עריכת הדף "קרבן העדה/חגיגה/ב/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|יום}} טבוח.''' שחיטת עולות ראייה של י"ט לאחר השבת שאין קריבין לא בי"ט ולא בשבת ועצרת יש לה תשלומין כל שבעה כפסח:

'''{{עוגן1|אין}} לה יום טבוח.''' אינה צריכה יום טבוח שמותר להקריבו בי"ט וב"ה לטעמייהו דאמרי מביאין שלמים ועולות בי"ט:

'''{{עוגן1|אין}} כה"ג מתלבש בכליו.''' נאים שלו ביום טבוח של עצרת שאחר השבת כדי שלא יתנאה באותו היום שיבינו הכל שאין היום יום טוב:

'''{{עוגן1|שלא}} לקיים דברי.''' הצדוקים שהיו אומרים עצרת לעולם אחר השבת מדכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת והן אומרים ממחרת שבת בראשית וא"כ לעולם עצרת באחד בשבת וחכמים השיבו כדאיתא בבבלי במנחות:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אלא}} יומה הוא טבוחה.''' שבערב יום טוב עצמו הוא שוחט קרבן ראייתו וכדפרישית במתני' הא בית שמאי אומרים וכו'. כמו גופא בית שמאי אומרים וכו':

'''{{עוגן1|ואין}} כהן גדול מתלבש בכליו.''' לבית שמאי אם כשחל עצרת בערב שבת אין כהן גדול מתלבש בכליו באחד בשבת שהוא יום הטבוח מקל וחומר:

'''{{עוגן1|בשעה}} שיש שם שלמים ועולות.''' כגון שחל עצרת בשבת מקריבין שלמי חגיגה ועולת ראייה בא' בשבת תנן במתני' שאין כהן גדול מתלבש בכליו:

'''{{עוגן1|בשעה}} שאין שלמים ועולות כדברי ב"ש.''' כגון שחל בע"ש דמודים ב"ש שמקריבין שלמים בי"ט:

'''{{עוגן1|וחג}} הקציר וגו'.''' משמע שהוא קוצר ביום החג:

'''{{עוגן1|את}} חוגג ושובת.''' שהוא י"ט:

'''{{עוגן1|ובלבד}} שיבלים לעיסתו.''' וגו' תו' ובלבד שיכלם לעיסתו וה"פ הא דקאמרת שביום שהוא חוגג קוצר דוקא מה שהוא לצורך אכילתו היום אבל לקצור ולהניח אסור דביום שמביא קרבן אסור בעשיית מלאכה לצורך ימים אחרים:

'''{{עוגן1|להן}} אינש.''' אותו אדם שנדר להביא עצים וביכורים כגון שאומר הרי עלי עצים למזבח ושני גזירים למערכה:

'''{{עוגן1|אסור}} בהספד ותענית וכו'.''' מפני שי"ט שלו הוא:

'''{{עוגן1|הא}} בה"א.''' כמו גופא בה"א וכו':

'''{{עוגן1|עורות}}.''' של עולות שמקריבין ביום טבוח למי מן המשמרות הם דאם הקריבום בי"ט פשיטא שהם של כל המשמרות בשוה כדתנן סוף סוכה:

'''{{עוגן1|של}} כל המשמרות.''' שהרי של כלן היו ובשביל שנדחה הקרבן לא נדחה זכותן של אותו משמר שזמנו בשבת זו:

'''{{עוגן1|ה"ג}} ואית אמר וכו'.''' וה"פ ואיכא דאמרי דלאו רבי טבי בשם ר"י אמר דפליגי בה ר"י ורשב"ל אלא סתמא קאמרו דפליגי בה ר"י ורשב"ל:

'''{{עוגן1|מה}} החדש וכו'.''' דאמרה תורה מנה ימים וקדש החדש למנויו מונים ל' יום ומקדשין יום א' אף עצרת מונין נ' יום ומקדשי' יום א' ולא שבעה:

'''{{עוגן1|שאם}} לא חג וכו'.''' ודאי מצותו אינו אלא יום אחד אלא דלהכי נקרא חג שבעות שיש לו תשלומין כל שבעה:

'''{{עוגן1|מתלבש}} בכליו.''' בח' בגדים:

'''{{עוגן1|לא}} היה עושה.''' הכה"ג כן שיהא מקריב קרבנות היום ומתלבש בח' אלא בשבתות וי"ט מפני כבוד היום:

'''{{עוגן1|הציץ}} מרצה.''' כשהוא על מצחו של כה"ג אבל אם אינו על מצחו אינו מרצה:

'''{{עוגן1|אפי'}}.''' כשהציץ מונח בזוית מרצה:

'''{{עוגן1|מ"ד}} הציץ מרצה על מצחו.''' דוקא טעמא מדכתב והיה על מצחו תמיד משמע דוקא עודהו על מצחו הוא דמרצה:

'''{{עוגן1|מן}} הדא דיה"כ.''' שאינו על מצחו בשעת עבודה לפני ולפנים דאינו נכנס בבגדי זהב ואפ"ה מרצה אם באו בטומאה דקי"ל כל קרבנות ציבור הקבוע להם זמן באין בטומאה:

'''{{עוגן1|מסייע}} לר"י בר' בון.''' דאמר בכל יום היה כה"ג מתלבש בכליו כדי לרצות על קרבנות ציבור:

'''{{עוגן1|מסייע}} לר' עוקבה.''' דלא היה מתלבש בכל יום ואפ"ה מרצה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>