עריכת הדף "פני משה/סוטה/ו/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|עד}} אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת.''' אוקי חד לבהדי חד והוי כספיקא ושותה. ובבבלי מסקינן דדוקא כי אתו בהדי הדדי אבל בזה אחר זה כשאמר הראשון נטמאת הוי מהימן כבתרי והשני האומר לא נטמאת הוי ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים:

'''{{עוגן1|ושנים}} אומרים לא נטמאת.''' כלומר לא נטמאת בפניך שכשבאת ומצאת שנסתרו יחד גם אנו היינו עמך ובפנינו לא נטמאת הרי נסתלק העד ובטלו דבריו מפני השני' והרי היא בספיק' אם נטמאת קודם שבאו אלו ומצאום ולפיכך שותה. ובגמרא מוקי לה להני בבא בפסילי עדות דאם לא כן פשיטא אין דבריו של א' במקום שנים:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כל}} מקום שהכשירו עדות האשה כאיש.''' כגון הכא ובאומרת מת בעליך:

'''{{עוגן1|האיש}} כו'.''' כלומר דהוו כחד לגבי חד וספיקא הוי ושותה:

'''{{עוגן1|ניתני}} עד אומר ואשה כו'.''' הואיל ושוין הן לאשמועינן רבותא טפי:

'''{{עוגן1|תני}} דבית רבי.''' באמת כן דאפי' עד כשר ועד פסול שבאו שניהם כאחד ספיקא הוי דאשה הכא כעד כשר דמיא:

'''{{עוגן1|הולכין}} אחר רוב העדות.''' בפסולי עדות וכדמפרש ואזיל:

'''{{עוגן1|היך}} עבידא.''' ה"ד ב' נשים ואשה אחת. המכחישות זא"ז עשו אותה כב' עדים ועד אחד והולכין אחר רוב דיעות:

'''{{עוגן1|הדא}} דתימר באשה ונשים.''' דוקא שהן כולן פסולי עדות אז הולכין אחר רוב דיעות:

'''{{עוגן1|אבל}} אם היו מאה נשים ועד א'.''' כשר:

'''{{עוגן1|כעד}}.''' בעד אינון. כפלגא ופלגא דמי וספיקא הוי וכלישנא בתרא דר' נחמיה בבבלי:

'''{{עוגן1|רב}} אדא אמר עד א' נאמן לטמותה.''' שלא תשתה ונאסרה על בעלה אבל אין נאמן להפסידה כתובתה דסבר לה כר' טרפון לעיל הלכה ב' ומתני' דקתני התם ולא עוד כו' נאמנין אף לפוסלה מכתובתה ר' עקיבא היא:

'''{{עוגן1|מפני}} שרגלים לדבר.''' שהרי קינא לה ונסתרה ולפיכך לטמותה הוא דמהימן אבל לא לפוסלה מכתובתה וטעמא דרב אדא אליבא דר' טרפון קמפרש:

'''{{עוגן1|כאן}} לא היתה שותה.''' אמתני' דהכא קאי עד אימר נטמאת ועד אומר לא נטמאת וגריס במתני' לא היתה שותה וכדאמר ר' יוחנן בעצמו לקמן ור' שמעון בר בא מוסיף משמיה דדוקא כאן שפיר הוא דלא היתה שותה אבל גבי עגלה ערופה לקמן פ"ט עד אחד אומר ראיתי את ההורג ואחד אומר לא ראית היו עורפין גרסינן וטעמא דכאן הואיל ויש רגלים לדבר כשבא האחד ואמר נטמאת מהימנין ליה כבי תרי ושוב אין דבריו של הא' במקום שנים כלום. וכן קאמר בבבלי דף ל"א תני במתני' לא היתה שותה לעולא דאמר שם הכי:

'''{{עוגן1|רב}} אמר היתה שותה.''' תנינן במתני' כמו שהיא לפנינו:

'''{{עוגן1|מתני'}} פליגא על רב.''' דקתני א' אומר כו' ושנים כי' היתה שותה ולגופה לא איצטריך דפשיט' הוא דאין דבריו של א' במקום שנים ועל כרחך לדיוקא מיתני:

'''{{עוגן1|הא}} בעד אחד.''' כשאחד אומר נטמאת וא' אומר לא נטמאת לא היתה שותה מטעמא דאמרן וקשיא לרב:

'''{{עוגן1|פתר}} לה.''' רב בפסולי עדות. ע"כ אי אפשר לפרש דכולן פסולי עדות הן האחד והשנים ומטעם דבפסולי עדות הלך אחר רוב דיעות דא"כ מאי פריך לקמיה וע"כ דה"פ דרב מפרש דהשנים האומרים לא נטמאת פסולי עדות הן ואחד האומר נטמאת עד כשר הוא וסבירא ליה כר' נחמיה דלעיל דשתי נשים ואיש אחד כפלגא ופלגא דמי ולפיכך היתה שותה והיא גופה קמ"ל במתני' ולא לדיוקא איצטריך ולעולם עד בעד היתה שותה כרב. וכן נראה לפרש לסוגיא דהכא דכל היכי דקאמר הא בעד כו' קודם תירוצא דפתר לה כו' לדיוקא הוא דקאמר דמדייקינן הא עד כו' וכל היכי דקאמר הא עד כו' קודם מסקנת הקושיא והיך כו' להתחלת הקושיא הוא דקאמר והא כמו הרי מיתפרשא:

'''{{עוגן1|והיינו}} דמקשי ואין בפסולי עדות.''' כלומר ואם השנים דקאמר במתני' בפסולי עדות מיירי ואשמועינן דכחד חשיבי לגבי עד כשר א"כ אמור סיפא דמתני' שנים אומרים נטמאת כו' הא עד בעד לא היתה שותה. כלומר הרי לפניך דעד בעד לא היתה שותה דהרי לדבריך השתים פסולי עדות כחד חשיבי לגבי עד כשר והוי כמו עד כשר לגבי עד כשר והיך רב אמר בזה דהיתה שותה ולדבריו קשיא רישא וסיפא אהדדי:

'''{{עוגן1|ר'}} יוחנן כו'.''' וכן אנן מפרשינן כי הא לר' יוחנן. דר"י גריס ברישא דמתני' בעד בעד לא היתה שותה כדלעיל:

ופריך מתני' פליגא כו' שנים אומרים נטמאת ועד אומר לא נטמאת לא היתה שותה הא עד בעד היתה שותה גרסי'. דמדקתני שנים כו' לא היתה שותה ש"מ הא עד בעד היתה שותה וקשיא לר' יוחנן:

'''{{עוגן1|פתר}} לה בפסולי עדות.''' להשנים והוו כחד לגבי עד כשר ולפיכך לא היתה שותה דחד בחד נינהו וכר"י:

'''{{עוגן1|הא}} עד בעד היתה שותה.''' הרי לפניך דחד בחד היתה שותה דהשנים פסולי עדות כחד הוו והיך רבי יוחנן אמר לא היתה שותה. והשתא בין לרב בין לר' יוחנן קשיא רישא וסיפא אהדדי:

'''{{עוגן1|בפסולי}} עדות היא מתניתא.''' כלומר דלא תידוק מידי בין לרב בין לר"י דכולה מתני' בפסולי עדות מיירי בין עד האחד בין השנים וקמ"ל דהולכין בפסולי עדות אחר רוב דיעות בין לחומרא ברישא דהיתה שותה בין לקילא בסיפא דלא תשתה אבל בעד אחד כשר ושנים פסולין כי פלגא ופלגא דמי לכ"ע והוי כעד בעד כשרין ולרב היתה שותה ולר' יוחנן לא היתה שותה:

'''{{עוגן1|אמרין}} בשם ר' שמואל.''' איכא דאמרי בשמי' דהכי מתרץ לה למתני' דעד אומר נטמאת דרישא ושנים אומרים נטמאת דסיפא בסתירה אחר' מיירי כדלקמן וכדמפרש ואזיל:

'''{{עוגן1|כל}} ההן פירקא.''' כל זה הפרק מיירי משקינ' לה ונסתרה כלומר דהעד א' האומר ראיתי' שנטמאת צריך להעיד באותה סתירה שנסתרה בפני שנים כדפי' רש"י ז"ל במתני' דאז נאמן אבל אם העיד שנטמאת לאחר אותה סתירה אינו כלום:

'''{{עוגן1|נסתרה}} בפני שנים.''' ועד א' מעיד שנטמאת בתוך אותה כדי נתינה יש כאן סתירה ע"פ שנים ויש כאן טומאה ע"פ עד אחד דמהימן בכה"ג ובזה ודאי אינה שותה:

'''{{עוגן1|לאחר}} כדי סתירה.''' ואם זה העד מעיד שנטמאת לאחר אותה סתירה:

'''{{עוגן1|יש}} כאן סתירה.''' כלומר דאין כאן אלא עידי סתירה אבל אין כאן טומאה דבכה"ג אין עד א' מהימן על הטומא' והיתה שותה:

'''{{עוגן1|היו}} שלשה כו'.''' ע"כ דזו הגי' משובשת היא וצריך להגיה וה"ג היו שלשה א' אומר אני ראיתי' שנטמאת לאחר כדי סתירה יש כאן סתירה ואין כאן טומאה בתוך כדי סתירה יש כאן סתירה ויש כאן טומאה. כלו' דהשתא מסיק למילתיה לפרושי מתני' וה"פ רישא דקתני עד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת מיירי שהעד מעיד שנטמאת לאחר סתירה והשנים האומרי' לא נטמאת בתוך כדי סתירה קאמרי וכלומר שלא ידענו כלום מטומאה דאע"ג בכה"ג לא הוי הכחשה דאין שנים מכחישין האחד אלא דוקא אם אומרים באותה שעה שאתה אומר נטמאת ידענו ודאי שלא נטמאת מ"מ הואיל ויש כאן סתירה ואין כאן טומאה דאין עד א' נאמן על טומאה שלאחר הסתירה וספיקא הוי ולפיכך היתה שותה:

'''{{עוגן1|בתוך}} כדי סתירה.''' לאו דשנים מעידים שנטמאת בתוך כדי סתירה וא' אומר לא נטמאת דא"כ צריכא למימר דלא היתה שותה אלא אעד א' קאי דעד א' האומר לא נטמאת בתוך כדי סתירה קאמר כלומר שאינו יודע מטומאה כלום והשנים האומרים נטמאת לאחר הסתירה הוא דקאמרי דדוקא בעד א' דצריך שיעיד שנטמאת באותה סתירה אבל בשנים עכ"פ עידי טומאה איכא ויש כאן סתירה ויש כאן טומאה ולפיכך לא היתה שותה. וגי' הספר ודאי א"א להעמיד' דהא ע"כ לפרושי מתני' קאי ואם דרישא מיירי בתוך כדי סתירה מאי קמ"ל פשיטא דאין דבריו של אחד במקום שנים וכן בסיפא דמילתא לאחר כו' א"א להולמו ואפי' אם נגיה במקום אין כאן יש כאן וע"כ צריך להפוך הגי' כמו שפירשתי:

'''{{עוגן1|היו}} שלשה כו'.''' מילתא באפי נפשה היא דבעי הש"ס אם היו כאן שלשה עדי סתירה ואחד אומר אני ראיתיה ויודע ודאי שלא נטמאת בתוך כדי סתירה וכגון שהשנים האחרים אין מעידין כלום מטומאה מה את עבד לה להאי מילתא אם נאמר דהוי כעדות שבטלה מקצתה דהרי העד יודע ודאי שלא נטמאה ואין סתירתה כלום וקי"ל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואפי' יש כאן שלשה עדים המעידין או דנימא דבכה"ג אמרינן תתקיים העדות בשאר ואכתי איכא שני עדי סתירה:

'''{{עוגן1|ופשיט}} לה ר' אבמרי מכיון דאת אמר כו'.''' כלומר אפי' למ"ד בעלמא דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה מודה הוא הכא בעידי סתירה דתתקיים העדות בשאר והיתה שותה מפני שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה:

{{מרכז|'''<big>סליק פירקא בס"ד</big>'''}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>