נזיר בבמה: '''{{עוגן1|אלא}} כר"י.''' אם תרצה לקיים תירוצו של ר' בון צריכין לומר דברייתא כר"י ולא כרבנן: '''{{עוגן1|אין}} חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה.''' אבל שאר כל הקרבנות אפי' חובה קריבי בבמת יחיד: '''{{עוגן1|ומשני}} לא אתיא אלא כר"ש.''' לעולם לא קרבי חובת יחיד בבמה והא דמקריבין עולה ושלמים של נזירות אתיא כרבי שמעון: '''{{עוגן1|דר"ש}} אמר מכיון שנזרק.''' על הנזיר א' מן הדמים מן הג' קרבנות הותר לשתות ביין ולהטמא למתים והני לאו כקרבנות חובה נינהו ומותרין להקריבן בבמה: '''{{עוגן1|כי}} לא באתם עד עתה אל המנוחה.''' זו שילה דנחלה זו ירושלים כדכתיב העיט צבוע נחלתי לי דקאי ודאי על ירושלים: '''{{עוגן1|נחלה}} זו שילה.''' דקרא זאת מנוחתי ודאי אירושלים קאי ומצינו לשון נחלה גם בשילה: '''{{עוגן1|לאחד}} שעשה לו חבילה וכו'.''' כלומר אע"ג דאף ירושלים נחרבה מ"מ לענין זה מיקרי בנין עדי עד שאין אחריה מנוחה אחרת שהבמות אסורות ולא נבחר מקום אחר להקרבה משל לאדם שלקט חביל' של עצים אומרים שהוא נח בה אע"ג שעדיין צריך ליתן החבילה על כתפו ולהביאה לביתו מ"מ כיון שנח מלקיטה מנוחה קרי לה: '''{{עוגן1|באהל}} מועד נאסרו הבמות.''' שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו וכו' ונכרתה: '''{{עוגן1|הא}} בינתים מותר.''' בין טבריא לציפורין מותר לשתות: '''{{עוגן1|כך}} באהל מועד.''' וגם לענין זה מיקרי ירושלים מנוחת עדי עד שבו היתה רוב המנוחה ונתרבה המנוחה מאשר היה בראשונה: '''{{עוגן1|עשו}} ארבעים חסר אחת.''' דבשנייה הוקם המשכן דכתיב ויהי בשנה השנית: '''{{עוגן1|שבע}} שכיבשו.''' דקאמר כלב בשנה שנייה בהיותם במדבר בן ארבעים שנה אנכי היום ונתעכבו אחר כך במדבר שלשים ושמונה שנה נמצא כשעברו ישראל את הירדן היה כלב בן שבעים ושמונה שנה ובשעת חלוקת הארץ אמר בן פ"ה שנה אנכי היום הרי שבע שנים נשתהו בכיבוש: '''{{עוגן1|ושבע}} שחילקו.''' סברא בעלמא מדשבע כיבשו שבע חילקו: '''{{עוגן1|בשילה}} וכו'.''' דאלו שנים נשתיירו שלא נמנו לשאר במות גדולות דהיינו גלגל נוב וגבעון: '''{{עוגן1|שלש}} עשרה בנוב.''' דתניא כשמת עלי חרבה שילה ובאו לנוב וכשמת שמואל הרמתי חרבה נוב ובאו לגבעון שמואל מלך אחר מיתת עלי עשרה שנים לעצמו ושנה אחת מלך עם שאול ושתי שנים מלך שאול הרי י"ג שנה. וארבעים וארבעה בגבעון. דמ' שנה מלך דוד וד' שנים שמלך שלמה לפני בנין הבית: {{מרכז|<big>'''הדרן עלך פרק מגילה נקראת'''</big>}} <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/מגילה
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/קרבן העדה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף