עריכת הדף "
פני משה/שבת/יט/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|רבי}} אליעזר אומר אם לא הביא כלי מע"ש.''' האיזמל למול את התינוק מביאו בשבת דקסבר כל מכשירי מילה דוחין את השבת ואפי' לעשות איזמל בשבת למול כדקתני בסיפא לר"א והבאה דקתני משום דקבעי למימר ובסכנה מכסהו ע"פ עדים: '''{{עוגן1|מגולה}}.''' להודיעו שחביבה מצוה זו שמחללין עליה את השבת ובשעת הסכנה שגזרו שמד על המילה מכסהו וצריך שיהיה על פי עדים שיעידו שאיזמל של מילה הוא מביא כדי שלא יחשדוהו שהוא נושא חפציו בשבת. ועוד אמר ר"א שאף כורתין עצים לעשות פחמין כדי לעשות כלי ברזל למילה. וקמ"ל שאפי' רבוי המלאכות של מכשירי מילה דוחין את השבת: '''{{עוגן1|כלל}} אמר ר' עקיבא.''' ר"ע פליג עליה דר"א וקאמר שזה הוא הכלל שכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת כמו המכשירין של המילה אינה דוחה את השבת אלא מילה עצמה שא"א לעשותה מע"ש היא שדוחה את השבת והלכה כר"ע: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אמר}} ר' יוחנן הוינן סברין מימר.''' מעיקרא שבכל הדברים של מצוה חילק ר"א וס"ל דהמכשירין של המצוה דוחין את השבת כמו המצוה עצמה אלא מדחזינן ממה שצריך ר"א להביא ראיה שמכשירי שתי הלחם של עצרת דוחין את השבת ודריש ג"ש בכורים בכורים נאמר בעומר מנחת בכורים ונאמר בשתי הלחם בכורים תהיינה מה בכורים שנאמר בעומר דוחין את השבת המכשירין שלו כמו ההקרבה עצמה כגון הקצירה והטחינה ושארי מלאכות דדרשינן מבחריש ובקציר תשבות מה החריש רשות אפי' לגבי העומר אף הקציר של רשות הוא שתשבות בו יצא קציר העומר שהיא מצוה דכתיב ביה וקצרתם והבאתם שצריך לקצור לשם העומר דוחה הוא את השבת אף בכורים שנאמר בשתי הלחם דוחין המכשירין את השבת וא"כ הדא אמרה שלא בכל מכשירי מצוה חלוק ר"א דאל"כ הך ג"ש למה לי: '''{{עוגן1|אמר}} ר' שמואל בר רב יצחק.''' לעולם אימא לך שאף בכל מכשירי מצוה חלוק הוא ר"א ולמה הוא צריך לדרוש הך ג"ש אלא מפני שעל ידי שעיקר דחייתן שבת ומכשיריהן מלאכה כלומר שהעיקר דחיית שבת של מכשיריהן הכל מלאכה גמורה הן כגון טחונן והרקדתן ולישתן ואפייתן דלר"א דוחין הכל את השבת ואי לאו ג"ש מעומר ה"א דלא ניתנה שבת לדחות אצל כל אלו המלאכות אלא אפייתן בלבד היא שדוחה את השבת והלכך יליף מעומר דמה העומר הקצירה וכל המלאכות שאחריה דוחין את השבת אף בשתי הלחם כן ולאשמועינן שאפי' יש במכשירי מצוה הרבה מלאכות גמורות אפילו הכי דוחין כולן את השבת התיבון והתני לולב ומכשירין דוחין את השבת לר"א כדמסיים בברייתא דלקמן ולדידך דאמרת דר"א קמ"ל בהך ג"ש דעומר דאף שיש מלאכות הרבה של מכשירי מצוה דוחין כולן את השבת והשתא מאי מכשירין מהרבה מלאכות איכא גבי לולב דאיצטריך ליה לאשמועינן גם בלולב כן: '''{{עוגן1|אמר}} ר' יונה להביאו מראש הדקל.''' ולחתכו ואיכא כמה מלאכות ג"כ אחר החתיכה כגון לגררו ולתקנו וליפותו כדמייתי מהברייתא לקמן אלא דאפסקיה בהפירכא משופר דלקמיה: והתני שופר ומכשיריו דוחין את השבת לר"א ומאי איכא מכמה מלאכות של מכשירין דשופר ומשני לאתויי נמי להביאו מחוץ לתחום וכמ"ד תחומין דאורייתא: '''{{עוגן1|ותני}} כן אין מגררין ולא מגרדין במגרדת ולא מפרכין.''' כמו מפרכסין וכלומר דאשכחן גבי לולב וכן גבי שופר נמי מלאכות הרבה במכשיריהן כגון לגררן ולגרדן כדי להחליקו ולפרכסו ליפותו וכל אלו מלאכות הן: תני בשם ר"א לולב וכו' ואמר ר' יונה עלה דהשתא סלקת מתניתא שמסויימת היא הברייתא דקתני בהדיא בשם ר"א ולא כההיא דלעיל דקתני סתמא ועל כרחין הוה בעינן לאוקמא כר"א וטפי ניחא הך ברייתא דקתני בהדיא כן: '''{{עוגן1|תני}} מעשה היה.''' ששכחו להביא איזמל מע"ש והורה רבי כר"א להביאו בשבת: '''{{עוגן1|חבורה}} היתה מקשה.''' היה קשה לבני החבורה מה ראה רבי וכו': שאלנו את ר' יהודה הגוזר שהיה מל את התינוקות היאך היתה המעשה ואמר לנו במבוי שאינו מפולש היה ופריך והא בהדיא תנינן לקמן בפ"ו דעירובין שהמבוי שלא נשתתפו בו אסור לטלטל מתוכו לבתים ומהבתים לתוכו והך מבוי שלא נשתתפו בו הוה שאם נשתתפו לא היה צריך הוראה להתיר: '''{{עוגן1|אמר}} ר' אבהו קיימתיה.''' להא דכך היה בתינוק ובאיזמל ששבתו בתוך המבוי וטלטלו האיזמל בהמבוי עצמו ולא ממנו להבית ופריך ואכתי ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי וכן בעון קומי ר' יוסי דמי נימא דכמה דאת אמר בכלים ששבתו בכל החצר שמטלטלין אותן בכל החצר שאע"פ שלא עירבו החצרות ואסור לטלטל מחצר לחצר מכל מקום באותו החצר ששבתו הכלים מותר לטלטל בכולה ולא גזרינן שמא יוציא אותן לחצר אחרת ואם נאמר ודכותה גבי מבוי שלא נשתתפו בו שמותר לטלטל הכלים ששבתו במבוי ואף בכל המבוי כולו: '''{{עוגן1|שאלון}} ליה.''' והדר שאלו זה ממנו פעם אחרת. ולא השיבם כלום שכך היה מנהגו של ר' יוסי שלא אמר דבר אלא במקומו וכשהגיעו ללמוד מסכת עירובין אז פשט להן ואמר בשם רבי יוחנן כלים ששבתו במבוי וכו' ודכותה וכו' כלומר כדין כלים שבחצר כך דין כלים שבמבוי: '''{{עוגן1|רב}} אמר.''' שבמבוי שלא נשתתפו בו אין מטלטלין אותן הכלים ששבתו בתוכו אלא בד' אמות שהחמירו בו לעשותו ככרמלית: '''{{עוגן1|רב}} כדעתיה ור' יוחנן כדעתיה.''' כל חד וחד לשיטתיה אזיל דפליגי לקמן בעירובין ור' יוחנן דהוא אמר הקורה של המבוי מתרת היא אפי' בלא שיתוף לאותן הכלים ששבתו במבוי ולרב אין הקורה מתרת כלל בלא שיתוף: '''{{עוגן1|על}} דעתיה דר' יוחנן.''' א"כ לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי: '''{{עוגן1|כדי}} לעשות כל הרשויות א'.''' שיהא מותר לטלטל אף הכלים ששבתו בתוך הבתים להמבוי ומהמבוי להבתים: '''{{עוגן1|סכין}} של מילה.''' שלא הביאו מע"ש עושה לה חולה. מלשון מחול הוא כלומר מחיצה של הרבה בני אדם מכאן ומכאן כדרך שעומדין במחול ומביאה דרך מחיצה זו: '''{{עוגן1|ושאל}} לר' סימון.''' אם להביא ע"י מחיצה של בני אדם ושרא ליה כמו שקיבל מריב"ל וחזר ושאל לרבי אמי ואסר ליה: '''{{עוגן1|ואיקפד}} ר' סימון.''' על בר מרינה ואמר ולא כן תני נשאל לחכם והתיר לו אלא ישאל לחכם אחר שמא יאסור לו ויבא לידי מחלוקת. אמר ר' יודן לא כך היה אלא הכין הוה עובדא שבתחלה שאל לר' אמי ואסרו ואח"כ שאל לר' סימון והתיר ור' אמי הוא שהקפיד כהדא דתני וכו': '''{{עוגן1|אנשין}}.''' שכחו את המפתח של בית המדרש הגדול ובאו ושאלו את ר' ירמיה ואמר להן כשתראו שטף של בני אדם הרבה. עובר תביאו המפתח דרך המחיצה של המחיל: '''{{עוגן1|חייליה}} דר' ירמיה.''' שהתיר אפי' אומר להם שיעמדו כדי להביא שהרי שטף זה עובר היה וכשירצה להביא היה צריך לומר להם שיעמדו ויעשו כמחיצה וסייעתיה מהדא ברייתא כל חולה במחיצה בין נעשית לדעת בין שלא לדעת ה"ז מחיצה: '''{{עוגן1|להביא}} דרך מנעלין.''' כלומר דרך חצרות הנעולין ומזה לזה ור"ש דאמר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן: '''{{עוגן1|ר'}} חיננא בר פפא.''' לא רצה לסמוך לא על המחיצה של בני אדם בלבד ולא על דרך חצרות בלבד והורה לעשות מחיצה ולהביא דרך החצרות הנעולות: '''{{עוגן1|למיגזר}}.''' למול לרב שעשעה בריה ושכחו להביא האיזמל: '''{{עוגן1|ידחה}} למחר.''' המילה וחזר ושאל לר' יצחק בר' אלעזר והשיב בדרך כעס מישחוק הקונדיטין הבשמים של היין כדי לשתות לא שכחתם ולהביא האיזמל של מילה שכחתם וידחה המילה למחר ולא רצו להתיר דרך מחיצה של בני אדם: '''{{עוגן1|מתני'}} אמרה כן.''' שאסור לעשות מחיצה של בני אדם כדי להביאו דהא דתנינן רבי אלעזר אומר וכו' וכלומר מהא דפליג רבי עקיבא ואוסר מביא ראיה שאם אומר את כן שמותר לכתחילה לעשות מחיל של בני אדם ולהביאו א"כ אף הוא אינו מוצא לעשות חולה ומביאו בתמיה וכי אינו מוצא לעשות כן ואמאי לא קאמר רבי עקיבא לא שיביאו כך כדר"א אלא יעשה מחיצה של בני אדם ויביאו אלא ודאי שאסור לעשות כן דכל מחיצה שנעשית לדעת לאו מחיצה היא: '''{{עוגן1|שאלו}} להלל הזקן מה לעשות לעם וכו'.''' סוגיא זו כתובה בריש פ"ו דפסחים גבי הא דקאמר התם זו הלכה נעלמה מזקני בתירה פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת ולא היו יודעין אם פסח דוחה את השבת אם לאו אמרו יש כאן בבלי אחד והלל שמו ששימש את שמעי' ואבטליון יודע וכו' עד אע"פ שהיה יושב ודורש להן כל היום כולו לא קיבלו ממנו עד שאמר להן יבא עלי כך שמעתי משמעיה ואבטליון כיון ששמע ממנו כן עמדו ומינו אותן נשיא עליהן כיון שמינו אותן נשיא עליהן התחיל מקנטרן בדברים ואומר מי גרם לכם לצורך לבבלי הזה לא על שלא שימשתם לשני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהיו יושבין אצליכם כיון שקינתרן בדברים נעלמה הלכה ממנו אמרו לו מה לעשות לעם ולא הביאו סכיניהם וכו': '''{{עוגן1|כל}} תורה שאין לה בית אב.''' שאינו מקובל איש מפי איש אינה תורה לסמוך עליה שהרי לא רצו לסמוך על כל הראיות והוכחות שדרש להם עד שאמר כך שמעתי משמעיה ואבטליון: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' בפ"ב דפרה רכב עליה וכו' פסולה שכל דבר שהוא לצורכו נפסלה מחמת עבודה שעבד בה וקתני בסיפא אבל קשרה במוסירה וכו' כשירה זה הכלל כל שהוא לצורכה כשירה לצורך אחר פסולה: '''{{עוגן1|הדא}} ילפא מההיא.''' ההיא דפרה ילפא מן ההיא דלעיל וההיא דלעיל ילפא מן הדא דפרה כדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|הדא}} ילפא מההיא שאם תלה בה.''' בפרה הסכין לשחטה כשירה כדאמרינן גבי פסח מי שפסחו טלה היה תוחבה בגיזתה ואין כאן עבודה בקדשים וילפינן נמי לגבי פרה דכה"ג לאו עבודה הוא והרי זה בכלל לצורכה. וההיא דלעיל ילפינן בה מפרה שכל עבודה שהיא לשם צורך הקדשים אינה עבודה וכעין דתנינן שם עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק או שפורס טליתו עליה מפני הזבובים כשרה וה"ה לכל הקדשים אע"פ שאין זה אלא לצורכן כשהן עדיין חיים ולא לשם שחיטתן אינה עבודה הוא: '''{{עוגן1|והלא}} א"א לשני שבועות.''' שמיטות שעברו ולא יהא חל י"ד ניסן להיות בשבת והיאך נעלמה מהן הלכה זו אלא מן השמים היה כך כדי ליתן גדולה להלל: '''{{עוגן1|תני}} ר"א אומר כשם וכו'.''' כדתנינן לפליגתא דר"א ור"ע בפ"ו דפסחים והאי הוא ג"כ בתוספתא ריש פ"ה דפסחים: '''{{עוגן1|כך}} מכשירי שחיטה.''' כגון להביא סכין וכיוצא בו אימורי צבור יוכיחו אימורין של קרבנות הצבור שהקטרתן דוחה את השבת מה לי וכו' וכלו' שהן מכשירי קרבן לגמור מצותו ומה לי הדבר שהוא מכשיריו לפני שחיטה: אמר לו ר"ע וכו' ועוד שמא ימצא הזבח פסול בשחיטה או כיוצא בה ונמצא דוחה הוא בהמכשירין שלפניה בחנם שאין כאן שחיטה כלל הכי תנינן בתוספתא התם והשתא קאמר הש"ס גבי תינוק מה אית לך למיחש ואמאי פליג ר"ע הכא במכשירי מילה: '''{{עוגן1|שמא}} יחלה.''' התינוק ואינו יכול למולו ונמצא דוחה שבת במכשירין בלא מילה: '''{{עוגן1|התיבון}}.''' לר"ע הרי מזבח שנפל בשבת וקיי"ל מזבח שנפגם כל הזבחים שנזבחו פסולין להקריבן וא"כ היאך קרבן צבור דוחה שבת שמא יפול המזבח א"נ על הא דקאמר ר"ע שאי אפשר לעשות מע"ש דוחה את השבת ושאיפשר אינה דוחה קאי א"כ אמור מעתה שאם נפל המזבח בשבת ידחה את השבת והרי אינו ראוי לבנותו בשבת ומע"ש עדיין קיים הוה ומשני דמ"מ מין מזבח ראוי לבנות מאתמול והלכך אם נפל בשבת אינו דוחה את השבת לעולם: '''{{עוגן1|הגע}} עצמך שנולדה לו יבלת.''' בשבת הרי אינו ראוי לחתכו בשבת ומע"ש עדיין לא היה בו והא רבי עקיבא קאמר התם דחתיכת יבלתו אינו דוחה את השבת ומשמע אפילו נולדה לו היום ומשני דמ"מ מין יבלת בעלמא ראוי ליחתך מאתמול והלכך לעולם אינו דוחה את השבת: '''{{עוגן1|הגע}} עצמך שחל יום שביעי שלו להיות בארבעה עשר בשבת.''' כצ"ל וכך הוא בפסחים שם לקמן ואמאי קאמר ר"ע התם שאין הזאה דוחה שבת לעולם הרי לא היה אפשר להזות עליו מאתמול ומשני דמ"מ מין הזיה בעלמא ראויה היא להזות מאתמול והלכך לעולם לא דוחה את השבת: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/שבת
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/פני משה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף